(״אִם־אֶ֭שְׂמַח כִּֽי־רַ֣ב חֵילִ֑י, וְכִֽי־כַ֝בִּ֗יר מָצְאָ֥ה יָדִֽי ״ ( איוב לא, כה

 

ג׳וזה מוריניו הוא ללא ספק המאמן המוצלח ביותר בעשור האחרון (אם לא בשתי העשורים) בכדורגל העולמי. שבת אחת לפני 7 שנים פגשתי אותו בבית המלון שנגרילה בבנגקוק תאילנד, יחד עם הקבוצה שלו. בדיוק סיימנו סעודת שבת בביה״כ הממוקם במלון וירדנו ללובי מס׳ חברים ולהפתעתנו הגמורה, כל הקבוצה יושבת בלובי (אני מתבייש לומר שאינני זוכר את שם הקבוצה אבל היו להם חולצות כחולות).

הוא ראה אותי עם זקן וחליפה, ואמר לי ״הלו רביי״ אמרתי שלום ולחצתי לו יד. הוא קם אליי, וניצלתי את ההזדמנות ושאלתי אותו: תגיד, כולם חושבים שאתה שחצן, יהיר, אימפולסיבי, עצבני מדי, אבל, אתה שובר כל שיא אפשרי, הן באנגליה, הן באיטליה, הן בספרד.. מה הסוד שלך ? איך אתה מאמן את השחקנים המוצלחים ביותר בכדורגל העולמי

הוא אמר לי, יש לך טעות בראייה. אני מעולם לא אימנתי את רונאלדו (ועוד כמה שמות ידועים שאינני זוכר), או כל שחקן על שהיה בקבוצה. זה לא התפקיד שלי. אני מאמן את הקבוצה. התפקיד שלי הוא לוודא שכל אחד נמצא בתפקיד שהכי נכון לו ואני מאמן אותם פסיכולוגית לעבוד בסינרגיה שיתופית ולא בסינרגיה אישית. אני מאמן של קבוצה, לא מאמן של שחקנים.

 

לדוגמא, את רונאלדו העברתי מתפקיד קשר להיות חלוץ מרכזי שכל מטרתו היא להבקיע לשער וכל הקבוצה עובדת בשבילו להכין לו את ההזדמנות הכי טובה. ואת התוצאות אתה יכול לראות לבד

שאלתי אותו עוד שאלה, איך אתה עושה את זה? אתה לקחת כל גביע אפשרי. הוא ענה לי, ״ אין לי תשובה. זה מי שאני. אין אצלי משחקים. אני פועל אינטואיטיבית מהלב״. או הכל או כלום. אני לא משחק בנדמה לי. כמסקנה, הוא אומר לי,  ״אושר אמיתי מגיע מתי שיש שעובדים מכל הלב, נלחמים, מפתחים יכולות וכישורים, מתרגלים בלי סוף, עד שזה קורה.״

חבריי, יש רגעים קטנים מאד של אושר בחיים. ויש לנו כעם, מאמן פרטי, שתפקידו הוא לגרום לנו לפעול כקבוצה ולעזור אחד לשני שכל אחד מאיתנו יעשה את תפקידו באופן הכי טוב שרק אפשר מתוך עולם הכישורים שייצר במשך חייו.  כל אחד מאיתנו הוא שחקן ולכל אחד מאיתנו יש מאמן. השאלה היא האם אתה ממצה את עצמך כשחקן והאם המאמן שלך חושב על מה טוב לך, או על איך יהיה לך טוב בקבוצה כחלק מהמשפחה, מהקהילה, מהעם.

כל החיים עמלת בשביל אותו הרגע, או שלא.  יש שתוצאות האושר מופיעות לזמן קצר ונעלמות, ויש שתוצאות האושר מופיעות לנצח. אם חלילה התפספס,  הצומת הבאה יכולה לקחת לא מעט זמן. על מה כל אחד ואחד מאיתנו נלחם, זאת שאלה מאד פנימות ואינטימית שכל אחד צריך לשאול טוב טוב בטרם בואו לסוכה.

מה זה אושר?  רוב בני האדם יאמרו לך,  תחושה פנימית מאד עמוקה, אשר מבטאת א,ב,ג, תחושות לגבי נושאים בחיי.  ובכן, לא דובים ולא יער. לא מיניה ואף לא ביה.  בכל אדם, יהיה מי שיהיה, כדי שיבין שהוא מוצלח, הוא חייב רצף של חוויות הצלחה, עד שהוא רואה את האור בקצה המנהרה.

האור של היהודי האושר האמיתי של היהודי, הוא היכולת להתהוות כל פעם מחדש. כל יהודי שבאמת רוצה לחוות את הבורא, את ההויה, אתה חייב להרגיש אותו. זה צריך להיות ברמות כאלו שאתה תגיע לרמה שתבין שמי שחשבת שאתה, זה בכלל לא אתה, עד שתגלה שאם אתה פועל מתוך משמעות, אז מוצא פיך הוא מוצא פיו של הבורא בכבודו ובעצמו.

לאדם יש 2 לבבות. לב פנימי ולב חיצוני. לב פנימי – זהו החיבור בין החכמה לבינה, בין האונה הימנית לשמאלית. לב חיצוני – זהו עולם המידות המתבטא ע״י עולם החושים של האדם. בסוכות אנחנו נכנסים ללב הפנימי. בראש השנה עברנו תהליך של יראת הרוממות, שאבנו את יכולת הענווה, ביום הכיפורים, את יכולת האהבה (החיבור, הקשר), וכעת בסוכות, מתחילים לבנות את כל הלב הפנימי. כי זה הבית הכי פנימי וזה הלב האמיתי

כדי שההצלחה תהיה חלק מהזהות שלך, צריך לימוד. לימוד המסביר את מהות הדבר. כי רק הבנת המהות יכולה להביא לידי שינוי המציאות. לאחר מכן חייבים לחוות את הדבר, ורק לבסוף אם הצלחנו, זוכים להרגיש איך הדבר מיושם בי והפך לחלק ממני. וזה נכון בכל מימד.

יש שמאמינים, יש שמבינים, יש שיודעים, ויש שמרגישים. ואכן, אין חכם כבעל ניסיון. כי הוא עשה את כל התהליך באותו מקרה. הוא שלם.  כדי לחוות רצף של חוויות של שמחה פורצת גבולות, אתה חייב לעבור מסלול תודעתי והתנהגותי של שינויים בלתי פוסקים. למי שלא הרגיש, זאת הדרגה אליה הגיע האדם בה הוא תמיד שמח. ללא כל קשר למצב. יש שהוא שמח יותר ויש שהוא שמח פחות, ויש שהוא לא עצוב. אבל זה. דרך החיים של האדם. וזה יכול לקרות אך ורק כשלא תלויים בשום מימד גשמי.

אנשים היום יוצרים תסריטים דמיוניים ממזג אוויר סוער. שלא לדבר על משבר בחיים. אז לדבר איתם על שמחה תמידית, כנראה שמי שהוזה פה, זה אני. מאידך, להגיע לדרגה הזו, אתה צריך להיות אדם בעל יכולות וכישורים מאד מיוחדים, אחרת לא תזכה להכנס למועדון השמחים.  כשהאדם יוצר שינוי שכזה בהווה, ומאידך מתחיל ליצור את התקווה למימוש רצונו, הוא יצליח. וכל זה, ללא כל קשר מהם נתוני הפתיחה של האדם.  כלומר, יכול להיות מצב שלאדם היו כישורים נרחבים מאד, אך אם אין שינוי בהווה, ויש פיתוח תקווה ליצירת החלום הגדול, אז אין הצלחה בעתיד.

כלומר, מה שהיה בעבר, בכלל לא רלוונטי להצלחה שלך בעתיד, במידה ושתי התנאים הנ״ל קרו.

אותו הדבר בדיוק בחייו של היהודי. אם אין מעבר מחשבתי ל״ עשה טוב״ , ומעשים היום בפועל אל עבר הגאולה, היא לא תגיע.ומה כל זה קשור לחגים, ומה זה קשור לחג סוכות העומד בפתח?

כתוב, ״ כי בסוכות הושבתי את בני ישראל…למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים...״ אם כך, בהחלט מניח את הדעת לחגוג את סוכות בקירוב לפסח כי אז באמת יצאנו ממצרים, ולא בתשרי….

בסוכות קורה תהליך מאד מעניין הקשור לתהליך השינוי ומימוש בפועל של הרצונות אותם יוצר האדם לקראת השנה החדשה, לקראת היציאה מהמיצרים והמגבלות התודעתיים והתנהגותיים של האדם.

בסוכות אתה מתבקש לצאת מהבית ( משול לגוף האדם) אל עבר הסוכה ( המשול ללב הפנימי של האדם – התודעה) אתה נכנס לסוכה כדי לבנות את הלב שלך מחדש. וכדי שהלב יתלבש בך באופן האופטימלי, אתה חייב להיות ערוך לכך.

כהקדמה, חשוב שנדע כי לכל התגשמות של מציאות הוקדמה אמירה, שלאותה אמירה הוקדמה מחשבה. ולכל מילה בלשון הקודש יש שורש רוחני, והוא בא גם לידי ביטוי מתמטי ( גימטריא).

 שורש המילה ״סוכה״ שווה לשורש המילה אמן= 91.

מה הרעיון?  כשבית דין של מטה מכריע, בית דין של מעלה מקבל ואין לו זכות ערעור. במהלך השנה, ישנם רגעים בהם במהלך התפילה במניין, ניתנת רשות למתפללים להיות סוג של בית דין של מטה  וזה קורה באמירת קדיש, בתפילת שמונה עשרה, בקדושה, ובהתרת נדרים. עניין אמן יש לה משמעות של נתינת תוקף. כלומר שיהודי עונה אמן, הוא למעשה מחבר בין שני עולמות מנוגדים ( עולם הרוח לעומת עולם החומר) ולמעשה, אתה כחלק מן המניין, באם הנך מתכוון בעניין אמן, הרי זכית לתת תוקף לברכה שנאמרה. יישר כח גדול!!

 סוף סוף התחלת לכוון, ולהבין שלמילה אמן יש משמעות הרבה יותר עמוקה, מסתם לענות אמן. בחג הסוכות ניתן אותו התוקף שניתן למניין אנשים, גם לאינדיבידואל. לכל אחד ואחד מבאי הסוכה, ניתנת היכולת להכריע על עתידו במהלך החג. איך זה קורה בדיוק??  כפי שאנחנו יודעים, לכל תהליך של שינוי יש שני מהלכים מאד מהותיים:

1. 1. סור מרע- עשרת ימי תשובה
2. 2. עשה טוב- סוכות

במהלך עשרת ימי התשובה התנתקת מכל חבלי העבר, ובאת ליום הנשגב, יום כיפור, בביטול מוחלט, כי אתה באמת רוצה להדמות לבוראך, ונוצר מצב של שיווי צורה. בסוכות מתחיל תהליך  המימוש האמיתי, בו אתה מתחיל לבנות את צביונך לקראת השנה החדשה. לא בכי באים אליך 7 אושפיזין. למה הם באים, ומה אתה עושה בשבילם?

כשאורח בא אליך, אתה מגיש לו אוכל כיד המלך באוכלכם בסוכה.  כשאושפיזין בא אליך, אתה צריך לשאול את עצמך, מה אתה רוצה לבקש ממנו, כי הוא בא לתת לך. בכל יום מגיע ישות אחרת ( אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף, דוד ) בעלת תכונות מאד ייחודיות לתת לך מתכונותיו הייחודיות.

אברהם – את מידת החסד – לדעת לתת שלא על מנת לקבל, לדעת לאהוב כל אדם, לדעת לתת מכל הלב.

יצחק – את מידת הגבורה – לדעת כיצד להפנים, להתאפק, לא להגיב באכזריות, וכו…

יעקב – את מידת התפארת – לדעת לשלב את הנתינה עם אופן הנתינה, כך שיידמה הדבר בדיוק לתכונת הבורא יתברך

משה – את מידת הנצח – כיצד מנצחים את המלחמה הפנימית מכל מונע, מלעשות את רצון ה׳

אהרון – את מידת ההוד – להבין ולדעת שהכל זה מאת ה׳ ובאמת אין עוד מלבדו, ולדעת להודות על הטוב ועל מה שנראה פחוות טוב

יוסף – את מידת היסוד – להעניק לך את התשתיות כיצד עוברים מהרוחני לגשמי למימוש בפועל.

דויד – את מידת המלכות – איך הופכים את כל ההכנה המיגעת הזו למציאות של ממש.

השאלה היא רק האם אתה מוכן להיות ״ כלי ראוי״ לקבל מאותו אושפיזין.

חברים, בחג סוכות מתחיל התהליך האמיתי של האושר אותו יחיה האדם במשך השנה.  למעשה, המשמעות האמיתית של המושג אושר בחיינו הוא מלשון, אישור. אדם מאושר רק מתי שהוא מקבל אישור פנימי על ספק או על סדרת ספקות שהיו בתוכו, ועליהם הוא זכה לשמוח כי הותר לו הספק.

חג הסוכות הוא למעשה תהליך רוחני מאד מיוחד, אשר מחולק לשלושה מהלכים/חגים.

1. 1. סוכות – תהליך השינוי והפיכתנו לכלי קיבול בעלי תכונות נעלות יותר מבעבר.
2. 2. הושענה רבה – רגע הכרעה, בו משתלבים כל התכונות ביחד, עד ליצירת אישיות מחודשת בי, המתאימה לעתיד אליו אני מכוון השנה.

כדי שזה יקרה, חייב להיות מאופשר היכולת הרוחנית ומפותחת עד מאד.

אז הדבר הנשגב הזה( מימוש החלום) ניתן לקבל רק דרך לימוד חכמת הבורא( פנימיות התורה), וקיום רצון הבורא (מצוות). אין מתנות חינם. או שאתה מקבל עשייה של שינוי בפועל או שאנחנו טוחנים כאן מים, וחבל להמשיך. אמנם וזה ייראה כ שינוי קטן, אבל חייב שינוי.

3. 3. שמחת תורה – ואכן אין שמחה כהתרת הספקות. כן, צריך להתפרק מדי פעם. כי החלום שלך עומד להתממש.

צריך לשמוח כי הבנת סוף סוף, שאתה תוצר מדהים של אלפי שנות מו״פ שקדמו אליך, שכל החלום שלהם היה, להגיע לרגע של הגאולה האמיתית והשלמה, ואתה זכית. כי פעם ראשונה אנחנו הדור האחרון של הגלות והדור הראשון של הגאולה אשר יצאה לדרך זה 3 עשורים. אז כל אלה שעדיין מטיפים רק למוסר, יש בהחלט מקום לפטר אותם, כי לא זו הגישה שתביא לשינוי מהותי לאחדות פנימית, וחברתית.

והכי מתסכל זה לראות את עם ישראל מוליך את עצמו ביודעין, לדרך ללא מוצא.  כי להביא אותך לשוקת ולא לשתות, זאת אכזבה שאין כדוגמתה.  50 מיליון איש חוו מוות קליני בעולם. הם ראו איך הפרמדיק מנסה להחיות אותו, והוא מלמעלה מחוץ לגוף מסתכל כמו מצלמה 12mm, בהלם טוטאלי אין לו מושג מה קורה עם עצמו, ורק אחרי שהוא זוכה לחזור לגוף, הוא נזכר ״ אה, באמת יש אלוקים, וחייבים להשתנות״. תם עידן השטויות. ברוכים הבאים לאמת הפשוטה״.

חברים, חג סוכות זה התקופה הכי נפלאה לחשוב על עצמנו ועל הזולת, איך אנחנו יוצרים אחדות

פנימית ולא אחידות. איך השפה שלי משתנה מ- ״ אני״, ל- ״אנחנו״.

בכל מצב בחיים. יש פסוק שאף יהודי לא ישכח גם אם יהיה מה שיהיה…והוא:

״ שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״   מה הרעיון מאחורי הפסוק?

 חברים, תרדו מהאגו, תתאגדו עם עצמכם פנימה, כמה שיותר מהר כי המטרה שלי היא בדיוק המטרה שלך ושל כל העם היהודי, והוא ליצור מציאות רוחנית אחת ומאוחדת בה אני שם את רצונותיי בצד, ומתאחד כל כולי עם רצון הבורא, רצון אחד בלבד בו ״יכירו וידעו כל יושבי תבל, כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון״

כדי שבאמת נקיים את הייעוד:

1. 1. ואהבת לרעך כמוך
2. 2. ובכל דרכיך דעהו

וכל זה חברים, חייב להיות מתוך שמחה אמיתית. למה?  כמה מאמץ שלא תעשה, אם אתה לא שמח,אין חיבור ואין שום סיכוי לממש את החלום אותו בנית ועמלת עליו כל כך קשה. זה לא יילך.

״הזורעים בדמעה ברינה יקצורו״

כן חברים, הגיע הזמן שלנו לשמוח. כי השמחה האמיתית לא תלויה בשום עניין חומרי. היא תלויה ביסוד הכי מהותי והוא ״ כי אנו עמך, ואתה אלוקינו. כי אנו בניך ואתה אבינו, כי אנו מאמיריך ואתה מאמירנו…..״ לכן, באם אחד מאיתנו לא יישב בערב בסוכה חלילה, אז לפחות שהערב יילך לחברו, ייטול ידיו ויאכל לחם בסוכה. יש לדבר משמעויות רבות, וטוב יהיה אם נעשה זאת.

בכל יום במהלך החג חשוב שנדע, כי ארבעת המינים, מלבד הסמל לאחדות אותם הם יוצרים, יש בהם מסר אישי ופנימי מאד עמוק. חשוב כי נקפיד מדי יום ביומו לברך על 4 המינים, מאחר ויש לדבר השפעה מהותית כ ״ תהליך הדברה״ מפני כל מזיק רוחני המאיים על נפשנו. ואם אין לך, אז קפוץ ותקנה. יש מיליון סיבות בהם אתה מבזבז 100שח על שטויות. אז תקנה, ותברך בלי חשבונות שכליים מיותרים ותעשה בלי לחשוב יותר יותר מדי. ויה״ר שיתקיים בנו ״והיית אך שמח״ , מתוך עשייה משמעותית, מתוך דאגה אמיתית לכלל, מתוך רצון פשוט לאהוב כל יהודי, מתוך דחף פנימי אמיתי לקיים את רצון הבורא יתברך. ההצלחה האמיתית שלך תבוא רק מתי שכולנו ניתן לך את כל הרוח הגבית שאתה צריך. וזה לא יקרה בלעדינו. לכן כל האגוצנטריות הורסת את עצמך והגרוע מכל, היא מונעת מאיתנו להתממש. והכל רק בגלל מחשבות על עצמי

והכי חשוב: מחליפים שפה, לא שעון. עוברים מ – ״אני״  ל-״אנחנו״

אנחנו = הן לאני הפרטי והן לאני הכללי

 

שבת שלום וחג שמח

🍷🍷😀😀🍷🍷