״ להבין, להשכיל, לשמוע, ללמוד, ללמד, לשמור ולעשות״
כשהרבי מלובביץ אמר ליהודי הטוען שהמיר את דתו לנוצרי במהלך חלוקת דולרים של יום ראשון, הרבי ענה לו ״ החולי הכי גרוע של האדם הוא העובדה שאיננו מודע לעובדה שהוא חולה״. ועל חוסר מודעות חבריי, נברא המודל הנסיבתי של האנושות.
לפני שנים רבות ראיתי סרט מצויר שנתן לי המון תובנות והשראה לחיים. קוראים לסרט, רטטוי. במשפט אחד ״כל אחד יכול להיות שף״ תחת הרעיון שכל אחד יכול להיות הכל. מה שסקרן אותי עוד יותר, היה הסוף.
פתאום נכנס מבקר המסעדות הנודע, ששמו ממש לא במקרה נקרא ״אגו״, למסעדת 3 כוכבי מישלן. ביושבו הוא מקבל תפריט מהמלצר הראשי והלה מבקש בקשה ממש מוזרה. ״אני רוצה פרספקטיבה״. המלצר מביט באגו ולא מבין את בקשתו. ״אני דורש פרספקטיבה. לך לשף שלך ותגיד לו שיספק לי פרספקטיבה״. המלצר נכנס למטבח ומתאר את בקשתו של אגו והשף נופל על רעיון ממש פשוט גאוני שהחזיר את מבקר המסעדות הנודע אל שורשיו, באמצעות המנה שהכין לו.
לפעמים חבריי כשהעולם מעמיס עליך כמעט בכל תחום ונותן לך כל כך הרבה וכל אמת נשמעת אובייקטיבית, אתה פשוט לא מוצא את עצמך. מי נכון, מה נכון לי ואיך נכון לי. ממצב של מינימום לפני כמה עשורים, למצב של בלי גבול בתוך פרק זמן כל כך קצר, ללא שום שינוי באמצע, זה מצב קיצון שהעולם לא יודע להתמודד אתו.
אנחנו עדים להמון תופעות, די מפחידות המאיימות על חיינו בכל מיני מובנים. נסכים כולנו כי זאת הפעם הראשונה מאז אנחנו מכירים את עצמנו ואנחנו ממש בחרדה גמורה אודות החיסונים. גם אלה שחושבים שזה טוב ואמת ונכון לעשות, חיים עם אחוז לא קטן של ספק. אולי טעיתי? אולי זה לא היה נכון? בוודאי שאתה שומע בזמן שלקחת 2 חיסונים לפני מס׳ חודשים ספורים בידיעה גמורה כי זאת המנוחה והנחלה, פתאום קמים עליך אותם מנהיגים ומשנים את דעתם באותו הקצב שבו אתה מחליף את חלציך. זה מפחיד. זה נשמע לא אמין, זה מעורר המון סימני שאלה. ואתה גם מגלה שהרופא משפחה שלך פתאום מקבל שכ״ט מחברות פארמה כדי לתת לך את הכדור הזה ולא את הכדור של חברה אחרת. מה עושים?
בתאגידים הכי גדולים בארץ ובעולם, כשעובדי הארגון מהווים את האיום הכי גדול על הארגון, בזמן שהם מנהלים כספי ציבור (בנקים, חברות ביטוח, מרכזים רפואיים ועוד), האם הם שומרים על האינטרסים שלך כלקוח? האם הפרטים האישיים שלך אכן שמורים? מאיפה אתה יודע שאתה מוגן?
לאחרונה נחשפתי למידע מאד רגיש בחברות ענק בתחומי הבנקאות, הביטוח והרפואה. כל מה שאני יכול לומר הוא, שהמידע שלכם לא מוגן. ממש ממש לא. טעות אנוש של עובד, מעילה של עובד, גניבת זהות, מכירת זהות משתמש של עובד בארגון ואתם חשופים מכף רגל ועד ראש. ולמי שמיכם ששואל מהי מידת הנאמנות של בני האדם, מוזמן לחזור לסיפור אתי אלון מהבנק למסחר כשאח שלה נקלע לחובות.
אדם קרוב אצל עצמו. חבריי, המשפט הזה נאמר בדמים רבים.
ממש היום קראתי איך עובדים בגוגל מנצלים את מעמדם ונכנסים לחשבונות של לקוחות ודולים מידע ומספקים אותו למרבה במחיר. ממש לאחרונה נחשפתי איך בבית רפואה בישראל, השומר מתחבר לאפליקציה הארגונית של המרכז הרפואי ודולה מידע רגיש אודות פרטים אישיים של מטופלים, המועברים לחברות פארמה בעבור בצע כסף. ממש לאחרונה ראיתי איך בטעות, עובד בארגון מחק פוליסת אב בחברת ביטוח ומחק תחתיו 1500 פוליסות. אם הלקוח לא היה מתקשר כדי לעדכן פרטים אודות פוליסה מסוימת, אתה יכול להגיע לפנסיה ולבקש למשוך את הכספים ואז יבוא הטל׳ הנורא מכל ״שלום אדוני, אתה בכלל לא מופיע במערכת. אתה בכלל לא לקוח שלנו״. נו, מה הייתם עושים? תגידו…
כשאתה יושב עם שרים ומדבר אתם על דברים מהפכניים בתחומים כה רבים, וכל מה שמעניין אותם זה ״איך אפשר לתחמן את המערכת״, אתם מבינים שהם ממש לא מעוניינים בכם. על ראש הממשלה המכהן אני מזהר בלשוני, אך אם לא הייתי מכיר אותו אישית בהיותו שר חינוך, לא הייתי מעז לפצות פה. הוא שיקר ורימה אותי ואת חבריי בעוצמות שלא האמנתי. הבנתי שחינוך לא ממש מעניין אותו. מעניין אותו, מה יביא אותו לראשות הממשלה. (ולא אני לא עוסק בפוליטיקה. אני עוסק בחינוך. אני עוסק בלהבין דפוסי התנהגות של אנשים).
חברים, כשהתחרות גוברת בהיצע בלתי מוגבל, אנשים עושים מעשים שלא יעשו מוסרית, ערכית וחברתית. ואם מישהו עדיין חושב שהחילוניות שלו, או הממלכתיות שבו, או הדמוקרטיה תביא לו את הערכים והמוסריות עליהם יגדל כאן דור ישרים מבורך, לצערי הרב הוא עדיין לא מבין שהוא לא מבין.
במסגרת מסע הקיצוניות של האנושות כולה, העשירים הולכים ונהיים יותר עשירים, העניים הולכים ונהיים יותר עניים ואח״כ מתפלאים למה קפיטליזם, ליברליזם ללא מוסר וערכים, היא מחלה ארורה חשוכת מרפא. אם אתם חושבים שהמהלכים הללו לא יובילו לאלימות, רצח, גניבות, מעילות, הונאות וכל דרך אפשרית כדי לזכות לחופש ולחירות, הוא פשוט לא מבין מה יכול לעשות האדם הממוצע בשביל חופשה משפחתית, או שיפור כלכלי. זה הכל למען הכסף. הקב״ה הוא יצור מאד טוב אם אני בסדר כלכלית או בריאותית. אבל אם יש בלאגן, זהו, אין אלוקים. חשבתי שהוא קיים. אז חשבתי…
תשימו לב טוב טוב, מי באמת חושב? רק אלה שלא עובדים. כל השאר עבדים נרצים. מי לא עובד? בעלי בתים גדולים ועניים. כי אם העסק שלך לא עובד בשבילך, אז מי צריך את כל העושר הכלכלי הזה? איך שלא תביט בזה, זאת קללה. ובאין חזון יפרע עם ועכשיו בוא נחזור חזרה לשורשים כדי לנסות לבנות כאן עתיד נצחי, אחרת איך שזה נראה, זה הולך להסתיים הרבה יותר מהר ממה שחשבנו.
עצמאי זה לא ע.מ. ולא ח.פ. ממש ממש לא. עצמאי זה אדם שלא תלוי בשום דבר חומרי. עצמאי הוא אדם שמחר בבוקר יכול לקום לאסוף את דבריו ולצאת לדרך חדשה תהיה ככל שתהיה. עצמאי הוא אדם התלוי, קשור ומחובר למה שמהווה אותו בכל רגע ושמח באיך שהוא מהווה אותו בכל מציאות ודרל אפשרית קשה/קלה ככל שתהיה. וללא התחברות אל התכלית שלשמה נבראת, אז כפי שנאמר כאן לאחרונה, ״אין כאן כלום כי לא היה כאן כלום״.
ולכל אותם משכילים חכמים ונבונים שקמים ומפגינים נגד מדיניות, אנטי יהודית, אנטי ערכית, אנטי מוסרית מתוך ועפ״י ערכי היהדות, יש מחיר לחושך הרוחני ולנאורות החיצונית. ומי שחושב שאני פונה לציבור החילוני, עוד לא התחיל להבין את המאמר שלי. מדובר ביהודים, לבושים חיצונית תחת המותג שנקרא ״חרדי״ והקשר שלהם ליהדות הוא כמו הקשר שלך לכוכב שבתאי. הכל חיצוני והכל מותר בשם אלוקי הכסף והאגו.
מאידך, קם לו אדם ורוצה לחזור בתשובה. לשוב אל בוראו להכיר את יוצרו ואת יצרו. הוא ניגש לאחד המקומות ומבקש את הבורא. קשה לו. הוא עובר טראומה. בריאותית, כלכלית, משפחתית, נפשית, חברתית, תהיה ככל שתהיה. מה עושים לו? בדיקת אשראי. כמה אפשר לחלוב ממנו. מה אפשר להוציא ממנו. לפי כמות החלב ככה יהיה היחס כלפיך. כמובן, שאינני יכול להכליל, ח״ו. אבל מי שמכיר ומעורה, יודע היטב על מה אני מדבר. אין מה לעשות, רוצה להיות חבר מועדות, תשלם. מה ייצא לך מזה, מי יודע. רבים מכאובים לאדם, והבוטח בה׳ חסד יסובבנהו.
אוי לאותו אדם השם את יהבו באדם. מסכן אותו אחד ורחמיי הרבים הם עליו.
כאן חבריי המקום לעצור הכל ולשים את כל הקלפים על השולחן. מי שמחפש ברכה, בריאות, הצלחה, עושר גשמי וכבוד, באמצעות התחברות למועדון ״החצרות״, יאבד הכל. גם את מה שיש לו הם יקחו ממנו. אתם לא תאמינו כמה מתוחכמים המערכות האלה, ה׳ ישמור. ועל מי הם נופלים? על אותם אלה שחשוכים מבחינה נפשית. על אותם אלה שרמת ההכרה האלוקית שלהם היא בגובה כה נמוך. את אלה שניתן ללחוץ אותם רגשית ולחלוב מהם את כל מה שרק אפשר. אני ראיתי זאת לא פעם ולא פעמיים. זאת מערכת משומנת היטב שמי שלא חד חושים, לא יבין זאת לעולם. ואספר לכם סיפור.
בשבת אחת הוזמנתי לחצר של רב. היה שולחן גדול וישבו בו לפחות 50-60 איש. כהרגלי בקודש, מזגתי כוס יין ובירכתי את הרב. והרב גם בירך אותי ושיבח אותי. כשיצאתי מסעודת השבת, קפצו עליי קבוצת אנשי עסקים ושאלו אותי ״תגיד כמה אתה משלם שככה הרב דיבר עליך?״ באותו רגע הבנתי את אשר יגורתי וברחתי משם כל עוד נפשי בי.
האסון היה כפול ומכופל. כי לא היה לי שום מושג לאן אני אמור ללכת? על מי אני אמור לסמוך? מי ינחה אותי ריבונו של עולם? אותך ביקשתי ותראה מה קיבלתי? לאן הולכים מכאן.
הייתי שבור, כי כל העולמות נסגרו עליי. כל המעגלים נסגרו אחד אחרי השני. הן כלכלית, הן נפשית, הן חברתית, הן משפחתית.. הכל!!! כל הדלתות פשוט נסגרו.
עש שבוקר אחד שמעתי על בית חב״ד הקרוב לביתי והתחלתי אט אט בשקט גמור לבוא ולשמוע שעורים בספר התניא. אחרי כמה חודשים כבר הגעתי למריבה עם הרב שם. מה פתאום אתה אומר את מה שאתה אומר? זה לא ככה הקב״ה. מה זה המילים האלה של אדמור הזקן? לא קיבלתי כלום. רק התווכחתי איתו, פוצצתי שיעורים לא מתוך להפריע ח״ו, אלא כדי להבין. לא הסכמתי עם שום דבר מדברי הכתוב בספר התניא.
עד שיום אחד גם לרב נמאס, הוא לקח אותי הצידה ואמר לי בצורה הכי עדינה, ״דויד היקר, אם אתה רוצה להצליח, השינוי צריך לבוא מבפנים״. לא היה לי מושג על מה הוא מדבר. אבל אני רוצה חיים של משמעות, זה כל מה שעניין אותי למרות שלא ממש הבנתי מה עומד מאחורי המילים הגדולות האלה כמו, תכלית, משמעות וכיו״ב. מושגים כגון, טבע בהמי, טבע אינסופי, הכל אפשרי אם באים בגישה שונה. זה הכל סיסמאות יפות. אני לא ראיתי זאת כיצד זה קורה בפועל. שאדם ישנה את טבעו? לא כל כך מהר..
חבריי, ש שתי דרכים מהותיות בחיים להגיע אל המשמעות שלך, אל התכלית שלשמה נבראת?
- 1. נעשה ונשמע – לעשות כשהעיניים קשורות, ולהאמין שמה שנאמר בתורה זאת האמת האובייקטיבית, בלי התחכמויות.
- 2. להבין, להשכיל, לשמוע, ללמוד..וכו – ליצור דרך, ליצור תהליך, ליצור מסלול זהב שיוביל אותך אל המנוחה והנחלה.
מה הבורא מבקש ? – את החיבור בין שני הדרכים הנ״ל. אבל מה התכלית? חיים של משמעות. מה זה חיים של משמעות של יהודי? חיים שבהם האידיאל הוא לא אני. בשום מצב אין ״אני״ במשוואת החיים.
הרצונות שלך, המחשבות שלך, המעשים שלך, דפוסי ההתנהגות שלך, הכל. הכל הכל. אז אם כך, גם מי שהקים חברת היי-טק, או עמותה ללא מטרת רווח, חי חיים של משמעות, לא כך? אם הוא עשה זאת מתוך רצון אמיתי לסייע לכלל, התשובה היא כן אבל באופן חלקי.
כי מצד אחד יש כאן באמת פתרון אמיתי לסייע לכלל. מצד שני איך הפתרון רומם אותך מוסרית וערכית מתוך ועפ״י הזהות היהודית, שם הרוב המכריע נופל בפח. אז אתה מגלה את השקר הגדול שאנשים פשוט מסתגרים. הקב״ה, כשהייתי צריך אותו הוא לא היה לצידי, אז עכשיו? לא תודה.
לך תסביר לאותו אומלל שהוא לא מבין בכלל שיד ההשגחה הביאה אותו לאותה הצלחה. והלה עדיין אחז באופן מלא ובעל תירוצים אינסופיים כי ״כוחי ועוצם ידי עשה לי את החייל הזה״.
אם לא ראיתי במו עיניי עליות ומורדות, הצלחות וכשלונות, חוויות מרוממות ומשפילות המסוגלות לחסל אדם מן השורה, לא הייתי מעז לפצות פה על כל הנאמר לעיל.
היום אני יכול לעשות רק דבר אחד. להודות על כל מה שיש לי. כי זה לא מובן מאליו. החלומות לא הסתיימו, לא נעצרו ולא נגדעו. אבל הבנתי שאני מבין לא מעט ושאני גם לא מבין הכל. אין מה לשפוט אף אחד, אין מה לקלל אף אחד, אין אעם לכעוס על אף אחד באופן שיוציא אותך מכליך. כי אתה רואה את יד ההשגחה מובילה אותך אל החלום הנשגב שלך. נקודה נקודה, שלב שלב, עד שאתה מקבל את הפרצוף האמיתי והמלא של תמונת המציאות. זאת רק שאלה של האם אתה רואה את ההשגחה או לא.
״ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה״
הבעיה במסלולים האלה של תופעות האינדיבידואליזם, בשם המדיות החברתיות, בשם ההי-טק ודומיהן הוא, שבד״כ יש תחנה סופית. יש אקזיט, סופרים המון כסף, וחושבים שתפסו את העולם במכנסיים.
ואז יום אחרי שואלים, מה עכשיו? הרוב המכריע, מסיים אחרי האקזיט הראשון. לא בגלל שהם לא רוצים עוד אקזיט. כי הם לא הבינו שמסע החיים הוביל אותם לתהילה הזו מתוך מטרה מאד ברורה ומוגדרת לרומם אות וסביבתך מוסרית וערכית. ואת זה אנשים מסרבים לקבל ולהפנים. זה בכלל עובר מעליהם.
יש בכ״ד שתי דרכים אל הכסף הגדול:
- 1. זכיה בפרס הגדול
- 2. אקזיט לאחר יגיעה גדולה
רוב אלה שזכו בפרס הגדול, סיימו בכי רע. כי הם לא ערוכים נפשית, רגשית ותודעתית לסכום כזה גדול, והכל מתפוצץ, ונהיה יותר גרוע. המצב הזה מתאר את ה-״ נעשה ונשמע״. כי זה לא מספיק למצב של גאולה האמיתית והשלמה.
לעומת זאת, לאלה שהקימו חברות, בנו את החזון, שלב אחר שלב, היה תהליך. היה דרך. היו תובנות. היה למידה, שמיעה , עשייה וכו. וככל שהתהליך מורכב יותר, ארוך יותר, אתה מחושל יותר, חזק יותר וערוך אל עבר ההצלחה. ואל תדאג, כי כל עוד אתה אוחז בזה, זה שלך. אף אחד לא ייקח את זה ממך. כי זה נועד בשבילך. לרומם אותך ואת כל סביבתך יחד עם המיזם שלך. המצב הזה מתאר את המצב השני של המתואר לעיל.
לשאלה למה המשיח לא מגיע, לשאלה למה הגאולה הפרטית שלך עוד לא הגיעה, באה מאותה סיבה.
איך תהליך. אין שהייה בהווה. הכל מהר, או שאתה רץ לעבר עתיד לא ידוע, או שאתה חי על תהילת העבר. אבל מה שבטוח, אתה לא כאן. אין התבוננות, אין ידיעה ואין הפנמה המביאה לידי עשייה משמעותית. ראית? זה ממש פשוט לנבא אותך.
האונה השמאלית נעה בין עבר לעתיד, והאונה הימנית רואה את כל המהלך. הם לא מדברים ואף אחד מהם לא עושה את השינוי האמיתי .
דווקא החלק האחורי, הדעת, המחברת ביניהם , היא זו שיוצרת את התהליך, את השינוי לעבר ההצלחה.
אז איך זה קורה? יוצרים תהליך. בונים את התהליך. איך יוצרים את התהליך? הרי אתה חייב לקבל הזדמנות. אתה חייב לקבל סוג של הארה, שיהיה לך מאיפה להתחיל.
חשוב שנדע שהאדם הוא עולם קטן, והעולם הוא אדם גדול. ההבדל נמצא אצלך בתודעה. אבל האתגר הגדול הקיים באדם הוא, זמן. או שהזמן שולט בך, או שאתה שולט בזמן .
מה זה אומר במילים פשוטות?
- הזמן הולך ממש לאט כשאתה בציפיה.
- הזמן רץ ממש מהר כשאתה מאחר.
- זמן עלול להיות קטלני כשאתה עצוב.
- זמן הוא ממש קצר כשאתה שמח.
- זמן הופך לאינסופי כשאתה בכאב או חסר תעסוקה.
והשאלה היא מי בעל השליטה…. כי לשלוט בזמן, צריך שפה. לשלוט ברגשות צריך תהליך. ואם אין תהליך, אתה עבד לזמן, ואתו באים כל התחושות הנ״ל. אז עם כל הכבוד לכל מה שאתה עושה בעסקים ובעשייה, לא בשביל זה באת לכאן, לא בשביל זה נולדת, ואף אחד מכל הדברים הנ״ל לא יובילו אותך לעבר חיים של משמעות באמת.
למה אתה כאן? כדאי שתכניס טוב טוב לתודעה, שאתה כאן ״ לתקן עולם במלכות ש-ד-י״
מה זה? אז כפי שקראת כמה שורות למעלה, אתה כאן כדי לתקן את עצמך ( עולם קטן), ואת העולם הגדול. לא כל אחד זוכה למעלה זו, אבל זה נגיש לכל אחד . אין מגבלה.
מה מתקנים, איך מתקנים, ומה הלוחות זמנים? יש לך שנה. שנה אחת שלימה ולא יותר. אמנם אתה חי בממוצע 70-80 שנה, אבל בשנה אחת אתה אמור לגמור הכל. עליך לתקן את אופן מחשבותיך, את מידותיך, את תכונותיך וכישוריך, כדי שתהי. ראוי לתואר ״אדם״.
מתי מתחילים? בד״כ ההתחלה מחדש באה לאחר החורבן. יושבים שבעה, ואז מתחיל משחק חדש.
אבל לא חייבים. אפשר גם עכשיו אם אתה מוכן להתחייב לתהליך. מיד לאחרי 9 באב שזה יום החורבן, אתה אמור להגיע ליום טו׳ באב עם תחושה שהעתיד לא יהיה כבעבר. מיום טו באב עד ראש השנה אתה עושה את כל ההכנה המחשבתית והמעשית כדי ליצור סוג של ״ כלי״.
בראש השנה ״הכלי״ – הרצון שלך, אמור להיות מאד מאד ברור ומוגדר. אם הדבר לא קורה מתוך הבנת פנימיות התורה , תדע לך שכל מה שתבנה, לא יחזיק מים. זה יתפרק לך איפשהו בדרך. אתה צריך למצוא את כל הכלים מתוך פנימיות התורה. כי רק פנימיות התורה תביא אותך לידי תכליתיות, בה תוכל למצוא בית מנוס לכל דאגותיך, שאיפותיך, ורצונותיך, בהנחה שהרצונות רצויים.
כשנכשלת במיזם, כנראה שההכנה שעשית לטובת העניין אינה ראויה, או אינה טובה מספיק על מנת שתצליח, אז הבורא שולח אותך לעוד מסכת של ניסוי ותהייה, עד ליום שבוא הבורא ירגיש שאתה מוכן. וכשהוא ירגיש גם אתה תרגיש. מתי זה יקרה? כדי להבין את זה, אתה צריך לצאת למסע. במסע הזה יקרה לך משהו מאד מאד מאד קשה.
אתה תאבד את השליטה. אתה תבין שאתה זה בכלל לא אתה, ומה לעשות, בלבלו אותך. אתה תגלה שיש בך משהו מאד מאד עמוק ופנימי, שכל הזמן מנסה ליצור אתך קשר, כי מטרתו היא לגרום לך להבין שעל פיו יישק דבר ולא על פיך. ולכן חברים, מאחר והרוב המכריע עוד לא שם, ורובנו המכריע עסוק בעצמו, אז קח בבקשה את המושכות של הבורא ותבין בבקשה שאתה לא המטרה.
ממש ממש לא. אתה אמצעי להוציא לפועל את ״ פעולותיו, שמותיו וכינויו של הבורא יתברך״ או במילים פשוטות יותר, עליך לממש את היכולות, הכישורים, הכוחות , התודעה, והמעשים שלך מתוף ספר התורה שהוגדר לך כיהודי.
אם תבין את זה, אז אתה בהחלט יכול לזכות לתפקיד מאד מאד בכיר בהצגה. אבל גם אם קיבלת תפקיד משני בהצגה או תפקיד זוטר, תזכור תמיד ותגלה שאתה חלק מתמונה נפלאה של עם ישראל, שכל הזהות שלו היא, הבורא יתברך.
במה תלויה הפרספקטיבה שלך?
- 1. במזון שאתה אוכל
- 2. במצוות שאתה מקיים
- 3. בייעוד שאתה בוחר
זה מאד מקל על המחשבות הלא טובות. זה מאד מפשט את דרכי החיים. זה גם מדהים, כי אם אתה חלק מהעצמה הזו, אתה אף פעם לא לבד. אף פעם לא לבד!!! אתה חלק ממעגל אלקטרוני רב עצמה, וכל מה שמבקשים ממך הוא, שתוליך.
זה הכל. תוליך!!
אבל כדי להיות מוליך איכותי, אתה צריך להיות בביטול כלפי כל המעגל. לוותר על כל ההתנגדויות שלך, ולשרת רצון נעלה משל כולם. אז אם בראש השנה אתה עדיין לא ערוך, ניתן לעצב אותך שוב ביום כיפור, בשמחת תורה, ובפסח שני. אלו חלונות זמן ייחודיים לתיקון.
אבל, הכל תלוי בהכנה. ובשביל הצלחה אמיתית צריך הכנה מאד מפרכת. מה זה אומר? זה אומר שהלימוד שלך יוביל לתהליך תודעתי, אישיותי, התנהגותי, ״ על מנת לעשות רצונו כרצונו״.
להתבונן, להכיל, לתרגל, להתנסות, להשפיע, לקבל תגובות, וליצור מעגל בקרה בלתי פוסק על עצמך.
אדם מבורך – זה אדם שמהווה צינור השפעה לעולם. הוא לא העניין. רק אחד כזה מסוגל לחיות חיים של משמעות אמיתית לחייו.
אדם מקולל- הינו אדם החי את חייו, וכל מה שקורה לו, הכל סובב אותו. הכל סובב סביבו. הוא מרכז החיים.
״ובחרת בחיים״
זה אומר שאתה מוכן לקחת על עצמך שאתה כל חייך תהיה בטירונות מאד מאד קרבית. זה מאסר איתני בלתי פוסק. לשאלה האם המלחמה תהיה תודעתית או פיזית, מאד תלויה בך. לשאלה איזה ״סוג שיעבוד״ תקבל, תלויה בהחלטות שלך. לכן גם כל אלה שמקיימים את המצוות, אם אין כוונה, אין באמת משמעות. יש ״ כאילו״…. השאלה אם אתה רוצה לשחק בכאילו או רוצה לשחק באמת. למשחק בעולם האמת יש לבצע הכנה מאד אינטנסיבית. מאד!!
רוצה דוגמה? האם אתה מוכן לתת את כל המזומן שלך לצדקה? הכל!! כל מה שיש לך! נשמע הזוי, נכון? צדקה תציל ממוות. רק כשאתה במצב של מוות רוחני. לא, כשאתה נותן 10%. חברים, הנתינה למעלה מטעם ודעת, היא זו שתגרום לעולם להשתנות עבורך. היא זו שתפתח את כל מה שמנסה להגביל אותך או לסגור עליך את החיים מאיזו סיבה שלא תהיה.
וכמו שאתה ״ מתאבד על העולם״, גם העולם יתאבד עליך, וישנה את עולם הצרכים שלו עבור עולמך האישי, כי אתה נטול אינטרס. אנחנו חיים במצב חברתי מאד מאתגר, בו רוב החברה די איבדה את המשמעות. וזה לא משנה אם יש כיפה וציצית או אין.
חברים, זאת המכה של האנושות וזה התיקון שלנו. כדי להגיע באמת למצב בו המשמעות תחזור באמת לחיינ, אנחנו חייבים שינוי מהותי. אנחנו חייבים שפת קוד חדשה דרגה נוכל להשתדרג באופן בלתי פוסק.
תורת החסידות לא באה במקרה. אני חייב לומר באופן הכי גלוי וכנה; בלי זה אתה לא עובר מסך. רוצה, תקבל. לא רוצה, יבוא יום ותקבל. ואם מישהו חושב שאני כותב בשליפה מהמותן, אז אני שילמתי 12 שנים מחיי, רק כדי שאוכל לומר את הנ״ל מתוך נסיון וחוויה אישית, ולא משום סיפורי צדיקים וחסידים.
אז הגיע הזמן שכל אחד ימצא לעצמו זמן ויעצים את ידיעותיו ותובנותיו בחוקי החיים, כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומן ולילה, כי זה עולם בלתי מוגבל. וחייבים להתחיל ללמוד ולצלול פנימה אל עבר הלא-ידוע, כדי לזכות ליום שבו הכל ברור וזך.
שבת שלום וחודש מאד מבורך
דויד בותרסון David Boterson
🍷🙂🍷
