(מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ, וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה. ( משלי כט, ד
למי שמקורב לפוליטיקה מבין שעצם העובדה שבאת עם רעיון שבא להציל את המולדת, שמוכח מדעית, מחקרית, פיזיולוגית, פסיכולוגית, נוירולוגית, וכו וכו, שמה שאתה עושה יציל חיים של עוד מיליון איש, בדוק!!!! זה פשוט לא מזיז לאף אחד. לאף אחד.
יותר מזה, אתה רק תושפל, תבוזה, יעשו ממך צחוק ולבסוף תגיד את מה שכולם כבר אמרו ״ איזה מדינה יש לי״. למי שלא תצביע, זה מה שתקבל. קבוצת אנשים המונעת מאינטרסים אישיים וגם מעט חברתיים, כי צריך לזרוק כמה עצמות לכלבים, ואתה פשוט לא מעניין אף אחד. זאת מדינת ישראל, המדינה הכי דמוקרטית במזרח בתיכון. האמנם?
ודרך אגב, כל אותם שרלטנים המוכרים לך את העתיד המושלם בשם הדמוקרטיה, להלן המצב. ובשאלה למי תצביע, בכלל לא רלוונטית, כי כולם נגועים, כולם חולים וכולם רק מחמירים את המצב, אוי לזה ואבוי לזה
אז אין מנוס מלשפוט את העם בצדק. אבל מי שעבר חוויה בביהמ״ש מבין שלמצוא שם צדק, זה למצוא מחט בערמה של שחת. לא אומר כי אין. אבל אני מרגיש שזה יוצא מן הכלל ולא הכלל. אתה יודע איך אתה נכנס, אין לך מושג איך ומתי זה יסתיים.
השבוע היה לי דיון בביהמ״ש על אוטובוס שפגע ברכב הפרטי של אשתי. הנהג הודה, אבל החברה שילמה 90% מסכום הנזק. שאלתי, למה לא הכל? הם אמרו, יש מושג שנקרא ״רשלנות תורמת״ (מה היהודים לא ימציאו כדי שלא לשלם) והם ניסו להראות בכל דרך אפשרית שחניתי באדום/לבן ובגלל זה אני אשם ולא מגיע לי כל הסכום. לבסוף הראינו כי חנינו באפור והשופט קיבל את טענותיה של אשתי ופסק לשלם את מלא הסכום. זה לא הרבה. 10% זה כמה אלפי שקלים, אבל זה העיקרון. הישראלי המצוי, יישאר פרייאר, אדיש, וירשה שיפגעו בו וככה מנצלים אותך, ידיד בכל מקום ובכל דרך אפשרית.
המשחק שלהם הוא, איך יוצרים מנגנון שמשעבד את כל או את מרבית האוכלוסיה, וככה אתה נהיה מונופול בשם הדמוקרטיה. ככה זה עובד. יש לך גיבוי מהפוליטיקה ושיהיה ברכה והצלחה.
(רוצים עוד סיפור? (בטוח שיש לכם כאלה במשקל
אשתי קנתה רכב דיזל חדש בניילון. רצינו לחסוך בהוצאות אז קנינו דיזל. לאחר כמה אלפי קילומטרים, 2/3 מהשמן במנוע נאכל. הייתי בהלם. אתם יודעים מה אמרה לי
?פקידת שרות במשרדי היבואן
״תשמע, אתה לא נוסע הרבה כמו מונית וזה ככה. מצטערים״. לא ידעתי אם לצחוק או לבכות, אז למחרת התקשרתי עוד פעם והפעם ענתה לי משהי אחרת. תוך שעתיים הייתי במוסך שרות וקיבלתי שרות כיד המלך. אתם מבינים חברים? בגלל חוסר מודעות, מנסים בכל דרך לשעבד אותך.
העובדה שליבואן יש אחריות מלאה על כל הרכב, זה ממש לא רלוונטי בישראל. זה אנחנו חברים, מתחמנים ביצירתיות את כולם. מה שכואב הוא, שזה לא ערבים, לא בדואים, לא גוים. זה יהודים. זה אנחנו העם שקיבל את מפתחות השליטה. (לא על בני האדם, אלא על עצמנו
מאידך, כשאין צדק מה עושים? הסיפור הזה קרה אתמול, יום חמישי כט׳ בשבט. סיימתי תפילת שחרית במניין, בחוץ במקום פתוח עפ״י כל הכללים. כידוע, מדי פעם מגיעים אנשים לבקש צדקה. כשסיימתי את התפילה ונכנסתי לתוך בית הכנסת, גיליתי כי לתדהמתי הטלפון נגנב מהכיס שבתוך המעיל.
עשינו כולם מהר חושבים, מי יכול להיות. הנחנו שזה אותו אדם שנראה חולה, אולי אף צורך סמים, מי יודע. הוא היה בביה״כ לפני חצי שעה. לך עכשיו תמצא אותו. איפה הוא יכול להיות? יצאתי למרדף לחפש אחריו. לאחר 15 דקות מצאתי אותו במרחק 1 ק״מ מביה״כ צועד לו באיזה רחוב צדדי.
באתי אליו מאחור והשכבתי אותו על הרצפה מאחר והוא סרב לתת לי את המכשיר ונאלצתי לקחת ממנו בכח את הטל׳ וגערתי בו.למזלי הטוב, באותו הרגע כשבאתי אליו מאחור הגיחה ניידת משטרה 👮וראתה אותי משכיב אותו על הרצפה. המשטרה הגיעה אליי ואמרה לי שאני עצור על תקיפה.😟 הסברתי שהוא גנב לי את הטלפון מביה״כ ונפלתי על אזניים ערלות. 😷
דבריה של השוטרת הדהימו אותי: ״ אדוני, עם כל הכבוד שהוא גנב לך את הטל׳, אתה יכולת להתקשר למשטרה. ואין לך שום סמכות לתקוף אדם. המשטרה היתה מוצאת לך את הטל׳״ אתם מבינים? גנבו לי טלפון, תפסתי את הגנב, ואני צריך לגשת לגנב בדחילו ורחימו כדי שיואיל בטובו להחזיר לי אותו. 🤔 בקיצור, עיכבו אותי לתחנה.
כשהגעתי לתחנה שאל אותי החוקר אם ברצוני להגיש תלונה נגד הגנב. לאחר שהתבוננתי על מה שקרה כאן, אמרתי כי אינני מעוניין להגיש שום תלונה״. לאחר דין ודברים החוקר שחרר אותי כלעומת שבאתי. ברוך מתיר אסורים . למה זה קרה לי?? הקב״ה ברחמיו הרבים גילה לי ואת החשבון נפש עם עצמי עשיתי.
אבל יש גם פשט במוסר השכל: במדינת ישראל גם אם גנבו לך את החיים, תזהר מלהרים יד , כי אחרת אתה עוד תואשם בתקיפה וזה עלול להגמר בכי רע. זוכרים מה קרה למשה רבינו שנתבקש לדבר אל הסלע, ובטעות הכה? 😑 הבנתם חברים? תלמדו מהסיפורים שלי. זה לא קרה לפני 500 שנה.
ובכן חבריי, כנראה שאין מנוס וחייבים להחליף את דפוסי ההתנהגות ולנסות לשפוט את עצמך ואת העם מתוך חוקי האמת. אך כשגם חומות הצדק והאמת סדוקים, יש מקום פתוח לבעלי הון לקבל מושב קבע בכנסת מבלי להיות לרגע. קוראים לזה לוביסט. תפקידם הוא לקדם אינטרסים אישיים אל מול אנשי הסגל העליון של הממשל ולשנות את גורל העם , ללא הכר ימין ושמאל טוב ורע. תשכח מצדק ואמת. זה ממש לא המודל העסקי.
כשדוד רוקפלר פגש את הבמאי היהודי אהרון רוסו, הוא שאל אותו, ״תגיד מה דעתך על הארגון לשיוויון זכויות בין נשים וגברים?״ אהרון אמר לו, שזה רעיון נפלא, מבורך והגיע הזמן שנשים לא יופלו. צריך שיוויון. אתם יודעים מה אמר לו דוד רוקפלר? ״תשמע אתה אידיוט. אני הקמתי את הארגון הזה כי מיסינו רק חצי מהאוכלוסיה הארה״ב וחיפשנו מודל כיצד למסות את כל האוכלוסיה״.
הבנתם חברים? נכון שלא הבנתם כלום. כי אתה חשבת א׳ אבל הבורא חשב אחרת והבורא הוריד את זה לעולם בצורה מוזרה, קשה לעיכול, רעה, וכו. למה זה ככה? בשביל זה ידידי, אתה צריך לדעת. אבל לדעת באמת. לקבל פרספקטיבה על כל האנושות כולה. אם יש לך את זה, אשריך וטוב לך ואם אין לך, תתבייש. כי אתה היהודי אמור להיות כאן בעל השליטה.
ככלל, שאלת את עצמך פעם, מה תפקידה של הממשלה? מה ההגדרה המדויקת שלה, שלפחות נדע על מה הם אמונים…
שאלו את הרבי מלובביץ, מהי תפקידה של ממשלה? הרבי ענה כך: תפקידה של ממשלה הינה לאזן בין צרכי הפרט לצרכי הכלל מתוך כללי הצדק והמוסר , החוק והסדר, תחת אלוקים אחד. עכשיו תשאל את עצמך בבקשה ותענה גם, מי עונה על הקריטריון הפשוט הנ״ל, והאם המציאות בפועל והדמוקרטיה מתנגשת עם ההגדרה הנ״ל.
כאן חברים מתחיל פרדוקס אחד ענק. אין שום סיכוי לשתף זאת בקצרה ברעיון שבועי . אבל תשימו לב שאין מקריות וגם הלך הרוח החברתי נובע מן התורה, ובפרט מפרשת השבוע, משפטים. יש קמפיין לא קטן ושיח לא קל של שרת המשפטים אל מול אמירותיו של נשיאות ביהמ״ש העליון, בנוגע למצב העם, אך עמוק יותר בנוגע לזהות העם, כי זהות העם משליכה באופן ישיר על חוקי העם. אבל, לא בישראל. מצטער.
אם זהות העם היושב בציון היא יהודית, עוד לא מאוחר לעשות חישוב מסלול מחדש ביצירת עולם חוקים שונה במהותו. אם זהות העם היא דמוקרטית, אז אני אישית מרגיש מרומה, כי אחרי הכל, כל המסע המייגע של המשפחה שלנו אל ארץ ציון ירושלים, נפל בתוהו, כי לא לשם כך הגעתי. אני לא צריך את ישראל כדי לחיות בדמוקרטיה. יש מקומות פי כמה יותר טובים ויותר יפים עם דמוקרטיה הרבה יותר טובה.
אם יש משהו שחיבר אותנו מאז ומקדם עד עצם היום הזה ועד בכלל, זה ספר אחד ומיוחד השמור בכל בית כנסת בארון מיוחד, הלא הוא ספר התורה. אם זה נכון, קראתי משפט שכתב הרבי מלובביץ, בספרו היום-יום, השופך אור חדש על פני עולם החוקים, וכותב כך:
יש חוקים שיוצרים חיים, ויש חוקים שנוצרים מהחיים. חוקי אנוש נוצרים מהחיים בעקבות תנאי המדינה, והם שונים בכל מדינה. לעומת זאת, ספר התורה, זה אוסף חוקים, אשר בכוחו ליצור ולאפשר כל מציאות, ואת כל המציאות על כל מצביה בכל רבדיה. תורה זו היא הנחשבת לחכמה האלוקית, והיא החוק שיוצר את החיים כולם, אשר עומדת במבחן המקום ובכל זמן זהה, ותורה זו היא נצחית.
בהנחה שאנחנו חיזרים שנחתנו אמש בעולם, ושמענו את הנאמר לעיל, ואנחנו צריכים ללמוד כדי להתפתח, איזה ספר היית לוקח אתך לכל מקום, ושובר את הראש, איך מתחברים לקוד הזה. הרי גם המדע לוקח הנחות יסוד כאקסיומה לכל תזה תהיה אשר תהיה. אז מה היית לומד? מה לדעתך היה ממנף אותנו מבחינה מוסרית וערכית, ואכן היה משליט צדק וחסד רב בחברה הישראלית. הרי כל הכעסים שלנו, התסכולים שלנו, הסבל שקיים בנו, העצבות הקיימת בנו, נובעים מיסוד אחד מאד בסיסי, והוא: העדר פרספקטיבה נכונה על עצמנו ויכולותינו החבויים, ועל האנושות כולה.
כן ידידי, אתה פשוט לא רואה את המציאות בצורה בהירה ואף גרוע יותר, אתה לא שופט את המציאות בכלים של צדק ואמת. וייתכן מאד שעולם הראיה המוגבל תודעתית, באמת לא מאפשר לנו לראות יותר ממטר. דרך אגב, מה זה צדק ואמת? יש משקפיים אנושיות ויש משקפיים אלוקיות. הרוב המכריע של כל האנושות כולה ממש לא שופט בצדק. זה נראה לכאורה שכן, אבל זה לא.
כי אמת וצדק אלו תכונות על אנושיות, אשר מטרתן להתבטא כאן בעולם באמצעות חסד ורחמים רבים. או להיפך. והשאלה היא איך מטמיעים את הצדק והאמת בחיים של כולנו. הבנתי את מה שבמתי מעט הבינו שאין בעולם הזה יותר צדק ואמת מההלכה היהודית. כל כך כואב שמבזים ומביטים בהלכה היהודית כאמצעי לניגוח מגזר כזה או אחר. זה כואב לראות איך היסטוריה של אלפי שנים החזיקה מעמד בניסי ניסים וכעת שהגענו למנוחה ולנחלה מצוות הם עניין לחוקרי היהדות ולארכיאולוגיים. שיחפשו את זה בספרים העתיקים בעיר דוד או היכן שזה לא יהיה.
שכחת מי אתה. שכחת מאיפה באת. שכחת מהבטן של מי יצאת ומאיפה באה הסטוריה של 3500 שנה.
היסוד הזה של יצירת חברה בעלת זהות דמוקרטית אל מול זהות יהודית, עם כל הכבוד, הדמוקרטיה זה ניסוי מדעי שממש לא עמד במבחן הזמן והמקום.
ועם כל זאת, ישנו כאן ציר רשע שבכל דרך מנסה לטשטש את הזהות היהודית, במסווה של כפיה דתית (שזה לכשעצמו איסור חמור מאד בתורה), ועוד אינספור דוגמאות חברתיות שציר הרשע מטשטש בצורה נפלאה, וכל זה בשם הדמוקרטיה, הצדק והמוסריות.
אלו לא ערבים, או עמים אחרים. לא לא לא!!!! אלו יהודים, שתמורת בצע כסף מכרו את נשמתם לעולם שטני שכלתני והם מנסים בכל דרך יצירתית, לעוות את המציאות של החברה הישראלית.
אני הרבה מאד פעמים עומד נבוך ומתבייש ברבני ישראל, שלא יודעים לעשות מסע הסברה פשוט, המסביר במילים פשוטות את העצמות החבויות בזהות היהודי ומגדירה באופן מאלף את תכליתו הנצחית בעולם. הם פשוט לא עושים את העבודה, אבל בהחלט מאיימים במוסריות, ומצטטים כל טקסט אפשרי, אבל המסר לצערי נופל על אוזנים ערלות. כי אנשים לא פרייארים, והם לא טפשים.
שיווק!! מה האסטרטגיה השיווקית שלנו?? את זה הם לא הסכילו להפנים. כי מצד אחד הרוב המכריע די מתחיל למאוס בחומר. נמאס לו. הוא מיצה כל דבר אפשרי, והעולם הזה כבר לא מדבר אליו, הוא רוצה מהות. ובמסות!! מאידך, כל אותם הקוסמים שמוכרים הצלחות בסדנה כזו או אחרת, לא מגרדים אפילו את קצה הקרחון של התכלית שלך כאן בעולם. ורובנו ככולנו מוצאים משמעות בעבודה, ולא בפיתוח התודעתי שלנו.
על הבורא נאמר, ״ אסתכל באורייתא וברא עלמא״, מתוך רצף אותיות התורה באינספור אפשרויות, יצר הבורא את כל התבניות הרוחניות של כל מציאות אפשרית. ועל היהודי נאמר: ״ אסתכל באורייתא ומתקן עלמא״. למעשה מתוך רצף אותיות התורה, הנך יכול ליצור כל מציאות רוחנית, ולשלוט בכל מצב תודעתי הסוגר עלייך מסיבה כזו או אחרת.
לפני שאמשיך. אני עוצר כאן ומנסה להבהיר נקודה מאד מאד ואולי הכי מהותית. כב׳ אותיות לשון הקודש
הם לא אותיות. הם קוד רוחני ליצירת העולם וליצירת כל מציאות אפשרית. הכל!! רק שאין לך את ההרשאה כי אתה לא כלי לבצע שינויים בבריאה. אם קשה לך לקבל את מה שנאמר, תעשה ניסוי ותפסול את המזוזה שבאחת דלתותיך או את התפילין ואז תראה מה יקרה. תעשו ניסוי…. וזה ממש לא מעניין אם אתם מאמינים או לא. תעשו את הניסוי, כדי שתבינו שאותיות לשון הקודש הם קוד. היא למעשה הקוד כניסה אל האינסוף ברוך הוא. אין שום פוטנציאל אחר בדוק שלנו מלבד מימוש הפוטנציאל האינסופי. והאינסוף מדבר בשפה אחת בלבד. לשון הקודש.
זה לא מדע בדיוני, זה בדיוק מה שעושה צדיק אמיתי המאחל לך את כל הטוב שאתה מבקש. לצדיקות יש אינספור דרגות ורבדים, ולכל אחד מהם יש את השפה כיצד ליצור את השינוי המתבקש בך. היפה הוא שזה קיים בכל אחד ואחד מאיתנו, רק שאנחנו לא מודעים לזה.
בטח שמעת את המשפט ״פרייארים לא מתים, רק מתחלפים״ בכלל, מה ההגדרה לפרייאר? מיהו עבד? ומיהו עבד עברי בדורנו? האם המציאות שאנחנו רואים ביום יום, זאת האמת? (אחרי הכל אין לנו עיוורון פיזי ב״ה) או, יש מציאות אחרת (מקבילה) שאתה לא מודע לה? ולמה הצדיק טוען שהוא רואה 20 צעדים מעבר, אבל במשקפיים אחרות לחלוטין. מה כבר יש שם, שאיש מנוסה כמוני לא יודע.
וכמה עולים משקפיים שכאלה, והאם באמת צריך אותם? הרי אנחנו די מסכימים שבהרבה מובנים, ידיעת האמת מאד מכאיבה. אז מי צריך את תמונת המראה הזו? לא חסרים צרות בחיים? למה במשקפיים של רוב בני האדם, גזר הדין של החייל אלאור עזריה (זוכרים אותו) הוא חוסר צדק משווע, והם רואים זאת כגזר דינם האישי? ובכלל מהי מידת הצדק והיושרה החברתית שעל פיה צריך לנהוג? אם האדם מביט במשקפיים של ההורים, הוא יתמלא בחמלה ומיד יגיד ״ איזה בוגדים״. אם האדם מביט במשקפיים של ארגונים אינטרסנטיים, הקרבן ממש לא מעניין אותם. הם פשוט מחפשים במה. מצידם, שאלאור יירקב בכלא, זה מזיז להם כקליפת השום. אם נקח את משקפי ביהמ״ש אז יש לעשות צדק. יש לעשות ניתוח קר של הדברים ולבחון אותם עד לפרטי הפרטים. אבל למה שהתקשורת תחרוץ גורל, עוד לפני שהיה משפט?
הרי בסופו של יום קם איש אחד(לא 100 אנשים) בבוקר והחליט, הנה הזדמנות לעשות סלט. מה ההשלכות של מהלך שכזה, זה לא ממש מעניין באותו הרגע. אבל תודו שיש כאן באזז ענק, ומישהו תפר אותו כראוי. אין בסמכותי לומר האם ביהמ״ש עשה משפט צדק. אין לי את המידע, וגם אם היה, מי קבע שמכל זבוב צריך ליצור עדר זבובים.
אבל, מדוע אנחנו כחברה שופטים וגוזרים על אדם חיים/מוות עוד לפני שהיה כאן משפט צדק? מה פתאום אני עושה 👍 או 👎עפ״י כתבה של כתב אינטרסנט? מה, אני הפכתי לשופט? אני גרמתי למותו/חייו של אדם? מה אני יודע באמת על המקרה? 30 שניות שראיתי בערוץ 12/13? שהכל שם מסונן להפליא בפלאות הטכנולוגיה… ואיזה כלים האדם מחזיק ביד כשהוא שופט? 90% רגש ו-10% שכל, וגם זה מתוך עולם התובנות שלו, שאף אחד לא נתן חותמת עליה. אז למה לשפוט ?
אך, בהנחה שהיה משפט והיה צדק והכל תקין, המקסימום שנוכל לקבל זה את האמת על מעשיו שלזה מתוך משפט צדק. וגם אז, מהי הכרעת הדין? בחסד? או בגבורה?…ברחמים? או להוציא את זעמנו עליו( על כל נאשם).
חוקי התורה מצווים את השופט לפעול עפ״י כל אמות הצדק. אבל כשמדובר בגזר דין, חייבים לפעול במידת הרחמים. קשה המקרה ככל שיהיה, ולא מעטים הם המקרים. אנחנו דומים לבורא יתברך בכך שאת מעשינו אנו עושים מתוך חסד של אמת ולא מתוך דין.״חסד ואמת נפגשו, צדק ושלום נשקו. אמת מארץ תצמח, וצדק משמים נשקף״
אבל, בואו נלך צעד נוסף פנימה, ונשאל האם יש משהו מעל האמת? כלומר, האם יש כאן תמונה שאולי אנחנו לא רואים, כי נוח לנו לעשות זום פנימה ולא רוצים להזיז את העדשה. אולי יש מושג הנקרא ״ אמת לאמיתה״. מה זה אומר, ואיך זה שייך?
״אדם ששופט, לעולם לא יידע. אדם שיודע, לעולם לא שופט״
ראובן יצא מביתו ונסע לעבודה. בדרך הוא עצר בקונדיטוריה השכונתית כדי לקנות קרואסון חם. עודנו נכנס, עומד בתור ולפתע הוא רואה את שמעון דוחף איש זקן בברוטליות ואף מפליק לו סטירה. זה שחטף די חסר אונים, בן 72 לגילו, ולא יודע איך להתגונן. אף אחד לא ממש התייחס, ומשום מה נהיה שקט במקום. הרבה גידפו את שמעון בלב, חלק מהלקוחות לא חסך במילים, ואף השחיז את לשונו מול אותו מכה, וכולם המשיכו לסדר יומם. ראובן שבא לקנות את הקרואסון, לא יכל לראות את זה, לא התאפק והכניס מכות כהוגן לשמעון על שהכה את הזקן.
מאחר ואנו הבנו מזמן שאין מקרה, ולא סתם ראובן בא בדיוק באותה שניה לקנות קרואסון, כנראה שיש עניין למציאות להפגיש ביניהם.אם שופטים עפ״י הצדק, כנראה שראובן צדק בכך החטיף לו. אבל למה כל זה קרה? מאיפה הכל התחיל? מסתבר שהסיפור שלהם התחיל המון שנים לפני, בגלגול קודם. שלושתם כבר היו כאן בעולם הזה. לראובן קראו יענקל’ה ולשמעון קראו מנדי.
מנדי נפגע בזמן שהלך מכות קשות מאד עם יענקל’ה, וניסו להפריד ביניהם בקושי רב. יענקל’ה התלבש על מנדי ללא סיבה והמורה שהפריד האשים את מנדי כי הוא פשוט לא סבל אותו. הוא אפילו לא בדק מי צודק. מנדי עומד מול כל החברים, מושפל ולא יודע את נפשו מצער. הוא גם מוכה וגם מושפל ברבים.
המציאות לא נשארת חייבת לאף אחד. כולם חזרו בגלגול. הזקן, המורה (מנדי) ראובן, ויענקלה ( שמעון) וכל אחד קיבל את המגיע לו.
המורה חטף, כי הוא לא שפט צדק. ויענקלה חטף, כי מעשיו לא היו כראוי בגלגול הקודם.
״ עין תחת עין, שן תחת שן״
אם חלילה ( בלי כוונה) פלוני פגע לאלמוני בעין, אז הבורא גוזר את דינו, אך מגלה רחמים ונותן לאלמוני לתקן את מעשיו. כלומר, אלמוני יחזור בגלגול בתור רופא עיניים או משהו אחר כדי שיוכל לתקן את שקלקל. אם חלילה הוא לא תיקן את מעשיו, אז הוא יבוא כקרבן חלילה, ואז הפגיעה תהיה בעינו חלילה. זה חוקיות הבריאה. מידה כנגד מידה, אבל גם כשאדם נענש, עושים זאת מתוך כוונה לתקן אותך ולבנות אותך מחדש, ולא לרמוס אותך חלילה.
אך היום לא צריך להרוג אף אחד. היום האדם הורג את עצמו, בצורה מדהימה הן הרג תודעתי והן הרג פיזי. כולם שופטים, כולם חכמים וכולם חושבים שיודעים, ולדעתם יש מקום בשיח החברתי. לא מאמינים? תראו כמה שטויות ורכילות אתה מוצא בכל תוכניות הבוקר. במדיה החברתית, בקבוצות שיחה ועוד כהנה מי שרואה את זה , יוצר תסריטים כאילו נחרב העולם, וזאת בדיוק מלחמת העבדים בארץ.
״ כי תקנה עבד עברי״
חברים, להלן מבזק חצי היום; . גוגל, פייסבוק, אינסטגרם, סנפצ׳ט התאגדו באופן בלתי יאמן, וקנו אותך. אתה כבר לא שייך לעצמך. אתה עבד שלהם. אתה תעשה כל מה שהם יאמרו לך, ואם לא תעשה, הם יבואו עד לפתח ביתך רק בכדי לזכות לדבר אחד:
״ תשומת לב״ – הם לקחו לך את הנשמה. אתה בכלל לא אתה. אתה ב-high כזה גבוה שמכמות הדופמין שיוצאת ממוחך, אפשר ליצור בריכה קטנה. ״ אין מנוחה לא לרשעים ולא לצדיקים. לא בעולם הזה, ולא בעולם הבא״ הרי זה מה שרצית כל החיים, לא? בואו נודה על האמת חיפשת שמישהו ישמע אותך, יקשיב לך, יעשה לך 👍👍👍👍 . אח, איזה כיף, קיבלתי 5432 לייקים, ואם זה לא מספיק, אז כל 5 דקות נעשה רענון למסך עד שנגיע למספר המיוחל. יש לכם מושג כמה זמן בממוצע אדם גולש בפייסבוק? בזמן העבודה, ובכל פעם שהוא נכנס, הזמן הממוצע הוא 23.5 דקות. רגע, ואם היה משעמם, הולכים לוואטסאפ, ואחכ אינסטגרם, ומקנחים בטוויטר.
כמה שפחות תודעה ונשמה לך, יותר כסף להם. כל מי שעובד בחברות האלה יודע שהשטן הכי גדול זה המכשיר עם המסך מגע, זה ״עגל הזהב״ של דורנו. וזה לא מצחיק, כי כולם מכורים. זה יותר חמור כי אם תקח לו את הטל׳ החכם, אתה לקחת לו את החיים, ולא, זה כבר לא בדיחה. אדם שיושב ולומד מספר, ורגיל ללמוד מספר, יכול למצוא חיים עם או בלי הטל׳ החכם. אנשים כנראה לא יאמינו לי, שלימוד פנימיות התורה, נותן תענוג שהוא לעין ארוך מכל אפליקציה טובה ככל שתהיה.
אותי אף אחד לא יכול לסבן. אני הייתי בשתי העולמות, מכיר לפני ולפנים. אבל נפלה בחלקי הזכות לבחור, ובחרתי. רוב ארגוני החופש, והאנשים השואפים לחופש, הם העבדים הכי גדולים. הם רק לא מודעים לזה.
״ אהבתי את אדוני……ורצע את אזנו במרצע ועבדו לעולם״ . חברים, אם מישהו מרגיש שהתורה מתייחסת לתקופת העבדים, אז:
- 1. הוא לא מבין את ההבדל בין תורה לחכמה
- 2. הוא צריך להבין שיסוד של כל תורה הוא מלשון הוראה. זה דבר נצחי, ועומד בתנאי הזמן, המקום, והלשון.
התורה כביכול מענישה את האדם באוזנו כי הוא לא שומע. עצם העובדה שהאדם מסכים להיות עבד, הוא איבד את ההזדמנות לחיות חיים של משמעות. נסגר בפניך השער, ולך תמצא ״ צדיק״ שיציל את נשמתך. חברים, רובנו המכריע סוגד לעבודה, סוגד למסך המגע המלטף הזה, ומקריב את כל סביבתו בשביל עוד 2מ״ג של דופמין. זה לא נעים, אבל אם אני אפתח את הטל׳ של כל אחד מכם, אני אמצא כל כל מסיחי הדעת בעמוד הראשון.
תעיפו אותם משם!!! שימו ספר, תהלים, סידור תפילה. כן זה לא בושה. אל תשכח מאיפה באת, ומי השורשים שמשקים אותך.סבא וסבתא שחרפו את נפשם, או פייסבוק/ואינסטגרם? לחיות חיים של משמעות, זה אומר שאני מתחיל להתחבר את המציאות שמעבר, ואיך אני מתוך עולם כישוריי משרת מטרה נעלית יותר, ו:
- 1. שם את רצון הכלל לפניי.
- 2. אני כאן כדי לתת ולהעניק כמה שרק ניתן ולהפוך את הסביבה שלי לפורחת
- 3. אני כאן כי אף אחד לא יעשה את מה שאני צריך לעשות. אף אחד. כל המציאות נבראה כדי שתיצור את הרגע.
אבל יש גם אדון אחר המעסיק את העבד העברי.
אותו אדון מבין שהעבד יש לו זכויות יותר מהאדון. כי הוא אחיך !! אם יש מיטה אחת, הוא יישן במיטה, ואתה ברצפה. הוא יאכל לפניך. וכו וכו. למה? כי יסוד היסודות של כל תורת ישראל היא: ואהבת לרעך כמוך. חברים, אם יש פרייארים זה אומר שיש ״ לא פרייארים״.
הנטייה הרווחת באדם היא, שאפשר לעגל פינות, ואפשר ״ לעשות סיבוב״ על חשבון האחר. מה יש? חיים פעם אחת. ואם כך, אז לפחות נחיה כמו בני אדם לכל הרוחות. אדם נורמלי עושה קריירה, עובד כמו חמור ( באמת עובד קשה) רוצה להרוויח כסף ( הרבה כסף), עד שלפתע הוא פשוט שכח בשביל מה הוא הולך לעבוד. במקום לעבוד כדי לחיות, הוא ״חי״ בשביל לעבוד. ממש כך. מצאת החמה עד צאת הנשמה.
ובוקר אחד האדם עובר מקום או גר בסביבה אחרת, ופתאום אף אחד לא סופר אותו. בחור מצליח בכל קנה מידה, אבל יש לו עסק שמאלץ אותו ללכלך את הידיים, ובסביבה החדשה זה לא בדיוק ״ IN” ,ופתאום כל הסיפור הזה של ״פיתוח הקריירה״ הוא רק בשביל דבר אחד בלבד, והוא שיפור תדמיתו החברתי, ותו לא. הוא מתחיל לעבוד קשה, להזיע, לעשות השקעות שאין מושג ולא חצי מושג בהם. אבל, חברה ״ תסתכלו עליי״ וגם על האוטו החדש, וגם על האישה, וגם על אינספור שטויות, עד שהוא פשוט נכנס למסלול סחרור….. הוא נהיה עבד חדש בשכונה…
מה קרה? הבחור הבין שלא סופרים אותו. מסתכלים עליו בתור ״בנג׳מין פרנקלין״ סוג ג׳. כשהבן שלו ביקש עזרה, הוא היה עסוק.כשאשתו רצתה אותו, הוא היה עסוק כשהחברה רצתה אותו הוא היה עסוק.
הוא כל הזמן עסוק בעבודה/בטל׳. ואז אתה שומע את כל הקרייריסטים אומרים; ״אין מה לעשות, משהו בא על חשבון משהו אחר, ואני צריך לממש את עצמי״
האמת, זה נכון. אין מתנות חינם. לכל החלטה בחיים ,יש השלכות. וזה היופי של חופש הבחירה. אבל רק רגע, האם החיים שלנו נעים על מימד אחד בלבד, ש״העבודה זרה״ היא חיינו? מה עם המימוש הרוחני של האדם? הרי, אם נכנסת למסלול של מיצוי כישורים ומימוש הפוטנציאל, והחברה שופטת אותך עפ״י ידיעותיך ומעשיך, ולא עפ״י יכולותיך בבנק, אתה תהיה מקובל בכל חברה בעולם. אין חברה שאתה לא תוכל להיות מקובל בה. אתה יכול להחליף דירה כל שנה, ולעבור מעיר לעיר, ובכל מקום ״המניות שלך״ יהיו שוות.
הנשמה הינה יכולת שהיא ״ כסף עובר לסוחר״. זה מי שאתה באמת!! כשזה קורה, אתה תמיד עם ראש מורם. כשזה קורה, הדימוי העצמי שלך בשמים. אתה תמיד שווה, וככל שאתה ממצה יותר בעולם הכישורים, המניות שלך הם יותר אמיתיות. זו השקעה לטווח ארוך. לחיים של נצחיות.
בפרשת השבוע מראים לך בצורה הכי ברורה שלא משתמעת לשתי פנים ״ שפריארים לא מתים״. הם חוזרים בגלגול, ועוד גלגול ועוד 100 אם צריך. עד שיתקן את מעשיו. התורה כותבת״ עין תחת עין״ על כל עניין שנעשה בזדון. אם אדם איכשהו מרגיש ״שהמערכת פרייארית״ אז הפתעה גדולה לכולם, ״ הבורא לא פרייאר״. הרבה מעשים שעשית או לא עשית הם מסלול תיקון של הסיבוב הקודם. אבל, איך מסבירים לאדם, שהפכו עולמות בשבילו כדי להביא אותו לצומת מסוימת, ובמקום לפנות ימינה, הוא פנה שוב פעם שמאלה.
אבל, הבורא רחמן. כי לפעמים קרו דברים לא טובים באמת. אבל, הם קרו בלי כוונה. אתה בכלל לא התכוונת. דע לך, שזה בסך הכל המשך הסיפור ״ מהפרק הקודם של החיים״ ולשם כך קיבלת ״ עיר מקלט. עד שהאדם לא יבין את מציאות הבורא, הוא יישאר פרייאר. ומתי שהוא לבורא נמאס. כי הוא רוצה להעביר הילוך ולהכנס למסלול של גאולה.
חברים, עומדת לפנינו הבחירה הכי חשובה לקראת מסלול הגאולה; האם אני ממשיך לחיות כמו עבד עברי ( אותו אחד שלא מפסיק לקטר על כל דבר ועניין, איך שהאנשים פשוט רעים, והעולם הולך ודועך, ולא אכפת לו מכלום. הוא פשוט אפאטי), או אני בוחר להיות ״ בן מלך״ – שום דבר לא מובן מאיליו, אכפת לך מכל דבר, חשוב לך שהסביבה שלך תראה מושלמת, כי אתה הבן של הבורא. אתה רואה את המציאות במשקפיים חיוביות, כי כל בעיה היא גם הפתרון. כי כל חולי, הוא גם הרפואה, כי כל עצב הוא מקור לשמחה, כי אני בן של המלך. וזה מעמד שמחייב.
זה אחריות. ומי שלא מרגיש כך, אז כדאי שיתחיל, זו חויה מרננת, מלאת חיים, ספוגת אהבה, ועמוסה בנתינה אינסופית. אאחל מכל ליבי, שנפסיק להיות פרייארים, ונבנה מציאות ששום דבר זה לא מובן מאליו.
ועל טוב שניתן, צריך להחזיר בטוב יותר, ולו בכדי שנהפוך לחברה מלוכדת, איכותית וערכית יותר בעינינו כחברה ובעיני הבורא יתברך.
המלך, הבורא יתברך יצר לנו מנגנון בעולמנו הנקרא ״הנהגת המשפט״. יש כללים מאד ברורים איך חוקיות החיים מתנהלת במציאות בה התודעה מתפרסת לאורך הזמן ובכל פעם אנחנו נולדים לתבנית תודעתית ומתוך התבנית הזו אנחנו אמורים לפעול בעולם. יש כאלה שחווים נסיונות ללא הרף. זאת ברכה גדולה. ויש כאלה שחווים נסיון פעם ב.. אם בכלל. אם אתה רואה את הניסיון כקרש מינוף אז תבקש את זה. ואם אינך רואה זאת, ניכר עליך שאתה עדיין לא שם.
אחוז כלל זה בידך: יש 4 סיגי השקפות עולם
- אחד שרואה ומרגיש את המציאות הרוב המכריע רע גמור ויש ממש מעט טוב. ככה הוא רואה את המציאות. מה תגיד לו?
- אחד שרואה ומרגיש את המציאות שחצי טוב וחצי רע.
- אחד שרואה ומרגיש את המציאות שבאמת הרוב המכריע כאן זה טוב גמור ויש מעט רע.
- אחד שרואה ומרגיש ממש שהכל כאן טוב. אין כאן רע.
זה דרך חיים ידידי, אתה חייב להחליט איך אתה מביט על עצמך, על אחרים ועל העולם. כי לפי איך שאתה תבחר העולם ואחרים יבחרו להביט בך. ככה זה עובד. אל תחפש אחרת. זה בדיוק כך. מה שהיה כבר לא רלוונטי. מה קורה עכשיו זה מה שמעניין.
שאלו את אדמו״ר הזקן חסידיו פעם ״ רבינו, אין לנו פרנסה, כלום!!״. הוא לא קם וברך אותם. הוא הסביר להם למה זה קורה.אדמו״ר הזקן ענה להם כי ידוע העניין כי הדור של המדבר חטא בחטאים נוראיים של עבודה זרה. והתגמול על כל חטא הוא מוות. מה לעשות שהבורא רחמן, ובמקום להרוג אותך הוא לקח לך את הפרנסה.
אז אם אנחנו באמת מבינים שזה מצב תודעתי בסה״כ שהבורא יתברך ברחמיו הרבים כפה עלינו כדי לדעת שאין דבר כזה סבל באמת, אלא אמצעי להראות אהבה. והשאלה היא, האם הפתרון מצד האדם הוא להוציא את העיניים לשני או להתפלל שהדבר יסתיים בשלום, ולעשות כל מה שניתן כדי להתגונן ותו לא. זה הרי עוד ברכה מצד הבורא ככפרה על מעשיי בגלגולים קודמים, כחטאים של עבודה זרה, גזל וכיו״ב. מאידך, שום דבר אינו לנצח. כל דבר הוא מאת ה׳ ורק צריך להתבונן. אם אתה עושה שינוי אישיותי בהווה, הכל ישתנה בעבורך. כל העולם. ככה בדיוק.
חברים, מלך, בעבור המשפט אשר יעשה בין העם, יתקיים המדינה, כי יחדלו מעושק ידיהם, כי הכל יביא במשפט; אבל אם הוא איש אוהב תרומות, שכאשר ירימו (יפרישו) לו חלק מן העושק, עוזב המשפט, הוא מהרס את אנשי המדינה, כי יתרבו העושקים.
איש המשפט יצליח להעמיד (לייצב) את שלטון-החוק בארץ רק אם יהיה מלך – מנהיגותי ועצמאי לחלוטין ויפעל מתוך איזון בין צרכי הפרט והכלל, הצדק והמוסר, החוק והסדר, תחת אלוקים אחד
.שבת שלום וחודש טוב ומבורך ומלא וגדוש בשמחה
שנזכה לראות בעיניים שלנו כי כל מה שקרה הוא לטובה ולברכה. אז זאת אברככם חבריי וידידי היקרים
🍷😊🍷
דויד בותרסון
David Boterson- Author The Language
