(״כל הנשמה תהלל יה הללויה״……. (תהלים ק

.עם ישראל כשיצא ממצרים היו צריכים לבנות  את המשכן . יום חנוכת המשכן נקבע לחודש ניסן. עם ישראל פעל בזריזות וכבר בכה׳ בכסלו, המשכן היה מוכן לפעולה. מה הם קיבלו ״ תמורה בעד האגרה״ ?? בדיוק 1200 שנה אחרי, במצב הכי חשוך לעם ישראל מבחינה רוחנית, הקב״ה לא נשאר בעל חוב. באמצעות משפחה אחת של כוהנים, נגד מיליונים של מתיוונים ויוונים, הוא הציל ורומם את כל עם ישראל. משפחה אחת כדי להפוך לכל העם את המחשבה ולהחזיר את העם למוטב.

ובכן, יש כאלה ש״ מואשמים״ בכך שלא עשו כאן כלום. אבל כאלה שמואשמים בכך שהם לא עזרו מספיק. כי אם קיבלת את כל הכלים והיכולות, אז מה פתאום אתה פועל שלא מתוך המשמעות? במציאות הכל-כך מאתגרת של היום, שאלת את עצמך למה באמת אתה חי? מה המנוע שנותן לך את כל האנרגיה להמשיך בשיא העוצמה?

בשיחה שהיתה בין רב לשמואל בתלמוד במסכת שבת, ״ האם מותר להדליק נר מנר? ״. רב טוען שאסור ושמואל טוען שמותר. בפלוגתא ביניהם  כמעט תמיד דעתו של רב התקבלה מלבד שלושה מקרים והמקרה שלפנינו הוא אחד מהם. רב טוען שכל אחד הוא אור בפני עצמו אין לערבב מין שאינו במינו. שמואל טוען שכל הנרות הם אור אחד, רק שכל נר משמש מטרה שונה.

שתי הדוגמאות הללו הן המקרה הקלאסי של היהדות. יש שחושבים בצדק ויש שחושבים במשפט. יש שחושבים בחסד ויש שחושבים בדין. רב טוען שאם אני אתן מעצמי אז יחסר לי ושמואל טוען  שאם אני אתן מעצמי, רק יתווסף לי.

החיים לימדו שמי שנתן מעבר ליכולותיו, מעולם לא היה חסר לו באמת. אנחנו חיים בדור מאד מתעתע והמח פורץ גבולות. וכשזה קורה ולא יודעים את גבולות החשיבה, הולכים לאיבוד בגלקסיה בה אין שם כח שימשוך אותך אליו. אותי זה מפחיד אם לא יודעים איך ללכת. אז איך נכון לחשוב? האם אני חושב נכון? האם אני חושב בכלל?  שלמה המלך כתב במשלי ״ והחכמה תחייה את בעליה״. כהקדמה, חשוב שנדע כי החיים= חכמה= 73. כלומר החיים שלך שווים למידת חכמתך.

ישנה חכמת אנוש וישנה חכמת אדם. חכמת אנוש היא חכמה הנצברת מניסוי ותהייה. חכמת אדם, היא היא זו המכניקה חיים, כי מיד כנס לפתחיה, מקבל את הסטירה הכי מצלצלת. הוא מגלה שהוא בקושי רב, גרגר בחוף הים. וזה קשה. כי כל הדימוי העצמי שלך נרמס. הכל!!! מפעל חיים של עשרות שנים עומד למות ואתה עושה כל מאמץ להחיות את המצב ולא מבין איזו הפתעה אינסופית מחכה לך ממש מעבר.

אם לא הייתי מרגיש את זה, לא הייתי מעז לכתוב לכם עליה. כי מה אני מבין? ומה אתה משגע לאנשים את החושים בלי קבלות? זה קצת יומרני, לא?  אז למה בדיוק התכוונתי, ואיך יוצאים למסלול הזה בכלל?  יש אנשים שחושבים שיש עולם הבא והעולם הזה. זהו. או שאתה כאן, או שאתה שם. ממש ממש לא. יש אינספור עולמות, רק מה שמספרים לך זה: עולם הבא, גן עדן, גן עדן עליון, תחיית המתים, משיח בן יוסף, משיח בן דוד, וכו וכו..  לא חסר איפה לבלות 🙂 כבר הוסבר וידוע ליודעי ח״ן המושג כי ב-י׳ נברא העולם הבא וב-ה׳ נברא העולם הזה. במילים יותר פשוטות, איך עוברים מעולם חושי (ה׳) לעולם תודעתי ( י׳). ובכן, בדור הסובל כמעט כולו מאי ויסות חושי נוראי ואי יכולת לעבד מידע חושי ע״י התודעה, בל נצפה למשיח או לגאולה כלשהי. זה פשוט לא יקרה. העסק תקוע ואנחנו תקועים איתו חזק.

כדי לצאת אל עבר עולם בו אפשר לומר שאתה חי, אתה חייב את תכונת הענווה. תכונת הענווה , למי שעוד לא הבין, זה לא צניעות. אתה יכול להיות צנוע עד מחר ולהשאר הדיוט. אין קשר בין הנ״ל.  ענווה אם נתחיל לתאר אותה בפשטות, הינה תכונה בה האדם חי מתוך עולם בו הוא מבין שהוא מתחיל להיות מודע ובעקבות כך, הוא מבין עד כמה הוא לא יודע כלום.  הוא אדם בעל יכולת הכלה בלתי רגילה, בה הוא לא שופט את האחר אלא מתוך המציאות הוא שופט את עצמו בלבד. את עולמו הפנימי.

השפיטה העצמית הבלתי פוסקת מחייבת מענה . אדם שמתחיל לשאול שאלות מהותיות כדי להבין את ה-״למה״ יכול לקבל תשובה לכל שאלה, רק מתוך התבוננות והפנמה״. איפה נמצא כל בנק המידע הקיים בכל האנושות? אצלך. הכל. וזה יושב באונה הימנית.  האונה השמאלית, מטלטלת אותך בין עבר לעתיד רק שלא תשהה בהווה. המצב הזה, הוא זה שגומר עליך וזאת סיבת הסיבות למה האדם אף פעם לא מאושר.

הוא מסתובב כמו סביבון סביב עצמו מבלי להבין שהכל נמצא אצלו. הכל!! הוא אף פעם לא מרוצה מהמצב. החלק האמצעי הקטן היושב מאחור הוא הגורם המחבר בין שתי האונות. זאת הדעת. והיא מושפעת עמוקות מהראייה שלך. כדי להכנס אל עולם הענווה, על האדם לזכות להיות בר-דעת. אדם בר דעת, יש לו את היכולת לחבר בין השאלות לבנק המידע, שזה כלל התודעה האלוקית.

הרי כבר למדת כי מה שמאפיין אותך זה לא כמה תשובות יש בך, אלא איזה שאלות אתה שואל. איכות השאלה מצביעה בדיוק באיזה עולם אתה נמצא. בדיוק כמו באימון כושר, חייבים להכנס למסלול כושר אל עבר היכולת לרוץ מרתון. גם כאן, חייבים את התנועה בין המח לעבר החושים. לאפשר את היכולת בו התודעה תשלוט בחושים ולא להיפך. י׳ זה עשר. עשר זה עושר. והמפתח לעושר תלוי במידת היכולת של האדם לעשר. מה בדיוק עליו לעשר? בדיוק כמו שיעקב אבינו אמר לקב״ה ״ עשר אעשרנו לך״ – ריבונו של עולם, כל חכמה אלוקית שתעניק לי, אני מתחייב לפניך כי לפחות 10% מזה אני אוריד למידות.

וזהו חברים מפתח הכניסה אל העושר האמיתי. אבל לא תוכל להכנס לשם אם אינך בר דעת.אז למה רוב בני האדם אינם ברי דעת? כי אף אחד לא מוכן להכנס לתהליך בו כל לימוד של כל מושג של חכמה אלוקית מחייב התבוננות והפנמה אל עולם המידות. כל מושג. כל עניין. כל מאמר. כל שיחה, הכל מחייב ביקורת עצמית ושפיטה עצמית בלבד.  אין לנו שום סמכות לשפוט את צד ג׳.  כל מושג!! והדבר חייב לקבל ביטוי במעשה בפועל. האדם חייב לחוות חוויה. אחרת לא יהיה חיבור.

לאדם מי השורה, זה מתיש. מי אמר לכם שעבודה עם הידיים יותר קשה? עבודת המוחין יכולה להתיש אותך בקלות. אדמור האמצעי בנו של מייסד תנועת חב״ד היה יושב בחדרו וחסידיו היו רואים איך שבילי זיעה היו זולגים מראשו. מה הוא עשה? בסה״כ ישב בחדר ועיין בספריו. יגיעה תודעתית אמיתית קשה הרבה יותר מיגיעה פיזית. זה קשה. כי בחיינו בפרוץ אתגרים, קל יותר, נח יותר להתכנס פנימה לרחמים עצמיים מאשר לפלוט רחמים החוצה. ואת הטעות הזו כמעט כולם עושים.

התנועה הפנימית הזו היא זו שתגמור עליך. זה יהיה מסע כלכך מפרך, שדי בטוח שתתייאש באמצע. אבל, אם זרמת עם זה ואכן גילית רחמים החוצה, מתגלה בך כח פנימי הטמון בך. הכח הזה נקרא : ״כח מה. כח המהות. אתה תקבל את זה כמתנה מאת הבורא , מאת האינסוף ברוך הוא. זה לא יבוא ממך.

אבל רק בתנאי שאתה תסכים לעשות את התנועה הזו בנפש בנפש כל הזמן. הכח הזה מאפשר לך לעסוק במהות. זאת תחושה פנימית אחרת לגמרי ומאפשרת לך לנוע בחלל האינסוף.זה מצריך כישורים שונים במהותם שהם: הזכרון, החשיבה היצירתית, והשפה הלשונית שלך.

וברגע שהתחלת להתחבר אל המהות, אתה אט אט מתחיל לקבל את מה שהחסידות מתארת ״ מוחין דגדלות״ אתה תשכח את כל היסודות עליהם גדלת ותתחבר לעולם בו הסודות בנויים מחומרים של דמיון, יצירתיות, התבוננות בלתי פוסקת, הכלה של כל אדם ואדם. אתה מפסיק להביט בעיניים של חומר ועובר אל הצורה.

אתה פשוט תגלה שלב האבן שבך הולך ונמס, ולב הבשר שבך, מתגלה. המשמעות של לב אבן היא שיש קושי לחבר בין עולמות הקיימים בך במצב דומם. במצב של חוסר תנועה מצידך. בלב בשר, ישנה גמישות. הרבה יותר גדולה וקל יותר לפעול על עצמך ולגלות עולמות חדשים הקיימים בך.

אתה מתחיל לאט לאט להבין שאתה עובר ממושג הנקרא ממלכת המשפט לממלכת הייחוד. מעולם של דין לעולם של חסד. מעולם של מידה כנגד מידה לעולם של חסידות. זה עולם מושגים אחר. זה עולם מושגים שונה לגמרי והכל היה אצלך במרחק נגיעה. ממש השבוע משבוע חגגנו את י״ט כסלו כהכנה לקראת חג החנוכה. האם התאריך הוא מקרי?

יש רגעים מיוחדים מאד לאנשים מיוחדים מאד, שצריכים זריקת אדרנלין לנשמה, אחרת הם פשוט נחנקים. אתגרי החיים פשוט שואבים אותם חזק והם מנסים ולא מעט להאבק כדי להיות מעל המים. זה מתיש, זה מדכא, זה לא מאפשר לעבור לשלב הבא וזה לא מה שחשבתי , אני מודה.

מאידך, יש יום שבו אפשר לקבל מחדש חיים, לקבל כוחות מחודשים, דווקא בזמן שאנחנו בארץ ציה, עייפים ובלי חכמת אדם שתחיה אותנו. מי שלא חווה את זה לא יבין אותי. ומי שחווה את זה, מבין ומרגיש  שיש לו בעיות לא פשוטות בגן העדן האישיותי. כי אתה מקבל כל הזמן תמונת מראה. זה לא נעים שיאמרו לך שאתה מכוער.. וזה עבודה ממש לא פשוטה שכל אדם חייב לעמול בה.

ביט׳ בסלו, קיבלנו ארגז כלים חדש  לגילוי כוחות מחודשים להמשיך הלאה באמת.  חג של יצירת כלים להעצמה רוחנית ותודעתית.מתוך הכלים האלה, בחנוכה אתה יכול למשוך אליך מה שאתה רוצה.  החג הזה טומן בתוכו כוחות בלתי נתפסים בשכל אנושי , כי העצמה של החג , היא לא אנושית. והיא מאירה באותה מידה בכל יום בחג.

אל תצפה לראות את העולם שהכל טוב, אם אתה לא עובר מסלול תודעתי המסביר לך למה צריך לנהוג כך ואיך צריך לנהוג כך. ואם אתה עדיין שופט, אז תורתך אינה לשמה. אתה בכלל לא במשחק. זה מסע החיים חבריי. לראות שהכל כאן זה אחד. זה הסוד הגדול העומד מאחורי חג החנוכה.

ראייה תודעתית- חושית בה ניתן לראות שאף אחד הוא לא באמת מעל האחר. כל אחד בא לשרת מטרה כדי לשדרג את עולמו הרוחני. כל אחד יש לו את המסע שלו ולא יעזרו כל הצדיקים שבעולם, כי עד שלא תחווה את העניין, אתה לעולם לא תוכל להתחבר אל עצמך ואל העניין אותו אתה לומד.

תניא וחסידות, או כל ספר חסידות אחר, לא לומדים. חסידות זה דרך חיים. ואם לא חייים חסידות, אז אל תצפה לניסים, ישועות, נפלאות וכו וכו.. יש מסגרת אשראי שאפשר לתת. אבל לקפוץ ממסגרת אשראי של 50,000 להגיע למסגרת אשראי של מיליונים, צריך עולם חשיבה אחר. צריך פרספקטיבה שונה במהותה. כדי שזה יקרה אתה צריך להשתדרג. להפוך לכלי אחר לגמרי.

כשאתה מקים חברה בדור של גאולה ורוצה שהיא תצליח, אתה חייב ליצור אשראי רוחני. אתה חייב לחשוב במושגים של ״ אנחנו״. אתה חייב לפתח ולהעצים את ההכרה האינסופית שבך כדי לזכות לחיות חיים של משמעות. כי אם עשית וספרת לא מעט כסף, אבל אין באמת משמעות למה שאתה עושה, זה העונש הכי נורא לחיות חיים שלמים ולבסוף לגלות שאין שום משמעות למה שעשית.

מה היא אותה ההכרה האינסופית?  בואו נבין את זה פעם אחד ולתמיד. זאת אותה  היכולת החבויה בך, המאפשרת לך לחיות מתוך משמעות אינסופית בו אין גבול למה שיכולים להיות. אבל את המשמעות לא מעניקים לכל אחד. רק למי שמוכן להכנס למסלול של ענווה, המולידים בך:

1. 1. אהבה -חיבור רגשי ותודעתי לעצמך ולכל נפש חיה בעולם
2. 2. יראה – ראיה מתוך עולמך הפנימי, בחוש.

רק למי שמוכן לחשוב על הכלל לפני שהוא חושב על עצמו, לחשוב על הבורא בו הוא מדמה את תכונות הבורא לדרך חייו בכל רגע ורגע. כן אתה תהיה ״ א-ל, רחום, חנון, ארך אפים, רב חסד וכו וכו… ואם קשה לך להבין את המשמעות הנ״ל , תפתח ספרי חסידות ותלמד תכונה תכונה.

אתה חייב לחשוב במונחים שונים לגמרי בו תורה חדשה מאתך תצא. מתוך העולם הפנימי שבך. זה הכל קיים בך, אבל הבורא רוצה שזה ייצא ממך. מתוך העולם הפנימי שלך, בו עבדת, התבוננת, יגעת, חווית, הפנמת., והבנת שאתה זה ממש לא אתה ובלי אהבה ( שאינה תלויה בדבר מן הסתם) אין כאן כלום. כלום!! אתה סתם מתפלל, סתם עושה מצוות, סתם!! אתה עובד על עצמך. תדע לך את זה.

יהודי שהיה על כיסא גלגלים, חזר בשאלה ודי התנתק מחוויות היהדות. הוא שלח מכתב לרבי מלובביץ, כיצד עליו לנהוג ביים יום כדי שיוכל להתמודד עם אתגרי היום יום. תשובתו של הרבי היתה ממש פשוטה: לחיות עפי השולחן ערוך בכל רגע ורגע. אז אם אתה חושב, מדבר ונוהג מתוך תכונותיו של הקב״ה אז אתה נשמה אצילית או לא? אז אתה מקיים את השולחן ערוך הכי נעלה או לא?

ואחרי הכל, יש לך גם את היושרה הפנימית להודות שאתה מבין ויודע, ומאידך  מבין שאתה לא מבין כלום, עם כל זה שהגעת לדרגות בהבנה וידיעה  מאד מאד עמוקות. את המסע הזה חבריי, כל מי שרוצה להגאל יהיה חייב לעבור. אין קיצורי דרך ואיך קמעות, ולא יעזור שמתנועעים כמו לולב.

אם לא תבין מה אתה עושה, לא תכנס למועדון המצליחנים. ככה פשוט. כי את מה שאנחנו יודעים היום, אף אחד לא ידע לדבר על זה לפני 200 שנה. היו אותם צדיקים בודדים שידעו את זה, ושמרו את זה בליבם. ואם תשאל למה. התשובה הראשונה והמאד מכעיסה תהיה: אני לא יודע.

אבל ייתכן מאד שלא ניתנה להם הרשות לפרסם זאת.  והראיה, לא בכי אדמור הזקן קיבל על הראש ברגע שהחליט להפיץ את תורת החסידות. אבל האמת, אין טעם לעסוק במהות אם אין כלים לכך. בדור הזה כל מה שעלינו לגלות הוא כמה שיותר כלים כדי לגרום לכל אדם להפוך לסיפור הצלחה. זה הכל.

שם המשחק בדור של גאולה הוא: נגישות.

זה לתפוס את המהות. זה לנגוע באינסוף ולפתוח משם מסלול שיאפשר לכל יהודי , אם הוא יסכים  שיקשרו לו את העיניים ולצאת למסע הזה, לגעת באינסוף ולהתממש מחדש מתוך האינסוף. חברים, היום יותר מאי פעם המידע הזה נגיש. רק תבוא ותכנס למסלול. הכל קיים בך. אל תחפש בשדות זרים.

הקב״ה הוא הטוב והמיטיב הנצחי. היהודים, הם הטוב והמיטיב של העולם הזה הגשמי במידה והם. עושים את רצונו של הבורא.בחג החנוכה אתה צריך לקחת את התכונה הזאת ולהיות פרייאר אם צריך, רק כדי שתהיה טוב ומיטיב בלי הרף. חבריי, לא נעים להודות, אבל הרוב המכריע של היהדות ממש לא מבין את היהודי. זה ממש  לא במקרה שהקב״ה מסנדל אנשים באמצעות השכל.

והם באמת חושבים שהם יהודים יראי שמיים.

אינני רוצה לפתוח את פי על רבנים ואדמורים למיניהם, אבל הגיע הזמן להפסיק לחפש את הגאולה בבתי העלמין. הגיע הזמן למסור את העולם החושי המתעתע בנו ולהבין כי ״ עלמא הדין כחלמא דמי״ – העולם הזה דומה לחלום!!  וחלום הוא 1/60 מנבואה. אז אתה חייב את התכונות האלה כדי להיות מצליחן בעולמו של הקב״ה . זאת לא אופציה.

לפני שאתה מדליק את הנר של חנוכה, תשב עם עצמך ותפסיק לצעוק שאתה רוצה משיח. תתחיל להכנס למסע החדש בעולמך מתוך עולמך הפנימי. קח ארגז של החלטות מרחיקות לכת, שיעצבו מחדש את אישיותך.

כי אם אתה רוצה באמת את החיים הטובים, זה חייב לבוא מתוך כוחות פנימיים החבויים בך, וזהו כח מה. וזאת החכמה אשר היא זו שתחייה אותך חיים מאושרים, חיים נצחיים, אשר המהלכים של ״ עשר אעשרנו לך״ יובילו אתך ל״ ישראל אשר בך אתפאר״

חנוכה שמח

דוד בותרסון – David Boterson

🔥🔥🔥🔥❤️🔥🔥🔥🔥