(וְיָדַעְתָּ הַיוֹם וַהֲשֵבֹתָ אֶל לְבָבְךָ כִּי יְ-ה-וָ-ה הוּא הָאֱל-הִים ( דברים ד׳ לט
כל גרעין לפני שנהפך לצומח, היה חייב להתפרק לגמרי, למות, בכדי לזכות לצמוח ולהיות עץ פרי.
אותו דבר האדם. אם הוא רוצה להפוך להיות עץ פרי בגן העדן של הבורא, הוא חייב למות ולשכוח את מה שהיה, יחשיכו לו את העיניים ויום אחד הוא יתגלה מחדש, אישיות חדשה, עד שיהפוץ לעץ פרי שנותן ונותן ונותן, כל עוד האדמה מזינה. והשאלה היא, האם הפכנו להיות עץ פרי שכזה……🤔
לפני כמה שנים בקהילת חב״ד בארגנטינה אמא איבדה את בנה היחיד בגיל מאד צעיר והוא בן 19.
הרב של הקהילה ניסה בכל דרך לעודד אותה ולחזק אותה באמונה כי הכל בהשגחה פרטית ורב הנסתר על הגלוי ואין לנו להרהר אחר מחשבותיו . אבל, היא סרבה להתנחם. כל נסיונותיו עלו בתוהו.
יום אחד הגיע משפיע מאד מפורסם ממיניסוטה לכנס בארגנטינה, הרב מאניס פרידמן. השליח אסף אותו משדה התעופה בדרכם למלון. בדרך הוא סיפר לו אודות האשה וביקש את עזרתו אולי יצליח לשכנעה. הרב פרידמן הסכים להפגש עמה, והלה שוחח כמה מספר שעות עם האמא, אך ללא הועיל. ואז הוא אמר לה, ״תראי, אם היו אומרים לך בטרם תכנסי להריון שאת תקבלי ילד אחד בלבד, והילד הזה ימות בגיל 18, האם היית מסכימה לעסקה? האשה חושבת ועונה בשום אופן לא. ובכן גבירתי, אף אחד לא שואל אותך.״
הוא קם והלך.
לאחר מספר שבועות השליח רואה את האשה מגיעה לבית חבֿ״ד לתפילות ושם לב שהיא מצטרפת אט אט לשיעורים וחוזרת לחיים. היא הבינה את מה שאנחנו עוד לא הבנו, וזה שאף אחד לא באמת שואל אותנו. ואם הדברים הם באמת כך, אז מה השאלה בכלל?
השאלה היא מה התכלית. ומהם האמצעים לממש את התכלית. זה כל הסיפור.
ואם תרצה להבין עד כמה אתה רחוק מלקיים את המשפט ״ואהבת לרעך כמוך״, הרי לפניך תמונת מציאות על חייך. למערכת היחסים שבין אדם לחברו נתבקשת לקיים את הציווי ״ ואהבת לרעך כמוך״. למערכת היחסים של בין האדם לבוראו נתבקשת לקיים את הציווי ״ואהבת את ה׳ אלוקיך״.
ולשאלה מה קודם למה, זאת בדיוק השאלה של הביצה והתרנגולת. אחד קשור בשני, וחייבים מערכת תיווך בין כולם.
למה אתה לא אוהב את חבריך? התשובה תהיה אולי מעט קשה לעיכול, אך היא טמונה ביכולת האמונה. מה הקשר? כדי לענות על כך, נבין קודם מהי אמונה. אמונה היא יכולת הקיימת בכל אדם, המאפשרת לו להתחבר לעולם/לשפה שתגרום לו להבין את מה שהוא לא מבין. לכן אדם שאומר על עצמו ״אני לא מאמין״, רק מעיד עד כמה הוא אינו מודע לעצמו ועד כמה הוא נחות, ח״ו.
כשחמישה אנשים יושבים ומשוחחים וכל אחד מביע את דעתו, אין זה רלוונטי בכלל מה כל אחד אומר. ייתכן מאד שדבריו הם נשגבים מאד, וייתכן שדבריו הם ממש לא רלוונטיים. מה שחשוב הוא:
- האם באמת הקשבת לכל דבריהם של כולם
- האם התבוננת על כל דבריהם וניבית לרדת לסוף דבריהם
- מה הפנמת מדבריהם? כי קל מאד לומר שדברי פלוני הם שחור משחור, אבל לא באמת ניסית להלבין את דבריו.
- מה יצא מפיך כתוצאה מדבריו של כל אחד לחבריך לשיחה. האם מילותיך העצימו או הקניטו את חברך. הגדולה היא לגרום לחברך שיסיק מסקנות מתוך דבריו. ולא שאתה תתן לו את זה לעוס. כי אחרת הוא יפרוק את כל זעמו עליך.
אם כל שיח היה מתנהל באופן שכזה, אף אחד לא היה ממהר לדבר, אף אחד לא היה ממהר להגיב, אף אחד לא היה ממהר להקניט וכו וכו. ואם לא הצלחת לרדת לסוף דבריו של חברך, זאת גדולה לקום ולומר לו ״שמע, לא הבנתי תסביר שוב״.
ובכן, זה באמת לא משנה מה אתה חושב, אלא איך מתוך דבריך אתה מעצים או משפיל את דברי חברך. וזאת עבודה כל כך קשה, שאם תשאל ״למה באתי לכאן?״ להלן התשובה. אז נכון שלא כולנו נולדנו להיות צדיקים, אבל אם השיח המתקיים אף בחלונות הכי גבוהים אינו שכזה ואף בין החכמים יש מה לשפר, הרי לפנינו אתגר חיינו. לא להשפיל ולא להקניט אף אחד ח״ו, כי אם איך ניתן להעצים אותו מתוך עולמך.
ואם ארבעת המהלכים שצוינו לעיל אכן התקיימו בך באמת, חשוב שתדע, כי קיימת את העניין המאד נעלה והוא ״שויתי הוי׳ לנגדי תמיד״. ככה זוכים לעשות גם ואהבת לרעך כמוך וככה בדיוק מקיימים ואהבת את ה׳ אלוקיך. רק להזכיר שהמונח אהבה= קישור, חיבור.
כדי להגיע לרבדים כה עמוקים ונעלים, אתה חייב מדריך שכבר היה, ביקר, חי ומכיר את תכונות האינסוף ומנהל את חייו מתוך תכונת האינסוף. אחד שכזה, רצוי מאד שתתחבר אליו. אחד שכזה הוא הצדיק של האמת. ואם יש לו מספיק כישורים חברתיים, ואישיותיים, הוא אדם שיכול לקחת אותך על מגש של כסף, שלב אחד שלב אל עבר האינסוף ברוך הוא ולגרום לך להתממש ולהיות הכלי הכי ראוי לאהבת האדם ואהבת הבורא יתברך.
יש 2 מצבי קיצון בהם האדם נדרש לאהבה גדולה:
- כשהוא תינוק
- כשהוא זקן ומבוגר מאד.
כשאתה תינוק, אם לא קיבלת אהבה, איך תדע לתת? אם קיבלת אהבה בהיותך תינוק ולא הענקת אהבה לכלל במהלך שנות חייך, אז למה שתקבל אהבה בזקנתך? אם נתת אהבה בחייך, דע לך, כי לא תפטר מן העולם עד שלא תקבל אהבה כזו טובה ואיכותית על כל מה שנתת בשנות חייך.
היתה אשה מאד מבוגרת שנולדה בשואה. היא ממש גדלה בשואה. בערוב ימיה היא היתה מצטרפת להרבה שעורים בחסידות וקבלה. היא מקשיבה שיעור אחרי שיעור בה הרבנית מדברת על ״ואהבת לרעך כמוך, אהבת ישראל, אהבת ה׳ וכו כוו..״ ובאחד השיעורים היא אומרת למדריכה ״תשמעי, אני לא מרגישה את כל האהבה שאת מדברת עליה. אין לי מושג על מה את מדברת. אני נולדתי בשואה ובהיותי כזאת אני לא קיבלתי שום אהבה. למי בכלל היה זמן בשבילי. עצם העובדה שאני חיה, זה נס.
עבר זמן, והאשה הזו חוותה מוות קליני. במהלך המוות קליני היא רואה איך שהעולם, ובני האדם באחדות גמורה, נעימה, עדינה, הכל אחד ממש עכשיו. האשה חזרה לחיים וסיפרה את כל מה שחוותה בשיעור. והיא סיפרה, רק שחוויתי מוות קליני הבנתי לראשונה בחיי, מה זאת אהבה.
אני מניח שאף אחד מאיתנו לא מחפש להגיע לשם כדי להבין שכל הטוב זה כאן. שהכל טוב ממש ברגע זה וזה רק עניין אל השקפת עולם, שבכדי להגיע לרמה שכזו, אתה חייב את הצדיק של האמת שיקח אותך יד ביד, אחרת אתה לא עובר מסך. מעולם לא יצאת ממצרים, ואתה לא באמת עץ פרי נושא פרי למינו….
״גדולים מעשי צדיקים ממעשה שמים וארץ״ – למה?
כי במעשה שמים וארץ האינסוף נסתר בטבע (בדומם, צומח, חי, מדבר), ואילו במעשה צדיקים האינסוף מתגלה בטבע. ואשרי מי שזכה להיות בעל תשובה. כי הם מעל לכל. עכשיו שכל אחד יסיק את המסקנה הנדרשת, לא האם הוא מאמין, אלא מהי מידת ומעלת אמונתו.
חברים, עד שלא נבין שזאת התכלית, אתה לא תהיה כלי. וכל פעם שתיצור משמעות לא נכונה לחייך, הכלי יתנפץ ויישבר לרסיסים. זה יכול לקחת שנה, שנים, עשור, ואולי חיים שלמים. אבל, זה יתנפץ לנו בפרצוף. והכאב והתסכול הם כל כך גדולים שפשוט קשה לנו להבין שאנחנו לא מבינים כלום. וכל זה למה? כי כל האמת שיצרת לחייך היא סובייקטיבית.
שימו לב גם שהמילה תכלית היא ת׳ בתחילה ות׳ בסוף ובאמצע חבויה המילה כלי. הת׳ הזו מוגדרת הת׳ של מידת האמת. כלומר, כיצד עוברים מרמת סובייקטיבית לאמת אובייקטיבית ומתוך זה זוכים להיות כלי אחר לגמרי, בו ניתן יהיה להתממש באופן אינסופי.
התחום הזה הוא די חדש ליהודי המתחיל ובטח לאותו אחד המנסה להתקרב לבוראו. לממש פוטנציאל אינסופי? אנשים בקושי חושבים ואם חושבים, הם מחפשים נואשות את ההגיון. המונח פרדוקס, גדול עליהם בעשר דרגות. רק אנשים עם דפוסי חשיבה ותכונות אלוקיות, יודעים להרוג 2 ציפורים במכה אחת, בכל מהלך שהם עושים. זה עולם שונה לגמרי ביסודו.
מאידך, אנשים מתמודדים עם מה יהיה מחר, קשיים מכאן ועד ירושלים, ואתה בא עם סיפורים פילוסופיים, יפים ככל שיהיו, ואז מגיע משפט המחץ, ״ידידי, הדיבורים האלה לא ישלמו את המשכנתא. שחרר…״ נו, מה תגידו על זה?
ובכן חבריי, זה ממש לא חדש. גם למשה רבינו לא הקשיבו, מקוצר רוח ועבודה רבה. תקראו… זה פשט. עד, שקרה משהו שהעם לא ראה הרבה זמן. משהו פלאי. משהו לא הגיוני, משהו מדליק שגרם לאנשים לחשוב שאולי באמת יש אפשרות למציאותי אחרת.
אם מישהו חושב שהקורונה תעלם מחר בבוקר, לא יודע את נפשו מצער. ואם מישהו חושב שהוא לקח חיסון ועכשיו זהו, הוא מוגן, הוא פשוט לא מבין עד כמה הוא לא מבין. הקורונה ללא ספק, מתחילה להניע אנשים ואוכלוסיות מדפוס חשיבה שאין צורך לחשוב, לדפוס חשיבה של חייבים לחשוב וזה לכשעצמו, מהווה שינוי. אבל הדרך עוד ארוכה.
חשוב לציין כי המשמעות של האות ת׳ בתחילה ובסוף במילה תכלית, היא, שבאת לעולם הזה מעולם האינסוף, כדי להפוך להיות כלי, דרכו תוכל לשרת את האינסוף כאן בעולם הזה. זאת התכלית שלך ידידי וכל השאר זה אוסף של מקרים, שמטרתם לגרום לך להפוך לכלי האובייקטיבי.
מאידך יבואו כל החכמים ויודעי העתים ויאמרו ״תשמע, משם אף אחד עוד לא חזר וחיים פעם אחד״. או עוד משפט ילדותי של חסרי דעת ; ״הנה תראה איזה עשיר הוא היה והלך בלי כלום״.
זה לא נכון בעליל!!!!
אי אפשר שכולם יהיו עשירים כרגע, ואי אפשר שכולם יהיו עניים כרגע. אי אפשר שכולם יהיו נורמאליים כרגע ואי אפשר שכולם יהיו משוגעים כרגע. אי אפשר שכולם יהיו שמחים ואי אפשר שכולם יהיו עצובים. יש כאן מערכת על שמנהלת ומאזנת את כל מה שקורה בעולם הקטן שלנו והיא מנהלת אותו עד לפרטי פרטים, שפשוט ובסיסי לכל מי שמתבונן ומעמיק, שכרומוזום אחר יותר מדי ואתה מחוץ למשחק החיים.
ולמה אתה לא מאושר. ולמה אתה פעם ככה ופעם אחרת. מאיפה כל חוסר היציבות האישיותי הזה בא? ולמה אתה לא משתף ולמה אתה לא מעצים, ולמה אתה לא אוהב, ולמה אתה מי שאתה?? וכו וכו..
ספר התניא מתחיל את במשפט ״ משביעים את האדם שתהיה צדיק (מחד) ואל תהיה רשע, מאידך.
כדי להתחבר אל האינסוף, בכדי לזכות להיות כלי ראוי ( מה שאתה מבקש להיות כאן בעולם) , אתה צריך ליצור 2 תכליות.
- תכלית ראשונה – ״ תכלית שנאה שנאתים״. כל מה שמנגד ומונע ממך להיות טוב ומיטיב, אתה חייב לפתח שנאה כלפי אותו הדבר. כדי שזה אכן יקרה אתה חייב אמצעים. אלו מצוות הלא תעשה.
- תכלית שניה – ״לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצוותך מאד״ – אין גבול למה שאפשר להיות. בדיוק כמו שיש אין ספור אמיתות סובייקטיביות שהם מנוגדות בתכליתן לאינסוף, וזאת באמצעות השכל והכישורים אותם פיתחנו כדי להיות אנשי מקצוע בתחום בו אנחנו עוסקים, כך בדיוק עליך להבין שיש אינספור אמיתויות אובייקטיביות שכולן יחד מייצגות את האינסוף. כדי שזה יקרה אתה חייב אמצעים. אלו מצוות עשה.
זה שמחה גדולה לאמא שאתה רופא. אבל אם רופא לא מאמין שרפואה שלימה יכול לתת רק הבורא, אז הוא לא רופא. הוא שקרן וצבוע. ואם רופא היה מבזבז 50% מתהליך הריפוי של המטופל בבעיית הנפש, החולה לא היה חוזר יותר לקופת חולים.
אבל, זה לא משרת שום אינטרס כלכלי. זה משרת אינטרס של אדם אחד שהוא יו״ר חברת התרופות ואין לו שום אינטרס שתהיה לך רפואה שלימה. הרי גם ככה אתה עומד למות, אז בוא נהרוג אותך לאט ובייסורים ועל הדרך נעשה עליך קופון. מה יש? האם זה חטא?
ככה העסק עובד חברים. לא רק ברפואה, אלא בכל ממסד. בכל תחום. בכל נושא. וכשבאים קומץ קטן מאד של יהודים וצועקים ״ הצילו הספינה טובעת״, אנשים מתחילים לשווק חגורות הצלה במקום להבין איפה יש חור באונייה. והאמת היא שזה ממש חשוב לשווק חגורות הצלה, אבל לא כדי שנמשיך לחיות עם המצב, אלא בכדי להבין את שורש העניינים כדי שמחר הספינה לא תטבע שוב.
אי אפשר לנהל עסק לאורך זמן, בתנאים של קומבינה, וכיבוי שרפות. זה לא יחזיק מעמד.
בואו נודה פעם אחת ונאמר, שכחנו מי אנחנו. שכחנו את הזהות שלנו בגוף הזה שנקרא עולם קטן. שכחנו כי היהודי, תפקידו כאן להאיר את העולם. ואז כשלא עושים את מה שנתבקשנו, מתחיל מסע לקברי צדיקים, מתחיל מסע לצדיקים חיים, מתחיל מסע של התכנסות פנימה וכו וכו… כל הטעויות האפשריות האדם עושה. והוא צועק מחר בבוקר ״ יה״ר מלפניך ה׳ אלוקינו שיבנה ביהמ״ק במהרה בימינו ותן חלקינו בתורתך״.
נו באמת…
האמת, הכי מכעיס זה אותם רבנים/עסקנים/אנשי עסקים/בעלי דעה שבנו אימפריה חובקת עולם או חובקת עיר או מה שזה לא יהיה ויש להם את כל האינטרס שתישאר טיפש. זה עסק חבל״ז. פטור ממס, נטו לכיס. אני לא יודע איזה ביהמ״ק הם בונים אבל זה לא נראה טוב. והכל יתהפך להם בפרצוף. זה רק שאלה של זמן.
השבוע לפני 70 שנה עלה הרבי מלובביץ׳ להנהגת תנועת חב״ד ולנשיאות בנ״י. אם תשאלו אותי למה הוא הכי ראוי להקרא הנשיא של עם ישראל, כי הוא יותר מכל מנהיג אחר הלך לפתח את ארגז הכלים האולטימטיבי לגאולה האמיתית והשלימה, עד הסוף. זה היה התכלית שלו כדי שכל אחד ואחד מאיתנו יהיה כלי ראוי להתחבר אל האינסוף.
זה קרה בי׳ שבט תשי״א. אם מישהו חושב שהתאריך הזה היה במקרה, אסביר לכם למה דווקא בי׳ שבט הוא עלה לקבל את הנשיאות. תשימו לב שיי שבט זה התאריך שתמיד יוצא לפני פרשת בשלח. בפרשת בשלח קורים מס׳ דברים מאד משמעותיים:
- פשרת המן
- קריעת ים סוף
מה התפקיד של נשיא בישראל? ( לא נשיא מדינת ישראל) אלא נשיא עם ישראל.
- להזין את העם באמונה (זוכרים את שכתבתי לעיל)
- שתורתו ומעשיו יובילו אותך אל האינסוף כדי שתזכה להיות כלי ראוי כאן בעולם הזה הגשמי בכדי שתזכה להתממש מתוך תפקידך בעולם.
ההבדל שעשה הרבי לעומת צדיקים אחרים הוא, שהוא יצר מנגנון שיגרום ליהודי הנבוך, המבולבל, התשוש, לקום כמו אריה, ולהתחיל לבנות את החיים שלב אחר שלב, להבנות מחדש.
לכו תבדקו אותי בבקשה ותראו מה עשה הרבי מלובביץ ומה עשתה חסידות חב״ד ומה כל כך מיוחד בה. כי מצד אחד, כל עם ישראל אהובים, כולם ברורים, כולם גיבורים וכולם קדושים. הרבי, להבדיל מאנשים אחרים פעל בעיניים ובמשקפיים של הבורא. למה אני מתכוון?
למי שמכיר באמת את אהוד ברק, הבן אדם הזה הוא אסטרטג ברמות מטורפות. הוא יודע תחבולות מלחמה בצורה יוצאת מן הכלל. אבל, הוא סוליסט. לא סופר אף אחד ממטר ופועל עצמאית. אני בכל ואין עוד מלבדי. לוקח החלטות לבד ופועל לבד ועושה כאילו הוא בצוות. ובגלל זה הוא לא ראה ברכה בפועלו.
עצים שנוטעים בעיר מקיפים אותם בחגורת ברזל כדי שלא יגדלו עקום. עצים ביער לא צריכים את זה, הם גדלים ישר באופן טבעי.
איפה ההבדל?
ביער, העץ שמשתטה ומנסה לפלוש לאזור מחיה שאינו שלו – מהר מאוד העצים האחרים מיישרים אותו, “מאפסים” אותו. לעומת זאת בעיר העץ גדל לבד, אין מי שיישר אותו כך שברור שיגדל עקום, לכן דואגים מלאכותית שיגדל ישר.
לעולם תהא דעתו של האדם מעורבת עם הבריות, הסביבה כבר תוודא שהוא לא יצמח עקום – “הסכת – עשו כתות ועסקו בתורה, לפי שאין התורה נקנית אלא בחבורה, דאמר רבי יוסי ברבי חנינא, מאי דכתיב חרב על הבדים ונואלו? חרב על תלמידי חכמים שיושבים לבדם ועוסקים בתורה, ולא עוד אלא שמטפשים” (ברכות סג)
הרבי לעומת אהוד ברק, יצר מפעל חיים. הוא פעל דרך שלוחיו. הוא נתן לכל שליח לפעול כאילו הוא הרבי. הוא נתן לכל יהודי הכי פשוט, את כל הכלים להיות חסיד. הוא הוריד ברכות דרך שלוחיו.
הוא לא נתן עצות בהלכה, אלא ביקש שיפנו לשליח באזור או לרב או לרופא יועץ וכו. הוא יצר מעגל בלתי מוגבל של אנשים בו כולם מתחילים להתחבר לכולם. כל ההחלטות היו דרך וועד שהרבי הקים. אמנם הוא היה היו״ר אבל מעולם לא לקח החלטה לבד.
או ביחד או אין החלטה.
הרבי הזין יהודים אבודים באמונה מתאמתת עם כפית. והרבי באמצעות תורת החסידות יכול לקחת אותך וכל אחד ואחד מאיתנו ולקרוע לנו את ״ הים סוף״. את מה שמונע מאיתנו לראות במציאות הגשמית את האמת , את המציאות האובייקטיבית.
את זה ידידי, לא תצליח לעשות לבד. אתה חייב את הצדיק של אמת. אתה חייב את נשיא הדור. זה בדיוק מה שעשה משה רבינו בקריעת ים סוף.
והיו צדיקים לפני ולאחר פטירת הבעל שם טוב שזכו ליגוע באינסוף. וכל אלה שנגעו באינסוף כתבו תורה. אדמו״ר הזקן מייסד תנועת חב״ד לקח את זה צעד אחד קדימה וכתב שפה. איך שלב אחרי שלב תתחיל להתפשט מענייני העולם המעלים על המציאות האובייקטיבית.
תדעו לכם, להבדיל מכל ההשקפות עולם האחרות של רבנים גדולים, הרבי מעולם לא רצה שאנשים יעזבו את תפקידם בעקבות רצונם של יהודים להתקרב ליהדות. בדיוק ההיפך מכל הרבנים האחרים.
להיפך!!!
דווקא מתוך עולמך, דווקא מתוך מעמדך תפיץ את הבשורה , תפיץ את הטוב, תתן ותתן בלי גבול כי ככה מגיעים להיות בעלי דעת, ככה מגיעים להיות אוהבי ישראל באמת , ככה זוכים להיות אוהבי ה׳ .רק ככה זוכים להרגיש את המשפט ״ הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד״
יש כאלה שקורים פרשת המן וחושבים שזה יביא להם פרנסה גשמית. זה רק מעיד עד כמה חשוך העולם ועד כמה רבנים מחשיכים לאנשים את העיניים. חברים, אל תבוא לאינסוף עם חליפה גשמית. אתה לא תגיע!! תתפשט!! תבין שמישהו הלביש עליך כל מיני חליפות שלא שלא מגלות את מי שאתה אמור להיות באמת.
כדי להיות היזם האולטימטיבי, אתה חייב לפתח כישורים בלתי אנושיים. כן חברים, בלתי אנושיים. אחרת אתה לא תגיע לשם. סתם מבלבלים לך אתך המח כל ספקי ההעצמה האישיותית. חברים, במסע הזה שבו אתה רוצה לצעוד מהאמת הסובייקטיבית אל עבר האמת האובייקטיבית אתה לא יכול לצלוח את זה לבד. אתה חייב את משה רבינו של הדור. את הצדיק של אמת. אין לך סיכוי בלעדיו . אני לא אומר דברים בשליפה אלא מתוך נסיון אישי.
או שאתה קשור אליו או שאתה במקום אחר. יעזבנו יום יעזבך יומיים. ככה זה עובד. או שאתה מחובר והוא מוביל אותך מתוך עולמך, אט שאתה פשוט הולך לאיבוד.
״ ויאמינו בה׳ ובמשה עבדו״
אז לכל מי שקרא בפוסט בקודם מהם 10 המהלכים אותם כל יהודי צריך לעשות כל יום כדי לזכות לצאת ממצרים, וש״ ים סוף״ יקרע לו לאדם כדי להתחבר ל״ ים האין-סוף״ אתה חייב את משה רבינו של הדור. כי הוא ורק הוא מחזיק במפתחות של קריעת הים סוף עבורך.
ברגע שתבין ותרגיש באמת כי אין עוד מלבדו, אתה תקבל מנוע חדש בתכליתו עם אנרגיה בלתי פוסקת לרצות להיות שמח מהסיבות הנכונות. באופן בלתי פוסק.
חברים, אנחנו חייבים לשנות את כל תפיסת עולמנו כי היא ממש ממש לא טובה ולא נכונה. זה כואב לי שאני רואה יהודי עושה טעות כי הוא עיוור. הוא פשוט לא רואה והכל מולו. ולשאלה כי ״ אף אחד עוד לא חזר משם, התשובה היא ממש פשוטה, הם ממש לא הלכו לשום מקום. זה הכל כאן. רק שאנחנו לא רואים את זה.
יש מתים שהם חיים הם הצדיקים הנקראים ״ ישני עפר״ ויש מתים שצריכים החייאה, ויש נופלים, ויש חולים, ויש אסורים אכל כולם כאן. וכל אחד מהם נמצא ברובד אחר אבל זה הכל כאן. אל תלך לשום מקום.
זהו חברים הכח של נשיא הדור. זה הכח של צדיק של אמת. וזה תפקידנו השבת הקרובה. לקחת החלטה טובה במעשה בפועל, לזכות להיות קשור עם צדיק של אמת ע״י לימוד תורתו והתקשרות עם אנשי שלומו ושלב אחרי שלב, יום אחרי יום, שנה אחרי שנה כל פעם כולנו יחד נזכה לצאת עוד פעם מחדש משעבוד לגאולה ועד לגאולה הנצחית , בהם אנחנו ניראה ונראה לעצמנו ולכולם כי אנחנו המנהלים של העולם , בקרוב ממש אמן.
שבת שלום
דוד בותרסון
🍷🤗🍷
