״אם אני מי שאני בגלל שאתה מי שאתה, אז אני לא אני, ואתה לא אתה״ ( הרבי מקוצק
מי המודל לחיקוי שלך בשנת התשפ״א? על מי היית אומר/ת ״ זה המנהיג שלי״ ?האם יש אמת אחת לחיים ולה הרבה משמעויות, או יש משמעות אחת לחיים ולה הרבה אמיתויות? ובאם בחרת מודל לחיקוי, האם הוא מודל למשהו נקודתי, או שזה הכתובת לכל עניין, נקודה.
האם מודל לחיקוי צריך להיות רוחבי בכל תחומי החיים, או אפשר בהחלט לקבל מצב שבו פלוני הוא מודל לחיקוי בתחומי מוזיקה, השני מודל בתחומי הספרות, והשלישי בדרך ארץ. שאלתי את עצמי, מהי המטרה שאני כאדם, כבעל, כראש משפחה, כראש ארגון, תמיד הייתי רוצה? והגעתי למסקנה שהתשובה טמונה במילה ״התחדשות״.
המילה הזו כה מאתגרת, עד כי התחדשות מתמדת יכולה להוביל לכדי טוהר, או לכדי לכלוך חלילה. מה זה טהור? טהור נחשב ל 100% מהדבר. אינני יודע מי לאחרונה זכה לקנות בסופר דבש טהור, אבל אם זה קיים, אז בטח שאין שם מים ולא סוכר ולא שום תוספת למינה. זה 100% הדבר. הרבה יאמרו, ״ אה, זה הדבר האמיתי״. אבל האם הדבר הוא בעל משמעות בעיניי, או שזה צורך למימוש משמעות.
יתרה מזאת, המושג טהור זוכה למשמעות של עולם מופשט ולא למימד החומרי. כי לצערנו כל חומר מכיל בתוכו הרבה מרכיבים ולא את המהות שלו, ולא תמיד זוכה להשתדרג, ולעבור למימד הנקרא ״ גשמי״. זה לא סוד שהמודעות לכל ״המוצרים המרוכבים״ מתחילה ליצור מודעות באדם, ודי נמאס לכולם מתחליפים, וכולם רוצים את הדבר האמיתי. את 100% של הקפה, היין וכו.
דוגמה קלאסית לכך הוא ה״ נס קפה״ שהפך למשקה פופולארי בארצנו ואף במקומות רבים בעולם. אך טיפה התבוננות פנימה מראה לנו, כי המדובר בקליפה החיצונית של פולי הקפה ולא בקפה עצמו. אז אם כבר לשתות קפה, לך על ״פנימיות הקפה״, הפולים עצמם…..🙂
אנחנו גם רוצים את ה-100% של בן/בת הזוג שלנו. אנחנו רוצים את הבוס האמיתי ולא את הבוס הדו-פרצופי. לאנשים בעלי אינטליגנציה רגשית מאד גבוהה ומפותחת, יש עניין במהות. יש עניין רב בטוהר.
טוהר המידות. טוהר הנשק. טוהר הערכים וכו כו….
אז כן, שכאדם רוצה ללכת אל עבר המשמעות לחייו , הוא חייב לעבור תהליך של טיהור פנימי.
וכדי להכנס לתהליך של הטהרות מחשבתית, מילולית והתנהגותית, האדם חייב לדבק באמת כלשהי, שתאפשר לו צעד צעד להגיע אל ה-״100% טהור״. במונחים עולמיים, כלי האמת הוגדרו כדת. והדת למעשה היא האמצעי להתחבר אל המשמעות לחיים. כעת כל שעליך לעשות הוא, לבדוק איזה דת מובילה אותך באופן הטוב ביותר אל שיא המשמעות.
במונחים יהודיים, יש לא מעט גישות וזרמים אשר אם יש בהם מן האמת מטרתם היא להביא אותך לדרגה בה אתה אדם בר דעת , ומשם להוביל אותך אל עבר האינסוף ברוך הוא.
״ אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף...״ ( תהלים)
מה שבטוח, לבד אתה לא תגיע לשם. אתה חייב מדריך רוחני. אתה חייב אדם בעל כלים ויכולות המאפשרים לו לקבל כוחות לשליטה על המציאות. בכל דור יש בודדים כאלה, אלו הם הנקראים צדיקים של אמת. לא אלה שמבקשים שינשקו להם את הידיים או בעד תרומה x נעשה לך y. אלו אנשים שאסור להתקרב אליהם, ה׳ ישמור ויציל.
אותם צדיקים של אמת מצליחים להשליט סדר בכאוס שבני אנוש יוצרים. זה התפקיד שלהם ולכל אחד מהם יש את הכלים הנדרשים לכך, וכל השאר המחופשים, פשוט מחופשים.
התכלית היא שתדע, שגם אתה יכול להגיע לזה, וזוהי המטרה. הקב״ה רוצה להפריט את העולם, אבל, איך אפשר להפוך אותך לבעל שליטה בעולם שכמות העצמאיים בטלה לכמות השכירים. אם אתה לא מסוגל לקחת אחריות על מעשיך, להיות עצמאי בשטח, אין לך סיכוי לקבל את מפתחות השליטה. וכל זה כי אתה עדיין עסוק בעצמך, באני שלך, ועוד כל מיני שטויות שדחפו לך לאורך החיים.
עד שלא תענה על השאלה מי אתה ומה אתה, לא תוכל להיות בר יכולת הבנה כי כל אחד יכול להיות הכל. אז איך האדם מיטהר?
שורש הבעיה של הבעיות טמון בדימוי העצמי של האדם. כשהמודל החיקוי הוא יישות תקשורתית, אופנתית, אחר, לא פלא שחייו של האדם מתנפצים, כשיש התנגשויות בעולמו המוסרי, כי בבית הוא גדל בדרך מסוימת, ומקורות ההשראה הסובבים אותו שלא הולכים בקנה אחד עם דרך בית אבא , חדרו לתודעה הסובבת אותו ואט אט האדם הפך לעבד של ממש במלא מובן המילה. הוא רק לא מודע לזה, אבל בלשון המקרא הוא ממש ״ עובד עבודה זרה״. כפשוטו.
לאחרונה היתה תכנית בטלוויזיה על הרעיון האם עדיף להביא ילדים לעולם או לא. חלק כמובן אמר בעד וחלק נגד. אבל, אם תשמעו את מה שנאמר שם, תגלו ששתי הצדדים עושים הרבה שכל והמון הגיון יש בדבריהם. אז מה נכון כששתי הצדדים צודקים ? השאלה הזו תמיד חוזרת על עצמה באופן כזה או אחר….🤔
אחד הסממנים המהותיים של העם יהודי הוא, שהוא תמיד הולך מחיל אל חיל. הוא אף פעם לא מרוצה ממצבו, ותמיד שואף ליותר. איך משקל אחד עושים שתיים, ואיך מקסטרו עוברים לפראדה. וזה בהחלט מעניין. אבל הסממן היהודי המובהק, הוא שההליכה מחיל אל חיל היא ברוח ולא בחומר. במונחים גשמיים, האדם צריך לדעת איך להסתפק במועט. זה מאד קשה לאדם שגדל על חסכים, אבל זה עדיין לא אומר שהוא צודק, ועכשיו הוא צריך לטעום מהכל.
על כל מוצר/רעיון שנרצה לשווק לעולם, מפתח ההצלחה טמון בסיפור שמספרים. אם הסיפור הוא אמיתי, אז התשובה ל ״מה״ ול ״ איך״ בד״כ הולכות בקנה אחד, כי הסיפור הוא 100% הדבר. בלי מריחות ובלי טיוחים. כיום סף הרגישות באדם חצה את כל הגבולות האפשריים, ותוך מס׳ שניות בפרסומת שלך, יודעים בדיוק מי אתה. טהור/ לא טהור.
איפה הבעיה עם ראש הממשלה ולמה יש לא מעט אנשים שלא סובלים אותו. בואו ננסה לשים מסנן על כל הרעש התקשורתי וננסה רגע לעמוד מולו 1×1 ולשמוע את דבריו. הוא אומר דברים מאד חזקים ומאד משמעותיים למדינה. אין ספק. מאידך, האינטליגנציה הרגשית של העם מאד גבוהה, ונראה כי פניו וליבו אינם משדרים באותו גל. זה יוצר פרדוקס לא קטן והטעיה לא פשוטה.
בגין היה הרבה פחות רהוט מרה״מ. אבל ברגעים של אמת, אתה מרגיש שפיו וליבו שווים. גם אם הוא השקרן הכי גדול, אמרו חז״ל כי ניכרים דברי אמת. ולכן פניו יוצרים בעיניי תמיד תמונת ספקנות. ( אין בדבריי עניין להוציא לשון הרע ח״ו, אלא ללמוד מוסר השכל.)
כדי להפוך מאדם חומרי לאדם טהור, יש מס תהליכים. המהלך הראשון הוא, איך אני הופך מאדם חומרי לאדם גשמי, ומאדם גשמי, לאדם רוחני. במילים הפשוטות ביותר, האם אתה חי בשינוי מתמיד. האדם מורכב מ 70-80% מים, והיתרה מחומר. המטרה שלנו היא לפתח מנגנונים המסייעים לזכך את עצמנו, בכל יום באמצעות גילוח ותיקון יסודות הקשורים למהות שלנו.
אם בכל יום תשפוך טיפת מים על סלע, בסוף תרצה או לא, יהיה חור. זאת העצמה של המים, וזאת העצמה היותר גדולה הקיימת במי גשמים. אדם צריך להבין שכדי להתפתח מחשיבה טורית לחשיבה מקבילית, הוא חייב לקבל השראה ממקור אינסופי. הוא חייב להשתמש בדמיון (ולא בשכל) כאבן יסוד לכל הצלחותיו בכל מימד בחייו. אחת התכונות המהותיות המיוחסות לבורא יתברך, הינה חסד.
״ כי חפץ חסד הוא״ ( תהלים)
לתת שלא על מנת לקבל. ואם לקבל, זה אך ורק כדי לתת. אתה אף פעם לא תדע מי אתה ומה אתה יכול להיות, אם לא תבין את הסוללה שמזינה אותך. וזאת שפה מאד מאד מורכבת להבין את ה-״בלי גבול״ שבך. אם תבין את תכונות הסוללה המחייה אותך, חייך יהיו ברורים יותר. תוכל לתעל את עצמך באופן הראוי ביותר. מי שאתה, תלוי מאד בכמה גדול החלום שלך. הכל מתחיל משם.
לשאלה אם יש אלוקים או לא, יש תשובה מאד פשוטה. אם אתה חסר דמיון, כנראה שבאמת אין בך אלוקים, אבל אם טיפה תתבונן על מהות עצמך, ועל מהות המציאות, ולא תפנים שיש פה מנגנון מאלף השומר על איזון מתמיד, למרות חוסר האיזון אותו יוצר האדם, במו ידיו, אז כנראה שאתה שם משקפיים הצובעים את כל המציאות שלך בוורוד, ובוקר אחד, שמישהו הוריד לך בטעות את המשקפיים ( אם בכלל), הבנת ש- 50 שנה הוליכו אותך שולל.
לדעת שהשמים הם כחולים, זה לא שאלה של בחירה. להיות יהודי זה לא שאלה של בחירה. זאת עובדה שאם אתה לא מודע לה, כנראה שאתה סובל מקושי בעיבוד החזותי. ולראייה, 15-20% מכלל האוכלוסייה העולמית סובלים מתופעה שכזו, רק שהם לא היו מודעים לה. מאידך, תורת ישראל מלמדת שלנהוג כיהודי צריך להיות מתוך בחירה ולא מתוך כפייה. תורת ישראל הינה היחידה שעמדה במבחן הזמן, המקום והמציאות, והוכיחה מעבר לכל ספק כי יסודותיה והנהגותיה, מהווים, את החמצן של האנושות.
כשהדימוי העצמי של הילד, עוד משחר קטנותו, מושתת על יסודות ערכיים ומוסריים, הבאים מתורת ישראל, אל תתפלא שבעוד 20 שנה תזכה לקבל בחור בעל מידות ובעל תכונות אופי, אותן ינק מבית הוריו, אשר חינכו אותו להיות נדיב, לדחות סיפוקים, לכבד את אבא ואמא, לא לגנוב, לא לחמוד, וכו וכו. בארץ ישראל אף אחד עוד לא מת מרעב. אבל הרבה מאד מתים מהיסח הדעת.
כאשר מחשבותיו, מילותיו, ומעשיו של האדם אינם הולכים בקנה אחד עם יסודות הבריאה, שלא אופתע כשאתעורר מחר בבוקר למציאות שהוציאה אותי מכליי, ואין לי איך להתמודד. אחד הסממנים המהותיים בטוהר היהדות בא מהאישה.
היא סמל הטוהר. לא בכי נשים הם ציבור הרבה יותר מאמין מאנשים. כשנאמר על אשה כי דעתן קלה, זה בא ללמדך, שעל מה שאתה חושב ומתחבט ומסוכסך עם עצמך, היא כבר הפנימה. היא כבר שם, בזמן שאתה עוד חי עם הספקות. אני מאמין שהאנשים כבר הבינו מזמן שבלעדי נשים, הם לא כאלה מציאה גדולה. לכל מי שעדיין בספק איך אפשר ליצור את אותה כמיהה לאשה אחרי 30 שנות נישואים, את אותה האש שהיתה בעיניים בדיוק כמו בשנה הראשונה, התשובה מאד מאד פשוטה.
״ התחדשות״ – זה כל הסוד. העובדה שיש זמן שהאשה מותרת ויש זמן שאינה מותרת, יוצרת מציאות אצל האנשים, כי שום דבר הוא לא מובן מאליו, ולכל דבר שחסר לאדם, פתאום נוצר תאבון בריא.
אם מישהו מחפש היגיון בתורה, אם הוא טיפה יתבונן, הדברים יעשו לו המון שכל. אבל הוא יחפש הגיון בלבד ללא התבוננות, הוא לעולם לא יגלה את סוד הדברים. אבל אם הדברים לא עושים שכל, זה עדיין לא אומר שאתה יודע הכל ומה שאתה חושב זה הדרך הנכונה. כי אחרת, בשביל מה חנן אותך הבורא בשכל בריא. החיים לימדו את כל ״ השכלתניים״ שהבוגד הכי גדול זה השכל ולא הרגש.
״ כל אשר תאמר אליך שרה עשה״ זה משפט המחץ שקיבל אברהם אבינו כשהוא הטיל ספק בענייני חינוך ועיקר הבית, בדברי אישתו. מאחר וכנראה עוד לא זכית לדרגות התודעה והעשירות של אברהם אבינו, כדאי ללמוד ממייסד האומה העברית, יסוד בשלום-בית. העולם בנוי ממים עליונים ומים תחתונים.
ההתחדשות בטבע קורית כל הזמן. המים מתאדים, וחוזרים חלילה בגשם. הכל כמעין גלגל. כשאשה טובלת לאחר תקופת נידתה, היהדות מקפידה מאד שהמים יהיו מי גשמים, כי מה שיוצר את ההתחדשות הפנימית זה דווקא העובדה שהטבילה קרתה ״ ממי גשמים״ ולא ממים ממוחזרים.
המדהים הוא, שבמשך אלפי שנים, אם מישהו ביקר במקווה בגרמניה שנבנה לפני למעלה מ1000 שנה בעיר spyer, יכול לראות שההקפדה על כל הפרטים נשמרת עד עצם היום הזה. זה פשוט לא ייאמן. הכל כפי שהיה במדויק. חברים, החשוב ביותר הוא איך יוצרים את ההתחדשות הפנימית באדם.
״ יש חוקים שיוצרים מציאות ויש חוקים שנוצרים מהמציאות״
חוקי התורה ולימוד מהותה, זה קוד אשר מגלה לנו בהעמקה פנימה כי איתה אתה בעצם מקבל את הארגז כלים האולטימטיבי להצלחה בעולמך שלך, בביתך שלך, בעסק שלך ובכל אשר תעשה. יש משהו שאתה חייב ללמוד להבין ולהפנים באם רצונך להבין מהו הקוד של החיים. אל תתבלבלו, רוב המטיפים לא יודעים זאת. והם הולכים ומוליכים את העם שולל, והולכים סחור סחור מבלי קיום אפשרות ליגוע בעצם הדבר. אז הנה כלל ראשון שאתה חייב להפנים: בכל כלל יש יוצא מן הכלל.
הדבר הראשון שאתה צריך לעשות בהיבט התודעתי הוא, להבין שיש מצוי ראשון, והוא ממציא כל הנמצאים, והוא מהות כל המציאויות, והוא המדע, הוא הידוע והוא הידוע. ועד שלא תבין איך זה מתלבש בחיים המטורפים שלך, אתה תלך סיור סחור ואולי תפטר מן העולם, בלי ידיעת המהות. וזה נורא חבל. כי למעשה היית פה, ולא היית פה. וזה הדבר הכי נוראי שאדם יכול לעבור. הכי נוראי!! להיות ולא להיות.
אז תפסיק להאמין לכל סיפור ולכל מיני אשליות שמוכרים לך כי אתה מיואש או מתוסכל, עשה לך רב, מדריך רוחני ( אחד לא חמישה) שיכול להוביל אותך אל עבר האינסוף, ורק איתו תצעד. רק איתו!!
ואם אתה משקיע הרבה במציאת עו״ד טוב לתביעה שיש לך, תחשוב כמה אתה אמור להשקיע במציאת המדריך הרוחני לחייך.
חברים, עשרת הדברות הם לא “the 10th commandments “
ממש ממש לא!!!
זה לא ציווי חברים. המשמעות של מצווה הינה ״ צוותא וחיבור״. אתה רוצה להתחבר את האינסוף ברוך-הוא, בבקשה. אבל, זה צריך לבוא מתוך בחירה ולא כפייה.
העיקר הוא המעשה.
קהילה “מתקדמת” באמריקה בחרה רב חדש. הגבאי הבהיר לרב שהתפקיד הכי חשוב שלו הוא הספיץ’, דרשת השבת, היא צריכה להיות מעניינת ומרתקת.
חשב הרב, מה מעניין אנשים היום? אוכל! הרב הכין דרשה מרתקת בנושא האוכל ביהדות, דיבר על כשרות המאכלים, ברכות וכו’.
בתום התפילה ניגש הגבאי לרב ואמר לו בתקיפות – ראביי, עד כאן! מה אתה נכנס לנו לצלחת? ברדיוס של 100 קילומטר אין אף חנות כשרה, וחוץ מזה לאף אחד מהקהילה לא אכפת אם האוכל כשר!
חשב הרב, על כשרות לא, על מה כן? נדבר על ביזנס, זה מעניין את כולם. בדרשה הבאה הרחיב הרב את הדיבור על עסקים מבחינה יהודית, כמה חשוב לסגור את העסקים בשבת, להזהר מריבית, לתת מעשרות כספים מהרווחים וכו’.
הגבאי היה עצבני לאורך כל הדרשה, בסוף הוא ניגש לרב ואמר לו – ראביי, נו מור! אין לך טאקט?! כולם כאן עובדים בשבת, היום היחיד שהחניה של בית הכנסת פתוחה זה בשבת!
הרב היה מבולבל, כשרות לא, ביזנס לא, מה כן? החליט לדבר על הנושא הכי חם ומרתק – זוגיות! הכין דרשה יפה על חשיבות הנישואין ביהדות, הרחיב על דיני הטהרה ועד כמה שהם מחזקים את שלום הבית וכו’.
הפעם הגבאי לא הצליח להתאפק ובעיצומה של הדרשה צעק: “ראביי סטופ! רד מהדוכן מיד! נכנסת לנו בצלחת, התערבת בביזנס, עכשיו אתה רודף אחרנו ליחידת ההורים? אף אחד לא שומר פה טהרה, אין פה מקווה בכל האזור, אל תדבר על זה יותר!”
שאל הרב בתסכול – ניסיתי את הנושאים הכי מענינים, ואתה אומר לי: לא על אוכל, לא על ביזנס, לא על זוגיות. אז על מה כן?!
אוו, זרח הגבאי, דבר על יהדות!
בני אדם מאמינים באלוקים אבל מעדיפים שלא יתערב להם בחיים, דת עם רעיונות יפים אבל בלי דרישות מעשיות. הנצרות והאיסלאם וכל הכתות שיצאו מהיהדות השאירו רק את האמונה ומחקו את המצוות המעשיות.
לפני מתן תורה אכן היתה הפרדה בין גשמיות לרוחניות “השמים שמים לה’ והארץ נתן לבני אדם”, אבל במתן תורה נוצר חיבור ביניהם “וירד ה’ אל הר סיני”, “ואל משה אמר עלה אל ה'”.
מה שחיבר יהודים לאורך כל ההסטוריה היא ההלכה היהודית, האותיות הקטנות האלה שהורו ליהודי מה לעשות מרגע פוקחו את עיניו ועד לרגע בו נפרד מהעולם.
היהדות אינה מכירה ברעיונות ובפילוסופיות שאין להם ביטוי מעשי ויום יומי, בעלי רעיונות גבוהים ותלושים יש הרבה בעולמנו, אבל פחות חשוב מה האדם חושב או אומר, הרבה יותר חשוב מה הוא עושה – “כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה? לאילן שענפיו מרובים ושורשיו מועטין, והרוח באה ועוקרתו על פניו” (אבות ג’ יז’).
ולפני שעוברים לעשייה מתוך משמעות, לך תגלה את האמת. תבין מה זה ״ אנכי ה׳ אלוקיך אשר הוצאתי מארץ מצרים״. כל מילה ומילה בפסוק הזה מתאר ביטוי לגילוי האלוקי המאיר בך. זאת דרגה תודעתית בהכרה האלוקית הקיימת בכל אדם. ובלי חקירת האמת לא תזכה לקבל משמעות לחיים שלך. ולא יעזרו לך 100 ברכות של צדיקים. הם לא יעשו את העבודה במקומך. זה התפקיד שלך ויפה שעה אחת קודם.
במשחק המשמעות, אנחנו נמדדים עפ״י מה שעשינו. רק שעכשיו המשחק טיפה משתנה. כי לא חשוב רק ״ מה ״ עושים. חשוב גם ה״ איך״. מאד קשה להשתנות. מאתגר לשנות הנהגה לא טובה. די מאתגר לשנות מבנה אישיותי. אבל, זה לא יאומן מה קורה כשמותחים את התודעה ומציגים את הפתרונות מיסודות של טוהר ואמת. הלכלוך פשוט מתנדף.
למה? כי סוף סוף האמת שבך החלה לבצבץ. היא קיבלה חלון במבנה האישיותי שלך, וזה דבר נפלא.
די קשה להיות בן-אדם. מאד קשה להיות יהודי, ממש קשה מאד להיות חסיד, וזה כמעט בלתי אפשרי להיות צדיק. אבל פעם אחת ולתמיד, תחליט לאן אתה שייך. כי זה הדבר הכי קשה.
זה שיהודי הוא חוטא, עדיין לא נלקח ממנו התואר ״ יהודי״. וזה מה שאת/ה. אבל תכיר בזהות שלך.
לפני כ200 שנה מייסד תנועת חב״ד, הרב שניאור זלמן המכונה בעל התניא והשולחן ערוך, נסע לאודסה באוקראינה.
יהודים רבים שהפכו לחסידיו, ביקשו אותו, והוא בא לביקור.
בוקר אחד, באו שני חסידים לפגישה הנקראת בחסידות, ״ יחידות״.
( לכל מי שלא יודע אודסה היתה עיר של גנגסטרים על אמת).
נכנס הראשון, אומרים ״ שלום עליכם״ וכו וכו, ואדמו״ר הזקן שואל אותו ״ נו, מה נשמע באודסה?״
החסיד שופך את ענייניו באור חיובי ומתאר שבביתו הדברים מתנהלים עפ״י היהדות, חינוך הילדים, בקהילה וכו וכו. אדמו״ר הזקן מאד שמח לשמוע את דבריו ונתן לו 10 רובל מתנה.
יוצא החסיד ובמסדרון שואל אותו חברו, מה אדמור הזקן שאל אותו ומה הוא ענה. הוא לא אהב את התשובות שנתן לאדמו״ר הזקן, ואמר לו ״ אה, אתה חרטטן!!״.
נכנס השני ליחידות, ואדמו״ר הזקן שואל אותו ״ נו, מה נשמע באודסה ?״
החסיד מתחיל לשפוך את אשר על ליבו ומספר לאדמור הזקן ״ נו מה אני אגיד… בבית יש הרבה בעיות עם האשה. בבית הכנסת כל הזמן מרכלים, ברחוב נשים הולכות חצי ערומות וכו וכו. בקיצור, גמר עליו את ההלל״
אדמ״ור הזקן לא שמח לשמוע את דבריו כלל, אך נתן לו מתנה רובל אחד.
החסיד קם רותח מזעם, ואומר לאדמור הזקן ״ רבי מה זה? אני מספר לך את כל האמת מה קורה באודסה ואתה נותן לי רובל אחד. חבר שלי השקרן הזה, מספר לך סיפורים ואשליות ואתה נותן לו 10 רובל. מה הולך כאן? ״ החסיד ממש רתח.
אדמור הזקן ענה לו ״ האם סיימת את דבריך?״ החביד ענה ״כן״. אדמור הזקן ענה לו ואמר ״ ידידי, מה רואה באודסה אני יודע. לא צריך אותך לשם כך. רק רציתי לדעת לאיזה צד של אודסה אתה שייך״
וזה למעשה אחד המסקנות המהותיות על חיינו שאנחנו צריכים לקחת.
לאיזה אודסה אנחנו שייכים.
חברים, אאחל לכולנו, מעומק ליבי, שנזכה לחיים מלאי משמעות. זה יקרה מתי שתעסוק במקום ב״איך״, תעסוק ב״למה״ בכל דבר ועניין בחייך. אתה זה לא הבורא. אבל אתה בהחלט צריך להכניס את הבורא אל חייך, עד לכדי מצב, שבכל דרכיך תדע אותו.
הגענו לדור בו הפוטנציאל האנושי הסתיים, ומתחילים להכנס למימוש הפוטנציאל האינסופי. אם לא נשתנה, ולא נתחדש כל הזמן, פשוט לא נגיע לשם.
בהצלחה בהפרטה!!
שבת שלום!
🍷😊🍷
דויד בותרסון
David Boterson
