״ פותח את ידך ומשביע לכל חי, רצון״ )תהלים קמה׳)
חברת הפארמה הקנדית “וליאנט״ היתה חברה הנסחרת בבורסה בניו-יורק. החברה היתה נסחרת לפי שווי מאד נמוך יחסית לחברות פארמה (2-3 מילארד דולר) בשנות ה-2000 הגיע אליהם מנכ״ל מאד נמרץ בשם מייק פירסון, ובנה מודל עסקי שבו הוא הולך להשתלט בצורה אכזרית את כל חברות הפארמה שהביאו מזור לתחלואי האדם, למחוק את כל המו״פ שלהם, לקחת תרופות מצילות חיים בסל המוצרים האיכותיים, להעלות את המחיר במאות ואלפי אחוזים, וכל דכפין ייתי ויקנה, ומי שלא, כנראה שלא מגיע לו לחיות והוא לא צריך לחיות. הבנקים תמכו בו, וכל השאר היסטוריה.
הם לקחו תרופות שנמכרו בדולרים בודדים, והביאו את המוצר למחיר של מאות ואלפי דולרים, באמצעות מונופוליזציה. הדבר גרם לכך שלחולים היתה בעיה קשה להשיג את התרופות שעלו למטופל מאות אלפי דולרים בשנה, דבר שהעלה את הפרמיה של הביטוח הרפואי בצורה משמעותית, דבר שגרם למעסיקים לשקול האם בכלל להעסיק את אותו אדם בגלל עלות הביטוח הרפואי האסטרונומי. פועל יוצא של הנעשה הוא, שמאות אלפי אנשים נשארו מחוץ למעגל העבודה. ראיתם מה קרה?
מייק פירסון הוא ללא ספק כוכב. הוא הביא חברה שנסחרה בדולר למניה, לחברה שהגיע ללמעלה מ-250 דולר למניה. כבעל מניות בחברה, זה חלום הכי רטוב שיכול להיות. זה שעל הדרך הוא גזר דין מוות למאות אלפי אנשים, כנראה שאנשים יראו זאת כנזק משני או אפילו יקצינו ויאמרו ״זה היה בלתי נמנע״ . אז מה אתה רוצה?
אתם באמת שואלים מה אני רוצה? אשתף אתכם…
ממשלות דמוקרטיות יצרו מנגנונים שנועדו למנוע מונופוליזציה, קרטליזציה וכיו״ב. מייק פירסון לא עבר על שום חוק. אבל השאיר טעם מר לכולם. ואני שואל, האם את/ה, כן את/ה היית עושה את אותו הדבר? אל תענה, כי את התשובה כולנו יודעים. ב״ה יש רגולטור, אבל תשאלו אותו האם יש פסול במה שעשה? תלוי. תלוי מאד מתוך איזה מוסר וערכים מושתתת הרגולציה. במדינת ישראל, טיפוס כמו מייק זוכה לאהדה תקשורתית והא הופך למלך השכונה תוך 30 יום במסע פרסום שעולה כמה מיליונים בודדים. אתם יודעים למה? כי הישראלים יקללו אותו, יתעצבנו, ועוד יומיים, ישכחו ממנו. והא לכם עבריין בשם החוק. כן חברים, בשם הדמוקרטיה, הפשע משתלם.
חברים, איבדנו את זה. איבדנו את האידיאל. שכחנו שעד לפני שבאנו ארצה, אחד עבד ו-5 משפחות אכלו. עשינו הכל כדי לשמור על הכלל. על הגרעין. מה היה האידיאל? להיות יהודי, בן-חורין בארץ ישראל. זה אבן יסוד בתורתנו, אף בהמנון הלאומי. אבל הרוב המכריע שעובד היום מחפש איך לנפח כיסים. ואין דבר כזה שיש לך מנה, ולא תבקש מאתיים. אם זה קורה, לך תבדוק מהר אם אתה יהודי. אבל, האם זה התכלית והאם זה מותר בכל מחיר? לצערי הרב הדמוקרטיים הנאורים, עשו לעם שטיפת מח על חשבון חוקי החיים (במאה ה-21 קוראים לזה הלכה) כדי לשמר את הסטטוס של הדמוקרטיה בשם הנאורות.
מוטי בן משה, (אותו בחור צעיר שהשתלט על איי. די.בי. ) בעיניי הוא גיבור לאומי. כי הוא חשף במכה אחת את כל שכבות הרשע, השחיתות, הצביעות החברתית, הכלכלית, הבנקאית, התקשורתית, את הרגולטור ואת האליטיסטיים ששיחקו בכספי ציבור ובכספי הפנסיה שלנו. אבל, מי כבר זוכר את נוחי דנקנר….זה אנחנו חברים. הזכרון שלנו חולה אנוש.
יתרה מזאת, איפה שלא תביטו היום, הכל תקוע כי הרוב המכריע נעשה ממניעים של כסף ולא ממניעים אידיולוגיים. ואם קם אידיולוג, מיד עטים עליו, כאדם קיצוני, פנאטי, פגאני, וישחירו את חייו כי הוא מאיים על האיליטה. אלו הם קיצור תולדות חיינו העכשויים, ונראה אותך גבר יוצא מזה, וגבר שבגברים, מוציא אותנו מזה.
אני מאד רוצה לדעת האם יש מישהו מכם שמאמין בעמקי ליבו, שאפשר לעשות הרבה יותר, בלי כסף . האם מישהו הרים תכנית חברתית שבה כולם מתממשים, כולו מועצמים, לכולם יש מקום וכל אחד יכול לעשות על מנת לשרת את הכלל. מה רע בזה? אה כן, אין את הגשמאק… אין את החוצפה. יכול להיות שזה קלישאתי ויכול להיות שזה מה שיוביל למציאות שבה אפשר להביא סדר עולמי חדש.מה דעתכם..
אבל אם אתה עדיין שואל, למה הדברים שהאדם עושה, משקיע, מתאמץ, מתייגע, ונותן את הנשמה, ועוד לא מצליח?
זה תקוע, לא מתקדם, ניסית מפה, ניסית משם, היית בטוח שהנה סופרים את המזומנים במדרגות, וזה פשוט לא הולך. וזה נכון לכל עניין בחיים. בריאות, פרנסה, זוגיות, ילדים, וכו וכו..
מה צוואר הבקבוק שלא מאפשר לך לראות את התמונה המלאה? שלא מאפשר לך לראות חוויות הצלחה. זה הרי הדבר הכי בסיסי. וגם אם היית רואה את כל התמונה ולא חלקי פזל, זה עדיין לא מבטיח הצלחה. ראיית התמונה, תתן לך פרספקטיבה על מצבך הנוכחי לעומת איפה אתה אמור היית להיות. התשובה לכך היא מאד פשוטה וגם מאד מאד מרגיזה, ונובעת מהסיבה שאתה לא מודע למצבך, לזהותך ולייעודך. זה הכל.
אם היית מודע להנ״ל, הרבה כאב ועוגמת נפש היו נחסכים ממך. כי הסוף נועד להיות טוב.אבל הדרך….הדרך היתה פשוט הרת אסון, ודרכנו על כל מוקש אפשרי בדרך. ננסה להחמיר עם הרעיון, ונשאל ״ למה אתה לא באמת יודע? ״ , התשובה היא, כי לא באמת שאלת, חקרת ודרשת. אף פעם לא עצרת לשאול ולהתבונן ולחקור על עצמך, על הזהות שלך, על יכולותיך, על מה אתה באמת אמור לעשות. אתה כל כך היית עסוק בעצמך, שפשוט שכחת מי מניע את מה. או ליתר דיוק, מה מניע את מי….
לא נכון!! כן שאלתי.
נכון, אבל לא שאלת מתוך התבוננות. כלומר לא באמת ניסית להתחבר למצב.
לא נכון!! כן ניסיתי.
נכון, ניסית…אבל אף פעם לא שמת לב לפרטי השאלה.
לא נכון!! כן שמתי לב לפרטי השאלה.
נכון, שמת לב לפרטי השאלה, אבל אף פעם לא התעמקת. כי אם היית מעמיק ומקשיב, ושם את עצמך בצד, אין ספק כי היית מקבל תשובות, ומוצא את האור בקצה המנהרה. ואחרי הכל, מה יעזור כל השאלות שתשאל אם לא תחווה את המצב. ידידי, אם הדבר לא יחדור במסלול הנכון אל לבך, אתה יכול להתפלפל עם עצמך עד מחר. זה לא יקרה.
לא נכון!! ניסיתי ועוד איך ניסיתי.
נלחמתי ועוד איך נלחמתי. עשיתי ועוד איך עשיתי. אבל זה לא מצליח. זה לא קורה.נכון, לא הכל קורה איך ובזמן שאתה רוצה. אבל המנצח הוא זה שמתמיד, והולך עד הסוף ויהי מה. ועל זה יש התחייבות מלאה להצלחה. ואין קשר בכלל במה אתה רוצה להצליח. זה בינך לבין עצמך.
יגיעה והתמקדות לאורך זמן, מביאה את ההצלחה. כי יגעת ומצאת, תאמין. אין גאונים חברים, סתם עבדו עליכם. אלו אנשים שהתמידו.
נו, מה לעשות שזה לא צלח, ואני עדיין תקוע במצב.
טוב, לאחר בדיקה מקיפה כנראה שאתה צודק. עוד לא מימשת, ויש בעיה.
אז איפה בדיוק הבעיה?
דרך אגב, יכול להיות שההצלחה לא היתה במימדים שחשבת. אבל החלום שאליו שאפת, התממש. רק שכנראה שלא שמת לב לכך, כי בד״כ אין בעל הנס מכיר בניסו. אבל בואו ננסה להכנס טיפה לעומקם של דברים. והשאלה היא כמובן , איך אפשר לקבל מתכון, בדיוק כמו לעוגה, שהחלום אכן יתממש.
ואיך הכל קשור באמונה ומי צריך את כל האמונה המייגעת הזו?
ובכן ידידי, אמונה צריך כל אדם השואף להתקדמות, לשינוי, למינוף ולהצלחה בכל מימד.
מה נותנת האמונה? מי צריך אותה ? אמונה היא היכולת הקיימת בך כדי לפתח את התודעה אל מה שאתה לא יודע ושאתה חייב לדעת, בכדי לממש את המשמעות שיצרת לחיים שלך.
לא מעט אנשים דבקים בהגיון, בשכל, ומה שלא חודר לשכל מבחינתם לא עובר מסך. אבל רק רגע, לשכל יש משכיל ולמשכיל יש רצון. אז יכול להיות שיש מישהו שהוא לא אני, מחדיר לי בכח באמצעות המכשיל כל מיני תובנות לשכל? אחרת איך אני אמור להסביר את אינספור המקריות שפגשה אותי בחיי.
אז לקום ולומר ״ אני לא מאמין״ לא מראה על גדולה. לפחות שתוק ואל תצייץ, כי חכמה לא נוזלת מפיך במקרה הנ״ל.
גם אם נביט אל שכבת החכמה שבך, מה היא? ביטוי של כח המהות שבך. ולשאלה מתוך איזה מהות אתה פועל, יש לדבר משמעויות עצומות על כל מבנה החיים שלך. אז נכון יהיה ורצוי שמשפט שכזה לא יצא מפינו. כי זה לא מצטייר טוב בכל דרך שלא נביט בזה, כי אתה למעשה מסנדל את עצמך.
בהנחה שאף אחד לא חושב באמת על עצמו, אלא חושב על הכלל איך הופכים את החברה שלנו למשגשגת, מתקדמת, אוהבת, מפרגנת וכו. כדי להבין את זה באמת, צריך ללכת אחורה בזמן וללמוד איך עשו את זה ומי הצליח בענק.
לכל מי שחושב שלא היתה תורה לפני משה רבינו, חי באשליה. ספר היצירה משויך לאברהם אבינו. כלומר, היתה תורה לפני משה , והיה גם אחרי. אז מה כל כך מיוחד בתורת משה? בשביל מה צריך תורה? מי באמת צריך אותה? ולשם מה הוא היה צריך אותה?
ובכן, נתחיל מהסוף. אתה היהודי (עם דגש על היהודי) צריך את התורה כי ״ מהווה את הפלטפורמה״ להשתנות אישיותית, מחשבתית ומעשית בלתי פוסקת. אתה באת לכאן כדי להשתנות. אסור לך לנוח. ואם לא השתנית, לא היית. אתה לא קיים, אתה לא חי ומן הסתם אתה הופך ללא רלוונטי בכל מימד.
למה לא רוצים תורה? כי מי רוצה לצאת מאזור הנוחות? בבקשה תבדקו…. אדם נורמאלי, לעולם לא יסכים לתורת משה. נקודה. יבחר בתורה אחרת ובצדק מוחלט.
לקבל את התורה= להחליט שאני נכנס למסלול השתנות בלתי פוסק. בלתי פוסק!!!
במחשבה, בדיבור, במעשה. כל הזמן!!
על פניו, זה נראה כמשימה ללוחמי על. ללא נורמאליים ממש. אז בוקר טוב ידידי, אתה היהודי נבחרת בעל כרחך להיות לוחם על. להיות לא נורמאלי. לחיות בהכחשה, זה העונש הכי נורא. כי אתה לא רצוי בשום מימד. לבחור צד, מצריך אומץ. מצריך שינוי תפיסה והליכה נגד כל המוסכמות. וגם אם אתה נורא רוצה להפוך צד, יש לך מושג לאן אתה הולך? יש לך את הכלים הנדרשים?
הסיבה למצבנו החברתי הנוראי, נובעת מרצון אדיר להתממש, רק שזה נעשה בכלים לא כשרים. ואם המטרה רוצה להתממש בכלים שלא הוכשרו לכך, אתה מטריף את הכל, ולצערי הרב, הטירוף בחברתנו חוגג. אין על כך עוררין בכל החוגים.
אם תציע את מודל החיים היהודי ליפני. אני מראש יודע מה התשובה. הוא יזרוק אותך מכל המדרגות. ידידי, אם אין תכנון מראש וכל המסלול מוגדר לפרטי פרטים, עד לפרט הכי קטן, אין סיכוי שזה יקרה. אני יודע, כי חייתי שם. עבדתי אתם כדירקטור בחברה ציבורית. הם עשו לי בית ספר בדידקטיקה וארגון. אבל היהודי, זה בדיוק הפוך. קודם נעשה ואחכ נעסוק במשמעות.
אין עם בעולם כולו בעל יכול אלתור כמו שאנחנו. אין. לא היה ולא יהיה. זה אנחנו חברים. לטוב ולרע.
אין טעם להתכחש לזה. התורה כוללת את כל המצבים האפשריים מבחינה תודעתית, שמכל מצב, ניתן ליצור אינספור מצבים, ומכל מציאות קיימת, יינתן מקום למציאות טובה ונעלית יותר.
אחלה פלפול. אבל, מה זה אומר לגביי? איך אני יוצר הצלחה ?
חשוב שנדע כי תורת משה בנויה מ-5 ספרים, שכל ספר מהווה חלק מתהליך שלם של גאולת האדם מתוך תכליתו.
ספר בראשית – לכל מהלך שנעשה בחיים, יש התחלה. מה היה לפני התחלת המציאות ? כלום. התחלה של מימוש המציאות מתחילה בדמיון. היא מתחילה בזה שאתה מצייר במקסימום פרטים את היעד שאליו ברצונך לשאוף. אתה עוד לא מבין בדיוק מה זה ואיך לקרוא לזה. אבל הצלחת להלביש בתודעתך את התמונה המלאה. אדם שמגיע לבית תפילה ולא יוצר את תמונת דמיון של מה שהוא קורא, הוא לא יצר כלום. הוא קרא טקסט מאד מעניין, אבל אם הוא לא לקח את זה צעד אחד הלאה, הוא לא עשה כלום.
זה מאד יפה, אבל איך מתרגמים זאת לכסף , לבריאות, זוגיות נחת וכו. למיזם חינוכי/אחר.
אז יצרנו תמונת דמיון בנינו את החלום, אבל אם החלום לא תהפוך למציאות, מה זה ייתן?
צריך לתת לרעיון/לרצון שלך שם.
ספר שמות – כל רעיון הפרשה הינו לתת שם לכל מהות ולכל מציאות, אשר מתוכה ייוצרו אינספור מציאויות. ברגע שהתכלית קיבלה שם, אפשר לפנות אליה בכל מימד. לדוגמה: תינוק שעוד לא קיבל שם, אין לו עדיין זהות, אין לו שום תכלית. אמנם הוא מציאות, אבל הוא מציאות בלתי מוגדרת. הוא מבחינת הרשויות לא קיים עדיין. אותו הדבר דבר לרצונותיו של האדם. אם הרצון לא מוגדר ואין ירידה לפרטים, זאת פנטסיה/אשלייה שתתנפץ.
ספר ויקרא – אם קיבלת שם, אז בשעה טובה אפשר לקרוא לך, אפשר לגשת אליך. יש בסיס ראשוני לתקשורת. כלומר, הפוטנציאל להתקשר עם כל מימד בעולם קיים, ועכשיו צריך ליצור שפה לכל יכולת ועם כל מימד. ליכולת המוטורית, הרגשית, השכלית והרוחנית.
ספר במדבר – שיא השיאים של היכולת של האדם מתבטא ביכולת הרוחנית. יכולת רוחנית מתבטאת יותר בהעדר מציאות גשמית. המקום בעל העדר מציאות גשמית הנעלה ביותר הוא, מדבר. אין שם כלום. לא בני אדם, לא חי, ולא צומח. אין כלום. במצב הזה, בהעדר גשמיות, ניתן להתחבר את הבורא יתברך באופן הנעלה ביותר, לגלות את המציאות שמעבר, ולהבין מה בדיוק האמת. זה חברים המצב התודעתי הנעלה ביותר אליו יכול להגיע האדם, כי אדם שלא היה ״ במדבר״ תודעתי, לעולם לא יוכל באמת להתחבר אל הבורא יתברך, לגלות את מציאות האמת, ומה זה עולם של שקר. אם יש תכונה אחת ומהותית באדם בה ניתן לראות ולחוות מציאות של בלי גבול בתוך גבול כלשהו זה, דיבור. שים לב טוב טוב מאיזה נקודה באדם יוצא הבל הדיבור.
העולם נברא באמצעות דיבור ( חוץ מהאדם) , והאדם יש ביכולתו ליצור כל מציאות באמצעות הדיבור. כל מילה ומילה שהאדם מוציא מפיו יוצרים מציאות רוחנית, אשר בסופו של יום הופכת למציאות גשמית.
ככלל, בני האדם הפכו לצבועים בגלל השפה שלהם. ישנם שפות שמה שאתה אומר, זה לא מה שכתוב. וישנם שפות שמה שאתה אומר זה בדיוק מה שכתוב. אז כשהמהות והמציאות לא זוכים ליישוב דעת, נוצר פרדוקס נוראי וראו לעיל את חיינו…..
מאד יפה, אז למה אני אף פעם לא רואה את זה?
כי עולם התודעה שלך מוגבל. החושים הקיימים בך, מונעים ממך מלראות את המציאות האמיתית. ולמה ראיית המציאות נמנעת ממני? כי אתה לא מקיים את המצוות כראוי.
לכל מצווה יש 4 מהלכים:
ככל שקיימת הקפדה על כל 4 השלבים, כך מתבהרים לאדם חושיו והוא מתחיל לראות במוחש את המציאות שמעבר.
שכר מצווה- מצווה.
השכר הוא לא בגשמיות, ח״ו. ממש ממש לא!!
למי שמחפש לעשות אקזיט בזכות תרומה מטורפת שנתן לאיזה ארגון, או מעשה כזה או אחר, פשוט לא מבין את תכליתה של המצווה. השכר הוא שיום אחד תזכה להבין מה רצה הבורא יתברך ממך, השכר הוא שתהיה מחובר.ומחובר זה אומר שאתה מתחיל להיות בר-מזל וככל שתתבטל לרצון הבורא, תזכה לראות איך הוא מוביל אותך ומנתב את הסירה של חייך באופן פלאי שאין כדוגמתו.
וההבדל בין תלמיד חכם לבין איש עסקים/מדען, הוא שאיש העסקים רואה את הבורא בכל רגע נתון לעומת התלמיד חכם שמאמין שהוא קיים, ותו לא.
בתרופת הגמרא, היה תנא אחד, אשר היה הופך תודעה למציאות בזמן אמת, הלא הוא רבי שמעון בר יוחאי. הוא טען שאין שום סיבה ועניין שהאדם יעסוק במלאכה כלשהי בעולם, מלבד לימוד התורה, וזאת על מנת לפתח את התודעה לרמה המקסימלית בו האדם מסוגל לפתח תודעה המשנה את המציאות.
אז כן, רבי שמעון היה שייך לרעיון של דור המדבר. מקסימום תודעה מינימום גשמיות.
כמובן שבזמנו ההלכה לא היתה לפיו, אבל חד משמעית בעידן של גאולה ההלכה תהיה לפיו, והאדם היום צריך להתחיל לפתח את התודעה איך מתחילים להתנתק מכל מאכל מן החי, ולעלות לאכילה מן הצומח בלבד. כן!!
רוצה את האינסוף ? יש לזה מחיר. האסור אסור, והמותר מיותר. מתאים לך?
להלן החדשות לכל מי שמחשיב את עצמו לחסיד, או נוהג בחסידות; הרמבם בהלכות מאכלות אסורות אומר באופן מפורש , שאם אתה נוהג מנהגי חסידות, אז גם מה שמותר לאכילה עפ״י ההלכה, ללא שום שמץ של ספק, עליך לנסות להתרחק מזה ככל שתוכל על מנת שתוכל להתקדש.
הצדיק המקובל רבי חכם מיכאל הקטן, אשר נפטר מהעולם לפני90 שנים, מתלמידיו של הבן איש חי, הוא שלט בטבע באופן מוחלט. הסיפורים עליו לא נתפסים בשכל אנושי.
לדוגמא: הוא הוציא מת מקברו רק כדי שיבקש סליחה מחברו, והחזיר אותו לקברו.
ואת זה ראו מאות אנשים במו עיניהם בביה״כ הגדול בעיירה קולאשי בגיאורגיה, בלי סיפורים ובלי מריחות.
הכל מכלי ראשון. ואת זה מעניקה תורת הסוד. והיום יותר מאי פעם, כל דכפין ייתי ויכול. רק תבוא.
אגלה לכם עוד סוד, היום בינינו יושבים אנשים בעלי מודעות רוחנית כל כך גבוהה, כל כך בעלת עצמה, שרבנים גדולים, אפילו לא מגרדים את קצה הקרחון בו נמצא אותו אדם.
וכל זה למה? כי הוא עובד על עצמו. בלי הפסקה. הוא מפתח כלים להבין מי הוא בכלל, מהם יכולותיו, ואיך אט אט מפתחים את עולם הכוחות הטמון בכל אדם. והכוחות הקיימים באדם הם עצומים. לצערי, אנחנו לא מודעים לעצמנו, וליכולותינו, כי אנחנו לא מודעים למי ומה מהווה אותנו. בכל רגע נתון.
אז אם אתה מנהל מלחמת חרמה נגד עצמך, ויורה לעצמך ברגל מבלי בכלל שאתה מודע לכך, בגלל שהדימוי העצמי שלך כל כך נמוך , ומשום מה אתה מגיש שאתה בכזה high, אז צריך לעצור את המשחק פעם אחת בחיים ולשאול את השאלות הנכונות, כי אין מקרה. מצטער.יש כאן מערכת מכוילת ברמות כאלה, שאם יש בך כרומוזום אחד יותר, אפשר לומר עליך קדיש.
אז עם מי מתווכחים? ועל מה כל הפציפיסטיות. אם יש ציווי מהתורה , קודם כל תעשה. אל תשאל שאלות. כן נכון זה נראה לך הזוי, אבל אף אחד באמת לא שאל אותך. ולמרות הכל, שלא תאמר שאין בחירה.
אבל מי שרוצה להבין את זה יותר לעומק, יילך להבין אין בנויה מערכת טירונות והכשרה של יחידות העילית בצה״ל. ראשית, כל מישסא לשם הוא בעל כושר בלתי רגיל. הוא בא מוכן להכשרות המתקדמות, ואחד הדברים שמעצבנים את החניכים בוא, למה צריך את כל העינויים האלה? למה צריך את כל השחיקה הזו? מה זה נותן?
תגובתו של המפקד היתה , שכשתהיו בשדה קרב, מטרתי היא שאתם תהיו ערוכים לכל מצב, ודווקא באותו רגע של שבירה, יהיה לכם חרוט בתודעה, שהתסריט הזה קטן עליכם, וכבר הייתם בסרט הזה, וגם על הגשר הקטן זה זה ניתן לגשר.
הסיפור נודע לי בדיעבד, וכך בדיוק היה. ואותה יחידה בשייטת, אכן עבדה חזק מאד על פיתוח המודעות רוחנית: על האמונה ( פיתוח התודעה) הזכרון, אשר דרכם הגיעו לעשות מבצעים ברגעים ובתנאים בלתי אנושיים.
חברים, בל נשכח, כי עני הוא בדעת בלבד!!! עשיר הוא בדעת בלבד!!
לא להתבלבל , כי זאת התכלית. לשם הולכים, וכמה שיותר מהר, וכך נגיע למימוש תכליתנו בעולם כמה שיותר מהר. ספר במדבר מראה ומסביר איך נוצרת השפה להתחברות הרוחנית. איך יוצרים סדר בתודעה, ומתחילים לממש כל מצב תודעתי אפשרי.
הצלחה גשמית מתחילה בהצלחה רוחנית.
חברים, המפתח היחידי שקיים ליהודי בפיתוח המציאות הרוחנית הינם: תורה ותפילה. ללא תפילה ואמירת כל מילה מתוך משמעות ויצירת תמונת דמיון של כל מילה, אין טעם לתפילה ואין טעם לכל המסביב.
זה גורם להחטיא את המטרה, ולצערי הרב, הרוב עדיין מחטיא את המטרה בענק. כי הוא פשוט לא מודע.
רבנים רבים עסוקים במשחקי שרלטנות במקום לעסוק בפיתוח התודעה של האדם. חלק מהם פשוט לא מודע לתכלית, אז אין על מה לכעוס. פשוט צריך לעורר איש את חברו ולנסות בכל דרך להפיח בו רוח חיים, הן בשיחות נפש, הן בשיחות עידוד, והכי הכי חשוב; לדעת להקשיב. כן, להקשיב.
להכיל את המציאות של חברך, ואיך מתוך המצב, אתה מרומם אותו מהמצב.
זה כל מה שהחבר/ה צריך.
חברים, שבת זו מוגדרת בחסידות כשבת של אחדות. בואו לא נשכח מי אנחנו, מה השם שלנו
(הזהות) , איך קוראים לנו, ואיך האדם הפשוט אמור לתקשר עם המציאות שמעבר, אל הבורא יתברך.
כי אנחנו כאן לממש תכלית שהיא נקראת ״ אחד״ . היא שלמות המציאות, היא שלמות התודעה, בו אני וכולנו יחד משרתים את הכלל, ומסייעים לצרכי הכלל, ומשם מרוממים כל אדם אל המעבר.
אז מאיפה מתחילים ?
תפנים שכל מה שקורה לך, זאת הכוונה המעוניינת לרומם אותך רוחנית.
תעצור לרגע ותתבונן. כי לכל צומת בכל רגע בחייך יש השלכות מהותיות על המשך חייך וילדיך בעולם הזה.
איך מתעלים? מכריעים מוסרית וערכית בצורה הנכונה מתוך ועפ״י חוקי התורה.
תעזור. תתן. לא כל דבר זה כסף. לא תמיד הכל צריך להימדד בכסף. תמלא את המח במחשבות חיוביות ומעשיות , וענייני הבל לא יחדרו לתודעתך. תנסה לאהוב למרות שאתה שונא. זה אותו שורש. רק שאתה לקחת שמאלה.
תפרגן. תדע להתייחס לגופו של עניין מבלי שהדבר ייגע בעצמך. כן, תשים את האגו שלך בצד.
אם לא נהרגת, כנראה שהתרוממת מזה. ואם זה הלך, תעשה עוד 100 ניסויים כאלה.
אתה תראה שתרגיש טוב. אתה תרגיש שכל הסתימות בלב נפתחו, ואתה תהיה אך שמח. תמיד שמח.
אז אם תפתח את הידיים ותתחיל לעשות, אתה תגלה שחזרת לחיים. קיבלת חיים חדשים שמתוכם כל רצון יוכל להתממש כי רצון הבורא הינו להשביע את הרצון לכל אדם חי. (לכל אחד שחושב על הכלל לפני שחושב על עצמו) ולאדם החי בעולם יש תמיד מלחמה אימתנית, כי עצם העובדה שאתה חי, משמע יש לך מאבק.
ומטרת המשפט בתחילת הרעיון ״ פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון״ היא, לגרום לאדם להתחבר אל הבורא, על מנת שנזכה לעשות את רצונו כרצונו, בו אנו מבקשים כל הזמן, להיות קשורים.
לא קל להסביר למי שלא חווה על בשרו מה זה תענוג רוחני, ולמה אחרי שחווים תענוג רוחני של ממש, מבינים, שהמציאות הגשמית די מחשיכה ומאפילה על המציאות האמיתית. ובכלל מה זה תענוג אמיתי שמוביל לנצחיות, לעומת תענוג רגעי, המוביל להתרוקנות טוטאלית, ולמה היום יותר מאי פעם החיפוש אחר משמעות עשה מהפכה מהותית ממשית. כי לשם הרכבת דוהרת, ותלוי הדבר באיכות העשיה שלנו.
אז אם האדם מצליח לעשות סדר תודעתי, אין ספק שישתקף בדבר בכל עניין בחייו, כי שורש כל הבעיות מחיל בכאוס התודעתי, וזה קורה כשאדם לא מודה לעצמו, לזהותו, לכוחותיו, ליכולותיו, ולתכליתיות כאן בעולם, שהם תורה ומצוות, נטו. בלי שים התחכמות ובלי שום תוספות.
כל השאר זה מלבושים איך, כיצד ובאיזה אופן ובאיזה איכויות תרצה כן לדבוק בבורא, למרות הקשיים , הכלכליים, החברתיים, הבריאותיים, וכו וכו. וזה לא קורה כי הדימוי העצמי שלו לא מופנה כלפי תבניות אינסופיות. כלפי תבניות שלא יאפשרו למציאות או למצב כלשהו להגביל אותך מלהתממש.
ולזה חברים צריך שפה מאד מאד מהותית, וכלים שורדים בכל תנאי של מקום , זמן ונפש.
בהצלחה במדבר….
שבת שלום
David Boterson
🍷😊🍷