אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי, הוי׳ , ויקרא כה

לפני כמה שבועות נהג משאית, יהודי אשר אינו שומר תורה ומצוות, לקח טרמפ בחור חבדני״ק. הם דיברו על השבת. הנהג מספר לו שכל השטויות על השבת כי אין ברכה בפרנסה וכו, זה  הכל שטויות והוא מראה לו כי יש לו עסקים שהוא מפעיל בשבת, והוא מראה לו כי בתוך 6 חודשים הוא הרוויח 600,000 שח נטו לכיס. אז אדוני החבד״ניק אני ממש לא מבין מה האלוקים שלכם מקשקש. הנה אני עובד, אני בריא והכל בסדר. החבד״ניק ענה לו, שמע חביבי, זה נכון שאפשר להרוויח בשבת המון כסף. אבל תבדוק טוב טוב בחיי המשפחה שלך ותגלה שהכסף הזה לא יילך לדברים טובים.

הנהג חושב יותר לעומק ומתחיל לבכות. אומר לו, למה אתה בוכה? הנהג מספר לו כי יש לו בן בלוס-אנג׳לס והוא נפל למשכב והוא בבעיות בריאותיות והביטוח שלו לא מכסה, והוא  ממש לפני כמה ימים התקשר לבקש עזרה ב 150,000$. אמר לו החבדני״ק, אני ממש מצטער לשמוע. תן לי את הפרטים של הבן שלך ואזכיר אותו על הציון של הרבי מלובביץ. בשורה התחתונה חברים, כל מפעל החיים של אותו נהג, הפך למשחק סכום אפס. עבדת כאן, עשית כאן, פעלת כאן, ומה נשאר?

אם יש סיבה למה אנחנו עדיין כאן בעולם, נובעת מהסיבה כי אני ממש לא אני. וכשאני מתחיל להבין שאני הוא לא אני, אלא אני הוא גם אתה, מערכת הפכים שלא מצליחה לאזן את עצמה, כדי להוביל לעדינות בכל עולם העשייה שלי, אז מה בדיוק אני עושה כאן?  אם אני מי שאני בגלל שאתה מי שאתה, אז אני לא אני ואתה לא אתה.

אם אתה לא כאן בעולם הזה הגשמי, זה אומר או שאין לך תקנה או שבאמת מגיע לך ישר כח, מימשת את הפוטנציאל שלשמו באת. ככלל, תמיד החדירו לתודעה של בני האדם ששם יותר טוב מכאן.  יש לא מעט פעמים שהאדם שואל שאלה מאד קשה, למה זה קרה לי?  ובכן חברים, מציאות הינה פריסה של מצב בתודעה על פני זמן ומקום. המציאות הזאת בה אתה קיים לא אתה קבעת, לא אתה רצית, לא לזה התכוונת, אתה רוצה סוג של חופש ונורא רוצה לעבור ממציאות הכרחית למציאות בחירית, זאת במידה וזכית להיות בעל בחירה.

יש 9 מיליארד אנשים בעולם, מתוכם, 9 מיליון יהודים, מתוכם 2 מיליון שומרי תורה ומצוות, מתוכם כמה מאות אלפים עוסקים בתורת החסידות בעבודת ה׳ וכמה עשרות אלפים עוסקים בקבלה. ומשם כאלפים מבינים באמת, ומשם כמה מאות מרגישים באמת, ומשם כמה עשרות הם צדיקים של אמת. עכשיו ידידי, תחליט לאן אתה רוצה להשתייך כי אנחנו בדור הלמה. ואם לא תדע למה, לא תוכל ליצור איך מהחיים שלך. רק תבינו כמה מדומיינים יש בעולם הזה וכמה בעם הנבחר וזה ממש לא בדיחה.

אם אתה רוצה להבין את גודל האתגר, חז״ל אמרו במפורש ביום ההוא יהיה י-ה-ו-ה אחד ושמו אחד. במלים יותר פשוטות חלה עליך החובה ידידי היהודי, להפוך ליישות שמהווה= לעשות את מה שהוא רוצה, בכדי שיום אחד תזכה לרצות את מה שאתה רוצה, כי אתה סוף סוף תתחיל להבין שאתה זה ממש לא אתה. מה, אתה לא רוצה?

מה זה אומר, להוות?

1. תלמד להקשיב – זה המקצוע הכי קשה בחיים. כדי להבין כמה זה באמת קשה, חשוב שתדע כי בכדי להקשיב לחברך באמת, עליך לגלות את תכונת הענווה הקיימת בך. כי כשהוא מדבר, זה חייב להתלבש בך. תלמד איך כל מה שאתה שומע זה מצד הסור מרע, או מצד עשה טוב. אבל מה המדריך לאדם כדי שיחליט מה טוב או רע ? תורת משה- היא תורת החיים אשר עד כה הוכחה כי היא עמדה בכל זמן, מקום ויכולות. ככה פשוט.
2. תלמד להתבונן – מכל מה ששמעת וראית, אתה להתבונן על זה. להבין את עמקם של דברים, קל וחומר, גזרה שווה, בניין אב, בעד ונגד, טוב ורע, סה״כ 13 תחומים הנאמרים מדי בוקר בתפילתו של האדם, דרכם אתה יכול לדרוש על הנשמע.
3. תלמד להפנים – האדם זה התורה והתורה זה האדם. כל המציאויות האפשריות בהם היהודי יכול לפעול ולעשות ולהיפך, מופיעות בתורה. ולא במקרה נאמר – זאת התורה אדם . אתה לא יכול להפנים איך שבא לך. יש כללים ועליך לפעול מתוך הכללים.
4. תלמד לממש – אתה לא רשאי להתאבל על משפחה יותר זמן משהתורה אפשרה. לא, אתה לא. וזה ממש לא מעניין שפלוני/ת היה אהבת חייך. המימוש חייב להתבצע מתוך ועפ״י חוקי החיים. ולמעגל הרוחני הגבוה ביותר משתייך היהודי ואין לך בחירה.

זה מדהים איך חבורות של שרלטנים מוכרים אשליות ורובוטיקה וטכנולוגיות כדי לעשות לעצמנו כביכול חיים קלים, רק שבאמצע, בני אנוש הפכו את העבודה לתכלית החיים ואיבדו את האדם שבהם. זה פשוט נורא. תגיד לא בא לך להפסיק את המלחמה הקיומית הנוראית הזו?  להשליך את יהבך על מי שמהווה אותך ולחיות את משמעות החיים.  יש לי חבר שיפוצניק שמספר לי כי הוא יושן 3-4 שעות בממוצע בלילה בעקבות חובות הרובצות על כתפיו. כדורי שינה כבר לא משפיעים עליו, הוא עובד כדי לצמצם את החובות להוצל״פ.

אין לו מושג וחצי מושג איך הוא יוצא מזה. אבל כנראה שנביא גדול לא צריך להיות כדי להבין לאן המצב הולך, נכון? במשחק החיים ידידי, אם לא תפנים שהתכלית היא להגיע למציאות שכולה שבת, אז פספסת. בענק!! חז״ל תמיד אמרו כי אם  נשמור 2 שבתות כהלכה, אזי נגאל כולנו. ובכן, אתה יכול לשמור את השבת 100 פעמים.  זה לא יעזור לך.  אם לא תבין שהמשמעות של שמירת 2 השבתות מבטאת את:

1. שבת תתאה – השבתת כל הרצונות העצמיים שלך ועשיית רצון הבורא – ביטול האני
2. שבת עילאה- השבתת כל המחשבות העצמיים שלך והתחברות למחשבת הבריאה – ביטול לאינסוף.

כולנו לומדים ומבינים שדיבור יוצר מציאות. כולם מבינים שדיבור הוא ביטוי של העולם הפנימי שלך. כלומר, החשיבה היצירתית שלך הינה תולדה של השפה הלשונית שלך. איכות ההתבוננות הינה תולדה של העולם הפנימי שלך. וממה מורכב העולם הפנימי שלך אז זה רק אתה יודע. מדמיונות שווא – ממידע שנוצר מהמציאות, או ממידע שיוצר מציאות. כן חברים, תורת משה הינה קוד סגור אשר הבנת קוד ההפעלה תאפשר לך ליצור כל מציאות

חברים, היום יותר מאי פעם בכל ההסטוריה של האנושות, המידע הזה נגיש.  ואם אתה מוכן לצאת למסע הזה שבו אתה יוצא מהאמת העצמית שלך אל עבר האמת האובייקטיבית, אתה תעבור דברים שלא חלמת ולא דמיינת, אתגרים קשים ונוראיים, מאתגרים ומשמחים, מתישים ומדכאים, מרוממים ומעצימים והכל כדי לוודא שאתה נאמן למקור. שאתה באמת מחובר למקור וענייני העולם לא משפיעים עליך. הם לא תופסים אצלך מקום.

לא במקרה מכניקת הקוונטים נתגלתה במאה הקודמת. כדי שתבין שאור הנע בתווך מכיל גל וחלקיק. זמן ומקום. תודעה וחומר. המטרה שלנו במסע החיים הוא להתחבר את האור. אל מקור ההשפעה. על זה מסרו אבותינו את נשמתם, את חייהם ומאודם. חבר כותב לי כי הוא לקח החלטה טובה ללמוד את הדף היומי. ללמוד תלמוד בבלי זה בהחלט חשוב. אבל, יותר חשוב ללמוד את תורת החסידות. התלמוד הבבלי כפלטפורמה לבירור פרטני של הטוב מהרע, מחייב קפיצה קוונטית. אנחנו בדור שהולך למציאות שכולה שבת. כלומר, אין יותר מה לברר. זהו. נגמר!! עכשיו צריך לפתח כלים איך להתחבר אל המהות. אל העצם. ולא ניתן להגיע לעצם רק באמצעות לימוד גמרא. זה לא יילך. אבל אם תלמד גמרא מתוך תורת החסידות, פתאום תגלו כי מדובר בגמרא אחרת. אז מה השתנה? זה אצלנו בתודעה. במקום לנהל את המחלוקת בכלים חושיים ובשכל, אתה מנהל את אותה מחלוקת בעיניים של ״למה כיוון הבורא״  ומבין שהמחלוקת לשם שמיים הינה ביטוי אחיד המוצג מחד כמהות ומאידך כמציאות. אבל שניהם ביטוי של אותה המשמעות.

שימו לב כיצד מתחילה הפרשה ״זה הדבר אשר ציווה ה׳״ זה לא עוד ציווי. זה הדבר, בה׳ הידיעה. ״איש כי ידר נדר לה׳ או השבע שבעה לאסור אסר על נפשו לא יחד דברו, ככל היוצא מפיו יעשה״ ידידי הנכבד, הדיבור שלך הוא בעייתי בכל מקרה וזה בכלל לא משנה מה אמרת מטוב עד רע. בשבת יש איסור לדבר דברי חולין. ממש בקושי מרשים לך לומר שלום לחברך, עד כדי כך. למה ? כי כל העניין של שבת זה השבתה של העולמות הקיימים בך, בכדי שבזכות השתיקה תזכה ותוכל להתבונן על עצמך, על התורה, ועל האינסוף ברוך הוא.

בנו של נשיא הסנהדרין אומר מפורשות ״כל ימי ישבתי בין החכמים. הוא היה במעגלים הכי נעלים. במעגלים הכי איכותיים, ולא מצאתי טוב לגוף אלא שתיקה. כי כששותקים, יש מקום להיווצרות עולם פנימי חדש. יש מקום לשאלות מהותיות, לתהיות, לספקנות, לדרישות, לחקר פנימי. זהו יסוד מהותי ביותר בתורת החסידות, היכולת להתבונן. כי כפי שהבנתם:

1. י – הקשבה
2. ה – התבוננות
3. ו – הפנמה
4. ה – מימוש

אם לא היה תהליך, אז לא היה כאן כלום. לא היה תהליך אמיתי של התהוות של מציאות טובה יותר. פרשת מטות מסעי באה להוביל אותך אל מסע מאד ארוך ומיידע בתודעה ובמציאות בכדי שתהיה אדם ראוי לגילוי שם ה׳ המפורש. הפרשה מתארת 42 מסעות שעברו עם ישראל. וזה ממש לא במקרה. כי 42 האותיות בתפילת אנא בכח הינם סוד צירופי האותיות המבטאים את שמו המפורש של האינסוף ברוך הוא. שם לא תוכל להפעיל קשרים. במסע אל האמת, אתה תהיה חייב להתייגע. אתה לא תוכל להגיע רק בכוחות עצמך. החיבור של האדם כלפי האינסוף מחייב פריסה של כל התודעה בין העבר, ההווה והעתיד. והכל מתוך התורה. איך זה קורה?

1. חלק הירושה – התורה ניתנה לעם ישראל ממשה ועד אחרון האדם בישראל כירושה מאב לבן. זה העבר.
2. חלק היגיעה – עליך לשאול, לחקור ולדרוש  אודות הבורא מתוך התורה. מתוך לשון הקודש. זה ההווה.
3. חלק המתנה – זה מגיע מצד הבורא. אתה לא יודע מתי ובאיזה אופן זה יבוא. זה ענין של גורל ומי שזכה ,זכה. ומי שעוד לא זכה הוא פשוט לא סיים את המסע בן 42 המסעות. ההרשאות מגיעות מתוך היגיעה. לא תוכל לעבור מסך אם לא סיימת את העניין אותו אתה צריך לברר. ובדיוק בשביל זה באת לעולם. לזכות ליום שכולו שבת. ביום הזה האמצעי שיעניק לך חיים של משמעות היא הבנת עצמך ויכולותיך הבלתי מוגבלים, כדי לזכות לעולם בו התודעה קובעת מציאות.

לכן, כשאתה אומר בתחילת התפילה , יה״ר מלפניך ה׳ אלוקינו ואלוקי אבותינו שייבנה ביהמ״ק במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך, הכוונה היא להתפלל ולבקש על חלק המתנה. להתפלל ולבקש את החיבור לעתיד שייתן לנו פריסה מליאה של עצמנו בעולמנו.  כי לא אנושי לתת לבן אנוש לשלוט בעולם באמצעות שפה, בו כל מילה מייצגת עבר הווה עתיד, סיבה בעיה פתרון,  הקשבה, התבוננות, הפנמה ומימוש. אתה מבין שהפכת לבעל הבית על העולם.  את זה הקב״ה מבקש לתת לעמו. לאותם ציבור נאמנים, ראשי המטות שיובילו את העם אל עבר עולם תודעתי מושלם.

לא יודע כיצד להסביר זאת טוב יותר, אבל תודעה קובעת מציאות מחייבת שפה לא אנושית. היא מחייבת שפה אלוקית, זאת שפה פרדוקסלית בה המהות והמציאות זה דבר אחד, בה הגל והחלקיק הפכו לדבר אחד, כי הכל כאן הוא אחד, ורק האדם יצר את הפירוד.

לְבַד רְאֵה זֶה מָצָאתִי אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹ-הִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים.  (קהלת ז׳ כט)

הרבי מלובביץ מתאר במאמרו משנת תשכ״ט מצב מאד סוער, כי כל עניין העבודה בעולם הזה שלא לשם שמיים הם גזל אחד גמור. וזה בכלל לא משנה מה תעשה. וזאת למה, כי כל מה שאתה עושה יוצר פרוד, מביא לאגוצנטריות וזה בדיוק ההיפך מהתכלית של היהודי שזה עולם האחדות. וכמו שיש גזל ״בלעומת זה״, כך גם יש גזל בקדושה, שזה כל מלאכת הבירורים שהחלה מאז קבלת התורה עד עצם היום הזה, דור ראשון לגאולה, לברר את הטוב מהרע ואת הרע מהטוב.

ולשם כך היה צריך בברכה מיוחדת אותם ברך ה׳ ואמר ״וברכך ה׳ אלוקיך בכל אשר תעשה״. אבל כיום אנחנו בדור שאין יותר מה לברר. זהו, אנחנו בדור שכל תפקידו הוא להפוך את הטוב לטוב מאד.

ה׳ אומר לאהרון ״כה תברכו את בני ישראל אמור להם…״ המושג של כה הוא מושג הסינסטזיה שילוב של כל חמשת החושים בחמשת החושים בה רואים את הנשמע, שומעים את הנראה, טעמים את הריח, וכו וכו…זוהי היתה דרגתו של הכהן. אחרת הוא לא ממש יכול לברך את העם. עם ישראל כשנתבקש לחסל את מדין ולקחת את השלל, עשה מעשה מאד גדול של נתינה עצמית של הזהב לכהן. זהב ידוע כי הוא עניין של גבורות, והוא עניין הטוב מאד. עם ישראל נתן 5 סוגי תכשיטים של  זהב לאלעזר הכהן כדי לזכות לברכת ה׳ בכל אשר תעשה, הלא היא המלכות.

גם אנחנו צריכים לתת את מעצמנו את הכי טוב שלנו כדי לזכות לשפע הבלתי מוגבל. כי ללא התמסרות עצמית של כל העולם החושי, העולם הרגשי, של כל עולם היכולות, לא ניתן באמת לכבוש את היעד ולזכות להתגלות שם ה׳ המפורש

זה לא מתגלה לכל אחד. כשזה קורה, אתה מוכנס לתוך מערה ובכניסה מחכה לך הפתעה ואתה מקבל שאגה מאריה ענק מימדים אשר גורם לך מיד לקפוא במקום. אם פחדת, סימן שאינך ראוי. ואם לא, המערה תואר לעיניך ותראה את מה שרק צדיקים של אמת זכו לו.

חברים, גאולה זה לא משחק ילדים. מי שרוצה להבין איך עובד העולם, איך משפעים שפע על העולם, חייב לדעת איך לאהוב כל יהודי, איך להתחבר לכל יהודי, איך הכל זה בהשגחה פרטית כי בין אדם למקום מגיע אחרי הין אדם לחברו. ולא ההיפך. אז אל תתחסד על חשבון חברך. תזהר מזה!!!

במשחק הגאולה, רק המתמידים זוכים. רק אלה שנלחמו עד הסוף ולא ויתרו, לקחו את כל הקופה. אין כאן מקום לפשרות. פשרה זה לא יהודי. אתה נלחם, קם נופל, קם נופל, עד שאתה קם ומתרומם לגבהים הכי נעלים.

השבת אנחנו מסיימים את ספר במדבר, ועוברים לספר דברים. המדבר הוא המקום הכי סטרילי בו ניתן לעשות את כל עבודת ההכנה לדיבור יוצר מציאות, זהו ההכנה ליום שכולו שבת מתוך לימוד פנימיות התורה וכל סודות השבת. ויה״ר שנזכה כולנו לכה תברכו את בני ישראל…. שנראה כאן בעולם הזה הגשמי את עצמנו מתממשים כאיש אחד בלב אחד, שנזכה כל עם ישראל לראות את מעלת חברינו, שנזכה לשקול מילים ולעמוד מאחורי כל מילה ומילה שאמרנו. שנזכה להתעדן בלשוננו ובמעשי ידינו וכך בדיוק נזכה לממש את המשפט ״ ומקדשי תראו״ בזכות שמירת השבתות אשר ללא ספק יובילו אותנו תיכף ומיד ממש את היעד כי ״אני י-ה-ו-ה״

שבת שלום

דויד בותרסון