(לָמָ֣ה יְ-הֹ-ו-ה תַּֽעֲמֹ֣ד בְּרָח֑וֹק תַּ֝עְלִ֗ים לְעִתּ֥וֹת בַּצָּרָֽה׃ ( תהלים י, א
אם אי פעם תרצה להיות מי אתה באמת, אתה תאלץ לאכול כל כך הרבה חצץ ועד שלא תטעם את כל סוגי החצץ שהעולם הזה יכול להעניק, לא תבין מי אתה באמת. שהרי, אין חכם כבעל נסיון.
אבות האומה העברית קיבלו את המציאות ומתוך קבלת עול והתנסות, הם גילו את עצמם ובעיקר את התכלית. הם הבינו את סדר השתלשלות הבריאה, גילו את סוד השתלשלות 7 המלכים אשר דרכם הכל זרם. הם גם הבינו שהדרך בין אותם 7 מלכים אשר קיימים בעולם ללא גבולות, חייבים לפתח כלים בעולם המוגבל שלנו כדי שמהם העולם הקטן (האדם) יוכל להתממש. ומתוך עולמם הם יצרו כלים לאפשרות של התממשות האינסוף בעולמנו המוגבל.
הם לא שאלו למה. הם לא היו חוצפנים. הם קמו ועשו ופעלו ומתוך עשייה יוצאת דופן של נתינה עצמית /ביטול עצמי, באופן שההשפעה מהתודעה האינסופית אכן יכולה להתממש ולגרום לשינוי המציאות, למציאות טובה יותר, מזוככת יותר. אחרת, את מי מעניין כל התורה הזאת.
ללא ספק, ידיעת כל המהות גרמה להם להפוך לאבות האומה האנושית ובפרט לאבות האומה העברית. משה לא היה רחוק מהם. רק שהוא היה חוצפן וקם והעז לשאול ״למה?״. מה מטרת העולם, מה מטרתו של עם ישראל, ואם זה העם שאתה הבטחת לאבותיו את כל הטוב שיצרת בעולמך, מה אתה מענה אותם?
זה מדהים אותי איך אנשים בעלי גישה כל כך רדודה עדיין חושבים שמגיע להם הכל ובלא יגיעה עצומה לא מבינים למה אין אור בקצה המנהרה הנוראית הזו. אפשר לצחוק עלינו, אבל זה שחטפנו מהמחנכים שלנו, עזר לנו מאד להבנות אישיותית. אני לא ראיתי שהדרך בכפפות של משי הוכיחה את עצמה. חינוך, צריך לבוא מתוך העולם של הילד. יש בעלי מזג חם, יש בעלי מזג קר, יש חכמים, יש חצופים, יש מדומיינים, יש יצירתיים, יש עצלנים, יש חכמים, יש עדינים ויש גסים. מחנך במאה ה-21 חייב להיות פסיכולוג הנפש אחרת אין לו שום סיכוי לשרוד ולנצח בכיתה הטרוגנית.
חינוך לא יהיה שם. הוראה כבר לא מעניינת, אפשר לקבל מידע היום באמצעים רבים ומגוונים ואם איש החינוך לא יודע לזהות את המצב של כל אחד בדיוק ומשם לבנות את הפלטפורמה כיצד כולם עובדים יחד בהרמוניה, זה לא יעבוד. וככל שהזמן עובר, זה משחק לרעת כולם, כי כולם מבקשים לצמצם 12 שנות לימוד ב-2-4 שנים. כל אחד מבקש ללמוד על רגל אחת מבלי לצאת מעצמו, מבלי לפתח כלים להתהוות מחדש בכל דרך אפשרית.
ואם הכל בראש, מה אתה יודע על הראש שלך? מה ידוע לך על כישורי המוחין? הם ידעת שיש חכמה חיצונית ויש חכמה אינסופית? האם ידעת שיש תודעה אינסופית ויש תודעה אנושית? האם ידעת שאתה- זאת ההגדרה למידת ההכרה החושית שלך בעולמות הסובבים אותך ? ואם נולדת בעל תכונה לא טובה, איך אפשר להמיר את התכונה הלא טובה למעשים טובים אשר יגרמו לך להבין שהתכונה הלא טובה שהיתה בך, לא באמת היתה לא טובה. היא היתה טובה גמור, רק שעד היום לא היה כלים להלביש את הרע הזה, כביכול במציאות הגשמית.
זה כל הסיפור. בדיוק בשביל זה הקב״ה יצר את הבורר ואת המתברר. יצא את החיצוני ואת הפנימי. יצר אור ויצר חושך, את היהודי ואת הלא-יהודי וכו וכו.. אפשר לצחוק על הגוים, על הדתיים, על החילוניים או כל מי שרק תבקשו, אבל הביחד הזה, המלחמות הפנימיות הללו, הכעסים, הפיצוצים וכו וכו, גורמים להמון כלים להיווצר, להמון מציאויות להיווצר, בכדי לגרום לעולם להתברר.
עם תורה ומצוות אפשר להגביר את האור על פני החושך. אבל עם מעשים בעלי משמעות, אפשר לגמד את החושך ולהביא המון אור לחיינו. אנחנו באנו כאן כדי לעשות ולא כדי לשבת כל היום בבית המדרש. כל אחד מאיתנו צריך למצוא את ארגז הכלים הנכון לאיזון עצמי בין התורה למעשה. כי בלא תורה אין טעם למעשה ואז חוטפים מכות. מכות קשות מאד.
אם הסטירה שהתלמיד קיבל היתה מתוך אהבה ואכפתיות, הילד בד״כ יקבל זאת ולא יוציא מילה מפיו. אם הסטירה היתה התפרצות רגשית, התלמיד לא יסלח למורה ואף יגער בו בצורה קשה מאד. וזה לא רלוונטי אם מדובר סטירה או באקט קשה כלל שניתן לחשוב.
דע לך, אם אתה שואל למה כי אתה באמת רוצה להיות אדם טוב יותר, הבורא יוציא אותך למסע ואתה תצא מכל המצרים הנוראי הזה שמגביל את מידת ההכרה האינסופית הקיימת בי, בחושים בפועל. אם אתה שואל כדי להתריס, אתה לעולם לא תצא ממצרים ואתה תראה את כולם יוצאים ואתה תביט בהם משתאה, למה הם כן ואני לא.
הפוסט יכול להסתיים כאן, או שהוא רק יתחיל כאן. אם אתה קורא ולומד כדי להשתנות, יש טעם למאמר הנכתב. ואם לאו, לא עלינו הדבר נחשב לחרב פיפיות של ממש.
מי נחשב אדם חכם? אחד שיודע לשאול את השאלות הנכונות, או אחד שיש לו תשובה לכל שאלה. למה כל דבר מתחיל ב- ״ למה״, ואולי נכון היה לשאול ״איך״. כי מה זה כל כך משנה עכשיו למה זה קרה. זהו, זה קרה, עכשיו בוא נסתכל איך מתקנים. מה זה ייתן כל ההתכנסות הזו פנימה והתסכולים הבלתי פוסקים על למה. גם ככה רוב הפעמים לא מוצאים תשובה, וחוץ מצער לא קטן על המקרה/על הנעשה לא יוצא כלום.
מה זה עוני? האם יש עוני, וממה הוא באמת נובע. הטענה של חז״ל היא שאין עני אלא בדעת. כלומר עניות כמושג, קשורה לעולם התודעה של האדם, ולא לעולם הכסף. יש שיאמרו בצדק ״תקרא לזה איך שאתה רוצה, אבל כשהמקרר ריק ואין כסף להכין סנדביצ׳ים לילדים, איך היית רוצה שנקרא לזה?״ הדבר יישמע אולי מצחיק, אבל בבניין שלך יש אדם שמרוויח 5000שח ושורד איכשהו, ויש אחד שמרוויח 40,000שח והוא שורד בקושי, ויש אחד שעושה 100,000שח בחודש והוא לא גומר את החודש. הוא ביתרה שלילית.
רגע אחד, למה אומרים שזה שמרוויח 5000 יש לו ברכה, וזה שמרוויח 100,000 אין לו ברכה? זה ממש לא הוגן. הוא תורם כל כך הרבה ונותן ומעניק, ואין כלום בסוף החודש? איך זה שהעסק הזה מצליח והשני לא. אם תבדקו כל אדם, כל ארגון, משפחה, קהילה וכו, שיש בה בעיות תגלו שמקור הבעיה של כל הבעיות נובע מאי סדר או חוסר ארגון נכון, או חוסר מיקוד נכון. באחד מהם אתה פוגע בול.
הידעת שלמעלה מ-20% מתושבי העולם סובלים מתופעה הנקראת עומס חזותי, הנגרמת כתוצאה מחוסר יכולת של המח לתרגם את מה שהעין רואה? מה שנקרא בשפה המקצועית, ״ קושי בעיבוד חזותי״. אתה רואה א׳ והמח מתרגם אחרת את המציאות. מה הכוונה?
ילדך/אדם יושב בכיתה/במשרד ומסוכסך עם עצמו, עצבני, מזיע, כל כוחות הנפש שלו ממוקדים בלנתח דבר כל כך פשוט, כי מה שנראה בעין לא מתורגם נכון ע״י המח. הם לא מדברים באותה השפה. אנשים סחוטים כמו אחרי אימון כושר, אחרי קריאה של דף אחד, ואתה חושב שיש לך ילד לא טוב, ואולי בכלל הוא טיפש ולא יוצלח, או שהעבר לא פרודוקטיבי כי קשה לו להתמקד במשימה. באמת קשה לו. הוא לא מפגר, הוא לא מטומטם, הוא פשוט לא מודע לבעיה שלו.
הנה דוגמא שנכונה בכל מקרה בכל מצב: שניים מביטים על אותו אובייקט, אחד שמח וצוהל כי הוא הבין באיזה משקפיים הוא צריך להביט באובייקט, והשני עצבני, מתוסכל, ולא מוצא מנוח כי האובייקט מוציא אותו מדעתו. ואם בחינוך מדובר, התלמיד קם כל רגע מהכסא ולא מסוגל להביט באובייקט( בלוח הלבן הבוהק, בלבוש שמרגיז אותו, או בכל מצב אחר המוביל להיסח דעת נוראי) . הילד גדל, התפתח ונשאר עם צלקת קשה מאד אותה הוא סוחב מילדות ועדיין ללא מענה, בזמן שהפתרון היה מול עיניו רק שהוא לא היה מודע לו.
יש תופעה יותר חמורה. אחת הדרגות בגהינום נקראת כף-הקלע. למי שרוצה להבין מה זה באמת, שיביט במכשיר החכם המונח על ידו, הגורם לו להיסחי דעת כל כך חריפים, שהאדם מבחינה מחשבתית נמצא ב-15 מקומות שונים, ולא נמצא בשום מקום. הוא נע בקצב מסחרר ממחשבה אחת למחשבה אחרת והוא נגמר רק מהעומס המחשבתי שנוצר לו, בנסיון לנהל את כל המחשבות.
רק מזה הוא יוצא מדעתו!! כן חברים, ממש לא צריך למות כדי להיות בגהינום. הכל כאן, ואנחנו כהורים בהחלט דואגים שתהיה נגישות טובה והמכשיר יהיה מונח על כף היד. מה שההורים ומערכות חינוך מסרבות בכל תוקף לקבל, זאת העובדה כי לכל הבלאגן הזה מתחילה בעייה מאד שורשית, והיא נובעת מעצם העובדה שאתה לא עושה את אשר נועדת לעשות כאן בעולם.
ובהעדר המשמעות, פוגשים את העולם המנוגד לו, בו קיימים: פחדים, כאבים, תאוות, נוחות. כל אלה מביאים אתם את צמצום התודעה, עד לכדי מוות, לא עלינו. איפה שורש הבעיה? המצחיק הוא שכל המידע קיים. באמת אין חדש תחת השמש. רק שאתה לא היית מודע לו. והיום לכל בעיה נוצר סטארט-אפ. חברים, אנחנו חיים בכאוס ענק ובלתי שגרתי לחלוטין, שאם לא נפנים שההכרה האלוקית חייבת להתאפשר ומשם להתפתח, אנחנו פשוט לא נשרוד.
כדי להציג את חומרת המצב, חשוב לדעת רמת התודעה של האדם על המציאות נמצאת במצב של אחוזים בודדים מאד ברף הנמוך של בין 1-10%, ובסקאלה של בין 1-100%. המצב הוא כל כך מדאיג, עד כדי כך שהפתרונות לבעיות שלנו כבר קיימים, רק שאנחנו לא מוכנים לצאת מאזור הנוחות שלנו, לא מוכנים להתנתק מהפחד, מתאוות הגשמיים, מאכילת יתר וכו.. . לא מוכנים להפנים שהבעיה זה אתה והפתרון זה אתה. רק תצא מגבולות השכל שלך ותצא מגבולות עצמך.
אבל למה? הרי כל פעם שבאמת ניסינו, קיבלנו על הראש. זה לא ממש הלך. זה הביא כל כך הרבה אכזבה, עד שנגמר הכח. האדם אומר ודי בצדק, די!! כמה אפשר? וזה עוד יותר כואב, שיש אין ספור ארגונים הקיימים תחת מעטה של ארגוני חסד, שבאמת מצד אחד עוזרים. הם נותנים לך דג. אבל זה לא מה שאתה צריך. אתה צריך חכה.
אנשים מחפשים משמעות, רוצים להבין את מהות העניין ולפני שניגשים לאיך, הם שואלים ובצדק, למה? למה זה קרה לי? מה כבר עשיתי? איך אתה הולך להציל 100,000 משפחות שכנראה אין להם מה לאכול?
תמשיך לחלק דגים? גם הבן אדם שקיבל כל השנים בחינם, מתישהו נמאס לו, ורוצה להיות עצמאי. גם הוא רוצה לזרוק את הקביים וללכת. ואם תשאל אותי מה זה נס, אז התשובה מתחילה בזה שאתה יוצר את תמונת הדמיון של העתיד בו רוצה להיות, ומתחיל לפתח בטחון מוחלט בבורא יתברך שמה שיצרת , אכן יקרה. בהתחלה זה אמונה אבל אח״כ זה בטחון . מוחלט!! תשאל, מאיפה באים הכוחות, מאיפה אתה יודע? יש תורה ויש חכמה. יש ידע שנוצר מהמציאות ויש ידע שיוצר מציאות.
לפני כ-200 שנה פיתח מייסד תנועת חבד שפה. הוא ראה את הנולד, והבין שאם התכלית של האדם היא להשוות צורה עם הבורא יתברך, אתה חייב לגלות יצירתיות. אתה חייב לפתח מנגנון שמאפשר לכל אדם ללא כל קשר לנתוני הרקע שלו, לקום ולאפשר להגביר את הצורה על החומר.
ומאחר ש ״זה לעומת זה״ ברא האלוקים, אין מציאות כזו שתשרה יצירתיות מחשבתית, ששרשה לא מצוי בתורת ישראל, ואין מצב לחשיבה יצירתית ללא הפנמת מושג האהבה ואין אהבה אמיתית ללא יצירת משמעות לחיים . הרב שניאור זלמן מליאדי, כתב מדריך מאד מפורט ליהודי, איך להתחבר אל המציאות שמעבר בתוך המציאות הקיימת, עם שתי רגליים על הקרקע, בצורה נכונה, הדרגתית, תלויה אך ורק בך, ביכולותיך ובכשרונותיך, להתחבר אל האינסוף ברוך הוא.
והוא מנסה להוביל את האדם בצורה מאלפת לעובדה שבסוף המלחמה הפנימית תגמר, או שלא. איפה המלחמה הזאת קורית באדם בדיוק ? על מה נלחמים? ומה אני קשור אליכם? לפני שנתחיל, חשוב שנדע כי העולם הוא בגדר אדם גדול, והאדם הוא עולם קטן. כל מה שקיים בעולם קיים באדם ולהיפך. השאלה היא האם אתה פועל מתוך משמעות או לא, ובאם ובאמת אתה יוצר תכלית לחייך או לא. כי ככל שהאדם מגדיר תכלית יותר מהותית לחייו, ערך חייו עולה ורמת המשמעות של חייו, עושים קפיצה קוונטית.
וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ ( זכריה ח׳ י״ט) שימו לב לפרדוקס המרגיז של האדם. את האמת על עצמך ועל החיים כנראה שאתה יודע, או שהתחלת לדעת. אבל אם אין אהבה בגינה תלויה הדבר, אין תשתית אמיתית של רצון להעניק ללא שום כוונה סמויה. הרבה אנשים חוזרים בתשובה , הרבה אנשים יודעים את האמת ועל האמת, ובכל זאת נשארים מי שהם. אין תנועה אמיתית לכיוון שיווי צורה של תכונות האדם לתכונות הבורא.
זה נהיה יותר חמור, כי עם כל הכבוד לך שאתה איש של אמת, ככה לא מנצחים מלחמה. עם אמת לבד לא תגיע רחוק. חייבים מנגנון שמתוך האמת ניתן ליצור שלמות פנימית , שלמות חברתית, בהם האחד משלים את השני, ולא דורך או צומח על חשבון השני. זה נכון בינך לבין עצמך, בינך לבין אשתך, בינך לבין שותפך לעסקים.
המציאות הוכיחה שכדי להגיע לתכלית שזה ״ ואהבת לרעך כמוך״ אתה חייב לדעת ללמוד ליצור שלמות, וכדי ליצור שלום מבלי להפגע בנפש או בגוף ( כי אתה סופג המון), אתה חיייב לגלות יצירתיות מחשבתית, אישיותית והתנהגותית בלתי פוסקת, בכל רגע ודבר בחייך, על מנת שבאמת תגיע לנקודה שכל מה שקרה, זה בסך הכל נסיון/ משבר בלנסות לרומם אותך ערכית ומוסרית.
שום דבר שקורה לך, הוא לא מקרי. וככל שאתה מצליח לגלות יצירתיות מחשבתית, יש לך כלים להתמודד עם כל אדם, בכל מצב ומכל מציאות. רק שלזה ידידי, צריך תורה של מהות, ולא די בחכמה שמשרתת את הרגע. משה רבינו קם ולא מהסס לומר לבורא, ״ שמע אני ערל שפתיים״ איך אני בדיוק אלך לפרעה? יש לו בעיה והוא מודע לה. הבורא אומר אין שום בעיה, קח אתך את אהרון אחיך, והוא יהיה לך לפה. משה מאז ומתמיד ייצג את מידת האמת. אהרון ייצג את מידת השלום. ומשה הבין שעם כל הכבוד לענותנותו, לשיא השיאים של התודעה האנושית, הוא לבד לא מסוגל לנצח את פרעה.
כנ״ל גם בחיים, עם האמת לבד לא מנצחים!!! צריך שיתווסף שלום. זו יכולת ההכלה שלנו והתובנה העמוקה שלנו כיצד נשאר יחד, כיצד האחד משלים את השני, ולא נתן לשום מקרה לפוצץ את החבילה. כי יש תכלית!!!
ולא סתם נאמר, חכמת נשים בנתה ביתה. כי לאישה, הרבה יותר קל לפעול ביצירתיות מחשבתית ממך הגבר. היא בהגדרה דרגה אחת לפחות מעליך. ככה היא בנויה. וזאת בזכות יכולת ההענקה וההכלה שלה.
לכן אם אנחנו באמת מבינים וחיים מתוך תכלית שכזו, אתם בהחלט זוג משמיים, והזוג המושלם. ואם אנחנו עוד לא שם, אף פעם לא מאוחר לפתח את המודעות ולהשתנות על מנת לחיות מתוך משמעות שתוביל לנצחיות של ממש.
״ באין חזון ייפרע עם…״ אני לא מפסיק להשתאות מהרדיפה של יהודים נגד יהדות. וכל ענייני ״הכפייה ״ הם גימיקים שיווקיים מכוערים וזולים. כי אני עוד לא ראיתי אבא או אמא שקיבלו מסר שבנם צריך לשתות ריטלין, אחרת הוא לא ייכנס לכיתה, שקמו ואמרו למורה, ״ את לא תכפי עלינו״. הם כמו פודלים משלמים לנוירולוג, ולבתי המרקחת ומתוך מודעות מסממים את ילדיהם.האם יש פתרון אחר? בטח שיש. אבל בשביל זה צריך להפוך את החיים מממין לשמאל ומלמעלה למטה. למי יש כח לזה? למי יש עצבים למרוד בממסד? אז כן, אתה עבד, ואתה גם פרייאר. והכל חוקי.
חבריי, נוכחתי על עצמי ובשרי, שבחוקי התורה של עם ישראל יש בכוחם לשנות כל מציאות. כל מציאות!! כי אם אתה מחובר בתודעה שלך למציאות בלתי מוגבלת, ממתי החומר מהווה מגבלה? זה קורה שאתה מתחיל להבין. וכשאתה מתחיל להבין, אם אתה מבין שאתה לא ממש מבין. אז מתחיל המשחק. אז מתחילה יציאת המצרים שלך. אבל, אז נוצר עוד דיסוננס…
האם לצאת ״ממצרים״ זה חובה, או אפשרות בחירה הקיימת בידי האדם?
לכל מי שעדיין לא ברור המושג ״ מצרים״; המשמעות הינה כל מיצרי והגבלות הקיימים בעולמנו הגשמי והחומרי, המונעים מאיתנו כל אפשרות של ״אי תלות״ באותו מהות גשמית,המונעים מהאדם להזדכך נפשית ולהפוך לאדם ערכי ומוסרי בכל שכבות החיים, ולהגיע לדרגת ידיעת המציאות ולא להסתפק באמונה.
כעת תוכלו להתחיל להבין בכמה דברים אתם תלויים שעליהם אינכם מוכנים בשום אופן לוותר, ואשר אותו דבר/הנהגה פשוט קושרים את האדם לעולם של נוחות, בו הוא רואה את כל מה שמנגד לו כ ״זאב טורף״.
כן, לא קשה להפוך אדם משכיל ונאור, ליצור בהמתי, ולא צריך הרבה כדי להוכיח זאת. מספיק שכעסת ושלחת את זעמך אל הצד ואחר, ובזה הראית לכולם את הצד ״החיה״ שבך. כמה קשה לשנות הנהגה אחת בלבד. וכל זה נובע בסה״כ מאי ידיעת מהות הבעיה שלך.
כמה סיפורים על 1000 מקרים דומים שקרו אפשר כבר לשמוע? זה נחמד, אבל זה לא משביע. המדהים הוא, שהרבה צועקים ״ שהמשיח יבוא הכל ייפתר ״. האמת, זה נכון. הוא פשוט יחסל את כל הטפשים, שניתנו להם מאות הזדמנויות להשתנות, ומשום מה, הם בחרו להחבא בקן, ולומר ה׳ יעזור, מבלי שהם יקומו ויעשו צעדים ממשיים לבניית עתיד. וכיום בחברה הישראלית ( שלא לדבר העולמית), את מבחן המציאות זה לא עובר.
אנשים חיים מעבר לגבולות היכולת. אנשים דורכים אחד על האחר כדי להצליח, משתמשים בתרגילי עוקץ, ולא פוסלים שום אפשרות כדי לממש את עולם הנוחות שלהם. ואם מישהו יחשוב לרגע, שאלו רק ״עבריינים״, אזי הוא יגלה, כי למראית עין,אילו אנשים אינטליגנטים, טובים ונחמדים וכו. ומסתבר שלא רחוקה היא מהרדיוס של אף אדם כלל… אדם רע = הינו אדם בעל ״ רצון עצמי״. זה הכל… הוא חי כדי לקבל. זה עולם התודעה שלו, והוא משם לא ייצא. ובנוסף, אנשים לא מסוגלים ליצור מנגנוני בקרה ושליטה, ומהר מאד הם מוצאים את עצמם במדרון, שהדרך משם מובילה למבוי סתום. כמות הסרחון המתפרסמת במדיה היא כעין וכאפס לעומת מה שבאמת קורה, וגם עם זה אנחנו לא מצליחים להתמודד.
וכל זה למה? כי נוח לו לאדם שהוא לא מבין את יוצרו. כלומר, הוא למעשה לא מבין את אותו חלקיק אלוקה ממעל הקיים בו, והאדם אמור לשמש ״כצל״ לאותו חלק אלוקה ממעל הקיים בו, ולהתבטל אליו באופן מוחלט. ואם כבר מדברים על חלקיקים, שאת את עצמך, איך זה שאלקטרון יש לו תכונה שהוא מופיע ונעלם , וחוזר חלילה? איך זה?
בסולם של 0-100 תעשו בבקשה סקר קטן על עצמכם כמה אתם באמת מתנהגים כמו ״ צל״. כמה הדימוי העצמי שלכם באמת מופנה אל האינסוף ברוך הוא. יש שיגידו, יהיה בסדר כי יום כיפור מכפר על הכל. אז להלן החדשות; הרכבת מלאה, והיא לא מתוכננת לעצור כלל בתחנה שלך, אם לא תיצור שינוי בעל משמעות כרגע בהווה. המצב הגרוע מכל זה שאתה בכלל לא מבין שאתה לא מבין, וחושב שהכל מושלם.
ההתנגדות העזה הזו הקיימת באדם לעצם המהות המחייה את האדם, מביאה את כל הישגיות הצלחת החומריות לכדי כאוס ואובדן מוחלט. ואם קשה לראות, תראו את מדד האושר בארצנו… (מקווה מאד שלא הכנסתם כסף למשוואה) ״ויהי חושך אפלה בכל ארץ מצרים״ כמה גדול ונעלה ובעל ממון ומוצלח ככל שיהיה האדם, אם נכנס האדם למצב של ״ חושך״ לא יועיל דבר, אם אין לו כמה ״ אורות״ רזרבה, הוא כנראה סיים את המשחק. ״יוצר אור ובורא חושך״…למה האור בא ביצירה, והחושך בא כבריאה?
כדי ליצור דבר נצחי יש לחשוב, לדבר, ולעשות עתיד. ״אור״ יכול להיות באדם רק אם הוא ייצור אותו, וכמה שהוא ייצור יותר , יפעל לשינוי מהותו וזהותו מתוך פיתוח אינסופי של מידותיו וכישוריו, רק כך יזכה האדם לחיות חיים של משמעות, חיים של יצירה אינסופית מתוך הכרת מציאות הבורא וידיעה כי ״יודעים שלא יודעים״, ואז, כל החושך שנברא בנו, מתהפך בין רגע לאור הנשגב ביותר.
הנה עצה ראשונה: האם כשחברך מדבר אליך ומטיח את כל בעיותיו וענייניו , אתה מסוגל להכיל את המציאות שהוא מציג כלפיך? (וכל זה בזמן שאתה שם את עצמך בצד ,כי מה שאתה חושב בכלל לא רלוונטי לחברך) תעשו ניסוי. זה עובד נפלא. תתחילו להכיל את האחר, ותגלו שיש בכם כל-כך הרבה אור, עד כי האור הוא ממש בלי גבול.
משה רבינו נשמע ככועס על הבורא, כי מהרגע שהוא מתחיל את יציאת מצרים של עם ישראל, המצב נהיה יותר ויותר גרוע. והוא שואל ״ למה הרעותה לעם הזה?״ זו זכותך לשאול למה. זו זכותך ואף חובתך לדרוש את הגאולה באופן מיידי. לא תמיד תקבל תשובה מיידית, וזה אבן יסוד מאד משמעותית בתהליך היציאה מהמצרים הפרטי שלך.
אבל אם תשמע לחוקי החיים , מובטחים לך חיים מאד בריאים. מובטח לך שתצא מ״מצרים״- ממיצרי הכאוס של המציאות, בה תגלה את אותה מציאות מחדש כמציאות טובה ערכית איכותית ובעלת משמעות.
זה לא יבוא בחינם. אתה צריך להפנים שעל הדרך, אתה תקבל את כל המכות האפשריות. וזה יהיה כואב. אף מאד.השינוי הראשון זה בנפש. בדם הזורם בעורקייך. איך מתבצע שינוי בנפש:
לכן, שבא לפני למעלה מ-200 שנה אדמור הזקן וכתב את ספר התניא, הוא למעשה נתן מכה חזקה בגונג, וכתב בגישה חדשה שתסייע לכל יהודי בהשרדות מול מציאות של גאולה. זה לא ספר חברים, זה שפה בקוד מאד מהותי. וכשאתה רואה את חברך סובל, שלא תעז לומר בלבך ״ אה הנה, הוא עשה ככה, הנה הקב״ה שילם לו, חבל״ז. מגיע לו.
אתה רואה יהודי סובל , זה הזמן להתלונן לבורא עליו. למה הרעותך? זה הזמן לנתפלל עליו ולבקש את טובתו והצלחתו. תזכור, שאף אחד לא מינה אותך לשופט. וגם אם אתה שופט, כלל ידוע הוא, שאת גזר הדין גוזרים ברחמים. כל שנותר לי הוא לאחל מכל ליבי שנזכה כולנו יחד לעזור האחד לשני כדי לצאת מעצמנו ולגלות את עצמנו בכל רגע מחדש, ונזכה לדעת את מציאות הבורא יתברך בכל דבר שנעשה, אמן.
הגיע שעתנו לצאת אחת ולתמיד ממצרים״
שבת שלום
דויד בותרסון
david boterson
🍷😊🍷