(שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב (תהלים קיט
למה כסף הפך לאלוקים החדש? למה בשם אלוקי הכסף נפרצים גבולות הערכים והמוסריות ושום לבושים חיצוניים לא מצליחים לייצב את הגבולות. מאיפה בא הדחף הזה שגרם לאנשי ציבור לשבת על זה בכלא, למות, להתאבד, לחגוג במונקו, לצחוק בדרך לכל סניף בנק והכי גרוע להביט על כולם מלמעלה.
אין דבר יותר מרגיז מלראות אנשים עוקצים אנשים באור יום, צועדים ברחוב כמו טווס, לבושים פאר המעצבים והכסף הוא שלך. אם תגע בו, אתה תשב בכלא. הם ממש לא טפשים. מצד שני, אם הכל בהשגחה פרטית, אז מה אתה מתפעל כל כך. חייבים רשע תורן. רוצה להתחלף? זה שהוא מי שהוא, ככה עלה בגורל. והשאלה היא לא למה הוא רשע, אלא למה הצרה הזו נפלה דווקא עליי.
מי שלא חווה את זה, לא יבין זאת. ומי שכן חוה, השאלה היא מה קורה מחר. כי אם לא הספיק לך רמיסת האגו והכסף, מה עוד נותן לך חמצן כדי לחיות? הרי בפנים אתה גמור. רמסו אותך וגם דרכו עליך. מה תעשה, תנקום? זה חטא על פשע שכבר עשית בזמן שאתה מסרב לקבל את המציאות. זאת לא מסקנה בריאה.
בשם אלוקי הכסף אנשים בעלי מוסריות וערכים, משקרים, גונבים, אונסים, מרמים באור יום, מוכרים את החברים הכי קרובים וכל מה שרק תדמיינו. משהו כאן חולה ביסוד, תסכימו איתי. הרי אנחנו יודעים שזה אסור. אנחנו למדנו שזה אסור, דיברנו על זה באינספור צמתים בחיים שזה אסור. אז למה שזה קורה לנו, זה קיבל היתר? ותשימו לב שבדור שלנו זה חריף מאד. עד שאני לא יודע למה, אני לא עושה. בכל מקום, בכל שכבה, בכל מציאות. המשפט הזה מהדהד.
מצד אחד, אין לבן אדם כלים להבין את הלמה. מצד שני, אם הוא לא ידע למה הוא לא עושה. מצד שלישי, אם הוא היה יודע את הלמה, 99% שהוא היה משתגע. כי אין לאדם השכלי כלים להכיל פרדוקס. הוא לא מסוגל להכיל דואליות. ואז, מגיעים כל המסקנות שכבר שמעתם ״ הרבנים, המשפחה, האשה, הממשל, החברה וכו וכו״ כולם שקרנים, כולם צבועים וכולם נגועים וכולם רמאים. והאמת היא שזה אמת. אבל אם אתה לא מסוגל להבין מחשבה מקבילית במעגלים, לא תוכל להבין את הבורא ולבטח לא תבין את המציאות שנכפתה עליך. אז מה יצא מזה?
מי שיראתו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת… מי שחכמתו קודמת ליראתו, חכמתו אינה מתקיימת
לרוב האנשים יש הרבה ידע, אבל אין להם מודעות. אלו שני עולמות שונים במהותם. ידע אפשר לצבור מכל ספר אפשרי, אך הדבר הוא עניין חיצוני. ומאחר וידע מהווה עניין חיצוני אצל כל אחד ואחד מאיתנו הדבר מקבל ביטוי סובייקטיבי זה לא אתה. מודעות, זה מתחיל להיות עניין פנימי. זה קו ישר חוצה גבולות חשיבה, שממש שולט בך אינטואיטיבית ומדריך אותך איך ומה לומר ולעשות. אבל גם למודעות ללא פיתוח תהליך יש בעיה. כי זה לא יושב בהרגש אלא במחשבה בלבד. והמטרה היא שהמודעות תורגש. זה תהליך, זה מצריך כישורים שהאנושות לא העמיקה בהם עד כה, אלא ע״י יחידי סגולה.
ומותר האדם מן הבהמה, אין, כי הכל הבל. לשם ההמחשה אתן דוגמא פשוטה…
בדורנו, אנשים אוכלים ושותים אוכל מהיר, זריז, זמין, בדרכים ובצורה כה מוזרה, בצורה כה מבישה שאם בר דעת לפני 1000 שנה היה מביט בנו, הוא היה מסיק שמדובר בחיות כפשוטו. רק בהמה אוכלת בעמידה. רק בהמה אוכלת ברחוב ומשליכה פסולת ברחוב. חברים, אכילה זה טכס!!! אכילה חייבת ישיבה, על שולחן, נקי ומסודר. היא מצריכה הכנה, זה טכס.
אכילה זה קרבן שהאדם מקריב כדי לקדש ולתקן אל האנושות והשולחן זה לא פחות ולא יותר, ממזבח. ואם זה כך צריך ליטול את הידייים כדי להתנתק מעשייה מחד ולעבור לתודעה מאידך. זאת כל מהות האכילה, חברים. לכן, כשיהודי שיושב וסועד ובזמן הסעודה לא מדברים על עניינים של התקדשות, על עניינים של רוח, עניינים של התעלות מעל החומר, האדם פשוט מחלל את כל הסעודה. זה מאד חשוב ונחמד שבירכת, אבל אם לא הבנת מה אתה עושה, מה הטעם לזה, לעשייה של האדם אין כל משמעות.
ראיתי הרבה אנשים כותבים ואף על התורה. ראיתי לאחרונה ספר של יאיר לפיד נותן פרשנות על התורה. אינני נכנס לעובדה האם דבריו הם אמת לאמיתה אם לאו. השאלה היא הרבה יותר מהותית. האם מותר ללמוד תורה מאדם שיראתו אינה קודמת לחכמתו. וזה כולל אותי כמו כל אחד.
אני תמיד אומר לעצמי באחרונה, זהו נגמר. אני מפסיק לכתוב. אמנם מצד אחד, המאמרים מגיעים לאלפים. מצד שני כמעט ואין תגובות, מצד שלישי, מאיפה אני יודע שהאמת שגורה בפי. מילא אולי אני חוטא במחשבה, בדיבור ובמעשה…. אבל גם מחטיא? זה הרי יותר גרוע מנבלה…
תִּקְרָא וְאָנֹכִי אֶעֱנֶךָּ לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִכְסֹף. (איוב)
אני מניח שאין אדם שלא אוהב כסף, ובטח שאין יהודי שכזה. וגם אם הוא לא אוהב, אין יותר מדי ברירה במציאות העכשווית. כי אי אפשר לזוז הרבה בלי כסף. תגידו, לאן אנחנו הולכים 20 שנה מהיום? עצרתם רגע לשאול? איך ייראה המצב הכלכלי-חברתי? לאן הרוח נושבת?
יש הרבה אנשים שיש להם כסף. כסף שבא בירושה, כסף שנחסך בעמל או כסף שבא בדרכים לא כשרות. מעט מאד אנשים יודעים איך עושים כסף מכסף, וממש מעט יודעים להמיר כסף לחיים.
כסף זה כח. אין ספק. לא בכי לאדם יש כיסופים. הוא חייב לקבל כוחות ממקור כלשהו. יש תופעה מאד מעניינת שבין הגבר לאשת חיל, שהרדיפה אחד הממון באה מגבר ולא מהאישה. לאשה יש צורך מוגבר להשפיע ולהעניק. היא לא ברדיפה אחרי הכסף. לעומתה, הגבר יש צורך עז בלקבל ולשלוט. אני חושב שעד לתקופה מסוימת לאחרונה, המשפט הזה עבד. מאידך, אינני בטוח כלל כי משפט זה עדיין נכון בדור בו התהפכו היוצרות ללא כל ספק..
אני יכול לשתף כי בתקופה מסוימת בחיי בה שהיתי תקופות ארוכות ביפן, ראיתי איך שהגבר עובד קשה מאד למחייתו לעומת האשה, אך כל הכסף נשלט ע״י האשה, אחרת ייתכן מאד והזוג יישאר בלא כל.
או שהצדדים הולכים לחומר או שהם מוטים לרוח. אבל האדם הבריא חייב כיסופים. הוא חייב רצונות. אני מניח שלכל שלב בחיים יש כיסופים מסוג שונה. אבל אם אין את היכולות להניע נכון את הכסף, זה יתאדה. ובשביל זה אין צורך ללכת לאקדמיה. זה די ברור. דווקא כאן במצב של רדיפה ושאיפות, באים חז״ל ואומרים לך, תכוון את הכיסופים שלך למעשה ידיך כדי שתזכה לזכות לברכת ה׳.
תכוון את הכיסופים לכישורים ולתכונות שלך דרכם אתה יכול ולעשות מעשים בפועל. לעולם אל תכסוף לשדות זרים. לעולם אל תחמוד את שלא שלך. אתה יכול לכסוף רק את מעשי ידיך.
חברים, שנאה של יהודים כלפי יהודים אחרים תמיד היתה. בתקופת ההשכלה זה הגיע למימדים שאנשי ההשכלה, שלחו מתנקשים לפגוע בחיי הרבנים הגדולים. כן, הם היו יהודים אנשי השכלה. אם קראתם ממש השבוע, שיהודים ניסו לטרפד מהלכים לראש הממשלה מול ירדן, זה ממש לא חדש. עוד מתקופת משה רבינו הוא חטף על הראש מהעם. קיללו אותו, סקלו אותו באבנים והוא כל הזמן התבזה ע״ פשוטי העם.
אם מישהו חושב שהקרן החדשה, ארגון בצלם ודומיהן זה משהו עכשווי, לא מבין ולו מעט מההיסטוריה. עוד בתקופת ההשכלה אחד מהגבירים העשירים ביותר באירופה ( אדמונד זה רוטשילד) היה מממן באופן שוטף את מובילי תנועת ההשכלה כדי להתריס כנגד יהודים שומרי תורה ומצוות.
האדמו״ר הרביעי בשושלת רבני חבד, רבי המהר״ש, ניגש לאותו גביר והודיע לו שאם הוא לא מפסיק מיד לממן את הפעילות מולם, הוא יהפוך אותו לעני מרוד. והוא נתן לו סימן, שכל המניות שיקנה עד ל-10 לחודש הוא יפסיד את הכל, וכך בדיוק היה. הוא הפסיד את כל אותן השקעות.
לרוטשילד נפל האסימון בכך שעם אנשי האלוקים לא מתעסקים ובאותו שניה סגר להם את הברז. לומר את האמת, אם היה לי את הכוחות שהיה לאדמור המהר״ש, יש כמה גופים יהודיים שהייתי מתנקש בהם, למרות שלא אופתע כי אגלה שלאנשים בממשלה יש יד בזה.
זה מביש משפיל ומעליב לשמוע ולראות יהודים שונאים יהודים, ששונאים את היהדות שלהם.
את הזהות שלהם. את המערכת שמהווה אותם. את השורשים שלהם.
מאיפה זה נובע?
כשאתה לא מבין ולא מודע לזהות שלך, למבנה האישיותי שלך ולזהות החברתית שלך, יש כאן בעיה חמורה. כשאתה לא מבין שאתה ניזון ממקורות פסולים שאין לך שליטה של ממש בהם, כי אתה לא ממש בחרת להיוולד להורים שלך, לשכונה בה גדלת, לחברים, לחינוך, לאוכל. מה בדיוק בחרת? כלום!! יש כאן בעיה, חברים.
כשאתה ניזון ממקורות חיצוניים ולא מעצמך, יש כאן תקלה חמורה. וכשאני אומר מעצמך, אני מתכוון לחלק אלוקה ממעל שבך. לחלק האינסופי שבך שללא הרף מהווה אותך, שזה מי שאתה. אז, או שאתה מושפע או שאתה משפיע.
אז את מי להאשים?
אבל לקום ולומר שאני הוא האמת, ואני הוא הנכון, ואני הוא דרך המלך, זה לומר ״ אין הצער שווה בנזק המלך״. אתה בכלל לא מבין שאתה לא מבין, ויש כאן בארץ לפחות מיליון יהודים שמרשים לעצמם להתנהג כאילו אין כאן דין ולא דיין. ואיזה מסכת שקרים ושרלטנות במסווה של הכלה ובצע כסף, כאילו הכל מותר. העולם יצא משליטה, בוא נבזוז את הקופה.
מאיפה זה מתחיל? מכירים את המשפט המוביל במטוסי אל-על? כסף קטן עושה הבדל גדול!!!
כשאדם לא מודע לזהות הרוחנית המהווה אותו בכל רגע ורגע ממש, ואוכל ושותה וזולל מכל הבא ליד, ומצהיר בלי ספק בכלל ״ הנה אכלתי. אז מה קרה לי?? כלום!! ראשית, זה מעיד על טפשות, כי מה הפועל היוצא של עשיית חטא? או של אי עשיית רצון הבורא יתברך? התשובה היא שכחה.
לגנוב לך את הזהות שווה הרבה יותר מלחסל אותך. מליונים מתו בשואה, כל העולם בוכה עליהם. אבל אף אחד לא מת. כי הגרמניים רצחו את הגוף לא את הרוח. אבל היום יש אינספור תופעות חברתיות המנסות להצטייר כלגיטימיות ועליהם אף אחד לא בוכה. הם חשים שהם על גג בעולם, והם בסכנת הכחדה של ממש של הזהות הרוחנית שלהם. זאת אינה פגאניות ולא מנהג ולא מסורת לשמור את השבת. לא. לא. לא. זה קוד שאם לא תדע להפעיל אותו ולהשתמש בו נכון, כל החיים שלך אתה תחייה הפוך. הכל!!
כי אם אפל עשתה דמוקרטיזציה למחשוב, וגוגל לידע, ואיביי למסחר, ויוטיוב לוידאו, אז היהודי תפקידו ליצור את הדמוקרטיזציה לדרך החיים של האנושות כולה מתוך ועל פי חוקי התורה. וכל מה שלא בא משם, זה הכל דמיון פרוע של בני אנוש חסרי דעת. ואם זה לא הסטארט-אפ של החיים שלך, אתה מפספס כאן בענק ידידי.
תגיד, מתי בפעם האחרונה דמיינת שאתה לא מנוהל, אלא מנהל. אתה מכתיב את הטון, ובזכות יום השבת כל השבוע שלך יזכה להעצמה. כל הכוחות באים מיום השבת. מההקפדה על הקוד שמניע את השבת.
״כי היא מקור הברכה״ – אתה לא חי בשביל ללמוד עד כיתה יב׳ להתגייס לצבא, לעשות תואר, להתחתן ולבנות קריירה. ממש ממש לא.
אתה כאן כדי להרחיב את המודעות וההכרה האינסופית המהווה אותך ומתוך כך, לתת לך אישית את הארגז כלים האולטימטיבי להתממש מתוך עולמך. קוראים לזה מצוות.
אין בעיה להיות עו״ד. יש בעיה עם זה שאתה מקריב את התפקיד על המזבח במקום הבית, החיים, הילדים, המשפחה, הקהילה והמשמעות האמיתית של חייך. בשביל מה אתה כאן ובשביל מה אתה עושה את מה שאתה עושה.
השבוע סיפר לי בנו של שכן מאד יקר לליבי, יהודי בן 87. הוא נסע לקופת חולים לקנות תרופות. הוא יצא משם ונכנס למונית. פתאום הוא מגלה שהוא לא זוכר למה הוא בכלל נכנס למונית, מה השם שלו ואיפה הוא גר. למונית לקח 20 דקות לאתר איפה הוא גר.
האם אתה מבין שהחיים בעתיד בלתי מוגדר מצריכים כישורים בסיסיים כגון זיכרון. כי בלי זכרון איך בדיוק יתרחב עולם התודעה שלך? חברים, אי ציות לחוקי החיים מביא את האדם לחושך תודעתי כזה עמוק, שהוא באמת חושב שהכל ורוד, וכל השאר טפשים.
היום כולם יושבים ולומדים על המודע והתת מודע. מפוצצים אותך בידע מאלף. אבל מה לא מספרים לך? שכיהודי אם תאכל ותשתה לא כשר, זאת פגיעה נפשית, משמע זה ישירות יפגע לך את בכל עולם התודעה. אין כאן משחקים. ככה בדיוק זה עובד. אין קיצורי דרך, ובורא עולם מריח את כולם מאינסוף. הא בהא תליא.
אדמו״ר הזקן שנא שנאת מוות את המשכילים. אבל הוא שנא עוד יותר, את אלה שלומדים את תורת החסידות בכדי להשכיל, ולא בכדי להשתנות. הרי כבר הוכח באינספור פעמים, שלהשכלה האקדמית שלך אין שום קשר להצלחה העסקית שלך. כלום!!!
ומה ייתן לך ההרגשה שתבין ולא תרגיש? הן בזוגיות, הן כלפי הסובבים אותך, והן כלפי עצמך. זה הרי הפספוס הכי גדול של החייים שלך ושוב, כי אתה לא מבין את חוקי החיים ונותן ״ ליוצרי דעת קהל״ לשלוט בתודעה שלך. זה מה שעושים כל החברות. על זה הם מבזבזים כסף. על איך לשלוט בתודעה שלך ביצירתיות מופלאה שאין כמותה. כי אתה , זה לא אתה.
אתה מסתובב כמו קוף ביער, מבסוט מעצמך, עד שמגיע הציד וצד אותך ומאלף אותך כדי שתבין שאתה בכלל לא קוף. ואתה עצבני עליו רותח מזעם איך הציד לקח לך את החופש לשוטט ביער. מה לעשות אבל, זה לא התפקיד שלך!!
״ אם אני מי שאני בגלל שאתה מי שאתה, אז אני לא אני ואתה לא אתה״ (הרבי מקוצק)
חירות אמיתית זאת שליטה תודעתית. זאת שליטה בכל מצב אפשרי שנכפה עליך ע״י המציאות. כמה כאלה אתה מכיר? הרי כל תזוזה הכי קטנה בחיים, ישר הולכים לרבנים, קמיעות, וכו וכו מבלי לעצור רגע ולהתבונן. הרי הכל קיים בך, אז מה אתה משתולל? וכל הזמן נוצרים פרדוקסים בחיים, כל הזמן!! השאלה היא מה אתה עושה במצב של ״ ורטיגו״ מוסרי או ערכי? מפעיל שיקול דעת או נצמד למכשיר? למכשיר שמהווה את החיים, חוקי התורה.
כי אם הפעלת שיקול דעת, תגיד יפה שלום. את המשחק הזה הפסדת. אז מה עושים אם אין כסף?
הרי זה יכול לקרות. איך ממלאים את מצבורי המרשרשים, ועושים זאת נכון, כדי שלא יקרה שוב פעם מצב ש״ אין כסף״ . לשאלה למה אדם מאושר הוא גם עשיר, כולם יודעים. אבל לשאלה למה אדם עשיר הוא לא מאושר, חייבים לתת מענה.
הרי מה ההבדל בין אפס לאחד? אפס לכשעצמו הוא לא שווה הרבה, מאחר ואינו מסוגל לייצר כלום. לעומת זאת, אפס אחרי 1 (1,000) יוצר משמעות אשר בקלות יכולה ליצור מספר אסטרונומי במונחים של מאות מיליונים או מיליארדים.
וכל מי שהיה או טעם עשירות יודע שאין הרבה הבדל אם יש לך 1 או 2 או 3 מיליארד. אתה כבר שחקן ליגת על, ומשם להכפיל את המזומנים, זה רק מהלך טקטי. לשאלה בעידן הגאולה אם תהיה מיליונר, מולטי מיליונר, או מיליארדר היא מאד פשוטה; כמה אתה ( כאפס) בטל מסכים להתבטל כלפי האחד.
כלומר, כמה גדול החלום שלך איתו אתה רוצה לקדם ולסייע לכלל האוכלוסייה, בלהפוך את כלל האוכלוסייה לטובה יותר, ערכית יותר, מאוחדת יוצר, או מגושמת, חומרית יותר, אינדיבידואליסטית ואגוצנטרית.
״ זה לעומת זה ברא האלוקים״
אתה יכול להשיג את המטרה בשני הדרכים. רק שבדרך השניה, יש התחייבות לכך, שזה לא יחזיק מעמד. מתישהו, הכל יתהפך על האדם, וזה לא ייגמר כמו בסיפורי אגדות. לסוגיה זו, התורה כתבה שיטה , ואם האדם יסכים לה, הוא יזכה לעושר האמיתי. (כי זה מה שכולם באמת רוצים, אז חשוב שנהיה כנים עם עצמנו, נקרא לדבר בשמו, רק נכון יהיה שזה יבוא מתוך נקודת אושר, על מנת ללכת על כל הקופה.
אז איך מתחילים?
כשרוב בני האדם פועלים מתוך אינטרס אישי ולא מתוך תכלית, די קשה לממש משהו בעולם מונחים שכזה. כדי שאדם יצליח להתעלות בדרגותיו הרוחניות והגשמיות בעידן של גאולה, הוא צריך כמה כלים מאד מהותיים.
- 1. סדר
- 2. דיוק
- 3. מיקוד
השאיפה של כל אדם ( בין אם מודע לה או לא), היא להגיע לדרגת חסיד. אגב, לכל מי שמתרגם את המילה חסיד לבגדי שחור/לבן מפספס פה בענק, כי לא זו תכליתה של חסידות כלל וכלל. חסיד הוא אדם בעל עולם יכולות וכישורים נרחב ומפותח מאד, בו הוא מסוגל לקחת כל מציאות אפשרית, לגלות את המהות של אותה מציאות, ומתוכה ליצור מציאות אחרת נעלית יותר, מתוקנת יותר, ומקודשת יותר מקודמתה.
כפי שאתם יכולים לתאר, הדבר מצריך את התפתחות עולם היכולות של האדם בו היכולת המוטורית, רגשית, שכלית והרוחנית מפותחות באופן רהוט. כדי שלדבר לא יהיה גבול, וההתפתחות תהיה אינסופית, כולנו כבר מבינים כי גודל מעלת האדם תלוי בגודל התכלית (החלום) אותה הוא יוצר.
ההצלחה מתחילה בדמיון. זה נכון, אבל אף לא משלם חשבונות מהדמיון. בשביל הנ״ל צריך כלים. אם יש ידע שמסוגל לשנות כל מציאות, אז המילה הנכונה להגדיר אותה תהיה אפוא, תורה. אבל תורה זה חכמה אלוקית. זה ספר. זה עדיין לא עוזר לי להגיע לתכלית. כדי לחיות באמת, אני צריך סיפור.
כלל מס׳ אחד בשיווק הוא: הכל עניין של סיפור
אנחנו חייבים ליצור סיפור חזק לחיים. בשביל זה אנחנו כאן…
״ בשלושה דברים ברא הבורא את עולמו; בסופר-חכמה, בספר-בינה ובסיפור- דעת.״
אנחנו כאן כדי לדעת.
אני מניח שכולם מכירים את הסיפור עם הדייג והעשיר. הדייג ישב ודג דגים בנהר, ולפתע פגש אותו עשיר גדול, ושאל אותו, למה אתה דג 3 דגים ביום? יש מיליארד דגים בנהר. בוא נבנה רשת גדולה, נלכוד אלפים ביום, נשווק, נבנה רשת הפצה, נעשה מותג משלנו, כולם יכירו אותנו בעולם, נהיה אמפריה….
הדייג אמר לו, תגיד; אחרי שעשית את כל זה, מה תעשה? אה, אשב לי פה בכיף ואדוג לי דגים, סיגר ביד, ואהנה לי מהחיים. הדייג, אמר לו, תגיד לי, בשביל מה כל הרעש הזה, הרי אני פה עם סיגר ביד דג לי כמה דגים, ונהנה מהחיים.
רובנו המכריע לא מודע לתכלית העולם ותכליתו של האדם. המצב בו הדייג היה נמצא, זה היה המצב של האדם ביום א׳ של בריאת העולם. הוא היה בטל ל״אחד״, לבורא יתברך. ובמילא, שאתה מאחורי האחד, מיליארד או טריליון, זה אותו הדבר.
המצב של אותו איש עסקים, הוא המצב של כולנו ללא יוצא מן הכלל, וכל אחד לפי דרגתו ומעמדו. אז מה מה היעד האמיתי של כל אדם? להגיע את המצב של מנוחה ונחלה. כדי שזה יקרה, צריך סדר. צריך ליצור קו, צריך ליצור את התקווה אותו מגדיר האדם, בו הוא מבין שעולמו האישי לא התחיל ביום שהוא נולד, ולא מסתיים ביום שהוא ימות. זה קו אחד ארוך, בו האדם חייב להבין מאין הוא בא, ומה עליו לעשות כעת כדי שיהיה לאן ללכת.
בהנחה שכולנו הבנו שהמפתח להצלחה טמון בלימוד תורה, נשאלת שאלה, האם אלו שיושבים כל היום ולומדים בישיבה אכן חיים ומממשים את התורה? יש תורה לשמה, ויש תורה לשמי. מה הכוונה?
יש אחד שלומד תורה על מנת לקבל תשובות. הוא מקבל מענה לכל ענייניו, ומרגיש מסופק מעל לראש.
יש אחד שלומד תורה, ולא מפסיק לשאול שאלות. הוא מקשיב, מבין, ולא מבין כלום, כי הוא רואה אל מעבר. והמעבר לא ברור לו כלל. זה שלומד כדי לקבל תשובות, זה אותו בעל גאווה הלומד בשביל הסיפוק העצמי שלו. אין לו שום עניין, בלהפוך את המציאות למציאות טובה ונעלית יותר.
זה שלומד ולא מפסיק לשאול ולחקור זה אותו אחד הנקרא ״ לומד תורה לשמה״. כי הוא מבין שיש משהו מעבר למה שעיניים הרגילות רואות, וכל הזמן לומד ולא מוצא מנוחה בשום צומת ובשום עניין בחייו. הוא הגדיר תכלית, שהיא האינסוף ברוך הוא, ולשם הוא יגיע ויהי מה.
אז איך מתחברים אל האינסוף? תתחיל לשאול, לחקור ולדרוש. אם אתה חכם בלי מדע ונבון בלי שכל, אז אתה כלום. כי לא היה כאן כלום. ואם קיבלת תשובה כשאלה, דע לך שאתה בדרך הנכונה. ואם קיבלת תשובה למשאלת לב, ושם זה נגמר, דע לך שאתה בכיוון לא נכון, ואתה מפספס בענק.
כן, לכל מי שלא מודע, גם הבורא יהודי. בכדי להתחבר צריך להבין שבעולמנו יש את המציאות ויש את המציאות שמעבר. יש את ששת ימי השבוע ויש את יום השבת.
התורה אומרת מפורשות ״ המחלל את השבת מות יומת״ ( כליון בעולמו הזה, וכליון בעולמו מעבר בהמשך לקו הסלול לו לאדם מקדמא דינן) למה זה כל כך חמור? מה הסוד הכמוס שעומד מאחורי הדברים?
חברים, התכלית היא להגיע למציאות מלאה ושלמה הנקראת ״יום השבת״. כיום המציאות היא זמנית, כי היא משתנה כל הזמן. אבל אם לא תתרגל 4-5 פעמים בחודש את יום השבת, אתה תוכל להגיע לקו הסיום? אתה לא בכושר!!! אין לך סיכוי להגיע לקו הסיום בגישה הזו. תשימו לב כמה ספרים יש על יום השבת. על מעלת יום השבת. על ייחודיות יום השבת. זה לא ייגמר….
מפתח שני – צריך דיוק. ירידה לפרטים…
כדי שתזכה לממש את האנרגיה המצויה בשבת, אתה חייב להקפיד קלה כבחמורה על על הלכות השבת.
וככל שאתה מקפיד יותר בעשייה, כך בדיוק אתה זוכה לקיים את הייעוד ״בכל דרכיך דעהו״ . אחד השאלות שלא הפסיקו להדהד לי בראש הוא, לשם מה צריך היום בית מקדש? מה זה ייתן לי, חוץ מטונות של פרות, כבשים וכו שחוטים ?
חברים, במציאות גשמית, יש את העולם ויש את בית המקדש. יש את ששת ימי השבוע ויש את יום השבת.
יש את הזמן, את העכשיו ,ויש את המעבר. בית המקדש מייצג במציאות גשמית את המעבר המלובש בטבע. די מיותר לציין, כי אם תקח כל אומה ללא חזון, תגלה בפשטות כי אומה זו לא תשרוד. היא תככד, כלעומת שבאה.
הזכות היחידה של עם ישראל בארץ ישראל, אם הוא מקיים את התורה לשמה. כי הדבר היחידי ( היחידי) שאותו ייקח האדם אל המעבר, הוא כמות השאלות שהוא שאל חקר ובירר, על מנת להדבק באינסוף ברוך הוא.
מפתח שלישי זה, מיקוד. ״מצא מרובה לא מצא״
אם יש משהו שמחסל את האנושות זה כל מה שמונע מהאדם להתמקד במטרה הנשגבה הנ״ל.רוצים רשימה?🤠 כי היא לכשעצמה אינסופית. ארמוז לדוגמה אחת מיני אלף, כי הדבר קשור רבות בדיגטליזציה הנמצאת בכיסו של כמעט כל אדם.
אני מניח שכל אחד יודע ומכיר את עצמו, יתרונותיו וחסרונותיו בדיוק, ומבין מה עליו לעשות כדי למגר את כל ״ מסיחי הדעת למיניהם״ כי ההשפעה שלהם היא פשוט הרת אסון, שאין עוד אדם המסוגל לאמוד את מידת הנזק הנגרמת לאנושות כתוצאה מכך.
חברים, הכנסות לעולם שכזה מצריכה שינוי. אנחנו חייבים שפה חדשה בה נוכל לדבר במונחים של הבדלות מכל מה שמונע התחברות את הבורא יתברך.
ליהודי, הרוצה להגיע לדרגת חסיד, סייע רבות מייסד תנועת חב״ד , אשר בספרו ( ספר התניא) הוא למעשה מתחיל במהפכה בלתי נתפסת על מבנה היכולות האנושיים והעולמיים, כיצד להכניס כל יהודי את עולם הגאולה הפרטי של עצמו ושל כלל האנושות.
חברים, כל התורה מדברת על המדבר, על הארץ הלא זרועה, על המצבים הכי קשים אתם אתה אמור להתמודד ( כי אתה תתמודד, ואין לחמוק מזה), ומעניקה לך אמונה ביכולת להצליח להגיע למצב תודעתי של ראיית השלמות.
זה הרי אבסורד שעל סדר היום העולמי נמצאת תמיד מדינה אחת קטנה, שבכוחה לשנות סדרי עולם. ומי שחושב שכדי לפגוע בקנדה צריך לשלוח מרגלים, טועה. מספיק שניצור בלאגן לפלסטינים כאן בארץ, והערבים בקנדה כבר יעשו מזה מטעמים באופן של פוגרומים.
אבל במקום לחשוב כך, למה שלא נייצא חום, נייצא נתינה, נייצא ידע שמשנה את המציאות, ידע שיוצר חיים. הרי אנחנו קיבלנו את המפתחות לכך. ומשום מה אנחנו עסוקים בלשנוא את עצמנו ואת הסובבים אותנו…. זה הרי משחק סכום אפס. לא נמאס לכם להביט באנשים שיושבים בפוליטיקה וממש עושים לנו עוול. אני מתחיל מהמפלגות שקוראות לעצמן חרדיות, וכלה במפלגות שאמורות לייצב את החולי הנורא של העם. אני מתבייש בחוסר הכבוד של העם למנהיגו. בחוסר כבוד של העם לדמוקרטיה. ברמיסת הערכים והמוסריות היהודית בשם הכיסופים…רק בבקשה ממך, לא בשם ה׳.
תחשבו על המצב הפשוט הבא: איך זה שהירח שמתקרב לשמש הולך ומאיר כמה שפחות ומאידך, ככל הוא מתרחק הוא הולך ומאיר יותר. הרי ישראל משולים ללבנה. יש ראש השנה גשמי ויש ראש השנה רוחני. חודש ניסן הוא הראש של כל חודשי השנה. הוא ההזדמנות לכל אחד ואחד מאיתנו להגאל ולהתחבר אל משמעות החיים.
חברים, ככל שאתה מתקרב למקור ההשראה אתה כלום. וככל שאתה משפיע, אתה הכל. יהודי שהולך מחיל אל חיל, יש לו גם וגם. אבל קודם כל, הוא בטל למקור ההשראה. יהודי צריך את משה רבינו של הדור גדי שיעזור לו ויסייע בעדו להתקדם ולהיות מנהיג בעצמו ויזכה להיות המשה רבינו בעצמו מתוך עולמו. אחרי אינספור שנים של התבוננות, חיפוש העמקה, חקירה, מצאתי הרבה אנשי אמת. אבל מצאתי שהרבי מלובביץ היה מעל כל מה שראיתי. הוא ביקש מאיתנו להיות לפחות כמוהו. להבדיל אלף אלפי הבדלות מכל מיני אנשים שמחפשים נשיקות, צקים וחיבוקים.
הרבי מלובביץ נתן ארגז כלים תרבותי כיצד לנהל אורח חיים יהודי בכל דרך. יש המון צדיקים שכתבו תורה. חב״ד נותנת ארגז כלים לתרבות יהודית. שלב אחר שלב, בלי שגעונות, בלי קפיצות, בלי משחקים. תעזבנו יום, יעזבך יומיים. זאת מערכת אינטראקטיבית שמצריכה השקייה מתמדת.
מי שמכר לנו את האשלייה של להפוך לתעשיית היי-טק על חשבון המוסריות והערכים, הם יהודים. אבל רק הרבי היה זה שאמר, תהיה חסיד מהמקום שלך. מהנקודה שבורא עולם הציב אותך שם ומשם תאיר על סביבתך.
אם אתה שליח כי הרבי רוצה, אז אתה לא באמת שליח. אם שתה שליח כי אתה הבן של השליח, אז אתה לא באמת שליח. אם אתה שליח כי אתה רוצה להיות שליח או חושב שאתה שליח, אז אתה לא באמת שליח. אם אתה שליח כי אתה מרגיש שאתה שליח, אה!! אז אתה שליח
כדי להרגיש שליחות, חייבים תכונות שלא תמיד קיימים בנו.
- 1. מי מאיתנו אוהב כל אחד ללא תנאי?
- 2. למי מאיתנו יש עוד כמה מטענים שלא נכבו מהעבר הקרוב והרחוק?
- 3. כמה מאיתנו יש יכולת להקשיב לכל אחד?
- 4. כמה מאיתנו יש יכולת להתחבר לסוף דעתו של כל אחד?
- 5. כמה מאיתנו מסוגל ליצור תמונת מציאות טובה יותר אצל כל אחד?
משחק הרגשות הוא למבוגרים בלבד. מצד אחד, התודעה צריכה לשלוט ברגש, נכון.
מצד שני, אבל אם אין לך אינטליגנציה רגשית מפותחת, תקח את כל השכל שלך ותזרוק אותו . כי אתה חיצוני. את/ה לא באמת יודע/ת לאהוב כל יהודי/ה.
יש כאלה בינינו בעלי שכל חריף. מומחים בלהתפלפל. יש כאלה בעלי עשייה ללא חת. לא חכמים כאלה גדולים אבל כשהוא עושה, מרגישים.
שליח אדון כל, הוא לא זה ולא זה. הוא הממוצע המחבר בין זה לזה
- 1. בין שני צידי המח
- 2. בין התודעה לרגשות
- 3. ובין הרגשות למעשים.
הרבה מאד מתחבאים תחת המטריה של ״ הרבי שלי אמר״. השאלה היא לא מה הרבי אמר, אלא מה באמת אתה אומר ומה הרבי שבתוכך, עושה. רבי מעוניין לראות יהודי חסיד גדול. רבי מעוניין לראות איך אלוקים לא מוגבל מתלבש במוגבל שכמוך. אבל הרבי זה לא אתה. אתה באת לעשות א׳ והרבי בא לעשות ב׳.
תפסיק להיות רבי. תתחיל להיות שליח. ואם תורתם של גדולי ישראל שגורה בפיך ובלבבך לעשותו, אז אנשים מאד רגישים לאמת ובפרט למי שחי את המשמעות.
כל אחד ידבק בך כמו דבק 3 שניות. אתם יודעים מה צריך היום? אנשים שמאמינים באנשים.. אם אתה מאמין באמת במישהו, הוא יצליח. אם לאו, אמונתך אינה אמונה ותורתך אינה בתוך מעיך. אתה לא שם.
אנשים לא רוצים לשמוע מה האדמו״ר אומר. אנשים רוצים להרגיש אותך, שהרבי יצא מפיך. שאתה והוא זה אחד. שאתה והם זה אחד.
אם אתה חושב כך, אתה תדבר כך, אף אחד לעולם לא ישנא אותך וזה בכלל לא רלוונטי מה אתה משדר. אם יש בך אצילות, תאציל. אם יש בך יצירה, תיצור, ואם יש בך עשייה, תעשה. אבל, אין מציאות כזאת שאתה יושב ועוסק רק בחיבור בין אנשים. כי אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה…..וד״ל
הרבי מלובביץ אומר בספרו היום- יום: שהכי נעלה הוא שאתה סוחב את עצמך ולא באמצעות אף אחד. אף אחד!! רק אתה והקב״ה. תורת משה מתאימה מאידך, לעם שמחפש לחיות עם משה. אין שום בעיה.
אבל תורת משה יכולה להתאים לכל אחד שרוצה להיות משה. וזה בדיוק הסיפור של דרך ארוכה קצרה של אדה״ז. כי אחרת, מה מעניין בתניא? אתכפיא? דחיית סיפוקים? מה חידש אדה״ז שהוא ראוי לפרסום כזה נרחב? רוצה להמשיך להיות תלוי במשה? אני לא חושב.
כי מי שמתבונן בתניא ובסוד של כל פרשה, זה הכל 1×1. זה אותו נושא בדיוק. התורה והתניא מדברים בדיוק על אותו נושא. אין במקרה. ככה הסופר תכנן את הספר שלו. ואם אתה לא תתחיל לחשוב איך להיות כמו משה, אז אתה לא מעניין את חב״ד.
כל אחד מאיתנו בא ממקום שונה. מנקודת מוצא שונה. אבל, כולנו באנו מעולם חיצוני. גם השכלתנים הגדולים ביותר מכל הישיבות הכי נעלות וגם אנשי המעשה הנעלים ביותר.
אם חב״ד לא עוסק באמת באהבה מתוך הרגש אמיתי ״שאני הוא האהבה״, שאני זכיתי להיות הממוצע המחבר:
- 1. בין יהודים לביני
- 2. בין יהודים לבין עצמם
- 3. בין יהודים ליהודים.
אתה עוד תקרא תניא 5000 פעם, ותחגוג י״ט כסלו עד שתפרד מהעולם ואולי בגלגול הבא נדבר שוב.
ומאיפה הכל מתחיל? מיכולת ההקשבה.
י- הקשבה
ה- התבוננות
ו- הפנמה
ה- מימוש
התכונה הכי נעלית היא יכולת ההקשבה. כש-20% מהעולם סובל מהפרעות קשב וריכוז, זאת מגפה!! זאת המגפה!!
ואם אתה לא שם, אז חב״ד זה לא בשבילך. דעו לכם, סף הרגישות בחברה רק הולך ועולה. ואם לא נהיה אחד עם עצמנו, שום תעמולה שנעשה, לא תועיל. אם אני טועה , אז אולי אני הקטן שבחבורה צריך לקום וללכת, כי אני הוא הטועה ואף גרוע מכל, המטעה. אם מישהו חושב שאני מכוון גבוה סתם ללא סיבה, ימים יגידו נאום ה׳…. אבל מה שבטוח, שליח אתה עוד לא.
אל תחשבו על זה. תשנו את זה!!
שבת שלום וחודש מבורך
דויד בותרסון
David Boterson
🍷😊🍷
