(״ אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ. ט תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח״ ( משלי ט׳ ח-ט
בשנים האחרונות ישנו מהלך בו בכל הקשת החברתית מתעוררות שאלות רבות וקשות על מהות המציאות, תכלית האדם ( באשר הוא אדם), ותכלית היהודי. האם זה אותה תכלית ? הרי בסך הכל אנחנו חיים באותו עולם, ומהלך לא טוב במקום אחד, משפיע ישירות ובעקיפין על מקומות רבים בעולם. הן בהיבט הבריאותי, הן בהיבט הכלכלי והחברתי. ולראיה, אין מקום אחד בעולם בו יכול אדם לומר ״ פה אני בטוח, הגעתי לגן העדן, ומצידי שכולם יתהפכו.
השבוע כולם בחרנו. והשאלה היא האם באמת בחרנו את הבחירה הנכונה שתבטיח את ארץ חמדת האבות. את הארץ אשר עיני ה׳ אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה. לומר את האמת, אני בספק ענק. אנשים חיים באשליה ובכלל לא מבינים שיש כאן פערים חברתיים, ערכיים ומוסריים שאף אחד מן המועמדים לא יכול לפתור.
האם ידעת שיש 700,000 הומואים ולסביות בישראל? האם אתה מבין שהנתון הזה הוא למעלה ממסה קריטית ומהווה איום של ממש על המוסריות והערכים של החברה הישראלית?? את מי אנחנו משלים חבריי? אם אתה בן חורין, אז אין דבר העומד בפני הרצון וכל אחד יכול להשתנות. ואם אינך בן חורין, את מי בדיוק אנחנו משקרים? אתה באמת חושב שבנט/ליברמן/ביבי/אחר יביאו את שאמרו לאורך כל ההיסטוריה ״ להיות עם חופשי בארצנו״.
האמת, לא צריך ללכת לשום מקום כדי לראות את גן העדן או את הגיהנום. הכל מתחת לאף, במרחק נגיעה ממך. כי מי שיצר את אותה מציאות עגומה או מוצלחת, זה אתה. בכל רדיוס חברתי יש מאושרים, ויש אומללים והשאלה האם לחוסר נאמנות יש קשר ישיר לאומללות.
הרצון העז הקיים בבני האדם לרצות להשתנות, לחפש משמעות לחיים בכדי להתחבר אל הבורא, שובר שיאים בכל רגע וזה דבר נפלא שאין כדוגמתו, אבל מאידך הרוב נשברים ולא שורדים. הם לוקחים על עצמם שק מלא של מצוות, מצטטים טקסטים של ענקי רוח שממש רואים שהבן אדם לא כאן. הוא בעולם אחר בגובה רב, וכשהוא נוחת, הדברים לא מתלבשים לו בדרך החיים, נהיה בלאגן, כולם מתנכרים, נוצרת סלידה ואף שנאה ואנחנו שוכחים שהעולם הוא גשמי, ואנחנו כאן כדי לעשות.
זה שטוענים שהקב״ה בשמים והוא גדול ונורא, זה נחמד. אבל מה זה רלוונטי ואיך זה אמור להתחבר לאדם בעולם העסקים שלו, בביתו, עם חבריו, וכו וכו.. איך אדם בונה מסלול אמיתי בו הוא באמת יכול להתחבר אל הבורא, ולדעת ( לא להאמין אלא לדעת) בכל רגע נתון בחייו שהוא קשור עם הבורא ללא צל של ספק ? ישנם שלושה מידות אותם חייב האדם לפתח ולהתאמן בהם הרבה מאד, וכמה שיותר, יותר טוב. כי דרך שלושת היסודות הנ״ל ניתן תמיד לדעת על מעלתך הרוחנית.
- ענווה – היכולת להביא כל אדם לכדי דרגה שהוא מודה ומתוודה שהוא לא מבין שהוא לא מבין. משם להביא אותו לכדי תודעה שהוא מבין שהוא מבין, ועד לתחנה הסופית שהוא מבין שהוא לא מבין, וכל הזמן הוא חוקר ושואל ותוהה. אדם שהגיע לדרגה אמיתית שכזו, מודע לעצמו, מודע למידותיו, לכישוריו, למעלותיו, לחסרונותיו, ועם כל זאת הוא בדרגה כה גבוהה שהוא גם מבין שכל מה שיש לו, זה ממש ממש לא קשור לכמות השכל או ה- IQ שהוא צבר. אלא זה באמת משהו שהוא הרבה דרגות מעליו.
״קשה לגרום לאדם להבין משהו, כשהמשכורת שלו תלויה בכך שהוא לא יבין את זה“
את אף אחד לא מעניין מאיזה גובה עשית קפיצת ראש. כי כולם עושים את זה. אבל יהיה מעניין מאד לדעת, מאיזה קומה הגעת לגובה הזה בו אתה נמצא כעת. ועל זה אתה מקבל שכר אצל הבורא. כי אם נולדת עם כל עולם התכונות הנ״ל ולא נוצר שום שינוי בך, זה כל כך מסוכן עד כי הדבר יכול בקלות להביא את האדם לנסיגה רוחנית, בהשוואה לרגע שבו הוא נכנס כאן לעולם.
כששאלו את הבעלים של IKEA מה סוד ההצלחה, הוא היה מספיק חכם להודות שזה 99% מזל ומעט מאד שכל. גודל המזל של האדם תלוי בגודל החיבור של האדם לבורא יתברך אל המציאות הבלתי מוגבלת המהווה אותו בכל רגע. אל הרצון לקבל על מנת לתת, לחשוב על מימוש המטרה כשטובת הכלל עומדת לפני טובת הפרט וכל זה מתוך ועפ״י חוקים שקבעה לנו התורה. כי אלו חוקי החיים.
אין כללים אחרים לחיים של נצחיות בעולמו של האדם.
- אמונה – אדם צריך להבין שבכדי שיחול השינוי חייבים לקבל מרות. חייבים לסחוב משקל כבד על הגב בלי שאלות. כזה ראה וקדש. גם אם תלך לגורו ההודי או התאילנדי , אם לא תשמע לספר ההוראות שלהם אתה תעוף משם כלעומת שבאת. ושם סף הסובלנות, הוא של בן אנוש, ולא של בורא עולם, וד״ל.
כדי להעצים את האמונה חייבים עשייה שבאה מתוך הרחבת התודעה. האמונה יכולה לבוא מתוך המודע, או האמונה יכולה לבוא מתוך התת מודע. העשייה הזו מתבטאת בקיום הציוויים אותם הגדירה לנו התורה וחז״ל, כי מטרתם אינה לצוות עליך לשמור שבת או להניח תפילין וכו, אלא לגרום לך להבין כי יש 613 אמצעים ליצור מצב של צוותא וחיבור מהותי עם הבורא יתברך, עם האינסוף השורה בך עם עולם התודעה והרגשות המהווים חלק ממך.
אין דרך אחרת!!
הרבה יקומו וישאלו, רגע אחד אם כך, למה בכל קהילה נוהגים אחרת, ומתפללים בנוסח אחר וכו וכו? למה אין מסלול אחד ברור ופשוט. למה חייבים לסבך כל דבר? על זה ענה דוד המלך בתהלים צורה נפלאה וכתב ״ לכל תכלה ראיתי קץ, רחבה מצוותך מאד״, הדבקות בפרטים והרעיון בו ניתן להרחיב מכל יסוד בתורה, לפרטים ופרטי פרטים, זה אחד הדברים המופלאים הקיימים אך ורק בתורה.
למה? כי זה אוסף חוקים אקסיומטיים אשר בכוחם לשנות כל מציאות. ואין דבר כזה מציאות אחת בלבד. 70 פנים לכל מציאות אפשרית. וככל שהאדם מתבונן ומעמיק במהות המציאות וכל דבר ועניין במציאות, ומתבונן על עצמו, מידותיו, מחשבותיו ומעשיו , ושם דגש על הפרטים קטנים כגדולים , קלה כבחמורה, זוכה ללא ספק לכוחות אדירים לצלוח כל עניין ואתגר בחייו ולהבין בשכל אנושי, כי מהות המצוות אשר מגדירות את רצון הבורא, אין להם גבול. זה משהו שדי קשה לתפוס בדעת ללא התבוננות והעמקה.
לכן כל רעיון מתחיל:
א. חכמה ( שבאה בעקבות ענווה)
ב. בינה ( אמונה המביאה לידי העמקה והתבוננות
ג דעת ( יכולת הדבקות ובניית סיפור אחד, למטרה אחת נעלית ככל שתהיה)
- דבקות במטרה – אם לא מתמקדים אי אפשר לצמוח, אי אפשר להתרחב, אי אפשר ליצור בסיס איתן לצמיחה ( כלכלית, בריאותית, רוחנית וכו וכו) וכל מגדל הקלפים התיאורטי שנבנה בתודעתו של האדם, עלול להתרסק כלעומת שבא, וזה מה שקורה בד״כ . וכאן הרוב המכריע נופל בדיוק כמו שחקני דומינו.
למה? כי אין כוחות. מלחמת הקיום וההשרדות פשוט גומרת על האדם ואין לו כלים של ממש לנשום, כי המחנק הוא רוחני. סעו לארה״ב ותבינו עד כמה לאנשים כיף, ממש כיף, שמח, טוב, נחמד, קליל, חמוד רק אל תתן להם לחשוב. ואם זה לא ההגדרה להתנהגות בהמית, אז מה כן? וכשזה קורה, המחנק הבא הוא בנפש, ולא עלינו נגמר בגוף. ולך תציל אדם שכזה, כי הרוב המכריע באנושות סובל מפגיעה בנפש. השאלה היא אם הוא מודע למידת החומרה של המצב, כי כל עוד חיים, הכל ניתן לשינוי מן הקצה אל הקצה.
לפני כמה שנים נכנסה בחורה לשיעור באחד ממרכזי היהדות , בתל אביב. השיעור היה בגמרא במסכת בבא מציאה, בנושא שכולם לדעתי מכירים ״ שניים אוחזים בטלית, זה אומר אני מצאתי וזה אומר אני, ומתפתח שיח מאלף שהולך ומתגבר כי כל הסמן מתגלים פרטים חדשים. אחרי חצי שעה נמאס לבחורה, מכל השקלא והטריא הזה, והרימה קול זועק כלפי הרב בטענה שכל הפרטים האלה לא רלוונטיים לימינו, וכל הפגאניות הזו, היא פרה היסטורית וצריכים להתקדם הלאה.
הבחורה היתה במצב לא רגיל, ודי נמאס לה מכל היהדות ומה שקורה בארץ, ותפסה תיק ונסעה להודו ושם התחברה לאיזה גורו רוחני מאד מפורסם ( שמו ברח לי מתודעתי). חצי שנה לאחר מכן היא מסתובבת איתו בשוק, והגורו רואה חפיסה של שטרות מגולגלות קשורות בחוט שחור, ובקשירה מאד לא שגרתית.
הגורו אומר לה, תרימי את זה ותיקחי. תראי איך הבורא דואג לנו, כי הנה קיבלנו את לחמנו. הבחורה לא היססה וענתה לו, סליחה אתה לא שם לב לאופי החפיסה? יש כאן סימנים. זה של מישהו כאן. תראה את הקשר, תראה איך ששמו את השטרות, את צבע החוט. הגורו עונה לה, תפסיקי לבלבל את המח. האלוקים אוהב אותי והוא שלח לי את זה וזה שלי.
באותו שנייה נפל לבחורה האסימון על אותו הרגע שהיא עזבה את הארץ ולמדה את הסוגיה בגמרא על פרטיה. והיא הבינה בדיוק מה ההבדל בין תורת ישראל לבין חכמת הגויים. “G-d is on the details”
חברים מי שרוצה להצליח, חייב לשים דגש על הפרטים. וכמה ביותר פרטים יוצר הצלחה מובטחת.
הדברים הם כל כך חמורים עד כי נשאלת שאלה, האם יכול להיות מצב שעד היום הזה, אתה עבדת ״ עבודה זרה״, ובכלל לא היית מודע? אדם לבוש שחור לבן, מתפלל 3 פעמים ביום, סוגר את עיניו וכו וכו…והוא בכלל עובד עבודה זרה ״ בטהרה״
האם הוא מקיים את המצוות אותם ציווה אותי הבורא? או שמא הבורא בכלל לא ציווה אותי כלום והכל פרי המצאתו של משה רבנו כדי שלא נשתעמם בחיינו. ובכלל, מה משמעות המושג ״ציווי״ המופיע בתורה, ומי קבע שאני מצווה? איפה בדיוק חופש הבחירה שלי, עם כל הכבוד. הרי זהו אבן יסוד מהותי בבריאה, הנקרא ״ חופש בחירה״ !! ובכלל, מה זה בדיוק עבודה זרה? ואיך אני בעולמי שלי השתייכתי למציאות שכזו ללא ידיעתי?
הרי, אני מתפלל 3 תפילות ביום, שומר שבת, עושה את מה שאומרים לי לעשות, אז מה פתאום קם איזה בחור ומתריס כנגדי וטוען בשיא החוצפה…שאני יעבוד עבודה זרה??? תשאל את עצמך, שאלה אמיתית וכנה; האם קיימת אותם ציוויים המופיעים בכתובים מתוך בחירה, או מתוך כפייה.. אם בא איזשהו אדם, חבר, אבא ואילץ אותך לקיים מצווה כלשהי, דע לך כי מצד הבורא לא קיימת כלום, וכל מה שעשית עד כה, נחשב לך כעבודה זרה.
עד כדי כך, כן!!
מיד יקומו אנשים ויאמרו, סליחה ״ הרי כתוב שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה״. אז מה פתאום אתה אומר משפט שכזה. ותשובה ניתנה להם מאד חדה וברורה.. יש רגע בחיים בו אתה צריך לעצור, ולהפסיק לשמוע לכל הרעש הסביבתי הנכפה עליך, ולהתחיל להקשיב לעצמך בלבד. לא לאף אחד. לידיעתך, הבורא לא ציוה אותך בכלום. בשום כלום. השאלה תמיד מופנית אל האדם במידה והוא רוצה להיות בן אדם, בן נח, או בן אנוש. אלו דרגות. רוצה להבין איך חיים נכון, איך חיים בריא, איך חיים לנצח….בבקשה; כל דכפין ייתי ויכול, כל דצריך ייתי ויפסח…
אחד הרעיונות המהותיים בבריאה הינו ״ חופש הבחירה״. ואם האדם לא קיים כל מצווה ומצווה מתוך בחירה גמורה ומוחלטת, דינו כעובד עבודה זרה. תשאלו למה? כי לא באמת בחרת.
כל רעיון המצוות הינו לגרום לך להבין את מציאות הבורא ואת האמצעי להתחבר אל הבורא. ואם לא תעשה זאת מתוך בחירה, אז לחייך ולמעשיך אין משמעות ממש, ודינך כדין עבד. ראו מהו הדיבר הראשון מתוך העשרה; ״אנכי ה׳ אשר הוצאתיך מארץ מצרים״. ידידי, אתה בתודעה שלך חי עדיין כעבד, ועבד אין לו בחירה של ממש ולכן העבד הוא גם פטור מצוויי התורה.
בליל הסדר אנחנו אומרים ״ בתחילה היו אבותינו עובדי עבודה זרה״. אם מישהו חושב שהמשמעות הינה השתחוות לפסלים וכדומה, אז זה בהחלט מתאים לסיפור ששמענו בגן ובבי״ס היסודי. אך אין לכך כל קשר ממשי לחיינו בפועל. כל מהות חיינו הינו להפוך ל״בן חורין״ בתודעה.
לאדם המסוגל בכל רגע נתון לשנות מצב תודעתי המשנה דפוס התנהגות, ואינו כבול לשום מצב ולשום מציאות. הכל בא ממנו מתוך האמת הפנימית שלו ומתוך בחירה אמיתית בו האדם קיבל החלטה, ימין או שמאל.כמובן שלכל החלטה יש משמעות. אבל ברגע שהיה צומת כזה בחייך, והחלטת, אתה בחזקת בן חורין. כל רצון הבורא הינו להביא אותך למצב הזה. להוציא את ה״עבד״ שבך, ולהביא אותך לכדי בחירה חופשית, בו כשאתה מקיים מצווה, אתה מבין ומפנים שזה אך ורק סוג של צוותא וחיבור על מנת להתחבר עם הבורא יתברך. זו זכותך. אבל את ההזדמנות אתה חייב לקבל.
איך זה קורה ואיך זה קשור לפורים?
כדי להפוך מעבד לבן חורין עליך לעבור סדרת תהליכים בלתי פוסקים של ״היוולדות מחדש״. בפורים אתה מתחפש, כי אתה לא רוצה להיות ״ אתה״. כי אתה רוצה להדמות ליישות נעלית ממך. אתה מתחיל מסלול של הבראות מחדש בו אתה מסמן לעצמך את ״ פניך החדשים״ ונערך למימוש החזון, עד כי זכית למעמד ש״אנכי הוצאתיך מארץ מצרים״, ואכן התחלת לחשוב ולהתבונן, ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו, וכל עשיה וכל מצווה, באה בעקבות לימוד והפנמה ולא כי ״ ככה זה״.. או ״ככה אמרו אבותיי״.
זו משימה למקצוענים כי אתה חייב כל הזמן להביא את עצמך לכדי מצב של חישוב מסלול מחדש. כשזה קרה, התחיל השינוי המהותי בחייך. כנראה שתסבול מהרבה כאב ראש, כי מעולם לא חשבת והעמקת, כמו שאתה עושה זאת היום. אז כן, כמה שתעמיק יותר ותצא מגבולות השכל אל הדמיון, רק שם תתחיל למצוא את הבורא, ורק שם תבין למה דוד המלך כתב ״ רחבה מצוותך מאד״. כי אין באמת גבול אמיתי למסלול ההתחברות אל הבורא, ואין באמת גבול אמיתי לאופן קיום רצון הבורא.
אז אם אתה חכם אמיתי, אין מצב שבו אתה תתעלם ממקרה שקרה לך, או מתורה שלמדת, או מדברי תורה שקראת או למדת.וכפי שראינו עם הבחורה ועוד אינסוף דוגמאות, אין שום מקרה בחיים. אנחנו חייבים לצאת מהמצריים של עצמנו, ולבנות סיפור טוב יותר ומוצלח יותר לחיינו במחשבה דיבור ומעשה בפועל.
שינוי קטן עושה הבדל גדול.
בואו כולנו נקח החלטה עם עצמנו איך נעשה מצווה אחת עם כל המשמעויות שלה באופן מושלם
את מהות ומשמעות השבת כבר סיפרתי בעבר. השבת מייצגת את המימד שמעבר לזמן.השבת מייצגת את המצב התודעתי בו היה אדם הראשון ואשר אליו רוצים ושואפים כולנו להגיע. וגם מי ששומר שבת, יש אינספור דרגות בהם יכול להתעלות האדם רוחנית.השבת הזו היא מקור ההשפעה הרוחנית לכל השבתות.
אני מאד אשמח לדעת ולשמוע כי מישהו אחד מתוך ה-10,000 איש שמקבלים את המאמר הנ״ל לפני השבת, כן יעשו שינוי כלשהו ויכניסו משמעות נעלית יותר לחייהם. אם מר׳ דוד צ’ייס, מילארדר אמריקאי שהיה רחוק מיהדות כרחוק שמים מארץ, הסכים להניח תפילין רק כי הרבי מלובביץ ביקש כחבר ותו לא, אז גם אני הקטן שבחבורה רוצה לבקש כחבר שנעשה שינוי קטן השבת.
אני רוצה שנפסיק לשפוט איש את חברו. פשוט נפסיק!! אני מאד רוצה לבקש שאנחנו כעם יהודי לעולם לא נאמר לאף יהודי( אפילו לא במחשבה) ״ סליחה אני חייב לך משהו? ״
אם מישהו עשה לך משהו, או קרה לך משהו, ישר מכינים מטריה של תסריטים דמיוניים, אל מול אותו אחד/ חבר, וכו. הכי מתסכל זה לגלות שכל מה שחשבת עליו היה פשוט אשליה, ומה שנעשה לך, בכלל לא היה קשור אליו. אי אפשר לחיות בחברה מתוקנת עם דעות קדומות בלתי פוסקות. למה הוא עשה לי את זה? אל תשפוט אותו. תשפוט רק את עצמך. אין לך שום עניין איתו.
אם הוא רשע, תבדוק איפה הרשע שבו קיים גם בך. סתם לא הנחיתו עליך מהשמיים שפלוני יבייש אותך, יקלל אותך, או יעשה לך מעשה לא טוב. סתם הוא לא העליב אותך ללא סיבה. חברים, יש בעיה ואי אפשר להמשיך כך. מישהו חייב לספוג את הרוע, ולהאיר את השכונה. מישהו חייב לשפוך אור חדש.
ויה״ר שתזכו לצאת מכל המיצרים וההגבלות ושהיציאה תהיה ביד רמה, בזרוע נטויה וברכוש גדול, בכל המצטרך בבנים, חיים, ובפרנסה בריוח, אמן
שבת שלום ומבורך
🍷😊🍷
דויד בותרסון David Boterson