״ שיר המעלות בשוב ה׳ את שיבת ציון היינו כחולמים..אז ימלא שחוק פינו ולשונינו רינה…״
דוד המלך מנבא לנו את העתיד ומצהיר כיצד מגיעים לעולם של שמחה פורצת גבולות, עם שפה משותפת שכולם ללא יוצא מן הכלל יגיעו לרמה של רצון זהה של איש אחד בלב אחד מה זה אומר?
שהרצונות של כולנו יגיעו לרמה שאת מי שלא תשאל מה הוא רוצה, תשובתו תהיה ״ אני רוצה לממש את רצון ה׳ כפי שהוא היה רוצה״. נשמע יומרני? תלוי את מי שואלים. מה זה אומר בכלל לממש את רצון ה׳ כפי שהוא רוצה ?
השכבה הכי נעלית באדם לחיות חיים של משמעות. כדי להגיע לה חייבים לממש את עולם היכולות הפיזי, הרגשי, השכלי והרוחני. לאחר שזה קרה אפשר לדבר על פיתוח כישורים חיים של משמעות.
לעשות את רצון ה׳ משמעו לממש את הפוטנציאל האינסופי ( פנימיות התורה) מתוך הכלים ( מצוות) הרוחניים שהוגדרו למעגל החברתי אליו אתה שייך ( עם ישראל). יהודי יכול לחיות כל חייו במנזר בהודו או היכן שזה יהיה, אבל הוא לא פעל מתוך המשמעות שנכונה לו ולדבר יש השלכות מרחיקות לכת.
יש קבוצת אוכלוסיה שכזו מאד קטנה יחסית( חב״ד), שהמנהיג שלה חרט על דגלו, לגרום למהלך מאד מאד מאתגר, שבו האדם לאחר מסע רוחני ירצה בכל מאודו לעשות את רצון בוראו בכל מחיר. ולכל אנשי חבד, יש מנוע פנימי שנוצר בעקבות המהלך שיצר הרבי מלובביץ ( אצל כל אחד זה פועל בתדר ומהירות שונה ).
במילים פשוטות, אתה מחליף את זוג העיניים שלך, בזוג עינייים חדש, המביטים על העולם בפרספקטיבה מאד מאד רחבה , הכל נע במקביל, והכל אט אט מתחיל להראות לך, אחד. בשכל אנושי, זה לא נתפס, כי החשיבה הוא טורית. אבל מי קבע ששכל זה המטרה ולא אמצעי?
ומה הסיכוי שזה יקרה? ובכן, ב אל-על אומרים על זה משפט מאד יפה בסוף הטיסה ״ small change can make a big difference “.
יהודי אחד הגיע לביה״כ אחרי שנים בהם מעולם לא ביקר, נכנס בשבת עומד מול ההיכל לעיני כולם, ונושא תפילה. לא עובר זמן והיהודי עולה לגדולה , והגבאי פוגש אותו ושואל ״ תגיד לי, איך זה שאני שלוש פעמים ביום מתפלל מבקש ומתחנן, ואני עדיין תקוע, ואתה באת פעם אחת, מלמלת משהו, ובקשתך התמלאה כל כך מהר?? ״ הבחור אומר לו בתגובה… ״ כנראה שהקב״ה לא אוהב נודניקים״
ובכן, כבדיחה זה יכול להיות בהחלט מצחיק. אבל המציאות מראה כי אנחנו באמת מתפללים כל כך הרבה, ומבקשים כל כך, ומאמינים שבאמת זה אוטוטו קורה. אבל זה לא בדיוק קורה…. איפה בדיוק התקלה? והאם יש מתכון מנצח למכאוב הזה… איך זה קורה, שאדם בא לבורא ומבקש מתנת חינם? כי בתוך תוכך, אתה צריך לבדוק טוב טוב האם אתה ראוי או לא.
שמע ידידי, עפ״י תוכנית החיים שלך אתה לא אמור להיות עשיר. נקודה. מה לעשות שבאת לעולם לשמש תכלית אחרת. אבל אתה ממש רוצה. ממש ממש רוצה .אדם שממש רוצה, כבר לא מבקש, הוא מתחנן. למה אתה כל כך מתחנן? כי אתה למעשה מבקש מתנת חינם, שלא ממש מגיעה לך, ואתה מנסה בכל מחיר לשנות סדרי עולם בשבילך. בשביל הרצונות העצמיים שלך!! כן, קוראים לזה אגוצנטרי.
כן, קוראים לך בעל גאווה, כי אתה באמת חושב שמגיע לך.
אתה צריך להבין כי זה ממש ככה, כי כל העולם משתנה לכבודך. ואתה כנראה כמועמד, לא ראוי.
אחרת, מה אתה מתחנן. אתה לא ראוי. למה?
יש מן סוג של מחשבה שאם אתה חובש כיפה אתה אדם דתי ומוערך. מצד שני, מלגלגים על הדתיים כאנשים בעלי חשיבה מיושנת ופרה-היסטורית. ובכן, רוב בני האדם חובשי הכיפה, הם לא באמת דתיים, כי אם הם היו כך, הם היו עוסקים באיך לממש את רצון הבורא ולא את רצון הנברא.
כולם מצפים ליום הגאולה. למה? כי בגאולה האכל יהיה מצוי בשפע, מעדנים, זהב ויהלומים זרוקים כאבן שאין לה הופכין, ולא יעזור לתאגיד היהלומים דה-בירס שום מסע שכנוע תודעתי. וזה חברים, אחד הסיבות למה הגאולה לא תבוא כל כך מהר. כי כל אחד עסוק בעצמו.
המחשבה על איך זה יעשה לי טוב, היא מחשבה פסולה עד כדי כך שהיא מפרידה אותנו לגמרי מהבורא יתברך. בעולם של אמת, בעולם של אחד, אין 2 בעלי רצון.יש רצון אחד, וכולם בטלים לאותו רצון , או שלא.
שימו לב, כמה אנשים באמת, אבל באמת שואלים את עצמם, ״ הי למה אנחנו לא עסוקים בלגאול את הקב״ה ?״ את האינסוף שבי. הרי אתה שומע שהשכינה נמצאת בגלות במיליון ואחד וריאציות. הקב״ה נמצא בגלות ורוצה להיגאל. כן, הוא רוצה להגאל, לא אתה!! הוא צריך להוציא לאור פעולותיו שמותיו וכינויו. מתוכך. והשאלה היא שאלה מאד קשה, והיא צריכה להישאל.
האם אתה המטרה או האמצעי…..
ובכן, אם אתה עסוק בעצמך, אתה המטרה. אם אתה עסוק בחמש את רצון הבורא, אתה האמצעי.
וצריך להבין מי בך הוא האמצעי. כי יש בך חלק שהוא עדיין המטרה. ואם אתה תחשוב איך אתה גואל את הבורא שחבוי בתוכך, במקום להתכחש לו בדרכים יצירתיות ומאלפות, גם אתה תזכה להגאל.
כן, גם אתה תזכה לממש את החלום. בענק!!!! אבל אם האדם עוד לא מבין מי הוא בכלל, ממה הוא מורכב, איך אפשר לענות על שאלות ברומו של עולם?
וכבר ידוע הסיפור על אותו אדם שבא לשאול ילדה צעירה שאלות רבות על המצאות הבורא, והנערה שאלה אותו, איך זה שצואה של חמור היא מופיעה בצורה א, של כבשה בצורה ב׳ ושל פרה בצורה ג׳
הלה נשאר פעור פה וללא תשובה . והנערה ענתה לו: ״כבודו לא מבין בקקי, אז הוא שואל ומתריס כנגד הבורא? נו באמת….
אם תשאלו כל רב, כל יהודי גדול בתורה, מה עליי לעשות בעולם הזה, התשובה שתתקבל היא; ״ תורה ומצוות״. מאד יפה, אבל מה בדיוק אני עושה פה? בשביל מה אני, מוישה, נמצא כאן ? ומה קשור תורה ומצוות, שכשאני בקושי שורד? ואיך בדיוק אני יוצר מהתורה ומהמצוות, עתיד?
אם יש יסוד מאד עמוק ומהותי בתורה, הייתי קורה לו ״ אמונה ביכולת״. לאדם יש צרכים. חלקם לטווח קצר, וחלקם לטווח ארוך. לכל מאן דבעי, המציאות מוכיחה שמי שהתאפק, הרוויח. יש שההתאפקות גמרה על הבן אדם, ועד שהוא הגיע ליעד, הוא כבר עם חבילה של תרופות, בוקר ערב צהריים. יש שהגיעו ליעד עם ראש מורם, ויש שהגיעו עם הלשון בחוץ. מה שבישלת , את זה אוכלים.
אם המפתח למימוש כל תכלית הוא האמונה, אז עם כל הכבוד, אמונה יש לכל בן-אנוש. בשביל זה לא צריך להיות יהודי. אמונה זאת יכולת הקיימת בכל אדם.
אם כך, מה ההבדל בין האמונה המושרשת בתורה לעומת אמונתו של הנוצרי או המוסלמי, או התאילנדי? אם יש הבדל? למה אתה כזה מיוחד? מהו סוד האמונה ביהדות שלא קיים בשום גישה אחרת לחיים?
הרמב״ם מסביר בספרו( היד החזקה) כי ישנם 13 עיקרי אמונה המהווים את האמונה בהקב״ה. יש שמסבירים כי די ב-10 יסודות לאמונה. יש ב-5, יש ב-3 ויש אחד המסביר כי יסוד היסודות של האמונה
טמון ביסוד אחד הנקרא, בחירה חופשית. בסוף כולם אימצו את הרמב״ם הכותב: אני מאמין באמונה שלימה ש:
- שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים, והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים.
- שהבורא יתברך שמו הוא יחיד ואין יחידות כמוהו בשום פנים, והוא לבדו אלוהינו, היה הווה ויהיה.
- שהבורא יתברך שמו אינו גוף, ולא ישיגוהו משיגי הגוף, ואין לו שום דמיון כלל.
- שהבורא יתברך שמו הוא ראשון והוא אחרון.
- שהבורא יתברך שמו לו לבדו ראוי להתפלל ואין ראוי להתפלל לזולתו.
- שכל דברי נביאים אמת.
- שנבואת משה רבנו עליו השלום היתה אמיתית, ושהוא היה אב לנביאים, לקודמים לפניו ולבאים אחריו.
- שכל התורה המצויה עתה בידינו היא הנתונה למשה רבנו עליו השלום
- שזאת התורה לא תהא מוחלפת ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו.
- שהבורא יתברך שמו יודע כל מעשה בני אדם וכל מחשבותיהם.
- שהבורא יתברך שמו גומל טוב לשומרי מצוותיו ומעניש לעוברי מצוותיו.
- בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא.
- שתהיה תחיית המתים בעת שיעלה רצון מאת הבורא יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד ולנצח נצחים.
הכל צפוי, והרשות נתונה. ( אבות ג׳ טו)
סליחה, עם כל הכבוד; אם הכל צפוי, זאת אומרת שמה שנגזר עליך, זה מה שיהיה. זאת עסקת חבילה. נולדת שחור, תמות שחור, ואין מקום לדיונים מיותרים. מאידך כתוב, שהרשות נתונה. ז״א, מעשיי בהווה משפיעים על עתידי. לא הבנתי, ואני מקווה שזאת לא בדיחה גרועה של מישהו. למה יש תמיד פרדוקס?
תחליטו רבותיי, או שהכל צפוי ואני כאן פודל, אין לי יותר מדי על מה להשפיע כאן. מה שנגזר, זה מה שיהיה, וה׳ יעזור. או שהרשות נתונה!! בוא נעשה שינוי עכשיו בהווה, שכנראה חד משמעית ישנה את עתידי, ואף את עתיד ילדיי .חברים, אין עוד גישה אחרת בעולם כולו המציעה לך עסקת חבילה כזו. אין!!
אין עוד גישה שאומרת לך, אתמול הכל היה שחור, מחר הכל יהיה לבן. הכל!!
כדי שזה יקרה אתה צריך להשתנות. במילים אחרות, אתה צריך לנסוע אחורה בזמן, לבחור מסלול אשר יביא אותך לנקודה בה יש בחירה ( תשובה עילאה) עד היום לא בחרת. כמעט ולא בחרת בכלום.
היום מתחיל מסע. תצלוח עמוק פנימה ותשאל, מה אתה מבקש באמת מהבורא?
הזדמנות!!!! זה הכל
מתי נוצרת הזדמנות מהותית? רק כשיש חורבן. מעטים הם אנשי העסקים היודעים לקחת חברות במצב קטסטרופלי, ולהפוך אותם 180״. זאת משימה ליחידי סגולה. וכגודל הסיכון, כך גודל הסיכוי. ההזדמנות האמיתית לשקם נישואים, הוא רק כשנוצר משבר עמוק מאד, שהסיכוי לחזור משם הוא 1/1000.
כדי להבין את הדברים יותר לעומק, צריך להבין מה קרה השבוע. עם ישראל, חווה מדי שנה את 9 באב. מה כל כך מעניין ביום הזה? מאז בריאת העולם ועד היום הזה, יום 9 באב הוא יום של חורבן.
- 1. חורבן ביהמ״ק הראשון – 9 באב
- 2. חורבן בית שני- 9 באב
- 3. נשברו לוחות הברית -9 באב
- 4. חטא המרגלים – 9 באב
- 5. גירוש ספרד – 9 באב
- 6. חורבן ביתר – 9 באב
בתורת הסוד מוסבר כי ביום הזה נולד המשיח.
אני לא יודע אם מישהו מחכה למישהו שיבוא ויושיע אותו, אבל משמעות המילה משיח = הזדמנות ( מצב. מה כבר קרה ביום הארור הזה, שעד היום עם ישראל נוהג אבלות ביום הזה?
ביום הזה חברים, אדם הראשון עשה את טעות חייו, שבעקבותיה אנחנו חיים במציאות אינסופית של הזדמנויות. יש שיראו את זה כגורל מר, ויש שיראו את זה כחוויה. זה הכל בראש שלך.
מה הוא עשה? אדם הראשון ידע את כל מציאות הבורא. מההתחלה ועד הסוף. בעקבות זה שהוא ידע הכל, הוא גם ידע שכל זה לא ממנו, אלא ניתן לו בחסד. ברגע הזה, נוצרה לאדם הראשון אפשרות בחירה. האם לקבל את כל הידע הזה בזכות או בחסד.
היתה לו הזדמנות והוא בחר.
הוא בחר שזה יהיה בזכות ולא בחסד. באותה שניה שהוא בחר, כל העולם שהיה בתודעה שלו, הפך למציאות, וממנו נלקח הכל. כלומר, נפקחו עיניו, ונכנס מימד חדש שנקרא, זמן. עד לאותו רגע אומלל, לא היה מושג שנקרא זמן. שימו לב, מה המילה הראשונה המופיעה בתורה: ״ בראשית״. כלומר, המציאות החלה לפעול כשמימד הזמן נכנס לפעולה.
עכשיו הוא מתחיל משחק חדש.
הזמן טומן בתוכו סודות עצומים, אשר אם יתבונן האדם בעצמה החבויה בתורה, הוא יגלה שאם מתעלים מעל הזמן, נוצרים המון הזדמנויות. זה קורה, בראש חודש, במועדים, בכיפור, וכו וכו.
למעשה, הכנסת מימד הזמן לעולם, יצר חלון אינסופי של הזדמנויות, שכל מה שצריך לעשות זה, את ההכנה הראויה, כששבאה ההזדמנות, פשוט קופצים ומתחברים. הזמן יצר את העולם הזה שנקרא : ״ עולם התיקון״ כי אתה כאן בשביל לתקן את העולם.בשביל ניתנו לך הזדמנויות, אשר יאפשרו לאדם להתעלות מעל למימד הזמן, המקום, ויכולותיו של האדם.
כל יום שאתה כאן ולא עוסק בתיקון העולם, תזכור שאתה מקלקל.כל יום שאתה כאן ולא שואל, תזכור שאתה מקלקל. כל יום שעובר ואתה לא מכניס משמעות לחייך, אתה סוטה מנתיב מאד מהותי בו אין מקום לבלבולים. או שאתה בוחר, או שיבחרו בשבילך. או שהרשות נתונה לך, או שהכל צפוי.
הכל תלוי בך, חבר.
אבל רגע, עד היום עבדתי עם שכל. מה עכשיו אתה רוצה לומר לי, שהמפתח להצלחה הוא כל מה שמעל לשכל? התשובה היא, כן! תשימו לב, להתפלגות הין יהודי אירופה לבין עדות המזרח. היסוד שמניע את רוב( לא כולם) יהדות אירופה הוא ההגיון. היסוד שמניע את רוב עדות המזרח הוא האמונה.
כדי להבין את חומרת המצב, אם לא היה הבע״שט נולד, רוב יהדות אירופה היה הולכת לאבדון.
זאת אינה בדיחה. רוב היהודים באירופה הלכו להשכלה, שזה דבר חשוב בפני עצמו, אך הפכו את העיקר לטפל ואת הטפל לעיקר, ותופעת ההתבוללות של יהדות ארה״ב החלה הרבה אחורה באירופה.
לעומת זאת, ההתבוללות בעדות המזרח קטנה עשרות מונים, ושרדה את המאות השנים האחרונות וזאת תודות לתמימות ואמונה פשוטה.
מאידך, נוצר כיום בארץ ישראל פלג אשר לא ידע מין את מינו, ולקחו הליטאים אנשי ההגיון, פלג לא קטן באנשי האמונה מעדות המזרח, והמירו להם את התפיסה. בואו תהיו שכלתניים. ודי למבין איך קוראים להם. אז רגע, אם הבנתי שבכדי שיווצר מצב להזדמנות לשינוי, שהמפתח טמון בתודעה של האדם, ולא בשכל של האדם, חייבים להחליף את הדיסק ומהר.
צריך מערכת הפעלה חדשה. חייבים שפה שמאפשרת גישה קלה בין השכל לדמיון ולתודעה. את זה נותן בצורה פשוטה ויפה, ספר התניא. אבל לפני זה, צריך להחליף את ארגז הכלים. כי בכלים הקיימים, רחוק לא נגיע.
אז מהם הכלים אם כך
- 1. תורה- אוסף של חוקי חיים המסוגלים לשנות כל מציאות
- 2. מצוות- כדי לממש את התהליך התודעתי מן הכח אל הפועל, חייבים כלים איך להתעלות מעל מימד הזמן, המקום, ויכולות האדם, כדי לשנות את המציאות . זאת מעניקים לנו מצוות התורה. זה כל כל יקר וזה כל כל רב עצמה, שזה פשוט מביש לשמוע מיהודים, תעמולות של חוסר הבנה בסיסי של המציאות אותה אתה חי.
אז מה בדיוק עושה לימוד התורה, ועל מה זה משפיע ?
ובכן, אתה יכול מהבוקר עד הלילה לשבת ללמוד גמרה, הלכות ומדרשים וכו וכו. אין ספק כי הדבר מרתק ומעניין עד מאד, וגורם לחידוד המח, ואף לשיפור הזכרון. אבל לימוד שכזה לא טומן בתוכו שום מציאות של גאולה. אם האדם למד על פסוק התורה, והחל להתפלפל עליו דרך המשנה והגמרא והלכה בפועל, לימוד שכזה לא יוצר מצב של התבוננות.
כשהאדם לא יוצר מציאות בדמיון מתוך הנלמד , ואינו יוצא החוצה אל מחוץ לגבולות השכל, הוא לא ממש יכול להבין לעומקם של דברים את דברי הכתוב. הוא גם לעולם לא יוכל לחדש לעולם.
האמת היא, שרוב אלו שחידשו משהו בתורה, שנאו אותו, גידפו אותו, השמיצו אותו, והם היו בטוחים שאותו אדם הינו בגדר ״ הוזה״.
האמת, זה ממש ממש נכון. רק שההבדל בין פנטזיונר לבין לבין אותם גדולי תורה הוא, שהם ידעו איך ליצור תמונת דמיון מלאה של אותו פסוק או עניין המופיע בתורה. כשזה קרה, רצונם היה עז להוריד את תמונת הדמיון שיצרו למטה בפועל, ולגרום לכך שהדבר יהפוך למנהג ( חיבור בין האדם לבורא). את זה הם לא יכלו לעשות לבד. זה ניתן לאדם מהבורא כמתנה לפי מידת השתדלותו של האדם. זה מתנה !!
למעשה חברים, הדבר המדהים הוא שדרך התורה אנחנו למעשה יכולים וזוכים ע״י עבודה פנימית של האדם על מידותיו וכישוריו , לפתח כל מציאות רוחנית ( תמונת דמיון) וגשמית. אבל כדי לצאת מהשכל את הבינה, אל דמיון ואל התודעה, אתה חייב אמונה. חייב להתאמן. אתה חייב להיות אדם בעל בחירה, אשר בכל זמן נתון לאלץ להתמודד מול עולם שלם של החלטות מוסריות וערכיות, שאם אינם מן התורה, אין להם כל תוקף של ממש בהבנת וידיעת המציאות. זה טחינת מים.
גם אינשטיין בגילויו את תורת היחסות, מסביר בצורה הכי פשוטה שאמונה ללא ידיעה, זה עיוורון. וידיעה ללא אמונה, זה לעג לרש.אך כל זה חברים נמצא ב-30,000 רגל בתודעה של האדם. איך מגיעים לשם ואת מי זה ממש יכול לשרת? היה אדם אחד שידע להפוך לימוד תורה למציאות ממשית, מתחת לעשרה טפחים, הלא הוא, רשב״י.
״הלומד תורה פטור מן התפילה״
נכון! רק אם אתה מסוגל ליצור מציאות מתוך התבוננות על פסוק בתורה אשר גורמת להתבוננות זו להפוך למציאות ממשית. וזה חברים ״ תודעה שקובעת מציאות״. זה קיים אצל כל אדם, רק שזה לא מפותח כלל. אז מה עושים? איך הופכים את התודעה למציאות? ובכן, ברור לך שמתנה כזו ניתנת ליחידי סגולה בלבד כמשה ודוד המלך.
כדי להגיד לרובד שלהם, אתה צריך להיות במצב תודעתי קבוע של אין עוד מלבדו. הוא לא מאמין בזה, הוא לא מבין את זה, הוא מרגיש את זה! אבל אין שום בעיה או מניעה שזה יקרה לך מחר בבוקר . ממש ממש לא. להיפך!! קח אחריות על החיים שלך, ותתחיל להפוך לבן-חורין.
אבל עד שזה יקרה, אתה עוד תצטרך להוריד הרבה דמעות ולהתפלל לא מעט. מה עושה התפילה?
תפילה, נותנת לך פרספקטיבה על עצמך. בתפילה מתחברים . בתפילה אתה לא בעולם של עשיה. אתה עולה עולם או אפילו שתיים. תפילה מובילה אותך לעולמות נשגבים יותר, בהם אין מכאוב, או עצב או כעס , אלא עולם זך וטהור, ברור, מופשט שכל עניינו להבהיר לך שאין באמת את הכאב או את הבעיה שמטרידה את נפשך. זה יושב אצלך בתודעה כי ככה רוצה הקב״ה והוא בוחן אותך.
זה נשמע נחמד לכתוב את זה לאדם במחלה סופנית, ולך תסביר לו שזה הכלי המהותי שיכול באמת להציל אותו מהמצב . אבי נפטר לפני כ-12 שנים לערך, גילו אצלו מחלה בבטן, ובתוך חודש נפרד מהעולם. המעניין היה לראות, שבכול פעם שמישהו רצה לנתח אותו, או שהמנתח ניזוק, או שאבי פתאום קיבל חום ולא היה כשיר. הייתי נורא מתוסכל, וכתבתי לרבי מה עליי לעשות כדי לעזור לאבא. תשובת הרבי היתה, שאבא יישב ללמוד תניא.
התשובה הרתיחה אותי ממש. מה קשור תניא לאדם גוסס? היום בדיעבד, אני יכול לומר שפגשתי הרבה מאד אנשים ״ מתים״ יותר מאבי, שלימוד ספר התניא החזיר אותם לחיים כפשוטו. הם התחילו הכל מחדש, והצליחו בענק. אבל זה בתנאי שזה דרך החיים שלך, ולא עוד הרפתקאה רוחנית שבאה להסב רגע של נחת להפחית מהכאב.
זה מהלך של 42 מסעות, אינספור הכרעות מוסריות, מהלך שבו אתה משתנה עם הזמן, שולט על כל מחשבותיך, מוצא פיך, ומעשיך בכל רגע נתון. האמת, רק המחשבה על זה גורמת לאדם להתייאש. למי יש את כל הסבלנות הזו, תעצומות הנפש האלה, והעצבים לממש בקשה קטנה או גדולה ככל שתהיה?
זה בדיוק המטרה של היצר… להתיש אותך. להניא אותך מהחלום, וליצור אצלך דיסוננס מתמשך של אינספור אשליות.
״ מי שמאמין לא מוותר״
אמונה מתפתחת אך ורק מתוך תודעה. מי שלא מפתח את התודעה, לא יהיה מסוגל להרחיב ולהעצים את אמונתו. פשוט… בפרשה מתואר כמה התפלל משה על בקשתו להכנס לא״י.
515 תפילות בדרגה של יצירת תמונת דמיון על עניין אחד ( סה״כ רצה להכנס לארץ) , זה לא צחוק. אך למשה היו שתי אפשרויות אותו נתן לו הבורא….להאריך את שהותו במדבר עוד כמה שנים ובכך לגרום שעם ישראל יישאר עוד כמה שנים במדבר. או, שהוא ייפרד מן העולם ויגרום לכניסה מהירה יותר של עם ישראל לארץ ישראל. משה בחר. הוא החליט.
משה בהחלט לא רצה לעכב את כניסתו של עם ישראל, אך רצה בכל מאודו להכנס לא״י כדי שלא יבוא שוב בגלגול, על מנת לקיים את המצוות התלויות בארץ. משה מתפלל, ומתפלל, ומתפלל ומתפלל…. אבל זה לא קורה. אחרי 515 פעם הוא עוצר, ולא ממשיך, כי הוא מבין שהוא גורם צער גדול בכך שהוא מעכב את כניסתו של העם לארץ. המדרש מסביר כי עוד תפילה אחת והוא אכן היה נכנס.
ובחן חבריי, זוהי רק טעימה ממסכת התלאות אותו עובר האדם בדרך לגאולתו.כי מה זה משנה מה אתה רוצה, זה משנה מה הקב״ה רוצה. לכן אם אתה בא לביה״כ ללא הכנה ראויה, וללא יצירת רצון אמיתי ( לא לשטויות), אלא להתחבר עם הבורא, וליצור תמונת מציאות של כל פסוק ופסוק, כדי לתקן את עצמך , אתה הרי מבין שאתה פשוט טוחן מים.
ומסכן אותו אחד שעוד מעז לפצות את פיו בביה״כ ומתחיל להחליף חוויות על ״ ענייני דיומא״ זה פשוט לעג לרש. אין תעודת עניות יותר גדולה מזו. ובחן חברים, אין מציאות כזו שלא ניתנת למימוש. פשוט אין. השאלה היא, האם אתה באמת רוצה וערוך לקראת מסע שכזה בחיים.
כי זוהי בדיוק תכליתך כיהודי , וחובתך היא לממש אותה מתוך יצירת והחדרת משמעות של קדושה בכל דבר ועניין . ושאף אחד לא יתפלא למה אנשים בוחרים לחיות בעולם של חולין. זה קשה!!! זה באמת קשה להיות יהודי. אבל, אם אלפי שנים אנשים מתו, נשרפו, נכחדו, מסרו את נפשם, רק בשביל שאתה תעשה את המייל האחרון שהוא הקשה והמתיש ביותר, והיום אתה מתייאש, אז באמת חייבים להחליף את הדיסק, כי אחרת לא תוכל לצאת מהמצב.
אאחל מכל ליבי, שבזכות החלטה פשוטה אחת בה נחליט שאנחנו לא נהיה כמו אמש, נראה את טובת האחר, לפני טובתנו, ונצליח לצאת מגבולות השכל, ונבין כמה קשה ומאתגר זה להתפלל, ועד כמה אחריות אישית וחברתית יש לעם העברי בעולמנו, אולי כן נתחיל באמת ללמוד וכן נקבע איזה זמן ללימוד פנימיות התורה. ואזי ובוודאי יתמלאו כל משאלות ליבנו לטובה ולברכה בבנים, חיים ובפרנסה בריוח, אמן
שבת שלום
דויד בותרסון David Boterson
🍷😊🍷
