?במסע החיים של היהודי, כבר כולנו מבינים שהם לא ממש קו ישר. בהיותך אדם החי במציאות משתנה, שאלת את עצמך האם וכמה אתה מוכן לכל תרחיש
בתחילת שנות ה-90 עלה ארצה קרוב משפחה מרוסיה יהודי יקר מאד בעל לב טוב . הוא עשה עסקים מוצלחים מאד שם, הרוויח לא מעט כסף והבין שהחגיגה שם הסתיימה ועלה ארצה לראשונה בחייו. כמו כל יהודי טוב, הוא חיפש להשקיע את כספו וחיפש עסקים טובים להשקיע בהם ולצמוח דרכם. הוא היה מאד מסודר מבחינה כלכלית (כמו שאומרים), כדי ״לחיות את החיים הטובים״. אבל, הוא הסתובב בחברה הלא נכונה.
הוא התחבר לחברי ילדות שהוליכו אותו שולל, הדריכו אותו בעצות אחיתופל עסקיות, ותוך זמן קצר הוא איבד הכל. פשוט הכל. זה היה נורא לראות איך אדם שבא מאגרא רמה ירד לפת לחם, בעיות בריאות, מחלות, והדרך משם לתהום נסללה ולא היה אחד שיאמר ״המלך הוא ערום״. הוא התרועע עם אנשים שמעולם לא הבינו עסקים, אבל דיברו גבוהה גבוהה ביעוץ עסקי על חשבונו והוא הקשיב להם. אנשים בעלי אפס נסיון בעסקים, רחוקים מיהדות והם ממש הרסו אותו.
אז למה באמת הוא נפל? הרי הפרופיל של הסיפור הזה די מוכר ותמיד חוזר בצורה כזו או אחרת. נו, ודי ברור שתגידו ״מסכן, איזה חוסר מזל״. אבל, זה לא ממש נכון. כי אם תורתנו תורת אמת, אז כתוב: ״אם בחוקותי תלכו ונתתי גשמכם בעיתם״. אתה תעשה מה שבורא עולם דורש ממך ובורא עולם יעשה את שלו עבורך. אז אם ככה, למה ״צדיק ורע לו ורשע וטוב לו?״ ולמה זה לא קורה? ולמה לי שאני ממש בסדר איתו, זה לא מסתדר?? זה ממש לא מתממש ומה עוד צריך לקרות לי כדי שזה יקרה???
אבל יש צד נוסף למטבע וזה ״ יען כי לא עבדת את ה׳ אלוקיך, בשמחה״. תדע לך, אתה יכול להיות ידען גדול בתורה, בעל טוב, תלמיד חכם, איש עסקים גדול, וכו וכו… אם אתה לא תפנים שכל מה שאתה עושה, זה מתוך שמחה פנימית, אתה תקבל על הראש. כי אתה בעל מרה שחורה (קמצן, מופנם וכו) או בעל מרה לבנה (פזרן, בוהה, לא ממוקד). וזאת כל התורה חברים… ״איך עושים כל דבר מתוך שמחה פנימית״ שהכל טוב ולהאמין בזה. לא לצעוק את זה. אלא להבין את זה להרגיש את זה ולחיות את זה.
אז ראשית כל עליך להיות עובד ה׳. וזאת משימת חיים שלעולם לא תסתיים. זאת משימת חיים, יום יום , רגע רגע, שעה שעה. ואם אתה כבר כזה, אז השלב הבא הוא להביא אצת עצמך לדרגה שהכל נעשה באמת מתוך שמחה פנימית. כי באמת הפרנסה קשה, והבריאות, והחיים, והילדים, והבן/בת זוג, וכל אחד עם החבילה שלו. אבל, הבורא יתברך נתן לכל אדם את היכולות והכישורים להתמודד מול המציאות איתה הוא חי. ושום דבר אינו במקרה.
וכאן המקום לומר לכם חברים וטוב תעשו אם תפנימו זאת, כי אנחנו עבדים. עבדים היינו ועבדים נהיה. והנקודה היא : האם אתה מודע לזה או לא והאם אתה רוצה להשתעבד לרוח או לחומר. כי היהודי לעומת הגוי הוא בעל יכולת בחירה. למה להשתעבד…. ואם תבחר כאן בתשובה לא נכונה, יהיו לכך השלכות ואל תגיד ״לא אמרו לי״, ״לא ידעתי״. וזה חבריי, אם כל הצרות בחיים. כל השאר הם תולדות של הנ״ל. ככה פשוט.
הרי חינכו אותך וגדילו אותך על קונספטים שחשוב שתלמד ויהיה לך הרבה ידע, ותפתח את מנת המשכל שלך. אבל, מה לעשות ששכל הרבה פחות רלוונטי בעידן של גאולה בו הכישורים לוקחים את מקומו של הידע, ומנת המשכל איבדה את מקומה לטובת היצירתיות. ואם אתה אדם חסר דמיון, חסיד אתה בטוח שלא, וגם לא כזה מצליחן גדול. אז הנה לא צריך להיות נביא גדול כדי להבין לאן מועדות פנינו.
והשקרנים הכי גדולים הם אלה שדוחפים אותך ללמוד ליב״ה. תשאל בבקשה את כל מאן דבעי, למה לומדים מתמתיקה? כן!! למה? בשביל מה לעזאזל אני צריך את המקצוע הזה? מה הוא תורם לי? עשיתי בגרות 5 יח׳ וקיבלתי 100. רק תגידו בבקשה, מתי בחיים שלך השתמשת בגאומטריה, טריגונומטריה, סטטיסטיקה, בינום של ניוטון, משוואות דיפרנציאליות וכו וכו.. תגידו בבקשה איפה זה פגש אתכם בחיים? בשום צומת. וזה למה?
כי מה שלא מספרים לך, זה שמתמתיקה זאת שפה. שפה שרוצה ומנסה לבטא את האינסוף ברוך הוא. שפה שעוסקת בתקשורת כלפי האינסוף ברוך הוא. שפה שעוסקת במהות ומציאויות. איך מהאינסוף יוצרים מציאות חדשה. ואני מבקש לשאול למה הציבור שקורא לעצמו ״חילוני/ממלכתי״, לועג לציבור שקורא לעצמו ״שומר תורה ומצוות״?? הרי אף אחד לא מספק לך כמעט בשום מערכת חינוכית את הלמה. כמעט ואף אחד!! שום מגזר!!! אז את מי בדיוק אתה באמת תוקף? ומי מלמד מתמטיקה כשפה…
אני אישית חושב שכולם חייבים כן ללמוד מתמתיקה ומדעים וכו, ובתנאי שדרך הלימוד מהווה כשפה ואמצעי תקשורת לאינסוף ברוך הוא. כי אם אני יודע את ״הלמה״, אז התפקיד שלי בעולם הזה הוא ליצור את ״האיך״ מתוך עולמי שלי. את זה אני התלמיד אמור לספק ולא שהמורים יאכילו אותי מבוקר עד ערב.
כשחז״ל אמרו ״תורה חדשה מאיתי תצא״ – זה מכל אחד ואחד. מכל יהודי ויהודי. יש בו את הספר שבו ששייך רק לו וחייב להתממש. ושרק הוא יכתוב אותו. אבל יהודי לא יכול להוציא ולפתח שום תורה בשום מימד, אם הוא לא יודע למה. וזה ממש לא במקרה שבורא עולם תקע בכל בית בעולם כולו ילדים בעלי קשיי למידה והפרעות קשב, וכו וכו… כי רק מתוך קושי צומחים. ורק מתוך קושי עצום, צומחים מחדש. אז את מי בדיוק אתה שופט?
לפני שנה, יהודי אחד תייר מלונדון בא ארצה לבלות את החגים עם משפחתו. הוא בן 57, שמן מאד מאד 170 ק״ג, טיפוס עצלן אבל חכם לא קטן. הוא הלך ברחוב, נפל ושבר את הרגל. זה היה כמה ימים לפני ראש השנה. בבית הרפואה לניאדו בנתניה הודיעו לו חגיגית שמצבו הרפואי בכי רע. לא מגיע חמצן להמון חלקים בגוף, הוא סכרתי, ואם לא כורתים לו את הרגל הוא גומר את החיים עכשיו.
בצער רב הוא נעתר לבקשתם. אבל, מה שהם גילו לאחר סדרת בדיקות מקיפות היה, שהוא את יום הכיפורים לא היה אמור לשרוד. היתה לו קריסת מערכות טוטאלית והוא היה אמור להפרד מן העולם. עודנו בבית הרפואה במשך 3 חודשים הוא השיל 50 קג׳ ממשקלו, והחל אט אט להבריא את החלקים החולים שבגופו. כיום הוא במצב הרבה יותר טוב והוא אט אט החל במסע לשינוי חייו.
אבל תדמיינו רגע מה היה קורה אם הוא לא היה נופל ושובר את הרגל…. אה??? אז הקב״ה רחמן או לא? אוהב אותו או לא? רק חברים, שלא נביא את עצמנו למצב בו ״יכרתו לנו רגל״ כדי להציל את הגוף. ובפרספקטיבה רחבה יותר, בואו לא ניתן לחלק הקטן והרע שבעם שלנו להיות הקטליזטור שמנסה בכל מחיר לזרוע שנאה בעם. כי הוא מוכן למות. הוא מוכן שהיד תנמק ובתנאי שכל הגוף יקרוס וד״ל.
וכמבוא להקדמה, האם אתה מבין שכל הסיפור המבואר לעיל בכלל לא רלוונטי להצלחה האמיתית שלך, אם אתה יוצר שינוי מהותי בהווה. כי מה שבאמת צריך להשתנות, זה הזהות שלך, שמורכבת מאוסף המידות וההכרה האלוקית שבך. ואם אתה במצב שאתה לא מסוגל להתנתק ממכשיר הטלפון שלך לחצי שעה בזמן תפילה ביום חול, או בזמן פגישה, או בכל מצב אחר, האם אתה מבין שאתה בבעיה לא פשוטה בה כנראה יכולת ההשתנות שלך בכלל לא פעילה, וספק אם קיימת??
ולמרות שיודעים, אז מה אפוא צריך להיות בר שינוי תמידי כדי להתחיל? רצון ויכולת.
וכדי להפוך את המשחק למעניין, הבורא נותן לך תמיד את הרצון, ומעלים לך את היכולת, או להיפך. ״ ושננת בם״ וזה תמיד קורה. וכדי להפוך זאת למעניין יותר, אתה בא עם רצון ענק, מינימום כישורים, אין כיוון ליצור חוויות הצלחה קטנות, ולבנות אט אט התהליך להצלחה. הכל מהר, מימוש מיידי, ואחכ מופתעים שאנשים חיים באמצעות כדורי אנטי דכאון , כנועים למצבי הרוח של התאגידים הגדולים, ואנשים ממש ״חיים בסרט״ שישתבח הבורא איזה עולם מופלא…
החיים בהיותם גל, מובילים אותנו לשינויים מתמידים. וצריך קודם להבין איפה אתה נמצא במסע הזה. מאיפה באה יכולת ההשתנות? האם אני חייב להשתנות? אחרי הכל, אני לא אדם כזה רע… דווקא יש בי המון דברים טובים. אז למה אני צריך את כל הכאב ראש הזה? כדי להבין שאתה רחוק מלהיות מושלם, תשאל את עצמך כמה שאלות חימום…
אחד מצווארי הבקבוק הגדולים ביותר בתהליך ההתפתחות האישיותי באדם, הוא המודעות החברתית שלו. ובהעדר הדבר, נעדרת המשמעות. אתה לא יכול להתממש ללא מודעות חברתית. החברה חייבת אותך, ואתה חייב את החברה. שלא תתבלבל לרגע ותחשוב שהצורך בך הוא רק בלכתוב צ’ק או במשהו חומרי. שזה לכשעצמו גם מאד חשוב במידה והיכולות קיימות.
״ אדם הפורש מן הציבור , לא רק שהוא גורם נזק לעצמו. הוא גם מונע מאחרים מלממש את יעודם״. ( הבעש״ט)
אתה לא כאן לבד. תפקח את העיניים, תפתח את היידיים, תפתח את הכיס, תפתח את הלב. ובעיקר תפתח את המודעות ! שום דבר לא באמת שלנו.
אשה טובה באמת, רוצה את נוכחותה של בעלה. זה מה שהיא באמת צריכה. לנוכחות שלך יש משמעות מאד מאד חזקה במערכת יחסים, ועצם העובדה שהיא מרגישה שאתה שם, אז אתה המלך. ויכול להיות שאתה כאן, אבל אתה בכלל לא כאן. וכשנותר חלל גדול מדי, נפתחים דלתות למציאויות שאף אחד לא היה רוצה להיות שם, לא עלינו.
במסע החיים יש לנו תמיד רצונות. הרצונות צריכות לקבל התכנות במימוש היכולות. מה שבדרך כלל תוקע את האדם הוא הרצון הענק לממש משהו באמת ענק, ובאים לממש זאת, עם שקית קטנה של יכולות, לעומת מכולה של יכולות. האם יש מנגנון שיכול לאפשר לי להיות מה שבא לי? היום זה א׳ , מחר זה ב׳ וכו וכו…. הרמבם אומר זאת, ללא עוררין, ״כל אחד יכול להיות הכל״. רק רגע!! אנחנו למדנו שיש לנו מזל, ומה מכתוב, מכתוב, ועם זה חיים. מאיפה באת עכשיו עם “כל אחד יכול להיות הכל”… ידידי היקר, יוצאים לדרך. בתוך זמן קצר אתה אמור להכנס למסלול שממנו אין דרך חזרה. מה היית לוקח? הרצון להתקדם ולשאוף בכל מימד, הינם משאת נפשו של כל אדם. יש שבחרו לעשות זאת על חשבונם של אחרים, ויש שבחרו בדרך הארוכה-קצרה.
יש שלא מסתפקים בסיבוב אחד, וממשיכים לחגוג. ויש שבוחרים להתעקש ולהלחם בדרך האמת כדי להצליח.
במבחן המציאות גם הנוכל וגם הצדיק לכאורה הצליחו. כי אם הנוכל יצר מציאות בה ניתן להערים על האחר , והערים עליו, אז הוא הצליח. ואם הצדיק פעל ביצירתיות ולא ויתר על מוסריותו, ומימש את מטרתו, גם הוא הצליח. אז מה נכון? ואיפה היהדות עושה את ההבדל המהותי בינינו לבינם. והשאלה היא תמיד אותה שאלה, לאיזה צד אתה שייך, ומתוך איזה צד אתה פועל.
במציאות כל כך דינאמית בה בכל רגע נתון נפתחת דלת חדשה ונסגרת אחרת, אם נתבונן ונצא מעצמנו, אנו זוכים לראות במוחש איך המערכת האלוקית אכן פועלת בצורה מושלמת מחד, ומאידך איך בין רגע הכל יכול להשתנות. איך יש מנגנון מכוון, לימין או לשמאל, והאם אתה בעל בחירה בכלל, או שהכל מוכתב לך, ואתה רובוט די מתקדם שמוליכים אותו ואתה אפילו לא מידע לזה בכלל, או שמא אתה הולך ופועל מתוך בחירה.
נתונים של הרגע האחרון מראים שכ-50 מיליון איש ברחבי העולם חוו חוויה חוץ גופית. פתאום באמצע החיים, בעקבות תאונה קשה , הם. מוצאים את עצמם מביטים על העולם ועל גופם, מלמעלה. הם רואים דברים שאין שום סיכוי לנשמה החייה בגוף לחוות זאת, והם מבינים שיש כאן מציאות שלימה שהיא מעבר, ויש כאן באמת בעל הבית מאד רציני, שמנהל את כל האנושות בצורה מאד פרטנית, והכל זה דבר אחד, הכל קשור כי הכל מחובר. והשאלה היא אפוא, למה הוא מכוון?
אז מה, צריך למות כדי להבין שיש מציאות מעבר? הרי המציאות שמעבר, קיימת ופועלת בתוך כל אדם , ומראה לנו כל הזמן איך מציאות הבורא פועמת בך, באופן טבעי ובאופן על טבעי, ומאפשרת לך ליצור מציאות מוחשית בפועל ממש. רק תתבונן ותנסה להביט בכל התמונה. היי תתעורר, יש כאן עולם עצום חוץ ממך, וחשוב מאד שתכיר אותו, ותלמד ותבין מהי מערכת האילוצים של הבורא, כשנבחר א׳ או ב׳.
ידע זה כח!! חכמה אלוקית- חכמת האינסוף, היא בעלת עוצמה כל כך אדירה, ואף קטלנית ח״ו, עד כדי כך, שנתן הבורא לך ידידי את המפתח ליצור מציאות. הוא רוצה שתהפוך לבעל שליטה. קח אחריות על מעשיך ועל זהותך, ותתחיל להכנס למסלול בו אתה מתחיל לדעת ומתוך זאת, להאמין.
היהודי הפשוט תמיד אומר, ״ תראה אני לא כזה חכם גדול, אבל אני אדם מאמין״. ובכן, כשהאמונה תתפתח באמת, אדם חייב לדעת, כי רק מתוך הידיעה תגיע האמונה המדוברת. וכשהתודעה מתחילה להתרחב בכל עולם היכולות והכישורים של האדם, נוצר תהליך השתנות. ידע, זה אנרגיה שפועם והופך לכח המחלחל בך, יש בו אינסוף שכבות של עוצמה, אשר במקרה האידיאלי הצלחת לגרד 5-7% ממנה. כן ידידי , זה מה שהצלחת לחלוב מיכולותיך. תמיד ביקשו מאיתנו אבותינו רבותינו נשיאינו, לשבת וללמוד. לשבת וללמוד תורה. ולמה התעקשו על תורה?
מסתבר ( ואני מעיד על עצמי כאדם שחווה את העולם הגדול באינספור מימדים, בכל יבשת ופעלתי בלמעלה ממאה מדינות בהם) כי רק בתורה ניתן לגלות את סוד החיים האמיתי. רק שאת הסוד הזה אף רב ממוצע בשום קהילה לא יספר לך, למעט בחב״ד מתורת החסידות בפרט. אני גיליתי עוצמות שמאפשרים לאדם להביט על המציאות מלמעלה ולא להבלע עם הצרה, לקבל אמונה ביכולת, לפתח כישורים חדשים, והחשוב היותר, לפתח יכולת השתנות של ממש, כלפי תכלית החיים.
בעולמנו העכשווי ישנם חוקים שונים בכל מדינה ומדינה. אלו חוקים שנוצרים מהחיים, בעקבות שינויים במצב החברה. לעומת זאת, בחכמה האלוקית, ישנם חוקים אשר יוצרים חיים, אשר יש באפשרותם ליצור מציאות שלא היתה לפני כן. השטן נמצא בפרטים!! רק ששכחנו שהפרטים זה, הבורא. ורק אתה מחליט האם הפרטים זה השטן, או הפרטים זה הקב״ה.
כשנפתחה לך דלת חדשה בחיים, בעקבות משבר אישי, בין-אישי, רפואי , פיננסי, אחר; בהחלט יש מקום ראוי לומר, בוא נתחיל ממקום נקי וטהור אשר כל יסודותיו מושרשים מחוקים שיוצרים חיים, ולא מחוקים שנוצרים מהחיים. לא בכי נבחרו אברהם, יצחק ויעקב להיות ״ יסודות האומה העברית״. כל אחד מהם מביא איתו ארגז כלים שנכונים היום בדיוק כמו שהם היו נכונים אז. אברהם- בנה עתיד, ולאחר מכן התאבל על העבר. עצמת נתינה ללא גבולות. גם בגיל 137 הוא מאמין כמו תינוק בן יומו שהכל עומד להתממש תיכף ומיד. יצחק- ללא עתיד, וללא פרנסה, מצליח בכח ההכלה ודבקות בבורא לשדד את כל מערכות הטבע ולקבל תאומים ושפע בפרנסה. יצחק מייצג את יכולת ההכלה האינסופית הקיימת באדם. כלי קיבול אינסופי.
יעקב- זה אנחנו. מצד אחד עלינו להיות ״איש תם יושב אוהלים״ עלינו ללמוד את התורה, אך לא בשביל להשאר באוהל ( כפי שהרבה נוהגים היום, לצערי). יעקב יוצא להתמודד מול השכבות הכי גשמיות, ואף חומריות, ומצליח בזכות אמונת אבותיו, תורתו, ומעשיו בפועל, להצליח באופן בלתי רגיל. כל אבן בידו הופכת לאבן חן. כי הוא חי וגדל על יסודות של חיים בעלי משמעות, גם אם זה אומר שצריך לעזוב את הארץ, שעפ״י פשוטו, גורם לך להתנתק מקדושה.
לעומתו, ישנו בחור לבן, אשר בוחר להתעשר על חשבון יעקב. הסיפור שלו לא נגמר טוב. ולו מהסיבה הבסיסית כי ״מה שבישלת זה מה שתאכל״ וכפי שאנו יודעים זאת על בשרנו, כי אין ארוחות חינם, ואתה לא יכול להמשיך לעקוץ את העולם, ותחכה שהעולם ישקוט על שמריו. בוקר אחד הר הגעש יוציא את כל זעמו , ולא יישאר חייב.
אנחנו חיים בדור שכבר לא מאמינים לאף אחד. אדם לאדם, נהיה זאב. הרבה אנשים צועקים ״ בשם התורה הקדושה״, אבל מרביתם נמצא מאחור סורג ובריח. הרבה אנשים כראשי ישיבות וראשי קהילות נוהגים כדור הפלגה ״הבה נעשה בניין ונבנה לנו שם״. לצערי הרב זה קיים בכל השבטים בעם.
דרך ארץ קדמה לתורה. המשנה במסכת אבות מתארת זאת בצורה יפה ועדינה ואומרת ״ כל מי שחכמתו מרובה ממעשיו, חכמתו אינה מתקיימת. ומי שלא מבין, מוזמן לפנות לעולם האקדמיה, אשר מקדשת את הידע, מעל לכל דבר. כל מי שמעשיו מרובים מחכמתו, חכמתו מתקיימת״ המעשה הוא העיקר. אבל חשוב שיהא מתוך תודעה שיהיה מנגנון מכוון למעשה מתוך מה אתה עושה.
רוב בני האדם השייכים לדת מסוימת מקללים את אנשי דת אחרת. יהודים שונאים מוסלמים ונוצרים. ערבים- אותו הדבר. הנוצרים- כנ״ל. מה עומד מאחורי כל דת ולמה אסור לך לקלל אף צלם אלוקים? ראשית חשוב מאד לדעת כי האדם הוא ״עולם בקטן״, והעולם הוא ״אדם גדול״. מה שיש בעולם יש באדם, ולהיפך.
אם נביט מעט על המבנה של האדם, נגלה שיש לו מערכת תודעתית, שכל ורגשות. כל דת אחראית על מימד מסוים וממש לא במקרה נוצרו 3 הדתות הגדולות. היהודי שולט ברוח- זאת הנשמה. הנוצרי הוא הרציונלי – פועל עפי ההגיון. אם זה עושה שכל, הוא מתחבר. אם לא, הוא לא אתך. המוסלמי שולט ברגש. ותשימו לב כמה אמוציונאלי הוא המוסלמי. הכל זה זעם, המון רגש מעט הבנה מעט תודעה. זה רק כדי לגרום לך להבין עצמה של רגש ועוצמה של רוע. (ושוב, כמו תמיד, בכל כלל ישנם כאלה שהם יוצאים מן הכלל.) מזה תבין למה אנחנו כעם ישראל, כביכול ״נענשים״ כל הזמן, וזאת מהסיבה שאיננו מבצעים את הייעוד שלנו.
ומהנ״ל תוכל להבין למה יצחק ביקש מיעקב לקחת אשה מחרן ולא מכנען. כי עדיף אשה עם ״חולי״ שכלי מאשר חולי רגשי. אדם שעובד עבודה זרה, הרבה יותר קל לאפס אותו מאשר אדם בעל מידות לא טובות. ולכן חברים, אין מה לקלל אף בן-אנוש ח״ו, כי כולם נבראו בצלם אלוקים וכל אחד בא לשמש מטרה מאד מסוימת ומוגדרת במימוש רצון הבורא יתברך. לכן כשאתה רואה שהדשא של השכן ירוק יותר, אל לך ליפול בפח הזה, כי לא לשם כך נוצרת.
מאידך, אף אחד לא אמר לך לחיות כמו מסכן. להיפך, תהיה עשיר גדול אם אתה מסוגל להתמודד עם עושר. אבל גם אם חסר ונפלת, או אתה חי חיים רגילים, תמיד תבדוק האם הצניחה היא גשמית או רוחנית? והאם מבחינה רוחנית אתה תמיד עם ראש מורם.
חז״ל ציינו כי אחד אדם ניכר בכיסו, כוסו וכעסו, ומהר מאד אתה עולה על מי שעומד מולך. מאידך, אדם ניכר ברגעיו הגדולים. אתה, זה היכן שהמחשבות שלך נמצאות. תמיד תשאף קדימה בציפיה ליותר, אבל אף פעם אל תאכל לבד. כי בסוף, כל האוכל נהפך לטרפה, ויצא שכרו בהפסדו. אם אתה מתקדם בזמן שאתה דורך על אחרים, תדע לך, שהכל יילקח ממך. אתה תשאר חסר כל. כי בחוקי החיים הפרשה מלמדת אותנו שזה לא אפשרי.
אחד הדברים המהותיים בהם נמדד האדם, היא ביכולת לעזור לזולת. ביכולת לתת צדקה, ביכולת לתת ולהעניק, מתוך תובנה מאד עמוקה, כי מה שיש לך ניתן לך כפקדון. זה לא שלך. וככל שאתה מצליח יותר ומתבונן, אתה באמת מבין, זה באמת לא שלך!! אם לא חווית זאת, תתפלל על זה. תבקש את זה. להגיע לגבהים האלה ולהבין את מה שאתה כרגע לא ממש מרגיש. אתה חייב ליצוק זאת לתודעה הכי עמוקה שלך. ובאם יש אמצעי אלוקי, המאפשר לפקדון שבידך להעצים, הוא היכולת של האדם לקבל על מנת לתת. את המתנה הזו קיבלנו מיעקב אבינו, אשר מתחייב לתת מינ׳ 10% מכל אשר נתן לו הבורא, לכלל.
יש תופעה מאד מאד כאובה בה יהודים והרבה מאד בחורים חוזרים בתשובה ״ מתחסדים״ על חשבון פגיעה בכבוד האחר. הם כל כל ״צדיקים״ ומנסים להדר במצוות על חשבון פגיעה ישירה ובוטה בזולת. על חשבון כבוד ההורים ועוד אינספור סיבות שאין כאן המקום להאריך. אמנם ישנה הלכה ועלינו לנהוג לפיה, אך אחוז כלל זה בידך כי כל ההלכות מטרתן להביא ל״ואהבת לרעך כמוך״. וצריך להזהר זהירות גדולה מאד, לא לדרוך על כבודם של אחרים ובוודאי לא על כבודה של בת/בן הסוג בגלל שאתה גילית שעכשיו אתה רוצה להיות דתי. אין שום חוק בתורה שנותן להתנהגות שכזו לגיטימציה. ותדע לך, שאתה תפסיד הכל.
אני מכיר הרבה אנשים, שצעקו ״הכל בשביל הרבי, והרבי וכו וכו״ אבל אני לא זוכר שהרבי עודד מישהו להתגרש מאישתו בגלל שאתה/את גיליתם את הקב״ה באמצע החיים.
אתה רוצה להתקדם? עושים את זה יחד. כי אם אתם באמת אוהבים שלא על מנת לקבל פרס, לא קיימת מציאות כזו שלא שהאחד לא ייתן מקום לשני. זה לא אמת, וכדאי לעשות חישוב מסלול מחדש. דבר אמיתי הינו דבר שמתפתח שלב אחרי שלב, צעד אחר צעד. אין זבנג וגמרנו. כל אותם אלה שהלכו בדרך זו, דרכם לא צלחה והם פגשו את הקיר במוקדם או במאוחר. ״ואהבת לרעך כמוך, אני ה׳״ אתם יודעים מה אחד הסיבות המהותיות שיש כל כך הרבה הלכות ופסקי דין, ואינספור שאילתות? כי אין ואהבת לרעך כמוך. פשוט אין. תשאל למה אין… כי גופים מסוימים החליטו שזה לא משרת את האינטרס הציבורי.. ממש כך!!
אף אחד לא מבין, ומי שמבין, לא מצליח ליישם בפועל. אם היו עושים לאדם הדמיה כדוגמת MRI על כל המחשבות הפסולות של האדם על חבריו, המכשיר היה נשרף, בעקבות אי יכולת ספיקה בהתמודדות מול ״ יישות מפלצתית״ שכזו אשר אינה מסכימה לעשות חור בלבם, כדי לנסות להכיל את האחר. אנחנו המדינה עם כמות העורכי דין הכי גדולה בעולם, ביחס לכמות התושבים. זה לא מרים דגל לאף אחד, תגידו? למה ביפן מחפשים בכל מחיר לסגור את הדברים בדרכי שלום והדברות, ולא מול עורכי-דין? חסר להם כסף? את מי זה מעניין….ולמה שזה יקרה? הרי לא יהיה יותר אגו, וכל אחד יביט בחברו במשקפיים אחרות לחלוטין.
חברים, זה לא מתאים . זה לא שיק, ואין עניין בכל עולם ״ האני״. אז מה אתה רוצה? לקחת לנו את המעט ״כבוד עצמי״ שנותרה בנו? סליחה, לא בבית ספרנו. אח״כ מתפלאים למה אנחנו חברה אלימה, בוטה, קיצונית, אגרסיבית ומעל לכל, אנטישמית.
כן. אנחנו שונאים את כולם. כולל השחורים שבתוכנו. כולם אוהבים אותם, נחמדים אליהם, מלטפים אתם כאילו היה חיית מחמד, ומאידך קומץ קטן מוכן לרצות אותם כשכנים. אין מצב כזה!!
חברים, כדי להביא למהפך של ממש, ניתן ליצור אך ורק במציאות בה אנחנו עושים חור בלב ומכניסים כל יהודי פנימה, ונתחיל בבן/בת הזוג שלנו וכלה באדם שמעולם לא פגשתי, כי אנחנו באים מאותו מקור. מאותו שורש.
יהודי ששונא יהודי, או יהודי ששונא גוי, כנראה מישהו מבין שניהם לא יהודי. אז ממה נפשך?
אם אין את אותו אלוקים שהיה איתנו מאז ומקדם, שמצד אחד דאג לשמור על העם ״ המפוזר והמפורד הזה ״, ומאידך גרם למיליוני יהודים למות לאורך ההיסטוריה כי מסרו את נפשם בשביל דבר אחד בלבד שנקרא, ״ ארץ ישראל״, אז בשביל מה אנחנו באמת פה? ומה בדיוק המטרה?
דמוקרטיה? פוליטיקה? בשביל זה אנחנו כאן? קפטליזם? סוציאליזם? אלו הכל תולדות של אנשים ומערכות אגוצנטריות שאין להם שום עניין בלאזן את צרכי הכלל לעומת צרכי הפרט. בלאזן בין הצדק והאמת. זה ממש לא מעניין.
זה משעמם פחד. והמערכות כל כך מסואבות, שזה ממש לא משנה מי ראש הממשלה. אתה תאלץ להיות מושחת ומלוכלך כדי להיות ראש ממשלת ישראל. כי כולם היו כאלה. כולם. את אף אחד לא מעניין אלוקים ואיך עושים אותו אחד. ״ באין חזון יפרע עם, ותשועה ברוב יועץ״. חברים, הגענו לשוקת, ורוב המכריע לא מבין שהגיע זמן לשתות . השיגורים מעזה , לא יכולה להשאיר אותנו אדישים. מה שהורג אותנו, זאת האדישות. אנחנו כועסים על ההנהגה, ואולי חלק אף מקללים, אבל אף אחד לא יוצא להפגנה. וזה מכעיס. זה פשוט שערויה.
ואם נעבה טיפה את המצב החברתי, התקשורת יוצרת מצגי שווא של שנאה בתוך העם של פילוג והם בכל מחיר מנסים להפוך את השמאל לשמאל קיצוני ואת הימין לקיצוני. התקשורת ללא ספק עושה פשעים חברתיים שעליהם אף אחד לא ייתן את הדין. ואסור ליפול בפח הזה.
זה ציר רשע נוראי שמטרתו ליצור שנאה ותיעוב בין יהודים מסוג אחד ליהודים מסוג אחר. הם מתרפסים כלפי הערבים ומתלקקים אחריהם כאילו הם הכבשה השחורה ויש המסכן התורן. זה כואב הלב לראות יהודים שאיבדו לגמרי את זהותם, חיים בכאוס טוטאלי וסוחפים אחריהם ערב רב שעושה רעש של מיליונים.
חבריי וידידיי, רגע לפני שאתם יוצאים לעוד מסלול בחיים אשר ללא ספק בא להטיב עמכם, קחו צידה נכונה, ותבחרו במסלול אשר ישנה בתכלית את כל גישתנו לחיים, לכלל ולפרט, במחשבה דיבור ומעשה.
שבת שלום,
David Boterson
🍷😀🍷