לית תְּנָנָא בְּלָא אֶשָּׁא, וְלָא אֶשָּׁא בְּלָא תְּנָנָא. זהר חלק ג קלז ב׳
״אין עשן בלי אש ואין אש בלי עשן״.
זה תולדות האדם- והיו לכם לציצית
מה הקשר בין אהבה לבין לציצת ובין ציצת לסמארטפון? מה מה הקשר בין אינסוף לתכלת? מה בין ציצת לאש? מה בין אש לסוד הנחש? מה בין אש לעולם, שנה ונפש? ואיך מכל הנ״ל רוקחים חיים של משמעות…..
לאש יש 2 צבעי יסוד: הצבע החיצוני הוא הצבע הצהוב. הצבע הפנימי של האש הוא הצבע הכחול.
באש הפנימית לא תוכל להגיע אם לא תסכים להקריב מעצמך עצמך. כיצד זה בא לידי ביטוי?
אתה חייב לוותר על כל סממנים חיצוניים, תוותר על כל מה שהיה לך, תסכים להכוות, להשרף, למות ואז יקרה בך משהו שעוד לא קרה. מה יקרה? אני לא יכול לענות כי זה תלוי אך ורק בך, עם איזה רצון אתה נכנס באש.
בטבע כמעט ולא תמצא את הצבע הכחול. כי הטבע מייצג את העולם החיצון, המתבטא ע״י מערכת החושים של האדם. אבל, אם לומר את כל האמת, הצבע הכחול טמון בפנימיות הטבע ויש לו סיבה מאד עמוקה מדוע אינו נחשף. כיום ננסה לחשוף חלק ממנו במסע לגילוי העצמי של האדם.
כחול זה למעשה הצבע של ההתהוות האינסופית בעולמנו. עם כחול הכל למעשה התחיל מבראשית ולא בכי גם המושג ״כחול״ קיבל קונוטציות לא חיוביות בכל הקשור לזיווג שבין הגבר לאשה.
עם צבע כחול, בני אנוש (אנשים חיצוניים) מן השורה אינם יכולים להתמודד והדבר יוצר בעיות שאת תוצאותיהם אך אחד עדיין לא יכול לאמוד. מה שבטוח הוא, שהחשיפה לצבע הכחול מהווה בעיה של ממש, לעין, לאישונים, לראייה, ולחלק במח השולט על כל הספקטרום החושי.
מה שידוע כיום כי הצבע הכחול החל להסב תופעות במח האדם, בזכות החשיפה העצומה לטלפונים החכמים ולצגים הדיגיטליים למיניהם. הצגים הללו פולטים אור כחול בעוצמות אשר את תוצאותיהם כולנו רק מתחילים להבין ולהרגיש. יש אינספור מחקרים ויש אינספור בעיות ויש אינספור הוכחות. אבל, כבר הבנו, שאין עשן בלי אש. ואם אתה בא להתעסק עם אש פנימית (אור כחול) בכלים חיצוניים ולא בכלים פנימיים (הזכרון, חשיבה יצירתית, השפה בה אתה משתמש) המבטאים את הבורא יתברך שהוא אור אינסוף ברוך הוא, האש הזו תשרוף אותך. היא לא תאפשר לך להתממש ולא תאפשר לך לחדור אליה.
מאידך, הצבע הכחול מקבל את התואר המלכותי. הצבע כחול עפ״י תורת הצבעים, מתאר את יסוד הנאמנות, השלווה הפנימית והרצון לשלום פנימי בכל מימד. זאת השאיפה של האנושות, רק שהגבר נעשה בכלים לא כשרים המטריפים את נפש האדם. אך לפעמים, כדי לעלות הכי גבוה, חייבים לרדת הכי נמוך. זה מחיר הפסגה, חברים. ואם ברצונך להבין מה זה להיות בן-אדם, אתה חייב להקריב כדי להבין את סוד האדם, את סוד הנחש ואת סוד האשה. זה כבר לא עניין של תהיה ובהיה, זה מחייב המציאות.
למרות שיש חלק שלם בעם ובעולם שקורא לצגים ״השטן בהתגלמותו״ ובצדק גמור, יש להם את כל הסיבות לכך. אותם צגים יוצרים כאוס כה עצום במח האדם, שהדבר תורם באופן ישיר ללפחות לשליש מאוכלוסיית התלמידים בעולם, צרה כה צרורה, שהמח מתרגם בצורה שגויה את המידע החושי.
אבל, אם חשבתם שמשפחת ״הצגים הדיגיטליים״ זה דבר רע, תחשבו שוב. הצגים הללו הולידו במוחנו תופעה יוצאת מגדר הרגיל אשר ביכולתה להתחבר אל עצמנו באופן לא טבעי. הצבע הכחול הנפלט מהצגים הללו יוצרים כאוס נוראי במח האדם האנושי, מביא לתופעות בלתי מוסברות, ומה שבטוח זה הוא: שהמערכת האחראית לעיבוד ולויסות החושי במח ( מה שנקרא קורטקס בלע״ז) יוצאת מכלל שליטה, ותופעות הלוואי הן אינסופיות, כי ייתכן פעם ראשונה בחיים, נגעת באינסוף.
חברים, זאת איננה בדיחה. אם תקח לאנשים כיום את הטל׳, אתה תגלה שלקחת להם את החיים. הם יהיו עצבניים, עצובים, מדוכאים, כועסים ועוד סדרה של תופעות שעוד לא חווינו. מה שבטוח הוא, שהטלפון הפך לידידו הטוב של האדם. ואם זה לא מספיק, תרגיש חופשי לדבר עם ״סירי״.
אם תרצה להבין רק את מימדי הנזק הראשוניים לחשיפה מרובה לצגים הדיגיטליים, הרי לפניכם תופעה חברתית במסגרות חינוך בעולם הלקויות למידה והפרעות קשב וריכוז. הם הילדים הכי מסכנים היום בעולמנו. מצד אחד הם מתחילים נחשפים לאור כחול המאפשר המביא להפרעות קשב וריכוז נוראיות, דבר המוליד כניסה לעולם בעל יכולת חשיבה מקבילי, לעומת אדם מן השורה החושב באופן טורי.
אותם ילדים בעלי הפרעות קשב, בהמון מקרים יש להם יכולת אינטואיטיבית בלתי מוסברת. הם פשוט יודעים איך הדברים צריכים להיעשות. פשוט ככה. מאידך, אין להם את הכלים להתמודד עם רוב המציאות. אנחנו ההורים, סינדלנו/בנינו את עתידנו (ילדינו) במו ידינו. נתנו להם מכשיר שאף אחד בעולם לא יודע לאמוד את המשמעות של ההתעסקות איתו. מה שבטוח הוא, משמעות הם כבר לא ימצאו שם. מאידך, הם בעלי פוטנציאל שהאנושות לא ראתה מעולם. אבל, חייבים ליצור ארגז כלים שונה במהותו כדי לסייע להם להצליח בטבע האנושי.
אף אחד לא באמת יודע איך להתמודד אתם. הם לא מסודרים, קשה להם לארגן את המחשבות, קשה להם להתבטא נכון, הם מצטיירים כעצלנים, כלא משקיעים, קשה להם לקרוא, להתמקד במשימה בכל תחום, הם כמעט ולא מסוגלים/לא רוצים לכתוב. המציאות זזה להם, מעורפלת, ועוד תופעות רבות המתסכלות מורה בכיתה של 30 תלמידים, והורים שאין להם חצי מושג עם מי יש להם עסק.
זאת איננה בדיחה חברים, מאחר והם לא מצליחים להתרכז במשימות מאד פשוטות. הם כל הזמן עייפים, לא מרוכזים, עצבניים, אין להם סבלנות. כשמדובר ביסודות כקריאה וכתיבה, הם רואים את המציאות זזה, מעורפלת, בוהקת. זאת לא בדיחה מאחר ואין שום סיכוי לממש שום חלום או מציאות ללא פיתוח יכולות שכאלו. הם נמצאים בכל מקום בחברה, והם עלולים להוות סכנה של ממש. אנחנו כהורים די מבינים מה המשמעות של אדם שלא חווה חוויות הצלחה בחיים. אנחנו די מבינים שבמצבים כאלה הדימוי העצמי של התלמיד שואף לאפס והדרך לגהינום של אותו אדם נסללה, לא עלינו.
ככלל, אם מישהו עדיין תוהה מדוע מדד אמון הציבור ומדד השמחה בגובה כה נמוך, שלא יתפלא כלל כי לעובדה שהאדם עסוק בכל החיצוניות יש מחיר מאד כבד באבדן העתיד. אנחנו צורכים המון בלי שום סיבה. אנחנו לוקחים משאבי מערכת בלי שום סיבה. השתוללנו, התפרענו, ושכחנו איך אפשר להנות מהדברים הפשוטים.
ישנו סרטון פרסומת של חברות כבלים בצרפת המראה לאמא המתוסכלת איך בקלות ניתן לחבר את כל המשפחה בחליצת כפתור, וזה ע״י כיבוי הנתב האלחוטי. עד כמה שזה מצחיק, זה אמת.
לסיכום ההקדמה: אם אין סדר וארגון חשיבתי, אין סדר וארגון בחיים ואם אין סדר וארגון, אין כלום. ואם אין יכולת לפתח כלום, אז לא היה כאן כלום וכנראה לא יהיה כלום. ובאין חזון, יפרע עם, ח״ו רחמנא ליצלן.
לשאלה אם התופעה הזו תהפוך לקללה או לברכה, תלויה אך ורק במעשנו היום. האם אנחנו עוצרים את הכאוס הזה ושולטים בו, או שהכאוס הזה עלול לעלות לנו במחיר שלא ניתן לאמוד כעת.
כי הם וגם אנחנו חיים בכאוס. הם חייבים תורה שתדע לנתב להם את הכאוס. זוהי בדיוק יסודותיה של תורת משה אשר באה לסייע לכל אדם ולתת את ארגז הכלים כיצד משנים צורה והופכים את דרך החיים מעולם פנימי לעולם חיצוני. איך העולם הפנימי יקרין לעולם החיצון. איך לקבל כלים לשליטה בכאוס של החיים. ועד שזה יקרה, אנחנו חיים לעשות וליצור את כל הגירויים החושיים הנדרשים על מנת שזה יקרה. עד היום, זה היה עניין ששייך לצדיקים. בדור של גאולה, כולם חייבים להיות צדיקים. זאת לא שאלה של בחירה. זה מחייב המציאות.
ולפני שנתחיל, אני רוצה לסיים ולומר כי משה רבינו בסוף המסע הזה מת. הוא לא נפטר. הוא מת. מה שזה אומר, שלאחר המסע הארוך והמפרך שתהיה חייב לעבור אותו, תצא ממך תורה חדשה שתגרום לך לחיות חיים של משמעות בכל דרך החיים שלך. חברים, ללמוד תורה ולקיים את המצוות בדור שלנו, זאת ממש לא שאלה של בחירה, אלא מחייב המציאות לחיים של משמעות בכל אשר נעשה.
״בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ״
במשחק החיים מקדם ועד היום, הכל התחיל מאדם, חוה ונחש. לא היה כלום לפני זה. האדם היה אנדרוגינוס, שילוב של זכר ונקבה. לאחר מכן, נוצר פיצול מהעצם, יצר זכר ונקבה כמערכות נפרדות, אבל הדבר הוליד רושם והוליד את מה שנקרא הנחש. האיש קיבל את החכמה, האשה קיבלה את הבינה. האיש קיבל את הגוף האשה קיבלה את הלב. האיש קיבל את חוט השדרה והאשה קיבלה את הדם. בינו לבינה הנחש יצר את כל הגירויים הנדרשים לדיסוננסים מירביים, לכל הספקות, לכל ייסורי המצפון, לכל מה שמניע את האדם להתבהמות, לכל מה שמוליד סלידה, חוסר כבוד, חוסר הבנה, מלחמות, בין האיש לאשה, כדי לצאת למסע רגשי ותודעתי.
ואם רוצים לדעת את מימדי הנזק, יש למעלה מ-50% גירושים בארץ. יש התמכרויות באופן שלא ראתה עין. הורים רוצחים את ילדיהם באמצעות ריטלין, אנשים לוקחים כדורים נגד דיכאונות, לבני האדם אין להם שום כלים לשליטה עצמית, לשליטה פנימית, כמות משכב זכר תפסה נתח שלא היה דבר כזה מעולם. הכל מותר, אבל על הדמוקרטיה הם לא יוותרו. אנשים לא מבינים שהם עבדים. אנשים לא מבינים שהם עובדים בארגונים שכל מטרתם היא לפתח כלים עבורם כדי שיוכלו לשלוט בהם טוב יותר. זאת האמת חבריי, עם כל הצער שבדבר.
יש רגש פנימי ויש רגש חיצוני. יש תודעה אנושית ויש תודעה אלוקית. יש את האונה הימנית (חכמה אינסופית) ויש את האונה השמאלית (התבונה האנושית). 99.99% מהאנושות כיום, מונע מהאונה השמאלית נעים כל הזמן בין העבר לעתיד. אף אחד לא ממש את הרגע, ובאין מימוש רגעי, אין כלום. היית כאן ולא היית כאן. אבל היהודי?? אותו עם שמהווה 0.001% מהעולם, שהוא יאבד את האינטואיציה? שהוא יאבד את הקשר לזהות שלו? שהוא יאבד את הנשמה שלו בשביל החומר? שהוא יטיל דופי ביהודים שומרי תורה ומצוות? שהוא ישכח מה זה יראת שמיים? שהוא ישכח שהוא חלק אלוקה ממעל ממש??
אז למה אתה כאן בכלל?
זאת שאלת השאלות. למה אני כאן? מה אני עושה פה בכלל? למה אני עובד כמו משוגע? מה אני עושה עם כל הכסף שיש לי או שאין לי? מה חשוב ומה לא? מה עיקר ומה טפל? ולמה הנוצרים, המוסלמים, חייבים לחזור לשורשים ולגלות את מידת הנאמנות שלהם לעצמם ומה שמהווה אותם, לחיבור לזהות שלהם ואיך שלא נסובב את זה, הם חייבים תורה.
זה קצת מצחיק ומגוחך שאתה רואה את האמירויות עם כל השפע שלהם, דבר שבהחלט גורם לאדם המצוי לראות עושר ברמות שלא ראתה עין ואם כל זה, שנכנסים לעובי הקורה, אם האדם נתפס בחכה של כסף או נשים, משם הוא לא ייצא לעולם, אלא אם כן מישהו מבחוץ ישלוף אותו. וזה תפקידו של עם ישראל בדור של גאולה. לגאול את העולם. אבל לפני שגואלים את כולם, איפה עם ישראל בדיוק בעידן של גאולה?
איכה? – מתי שאלת את עצמך את השאלה הקריטית הזאת? איפה אתה במשחק האש והמים.
אתה היהודי כאן כדי להפוך את היוצרות ולהכיר בתכונות הטבע ובתכונות האינסוף ברוך הוא, לחוות את שניהם ולבסוף לחבר בין שניהם כדי להפוך לדבר אחד. המסע הזה התחיל לפני אלפי שנים והשנה, תשפ״א, הגענו לנקודת תפנית. העולם עובר מסך אל עבר אנושות גלובלית, נאמנה יותר, מאוחדת יותר, קשורה עם הטבע, צורכת פחות, שלווה יותר, עסוקה ברוח ולא בחומר, מחוברת יותר, מעצימה ומחזקת, משפיעה המון טוב כי רק כך נקבל טוב.
לא ניתן לנצח את העתיד עם נשק, עם הפוליטיקה הקיימת, עם החוקים הקיימים, עם מבנה החשיבה הקיים, עם מבנה ההתנהגות הקיים. לכולם נמאס. אף אחד לא מוכן להמשיך לחיות כך. זה בכלל לא עניין של ימין ושמאל צהוב או כחול, שחור או לבן, אשכנזים ספרדים, וכו..
יש חוקים שנוצרים מהחיים– אלו הם חוקי הדמוקרטיה השולטים בבני אדם ומשעבדים אותם. יש חוקים שיוצרים חיים – בהם אף אחד לא משעבד אף אחד, אלא מעצים ומועצם. זאת שפה אחרת. זאת דרך חיים אחרת בה כולם ללא יוצא מן הכלל משרתים את המשמעות והיא האינסוף ברוך הוא. בלי תורה ובלי מצוות אין השפעה ואין כללים. זה משחק סכום אפס.
חברים, משהו בנו חייב להשתנות, לרצות להכנס את האינסוף בצורה מבוקרת, בצורה מסודרת, ובצורה ממקדת. בדיוק מסיבה זו הוקמה תנועת חב״ד לפני 200 שנה לערך, כדי לסייע לכל יהודי לקבל את הכלים הנדרשים ובדיוק מסיבה זו נתגלתה תורת החסידות. הם כבר ראו את העתיד בצורה הכי ברורה שרק תוכלו לדמיין. בדיוק מסיבה זו חייבים להתכנס פנימה. חייבים את ספר התניא כאמצעי שיסייע לך לדבר בשפת האינסוף.
אתה חייב ספר שיסייע לך להבין ולחוות את האינסוף כאן בעולם המציאותי. אבל, כדי לזכות לאש הפנימית, יש מערכת המעניקה את האיזון הזה כדי שהדבר יוכל להתהוות בנו. זוהי תורת משה. העולם השנה עובר מסך אל עבר האחד. כי ביום ההוא יהיה י-ה-ו-ה אחד ושמו אחד. כל הכוחות, והיכולות הקיימים בנו חייבים להתגלות, להתממש ולהתאחד , כדי לעבור שדרוג כדי להיות אנשים שונים במהותנו, דומים יותר למלאכים ולא לחיות, חלילה.
רוצה להיות כלי להשפעה הזו? סוד היהודי טמון במצוות ציצית. מצוות ציצית כוללת את כל המצוות אשר מבטאים את סה״כ הרצון העליון ברוך הוא. אם הבנו שאנחנו מורכבים מתודעה ורגש, הציצית משמשת אותנו ככלי למימוש הרצון העליון. ככה פשוט.
הציצית כוללת ל״ב פתילים, 8 חוטים ב-4 כנפות ו-5 קשרים בכל כנף. ה-8 קשור לחלק האינסוף שבך. בכל כנף יש פתיל אחד והוא התכלת, הוא לב הפנימי. זוהי התודעה האלוקית. המטרה שלנו היא לזכות לחשוף את הפתיל הזה בתודעה שלנו. ה-5 קשור ללב החיצוני המתואר ע״י 5 החושים של האדם. בד הטלית קשורה לעצם הבורא ממש ולכן הוא מורכב משחור ולבן.
למעשה חברים, אם אנחנו רוצים להיות אחד עם עצמנו, אנחנו חייבים להתחיל עם מצוות ציצית. כי המצווה הזו תגרום למסע חיינו להתממש בפועל ממש. אם נשים לב מה אנחנו קוראים בקריאת שמע כל יום לפחות 3 פעמים ביום, בפרשה השלישית אנחנו קוראים. ״ ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת והיה לכם לציצת וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה׳ ועשיתם אותם״..
קיום מצוות ציצת מביא את האדם להיות כלי להשראה האלוקית כאן בעולם הזה הגשמי, אשר מביא לגילוי ״הפתיל תכלת״ שזהו הגילוי מצד האינסוף, תולדת האור הכחול המתבטאת באופן מעודן ומבוקר, זוהי חכמת הבורא אשר שוכנת באונה הימנית של כל יהודי. ברגע ש״הפתיל תכלת״ התגלה בך אתה מתחיל לזכות לחיבור פנימי ואתה מתחיל לקבל ראייה בחוש. כשזה קורה, אתה מתחיל אט אט במסע אינסופי להתחיל לחזור לעצמך לגלות מי אתה באמת.
אתה זוכה לעדינות, אתה זוכה להיות נאמן, אתה זוכה להיות שלו יותר, אתה זוכה להיות שמח באופן שלא תלוי בשום עניין. אתה שמח כי אתה קשור עם הקב״ה. זה הכל. והוא מזין אותך והוא מכלכל אותך ומוודא כי לא יהיה שום צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם, ח״ו.
חבריי, התעסקות באש זה לא משחק לילדים. משהו חיים לצנן בין האיש והאשה. משהו חייב לאזן ולצנן את חיינו. משהו חייב לצנן את האש חיצונית והאש הפנימית הזו כי אש יש לה תכונה להתלקח (מה שנקרא- התמכרות). ובשביל כל זה צריך מים. ואין מים אלא תורה. וכל צמא ילך למים….
אתה חייב תורה. אתה חייב להכנס לפנימיות התורה.
זאת הולכת להיות שנה של המון ניסים ונפלאות. האמת, כל שנה היא מליאה בניסים ונפלאות. זאת רק שאלה של מודעות מה קרה לנו, מה לא קרה לנו, מה היה אמור לקרות ולא קרה ומה לא היה אמור לקרות וקרה. שב עם עצמך ורק תתבונן על זה, אם אי פעם בחיים תרצה לראות פלא, בחוש.
למי ששואל מאיפה מתחילים השנה, איך מתעלים כל אחד מתוך עולמו ומגיעים לרבדים הכי נעלים שרק ניתן לדמיין, הכל מתחיל ונגמר בשפה שלנו. לו רק ידענו את המיסתורין של לשון הקודש, כל ההסתכלות שלנו היתה מקבלת זוית ראיה אחרת. אתן לכם כמה נקודות:
התורה מתחילה באות ב׳ ומסתיימת באות ל׳, כי עולם פנימי מקרין לעולם חיצון. כי מטרת תורת משה היא לגרום לך לצאת למסע שיחבר בין העולם הפנימי לעולם החיצוני, שיאזן אותך, שיעניק לך את החירות האמיתית ולא את הקשר הנורא של חירות רגעית. רק התורה היא המערכת אשר ביכולתה להוביל לאיזון מהכאוס אותו סוחב העם. זה מעגל אינסופי שהולך ומתחזק ומתעצם. התורה באה לקחת אותך מהעולם שבו אתה נמצא ולהוביל אותך באופן נכון ומבוקר אל מי שאתה אמור להיות באמת.
אנחנו מדומיינים, חבריי. זאת לא הערה. זאת עובדה שמאד מאד קשה לאנשים לקבל אותה, והם בטוחים שאני המדומיין, ואני פשוט לא קורא את המפה של המציאות נכון. המזל שלנו הוא, שאף פעם לא מאוחר, כל עוד נעשה מהלך אמיתי בהווה.
והכל מתחיל היום. הכל מתחיל בשבת בראשית. את ההחלטה הזו אף אחד לא יוכל לקבל בשבילך, ידידי. אתה חייב להגיד ״רוצה אני״ כדי להכנס למהלך. אז אל תחשוב יותר מדי, שים ציצת ואח״כ תשאל את כל השאלות. כי אני לא ראיתי מערכת אחת בעולם שלא כופה את עצמה, ואח״כ אומרת לך תשאל שאלות בסוף. רק שההבדל בין תורות אחרות, בין חכמות אחרות, בין עמים אחרים, לבין העם היהודי, שתורת משה עמדה ועומדת בכל עולם, בכל זמן, ובכל היכולות של האדם.
יש לי חוסר הערכה לאקדמיה ולחינוך הממלכתי, מסיבה אחת בלבד. היא מסרסת את היסודות והערכים היהודיים. היא מסרסת בכל כוחה את התנ״ך. היא מוציאה את המשמעות מכל הזהות של העם ונותנת למדע לשלוט. למי שיש לו מעט יושרה ומעט ענווה, יכול בקלות להסיק כי ככל שהמדע מתקדם, הוא סותר אינספור מסקנות אליהם הגיע המדע במאה האחרונה. וגם אם המדע הוא נכון וגם אם המדע הוא אמת לאמיתה. אז מה? מה ההוראה מכך לחיים? מה אני אמור לעשות עם זה? איך הדבר יוביל לאיזון הכאוס האנושי והחברתי? זאת המדע לא פתר וגם לא יפתור. כי המדע בא לנסות להתחקות אחרי המחשבה האלוקית ולא להיפך.
מי שקיבל על עצמו להיות חייל יודע שקודם כל עושים ואח״כ שואלים שאלות. קודם עושים, ואח״כ מנסים להבין את המשמעות. וכאן אני מגלה בדיוק ההיפך, שדוחפים לכולם כל כך הרבה ״איך״ ואף אחד לא קם ושואל ״למה״. אתה יום אחד תקום ותצטרך לקבל החלטה מאד קשה, האם עדיף מעט ולהשאר עצמאי. או הרבה ולהיות משועבד. זה השקר הכי נוראי שמוכרים ליהודי ״חיים פעם אחת״.
אז גש לחנות, תקח החלטה טובה ושים ציצת מתוך כוונה או שלא מתוך כוונה. העיקר שתשים!! אתה תראה לבד כי היא תשמור עליך יותר ממה שאתה שומר על עצמך. ויה״ר כי נזכה כולנו יחד השנה הזו, להכנס לשביל הזהב שיוביל את העם הנבחר אל עבר המנוחה והנחלה, אל יום שכולו שבת, אמן.
שבת שלום
דויד בותרסון