(סָמ֣וּךְ לִ֭בּוֹ לֹ֣א יִירָ֑א עַ֖ד אֲשֶׁר־יִרְאֶ֣ה בְצָרָֽיו  (תהלים מג׳

?אם אתה בטוח במה שאתה עושה, למה באים לך חששות? ואם אתה לא בטוח במה שאתה עושה, מי נתן לך רשות לעשות מה שאתה עושה

אם אתה כל כך בטוח בעצמך, איך זה שכל שינוי מרעיד את כל אמות המידה שלך? איך זה שסדרה של תקלות הורידו אותך לגמרי מהמסילה. מה קרה? קצת קשה אז נשברים?

על בסיס אילו יסודות ערכיים אתה בנית את פירמידת החיים אשר יבטיחו שהחינוך יהיה מוצלח, הערכים עליהם מושתתים חייך, הפרנסה, הקהילה

עם כל הכבוד לקהילות בכל המגזרים החברתיים, אף אחד לא מלקק דבש. יש בעיות לא פשוטות ובמקומות שבהם אין למקום זכות קיום ללא אחדות, אנשים עדיין מפילים את האשמה על הבורא, או כל צד אפשרי רק שהם לא ייאלצו להתמודד עם המצב

 אם אתה באמת בטוח במה שאתה עושה, אין מקום לספק. אם אתה באמת בטוח במה שאתה עושה, משמע אתה מוכן לכל תרחיש. אם אתה מוכן לכל תרחיש, משמע מיצית                                                   את כל האפשרויות שהרעיון שלך מכיל. האם אתה באמת שם? מחשבתית ואישיותית

אדם שהוא בטוח בדבר, הוא יודע הכל על הדבר. על הפוטנציאל, על היכולות, על התכונות, על היתרונות, על החסרונות, על השימושים, על מידת החוסן והעמידות, על אופן השיווק, על הערך המוסף, על המתחרים, המודל העסקי,  על מנועי הצמיחה, על מונעי הצמיחה, על מידת הצורך, על האמינות, על החוויה, על ההתאמה התרבותית, וכו וכו…

אם נסכם, אתה לא באמת בטוח בדבר עד שלא תצא לדרך ותתנסה בדבר. כי ברגע שהפוטנציאל השתנה, הכל משתנה. שום דבר לא יהיה כפי שהיה. הכל תלוי בפוטנציאל.

כשמדובר בחיים שלנו כעם יהודי בארץ ישראל, למה אתה חושב שתורת החיים לא אמורה להיות דרך חייך? זה שיש אנשי שיווק גרועים המוכרים זאת באמצעות פחד ואימה, יש גם אנשי שיווק שיודעים לעשות זאת באהבה ויראה. אפשר למצאם בכל עיר. רק תחליט שאתה רוצה להתחיל.

בהנחה שהפוטנציאל זה העולם והעולם זה אתה, ובהנחה שתכלית הפוטנציאל של העולם אמור להשתנות כל הזמן, ובהנחה שהיהודי קיבל מפתחות השינוי, איך אתה אמור לנהל זאת, ואיך אתה אמור להתמודד מול מציאות שכל הזמן משתנה למול עיניך….. אתה עוד לא מספיק לחוות את הדבר והנה בא דבר יותר חדש, יותר מתקדם, יותר מהיר, יותר איכותי, או להיפך בדיוק. צרות על גבי צרות, ממש בצרורות.  אתה יכול בקלות לצאת לא נורמאלי. אין צורך בלבזבז כספים על פסיכולוג/אחר כדי לוודא שאתה לקוי, אתה חד משמעית לקוי.

לכל מי שצופה בסרטונים ותכנים בכלי המדיה השונים, ניכר בוודאות כי בני האדם הגיעו למצב שאין להם סבלנות לראות סרטון יותר מ-2 דקות. העולם, המשקיעים, לקוחות, מביטים בך ומחכים שתצמצם 15 שנים של מו״פ, ירקת דם עד שהגעת לממצאים, ואם לא הצלחת להביא את המסר ב-2 דקות, סיכוי גדול שהחלום הגדול פשוט ירד לטמיון.  הם גזרו את גורלך. היית מאמין? כן אותו לקוי בן 30+ עם פתיל אפסי ושכר שנתי מטורף חרץ 15 שנות עבודה, בקליק. לך תסביר לו שהוא חולה….וד״ל.

רמת הגירוי החושי הנדרשת מאמצעי המדיה כדי לגרום לך להיות קשוב, כדי לגרום לך לצפות בדבר מסוים, היא לא נתפסת בשכל אנושי. זה נראה לא טוב. צר לי. ואתם באמת שואלים למה כל החברה שסועה, קיצונית, חרדית, כועסת, מבולבלת, שבטית, מבודלת, לא מסודרת, לא ממוקדת?

תלמיד יושב בכיתה והוא בכלל לא אתך, גברתי המחנכת. הוא כל כך מסונוור חושית, שהסיכוי של מורה מן המניין להוביל כיתה שבה כמעט לפחות חצי מהכיתה סובלת מלקות למידה כלשהי, הוא שואף אפס. אז למה אתם ההורים כועסים על המורים? זה שהמורים בעיתיים, אין ספק. אבל אתם ההורים, איך אתם נותנים לפרח שלכם לנבול? הבעיה מתחילה בבית!!

יהודים רבים בעקבות תופעת הקורונה מתרחקים מיהדות ומגיעים לנקודת חישוב מסלול מחדש. הם לא מוכנים להמשיך בפורמט של אתמול. אם נקח את הציבור האשכנזי והספרדי על כל גווניו, כל אחד מהם סובל.  לאחד יש קושי עצום בפיתוח מודעות ולשני יש קושי עצום בלפתח רגשות. מה שבטוח הוא, שלשני הצדדים חסרה המשמעות. שניהם טועים ושניהם מטעים. והציבור לא טועה. הוא מחפש את המהות. הוא רוצה את הלמה. רק שכדי להתחבר לעולם האינסוף, אתה חייב שידרוג אישיותי. אתה חייב למות ולהיוולד מחדש.

כדי ליגוע באינסוף, חייבים שפה לשונית מהותית (לשון הקודש), חייבים יכולת חשיבה יצירתית וחייבים זיכרון פנומנאלי של כל הפרטים. כדי להוריד את האינסוף כאן לעולמנו הכישורים הנדרשים מהאדם הם יכולות של סדר וארגון, דיוק בפרטים ומיקוד.

 אחד הסיבות המהותיות לצביעות האנושית נובעת מהשפה אותה דובר האדם. יהודי אמיתי אומר לך את הדברים איך שהם. הוא לא מטייח. פיו וליבו שווים. לא אצל הגוי.

יהודי שלא דובר לשון הקודש נמצא בבעיה לא פשוטה, כי השפה שלו (אנגלית, צרפתית, אחר) מעמידה את האדם בפן של צביעות. איך בדיוק? כי מה שכתוב ומה שאתה אומר זה לא אותו הדבר. ישנם שפות פונמיות וישנם שפות פונטיות. אם אי פעם שאלת למה יש דיסלקציה, וכל הדיס… למיניהם, שורש כל התופעות הנוראיות נובע משפה קלוקלת.  כי השפה אותה אתה הדובר משקפת את אישיותך. את מי שאתה באמת. ומשם יהיה לך קשה מאד לחמוק. בסוף יעלו עליך.

אז הבעיה ידועה, אבל אף אחד לא מוכן לצאת מד׳ אמותיו. רק מה שלא יודעים רוב העם בישראל הוא, שכשאותו גוי פנה לשמאי והלל בבקשת ״למדני כל התורה על רגל אחת״, שמאי  ״דְּחָפוֹ בְּאַמַּת הַבִּנְיָן שֶׁבְּיָדוֹ״. במילים אחרות, הוא ממש לא דחף אותו ח״ו, אלא אמר לו ״צא מהפרופורציות של עצמך = דחפו מאמת הבנין שבידו.  אז איך אתה רוצה שיקרה כאן שינוי אמיתי, אם אף אחד לא באמת מוכן לצאת מהפרופורציות של עצמו? ואם מישהו שואל לאן הדור הצעיר הולך, אני מוכן להטביע חותם כעת. העולם נמצא באטימות חושית נוראית. יש שקוראים לזה אבולוציה, ומי שמבין יודע שאנחנו בשיא הדה-בולוציה.

יש לא מעט שדים בצורת בני אנוש בעולמנו החברתי, שעוד לא נפל להם האסימון על כל האשליה הנוראית של ההתפתחות הטכנולוגית.  במקום לפתח בינה אנושית, במה מערכות חינוך מעדיפות  להשקיע? בינה מלאכותית.

זה פשוט אבסורד!! מטרת מערכות חינוך הוא לנסות לפתח את עולם החכמה, בינה ודעת של בני האדם, על מנת להיות בן אדם ולפעול מתוך משמעות, שתוביל להפנמת עולם המוסר והערכים היהודיים בכל דבר בחיים. אין בכל העולם כולו מערכת ערכים ומוסריות נעלית יותר מעולם היהדות.  ויש מה ללמוד מהעולם. אין ספק כלל. הן מצד מה אסור לעשות והן מה נכון לעשות. כי גם משה רבינו קיבל כלים מיתרו את להתמודד עם מסה קריטית.

וכאן המקום לומר שכל המגזרים חוטאים לאמת. כי אף אחד לא מחנך אותך לפיתוח כישורים במערכת המשתנה כל הזמן. מערכות חינוך עושות המון, (ללא ספק) את כל מה שרק אפשר מסביב, מבלי ליגוע בעצם, בשורש העניין. אם ישאלו אותי למה זה כך, אני חושש שהתשובה נובעת בחלקה מנוחות, מבורות ורובה מאגו. ומי שמשלם את המחיר זה העם. אם אתה רוצה לשנות את מערכת החינוך, פשוט תעצים את הכיתה.

איך אני יודע?

כי  98% מהעם מונע משינויים חיצוניים, משינויים מערכתיים שמשפיעים על הזהות שלך מבלי באמת לחקור את הזהות שלך ברמת הפרט, מערערים את כל היסודות עליהם גדלו אבותיך. ואתה, קשור בחבלי העבר ולא משתחרר, אתה מת מפחד ומחכה להבטחה הגדולה (משיח) מבלי שתעשה שום שינוי אלא שהוא יעשה הכל בשבילך, אתה לא מוכן לעשות שום שינוי אישיותי בהווה, והנה לכם חבריי, נבואה שמגשימה את עצמה. אני יודע לנבא בדיוק לאן נגיע תוך זמן קצר.

ישנו קוד רוחני שאומר: אין כפייה ברוחני. מה זה אומר?  ובכלל, מיהו אדם רוחני?

אדם רוחני הינו אדם אשר נמצא בתנועה מתמדת של שיווי צורה עם תכונותיו להדמות לתכונות יוצרו.

רוח האדם, הינו הטבע האנושי. הוא בדיוק כמו פוטנציאל. אין לו שום עניין בשינוי. בהנחה שהבנת שאתה כיהודי, לא באת לעולם כדי להיות פוטנציאל אלא כדי להפוך למציאות החיה בתנועה מתמדת של שינוי תועדתי המוביל לשינוי אישיותי או להיפך, יש כאן פספוס ענק של כל עולם החינוך החל מהגיל הרך וכלה באקדמיה.  חבריי, אדם החי עפ״י טבעו לא יגיע רחוק, ובטח ובטח שעתיד מזהיר לא ממש מחכה לו במציאות המשתנה של הזמן.

כי אם כל מי שלמד במתי מעט על העצמה אישיותית, צועקים היום שמנבאי העתיד הפכו ממנת משכל וידע, ליכולת הרוחנית ולכישורים. אז למה בדיוק אתה עדיין לא יוצא מעצמך? למה אתה עדיין לא מתאבד על איך יוצרים מנועי שינוי? למה אתה לא קם ולוקח איזו החלטה עם עצמך לחיים מסודרים יותר, ממוקדים יותר?

למה אתה חושב שעצם זה שאתה לומד תורה, או כל ידע אחר, נותן לך נקודות זכות?  חז״ל צועקים זאת בכל דרך אפשרית, ״האומר אין לי אלא תורה, מוטב שתתהפך שלייתו״.

חבריי, פרשת בהעלותך באה לתת מסר מאד ברור לאדם החפץ בחיים ובוודאי לאדם החפץ בחיים של משמעות. נשמת האדם הבנויה מהמזון אותו אוכל האדם, המצוות אותם מקיים האדם, ומהתכלית שלו בעולם. לכל אחד מהנ״ל צריך להחדיר את הכוונה. במילים ברורות יותר, עלינו להכניס את האל-הים לחיינו. לעולמנו הפנימי.

איפה בדיוק שוכן האל-הים?  במוח ובלב.

.אם נביט בגימטריא נראה כי מוח + לב = אל-הים. כלומר משכן הבורא  הינו במוח ובלב, זוהי השכינה

מוח- כל עולם המחשבה, החכמה של האדם, הנקרא כח מה. כח המהות.

לב- זהו עולם הבינה.

כשאדם מתבונן על הדבר, הוא מתחיל לפתח רגש לדבר. ספר הזהר עונה על כך ואומר ״בינה ליבא, ובה הלב מבין״.

על האדם לפתח את היכולת להבין דבר מתוך דבר בכל דבר. בחסידות ישנו מושג הנקרא דעת עליון וישנו דעת תחתון.

דעת עליון – הינו החיבור בין החכמה לבינה.

דעת תחתון – הינו חיבור בין הבינה לעולם המידות של האדם.

על כל אדם ואדם חלה החובה ליצור ולפתח את הדעת בעולמותיו הפנימיים וזאת כדי שאכן יזכה האדם להיות כלי ראוי שרוח האל-הים אכן תשכון בו. זאת עבודה שלעולם לא תסתיים כי לאינסוף ברוך הוא , יש אינספור מציאויות ומצבים שעל כל אחד ואחת מאיתנו להבין, להשכיל, לשמוע, ללמוד, ללמד, לשמור ולעשות. על כל עניין ועניין בתורה ומצוותיה.

וכידוע כי האינסוף ברוך הוא המהווה בכל רגע ורגע את כל סוגי הנבראים, שואף בסופו של תהליך להיות כל סוגי הנבראים. כלומר, לעבור תהליך של מלהוות את המצב, המציאות, הדבר, למצב של להיות המצב, המציאות, הדבר.  כלומר, העולם וגם והאדם חייב להתעלות ולהעצים את נשמתו כאן בעולם הזה הגשמי ועל כל אחד ואחת מאיתנו חלה החובה לקבל פרספקטיבה גדולה ומקיפה על עצמך, על החברה ועל כל העולם.

אחד הדברים שקיבלתי כמתנה לאור מאמץ ויגיעה בתורת החסידות הוא, פרספקטיבה. לא היה לי את זה. לא הייתי שם בכלל.

אל תחפש את האלוקים בשמים. אם תהפוך את שפתך (עולמך הפנימי) להיות מתוך שפת הקודש, אם תתבונן, אם תפנים, אם תעשה, תגלה שהוא תמיד היה בתוכך. זאת רק שאלה של כמה אלוקים יש בך.

אבל ללא ספק כלל, כל יהודי הוא איש האלוקים.

לא יזיק לאף אחד מאיתנו להפסיק לשחק בנדמה לי ולעסוק בעיקר במחקר ופיתוח פנימי, במקום להאשים את צד ג׳. רק כך תזכה להפוך לאישיות עצמאית בלתי תלויה בגורמים  חיצוניים.

כי אנשים גדולים באמת, מדברים פחות ומתבוננים יותר.

הרבי מלובביץ כותב בספרו ״היום יום״ כי על כל יהודי לשנן ולומר כמה שרק אפשר, משניות בעל פה. כי אם ברצוננו לדעת את סוד טיהור האוויר, זה קורה דרך אמירה ושינון משניות בכל מצב בו האדם מהלך בדרך ובכל מצב מחשבתו פנויה. אני לא אסביר למה. אשאיר לכם לחקור זאת….

שבת שלום

🍷😊🍷

David Boterson