יוצאים למסע התהוות מחדש

ר׳ פנחס  הלוי הורוביץ ״בעל ההפלאה״ היה יהודי גאון שהיה רחוק מעולם החסידות. חבריו שכנעו אותו להפגש עם המגיד ממזריץ וכשנכנס אל הרב המגיד אמר לו שהוא רוצה לשוחח עמו בדברי תורה. להפתעתו הגמורה, המגיד אמר לו שאם הוא רוצה לשוחח בדברי תורה שילך לתלמידו ר׳ זושא מאניפולי. הוא היה בהלם, איך גאון כמוהו נדחק כך, אך מאחר והגיע הוא ניגש לבית המדרש ושאל איפה ״הגאון ר׳ זושא״. אף אחד לא הבין על איזה גאון הוא מדבר, אבל אמרו לו שאם הוא מחפש את זושא, הוא ישב בפינה לאור הנר.

׳בעל ההפלאה׳ ניגש לר׳ זושא  ואמר לו שהרב המגיד שלח אותו אליו. מששמע כי המגיד שלח אותו אליו נענה לו ופתח ודיבר אודות סוגיא במסכת ברכות שאותה למד באותה עת. הגמרא דנה בשאלה ״מי כשר להצטרף לאמירתדבר שבקדושה״. רב הונא אומר, ״תשעה וארון מצטרפין״ – אם יש תשעה נוכחים בלבד בבית הכנסת וארון, הם מצטרפין יחדיו למניין. שואל רב נחמן: ״וכי ארון הוא אדם שביכולתו להשלים מניין?״ ורב הונא משיב שכוונתו היתה שונה. ר׳ זושא שואל את ״בעל ההפלאה״ וכי רב נחמן חשב שארון הוא אדם? מה הקא-סלקא דעתך שלו?

חשוב להבהיר כי בעל ההפלאה היה גאון עצום בש״ס, אך הוא מעולם לא התעכב לחשוב על דברי הגמרא הללו.  ״נו, מה אתה אומר?״ הוא שאל את ר׳ זושא ור׳ זושא השיב: ארון יכול להכיל את כל התורה כולה, תורה שבכתב ותורה שבע״פ. הכל. אבל הארון עצמו הוא בול עץ. ההווא-אמינא של רב-נחמן היא, שרב הונא מתכוון שאדם הוא בבחינת ״ארון״. הוא בקיא בכל התורה כולה אבל נשאר בול עץ. וכי ניתן לומר על ״בול עץ״ כזה שהוא אדם? והמסקנה היא שאכן לא.  אז הבין ״בעל ההפלאה״ את כוחה של תורת החסידות בה חסידים עוסקים באיך  האלוקות מתגלה בכל עניין בתורה.

מאד קשה לאדם לקבל את העובדה כי השם שלו, הוא הדבר הכי חשוב והכי משמעותי בחייו. בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, יש רצון עז ללא מעט בני אדם בדורנו לקום ולהתממש. האדם מחפש משמעות כיום יותר מאי פעם.

יש בנו לא מעט חברים בעלי אינטואיציה שכלית גבוהה מאד, הבאה מיכולת רגשית גדולה מאד. הם יודעים איך הדבר  צריך להיעשות. מאידך, אין להם סבלנות. הם רוצים הכל מיידי, מהר, זמין, נגיש והם באמת מאמינים כי זהו שביל הזהב. והאמת היא שלטווח הארוך זה לא ממש קורה. כי כבר הבנו שהחיים הם תהליך. זה דרך ארוכה קצרה. הם מסע בתודעה ומי שלא מוכן להתחייב למסע הזה, עלול למצוא את עצמו פוגש מציאויות קשות מאד, מתסכלות, מדכאות וכו.  מאידך, הם ממוקדי מטרה. תתן להם משימה, והם ילכו עם המשימה עד הסוף ואם צריך לדרוך על מי שצריך, אין מה לעשות, המטרה שלהם מקדשת את האמצעים. אין לנו הרבה מה לעשות, כך הם חושבים. הם לא באמת עשו תהליכי עומק ובעקבות כך הכל שטחי ורדוד. הם למעשה היו כאן והם לא היו כאן בעולם.

מאחר וכל מה שעניין אותם זאת המטרה ולא הדרך, נסיון קצר עם החיים מוביל אותם לתהומות נוראיים והם מתקשים לנהל חיי זוגיות בריאים, חיי חברה בריאים, הכל הופך לעניין אישי, המון אגו מעורב וכל מגדל החיים אותו מנסה האדם לבנות, מתנפץ על כסף, כבוד, נשים ולא מעט יוהרא.

המטרה היא הדרך והדרך היא המטרה.

בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, במידה ויוצרים חזון , צריך כלים לאן היה נכון לנתב את החזון. בדור הפלגה החזון היה ״נבנה לנו עיר ומגדל ….ונעשה לנו שם״. דור הפלגה היו בעלי דעה מאד עמוקה ורצו כלים לשלוט במציאות ללא התערבות חוויתית ורגשית.  כלומר, הם יפעלו מתוך תכונות האינסוף ללא היווצרות תהליך. הכל זמין, נגיש, מיידי ואין שום חוויתיות ואין תהליך בלמידה. כך הם רצו לנתב את מסלול החיים. במילים אחרות, להוי׳ה אין מקום בחיים של האדם. ותקנו אותי אם אני טועה, אלו היו דבריו המדויקים של המלך החדש של מצרים. אלו הדברים של מנהיגי העולם, ויהודים ששכחו את יוסף. ששכחו מהיכן הם באו. ששכחו את היסודות לזהות שלהם.

ולשאלה למה נברא העולם ולמה נברא האדם, התשובה היא את מי אתה שואל. אחד אומר ״כדי להוציא לאור שמותיו, פעולותיו וכינויו״. השני אומר, כדי לקיים ״ואהבת לרעך כמוך״. דעה אחרת אומרת ״כדי להקים לקב״ה דירה בתחתונים״. מה שבטוח הוא, שאתה כאן כדי לפעול, כדי לעשות, כדי להפוך למותג. להיות שם דבר. כלומר, שתזכה כי שם שמים יתקדש על ידיך.

יש שנולדו לגדולה. יש שהרוויחו את הגדולה. ויש שהגדולה נכפתה עליהם. על עם ישראל הגדולה נכפתה. הר כגיגית.  זאת אינה סיסמא שיווקית, אלא מחייב המציאות אשר מי שאינו חושב כך, אינו מבין את מידת החושך בה הוא נתון. וזאת התכלית ולשם כך נוצרת. להיות מלך. אבל לא מלך שלא ידע את יוסף

כשמדובר במסע החיים, כדי לקיים מצוות ואהבת לרעך כמוך באמת, אתה חייב להיות חסד. אתה חייב תורה שתגלה מתוך עולמך הפנימי כמה חסד יש בך. את המתנה הזו תורת החסידות מעניקה לכל צמא. אתה חייב להבין ולהרגיש את כל המציאויות שהתורה מתארת, וכל מציאות היא שם שמופיע בתורה. ואתה חייב לחוות את כל המצבים האפשריים שהתורה מתארת. אחרת איך תאהב את חברך מבלי לשפוט. כי אם שפטת, לא אהבת ופספסת את התכלית

להיום אדם בעל שם, עליך להיות כלי ראוי להשראת אלוקות כאן בעולם בהפנמת תהליכים מאד מורכבים, מאד עמוקים, מאד רגישים, בכדי להכיל כל אדם, בכדי להכיל את ההשראה האלוקית המשוועת להתממש  מתוך עולמך הפנימי

בספר שמות מתגלה לראשונה שם הוי׳ה ע״י משה רבינו אשר מוציא אותנו למסע ארוך שמטרתו שיתגלה בנו שם הוי׳ה בכדי שנבין ונרגיש שאני זה אחד ושאנחנו זה אחד. משה רבינו חושף אותנו אט אט אל עולם של תודעה אלוקית אשר מראה לנו כי אפשר לצאת מכל מצב באמצעות התורה. המטרה היא לאפשר לאדם החי מתוך פנימיות התורה להקרין על העולם החיצון את עולמו הפנימי. וכעת יוצאים אל מסע ההוי׳ה בו אנו לומדים מי זה ומה זה הוי׳ה

י = חכמה=הקשבה – אמנות ההקשבה היא התכונה הכי אלוקית שרק תוכלו ליצור כדי לפתור את תחלואי האדם.

ה = בינה=התבוננות –האם אתה יוצא מעצמך כדי להכיר ולהבין את עצמך.

ו = דעת=הפנמה – האם אתה מרגיש את המצב או רק מבין את המצב.

ה-מלכות=מימוש  – כיצד ברובד ההתנהגותי אכן השתנית במעשה בפועל.

זה מסע החיים שלנו חבריי. הוא כל כך קשה, הוא כל כך מתיש אבל אנחנו חייבים זאת לעצמנו כדי לזכות לחיים של משמעות. ספר שמות בא להוציא אותנו אל מסע החיים של כל יהודי, אשר יזכה בסופו של התהליך להיות כלי זך וטהור להשראת טוב נצחי כאן בעולם הזה. כדי לממש זאת אנחנו לא יכולים להמשיך להיות ״בול עץ״ אנחנו חייבים שפה אשר תגלה את התורה שלנו מחדש באופן פנימי, עמוק ומעצים. כל אחד מאיתנו, ובפרט יהודי גיאורגיה אשר המושג ״חסד יסובבנהו״ חרוט על בשרינו, להפנים ולחיות מתוך ועפ״י תורה היוצרת חיים ולא מתוך תורה שנוצרת מהחיים

להבין שההצלחה האמיתית תבוא רק עם מחשבה טובה, רק עם עין טובה, רק עם חיוך,  רק עם שמחה, רק עם פרגון בלתי פוסק, רק עם בטחון של ילד בן 3 שהפרנסה תגיע בזמן, רק ככה הגאולה שלך תבוא, זה חברים,  מחייב שפה חדשה. תניא זה לא ספר. תניא זה דרך חיים. זאת שפה לחיבור עצמי, חברתי, אינסופי, הכי נעלה. היום זה יום האזכרה של מייסד תנועת חב״ד, בעל התניא, אדמו״ר הזקן. אם שינוי שכזה מדבר אליך, זה ספר שעושה את העבודה. תתחבר

שבת שלוםֿ וחודש מבורך מלא וגדוש בבשורות טובות

דויד בותרסון

David Boterson