(״אַחַת, דִּבֶּר אֱלֹ-הִים–שְׁתַּיִם-זוּ שָׁמָעְתִּי״ ( תהלים סב׳
?האם יכול להיות שלדוד המלך היתה בעיית קשב וריכוז, או שמא מדובר בדרך חיים
!!למען ההגינות, כמה אנשים באמת מקשיבים למה שאתה אומר? למה יש כאלה שמאד רוצים להקשיב למה שאתה אומר ולא מסוגלים? הוא אחרי שתי דקות מאבד אותך
עוד יותר חמור, כשהוא אתך הוא חושב על משהו אחר, וכשהוא שם, הוא חושב עליך. כשהוא בתפילה, הוא חושב על עבודה, חברים, עסקים, וכו. כשהוא בעסקים, הוא מבין כמה שהוא טיפש ובר מזל, ומהרהר על הבורא כמה החיים קשים. כשהוא מבלה עם האשה, הוא נזכר באלף ואחד מחשבות זרות, רק לו על אשתו. כשהוא קונה משהו, הוא כבר חושב על המשהו הבא. האדם אף פעם לא מרוצה.
צריך להבין ולהפנים שהאנושות עוברת מסך. כל מי שמבזבז את זמנו על איזה מדינה אשמה במצב, לא מבין את האמרה ״לב מלכים ושרים ביד ה׳״. אבל בואו רגע נתרכז בעצמנו ונבין טיפה מה קורה איתנו. במח האדם יש 2 אונות. האונה הימנית, היא למעשה האונה הכוללת בתוכה את האינסוף, את בנק המידע האינסופי, את המציאות של עבר, הווה עתיד ביחד. האונה השמאלית נעה כל הזמן בין העבר לעתיד. רוב בני האדם פועלים מתוך האונה השמאלית והאדם פועל משם. מה שגורם לאדם איזון פנימי, הוא החיבור בין האונות. ברמה המדעית יצא מחקר שהראה כי יש 320 מיליון גידים בין שתי האונות. מתחינת התורה, מדובר ב-לב (32) נתיבות חכמה. ובכן, בקשר קיים. כי התורה עוסקת במהות, ובגימטריא קטנה, תקבל 32. ואם תרצה להבין עוד לעומק, זה הלב התודעתי (הפנימי) שמקרין ללב הרגשי (חיצוני).
המושג של גהינום נובע מהעובדה כי לא קיים כמעט קשר בין האונות והאדם נע בתנועה מטורפת של גירויים חושיים המובילים את האדם לפעול מתוך העבר או מתוך רצון להיות במקום אחר בעתיד, רק לא לשהות בהווה. הוא נע בין תמונת מציאות בתודעה למשנתה ולא מצליח להפוך אף אחד מהם למציאות. אנחנו עושים הכל כדי לקבל הכל מהר, זמין מיידי, אבל רק לא להנות מהרגע. רק לא לממש את הרגע. מה שקורה לנו בד״כ זה, שהיינו כאן בעולם המדהים הזה, ולא באמת היינו כאן. אחד המושגים של גהינום נקרא ״כף הקלע״. זהו אחד התופעות הקשות של לקויי הלמידה, הנובע מהעובדה כי הם חווים תנועה בתודעה האנושית שלהם של אינספור תמונות מציאות, אבל אף אחת מהם לא מתממשת.
מכירים אותם? יש שקוראים להם בעלי החלומות. יש שקוראים להם המעופפים, ההזויים, בעלי החזון. אבל, הם אלה שיצרו אפשרות לחזון. היפה הוא, שכל אותם בעלי חזון, יש להם מכנה משותף אמיתי אחד, להפוך את המציאות לטובה יותר. יש שעושים זאת מתוך רצון אישי, ויש שעושים זאת מתוך רצון אלוקי (מצד האינסוף הקיים בך ורוצה לפעול מתוכך מהאונה הימנית).
יש להם בעיה. הם ממש מסכנים. כי הם רואים בחוש איך שהעולם יכול להפוך ליותר טוב, אבל אין להם כלים לממש זאת. אבל מבחינתם, זה האמת, זאת המציאות הנכונה. הגרוע ביותר הוא, שכמעט ואף אחד לא מבין אותם. הפושעים הכי גדולים הם ההורים שלהם. הם, שבגללם כל הבלאגן הזה התחיל, לא מצליחים להבין אותם, הם מתוסכלים, אין להם יכולת להתמודד, אין להם כלים להתמודד, והם לא מבינים ש״הקללה הזו״ היא ״הברכה״ הכי גדולה שהם אי פעם יכלו לקבל.
יש לי חבר שיש לו 12 ילדים, ב״ה. כולם מקסימים. אבל יש לו אחד שהוא יוצא מן הכלל. יש לו קוצים בישבן, לא חושב כמו כולם, תמיד עושה הפוך, מאד כשרוני, אבל אף אחד לא מבין אותו. ההורים שלו מתוסכלים ולא מבינים איזה חטא עשו שיצא להם ילד כזה. לקח להם שנים רבות להבין שהוא פשוט גאון והוא חושב אחרת ברמות על והוא 10 צעדים לפני כולם. היה יהודי, אב ל-8 ילדים שבא ליחידות אצל הרבי מלובביץ. הוא נכנס ממש מתוסכל איך שיצאו לו 7 ילדים מקסימים, והשמיני בנדיט. עושה לו כל הזמן בלאגן, משגע אותו, לא לומד וכו וכו.. והוא אומר מפורשות לרבי ״נתתי לכולם את אותו החינוך. איך הוא יצא ככה?״.. הרבי ענה לו, ״זאת הבעיה.. שנתת לכולם את אותו החינוך״.
רוצים להבין עד כמה המצב חמור? כמות בעלי לקויי למידה ובעלי הפרעת קשב וריכוז חצתה מזמן את שליש מהאוכלוסיה והיא טסה אל עבר 50% . יש לקויי למידה ויש בעלי הפרעת קשב וריכוז. מה ההבדל?
לאדם יש 5 חושים. לקות למידה נובעת בעיקר מאי ויסות חושי. אחד החושים של האדם לא מאוזן, ולדבר יש השלכות מאד משמעותיות על היכולת של האדם לבצע משימות, ללמוד, ליצור חוויות הצלחה, להתמקד במשימה, ועוד כהנה וכנה. בד״כ הבעיה היא בראיה או בשמיעה. לדוגמא: חוש הראייה מהווה למעלה מ-55% מהספקטרום החושי של האדם.
לדוגמא, אתם גדלתם על הלוח הירוק. אבל התלמידים לומדים כיום לומדים מלוח לבן. וכשהלובן של הלוח יוצר בוהק בלתי רגיל לתלמיד, דבר שגורם לו לא להביט בלוח וכתוצאה מכך לא ללמוד. כנ״ל לגבי אדם הלובש חולצה עם פסים בניגודיות גבוהה. הדבר יכול להעביר את התלמיד על דעתו. חשבתם שזה הסוף? הסיפור רק מתחיל….
מהי הפרעת קשב וריכוז? זה הרבה יותר חמור. זה מצב שבו לאדם/תלמיד יש קושי במח בלעבד מידע חושי. כלומר, הבעיה הרבה יותר שורשית. אם רוצים להבין את שורש הבעיה, הדבר נובע מהעדר משמעות לחיים, ואם אדייק, מדובר בהעדר מודעות רוחנית. זאת יכולת הקיימת בכל אדם, אשר המבנה שלם פגום בצורה מאד משמעותית. במקרה דינן, הדת היא אמצעי הכי מדהים ועוצמתי לממש את שיא המשמעות של החיים ואת תכלית החיים.
מה זה המשמעות הזאת? מי זה המשמעות הזאת? איך מתחברים למשמעות? מה זה האינסוף הזה?
כבר הבנו כי לכל 2 צדדים חייבים צד שלישי זה המתווך. זה התפקיד שלנו היהודים בעולם. לתווך. לתווך בין מצבים, בין עולמות, בין, אנשים, בין חברות, בין בני-זוג, וכו וכו.. אבל, יש מי שנותן ומספק את העצמה הבלתי רגילה הזו. במילים פשוטות יותר, המתווך האולטימטיבי הוא השפה. היא זאת הנקראת תורת משה. מתוך השפה, איכות השפה, גודל השפה, מידת השפה, רמת השפה אתה יכול לפעול בעולם. ככל שאתה שולט ביותר שפות, אתה מתקשר לשיא החכמה. החכם מכל אדם, תיווך בין המדבר, החי, הצומח והדומם. זאת שליטה. זה מלך ולשם אנחנו חייבים להוביל את עצמנו. מה אומר לכם חבריי, זאת כוחה של תורת משה. וכל דכפין ייתי. ולמי שממש קשה לו, לא מוכן לקבל, לא מאמין, שיצא למסע ההויה שתורת משה מעניקה ויבין את מה שאני כותב זה כבר שנים רבות. אתה חייב לחוות את זה. תעזוב את מה שאני אומר. תבדוק את זה
כדי להתחבר למערכת התודעה האינסופית, השפה שלנו כעם ישראל, היא לשון הקודש. השפה של כל האנושות צריכה להיות לשון הקודש, בדיוק כפי שבמתי מעט ידעו אותה מאז אדם הראשון ועד בכלל וכיום, ובפרט בדור שלנו, המטרה היא לגרום לכל המדומינים בעולם ובפרט לעם ישראל, כי שפת התיווך בין כל העולמות והמציאויות האפשריים היא לשון הקודש.
אנחנו חייבים לדעת כי יש תודעה אנושית, ויש תודעה אלוקית (אינסופית). הרשאה למערכת אינסופית לא ניתנת לכל אדם, וגם שם, ההרשאות הם לפי דרגות רוחניות. רק אדם בעל ענווה יכול לגשת אל הקודש (ענווה זאת לא צניעות. נא לא להתבלבל, אין שום קשר) וגם שם יש אינספור מגבלות. הכל תלוי במידת המאמץ וההקרבה שלך. הביטוי לאיכות הקשר של האדם עם האינסוף מתבטא בקריאה וכתיבה.
שם הכל מתחיל ונגמר חבריי. אדם לא קורא מתוך העיניים ולא כותב מתוך הידיים. אדם אדם כותב מתוך התודעה האינסופית שלו. הסימפטומים של בעלי הפרעות קשב וריכוז היא: מציאות זזה, מעורפלת, לא ברורה, מעוננת ועוד סיבות רבות. תמיד אמרו לכם, תיצרו יומן, תמיד אמרו לכם תכתבו, תציירו, תבטאו את עצמכם בקריאה וכתיבה. לא צריך יותר מזה כלום.למה? זה רק ככה יוצרים סדר בראש. רק ככה יוצרים מיקוד בחשיבה. רק ככה יוצרים דיוק בפרטי החיים.
אם מישהו צריך פירוש רש״י על למה פני הדור כפני הכלב (הכוונה היא שהפנימיות היא רגשית וללא חיבור תודעתי), יכול בקלות ומהר מאד להבין שהדור הצעיר לא עוסק בקריאה וכתיבה ומכאן, אני יכול מהר מאד לנבא כי אין חזון, כי אין תודעה, ובאין חזון יפרע עם. עכשיו תתחילו להבין לאיפה בא כל הפילוג והבלאגן בעם. יש השלכות להעדר המשמעות לחיים.
מה שלא ברור לרוב העם היהודי המדומיין, היא העובדה שהוא לא ממש בעל החלטה לאיזה משמעות להשתייך. יש מעגל חברתי והוא כל היהודים, והם שייכים לראש ששולט בכל העולם. אז כל נסיון התחמקות של האדם מזהותו, תעלה לו בהרבה מכות. כל התחמקות של האדם מתכליתו, תעלו לו בהרבה סבל. ואחרי הכל, כל מה שתעשה ושלא תעשה, אתה זבוב על גב של פיל… אדוני הנכבד, היו כאן דורות שלמים שיצרו עתיד כדי שאתה תמשיך ליצור עתיד. הכלים היו תורה ומצוות. אז מי נתן לך רשות לקום ולומר ״ לא בא לי״!!! או די, שוברים את הכלים לא משחקים!! אם אתה יכול להראות שהשפה שלך טובה יותר מקודמיך, קדימה…. הבה נבחן. אם לא, איך את מעז לשפוט שפה שעומדת בכל מציאות, זמן ומצב תודעתי.
כשאומרים לך על אי שמירת שבת ״ונכרתה הנפש״… ידידי, החיבור בין האונה השמאלית לימנית, נכרתה. אין לך קשר למערכת שמהווה אותך, אז אתה מתחיל להיות מדומיין, וסובל מהזיות נוראיות ועוד אינספור מקרים שה׳ ישמור ויציל. אם מישהו חושב שהפסד כספי זה העונש הכי נורא על אי שמירת שבת, פשוט לא מבין את נפשו מצער. העובדה שהזכרון של האדם נפגם, כי הזכרון מהווה האמצעי לחיבור התודעתי של האדם אל המשמעות לחייו, זה הנזק הכי נורא ואיום. והוא פשוט לא מבין שהוא לא מבין.
?איך הכל קשור לשפה
מחקר שנעשה בצרפת ע״י פרופ׳ לחקר המח ונוירולוג בכיר, (סטניסלאס דאן), מראה כי שכשאתה כותב קורה משהו במח. נסגר מעגל עצבי המסייע לחשיבה היצירתית, לזכרון, ולמשלב הלשוני.
מחקר שנעשה אודות מידת הקושי בקריאה מראה באופן ברור כי אחת הסיבות העיקריות לקושי בקריאה נובעת מעומס חזותי הנוצר מגירוי חיצוני בלתי פוסק (שמעתם על הסמארטפון), אשר אינו מצליח לקבל ביטוי תודעתי ומביא לכשל פיזי של הגוף בתרגום תנועה רגשית.
שימו לב:
שימו לב מה קורה, לכמה כישורי חיים זוכים רק מתוך קריאה וכתיבה נכונה. שכשאדם לא שומע את מה שהוא אומר כשהוא קורא, אל תתפלא כי הכל בא מהעדר משמעות. כי מי זה עצם המשמעות בלשון הקודש? אנכי = אנא נפשית כתבית יהבית. עצם ההכרה האינסופית מתלבשת בכתיבה.
שכשאומרים לכם ״הוא כתב ברוח הקודש״ הכוונה היא שהוא כתב מתוך כישורים של קדושה בהם, הזכרון, החשיבה היצירתית והשפה הלשונית שלהם הן קדושות. הם שומרים על המחשבות שלהם ועל הפה שלהם. אם אתה שם, אתה רשאי לגשת לכתוב על עניינים של קדושה כי, אמצעי התיווך שלך מבוססים על יסודות הקודש של דת ישראל.
דת, הינה אמצעי תיווך. לסדר, דיוק ומיקוד בחיים שלנו מתוך המעגל החברתי שאליו אנחנו משויכים. לכן, כשיהודי קם ומחפש את עצמו בהודו, זה בסדר, כי הוא מחפש משמעות, אבל שלרגע לא יקום ויתבלבל ויגיע למסקנה כי ההינדו או הבודהה הינה המשמעות, אם הוא אמיתי, הנשמה שלו תאמר לו לבד שזה לא זה. ולמי שלא מבין, ייגש ליועץ אמיתי וי״שאל את אביך ויגדו זקניך….״
האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי.
שימו לב חבריי, איך הכל קשור קשור לשפה. הכל!!!
האיזון הפנימי, המשמעות לחייך, הרצונות שלך, התודעה שלך. הכל. הכל הכל…
חברים, משה רבינו ידע עם מי יש לו עסק. הוא ידע בדיוק עם איזה עם הוא מתמודד ולכן העמיד להם שפה שתדע ליצור את האיזון הנכון בין השמים והארץ, בין התענוגים והרצונות, בין הגשמיות לרוחניות, בין המופשט לחושי.
כל הפרשה מפחידה לקריאה. המון דברי תוכחה. אבל, גם התוכחה נאמרת מתוך שירה וזאת כדי לדבר אל הנשמה שלך ולא אל השכל. במבנה הרוחני של האדם דיבור קשור לנפש, תפילה לרוח, שיר לנשמה, ניגון לחיה וריקוד ליחידה.
ראש קהילת יהדות גיאורגיה הרב חכם רפאל זי״ע נלב״ע, היה מעביר שיעורים והרצאות מבוקר עד ליל מדן ועד אילת בכל קהילות גיאורגיה. אחד הדברים המדהימים שכבשו את ליבם של כל באי הקהילה היתה, שכל דברי התורה וכל ההסברים, וכל הפרושים היו מתוך שירה. אני לא יכול לשכוח אותו. הוא ידע לעשות את זה. היתה לו החכמה, התבונה והדעת לעשות את זה ולהתאים זאת לקהל היעד.
גם כשאתה מתפלל, גם כשאתה מדבר, כששרים, המסר עובר קל יותר, מחבר יותר, מעצים יותר.
חברים, אנחנו לקראת שינוי חברתי בלתי נתפס בשכל אנושי. אנחנו חייבים מדריך. אנחנו חייבים לוודא שאין לנו עסק עם שרלטנים. אני יכול לומר כי באמת ארור האיש אשר יבטח באדם. אתה חייב להתחבר לתורה שתאפשר לך להצמיח כנפיים ולהפוך אותך לטיפוס עצמאי. מתוך 11 שנים של לימוד והתמדה יום יומי אני יכול להמליץ על תורת החסידות כדרך חיים. אבל, חייבים למלא את הבטן שלא נלך לאיבוד. חייבים הלכה, משנה, חייבים ללמוד להתפלפל, לחשוב כבן אדם ולא כבן אנוש.
את זה המדע לא יכול לספק. המדע לא בא לתת לך הוראה לחיים. המדע במקרה הטוב יכול לאשש את שהנחת כהנחת יסוד ותו לא. אנחנו לא יכולים להמשיך בדרך החיים הדמוקרטית בה אנשים מכתיבים לנו את החיים, אלא לפעול מתוך חוקים שיוצרים חיים בחברה הטרוגנית. אלו הם בדיוק חוקי ההלכה. יש כאן אנשים רעים מאד מאד המראים את ההלכה כפגאניים, כפרמטיביים וכו.. זה פשוט שקר ומרמה. אין מערכת חוקים המאזנת בין צרכי הכלל והפרט, כחברה בריאה, כחוקי התורה ואני מוכן לקיים דיון משפטי עם כל מאן דבעי בנושא.
זה פשוט נסיונות של אנשי ערב רב להכניס לתודעה של אנשים תמימים כי הדמוקרטיה היא החופש האמיתי ועליה עלינו למסור את נפשנו. אני מרחם על הגוים שאין להם מדריך אמיתי לאיזון פנימי. אבל ליהודי? יש כאן ציר רשע שחייב למגר אותו. הבעיה יותר חמורה, כי אחוז לא קטן כלל, כאלו הטוענים לכתר של ״מחזיקי הדת״, מתנהגים כלא יהודים, משניאים את העם עליהם וגם אם מישהו רוצה להתקרב, הם יוצרים את כל הסיבות האפשריות לחסל אותו. והכל נוסע מבורות. לא מעודף חכמה. לכן מעדיפים אנשי האליטה והחכמות החיצוניות לדבוק בחילוניותם עדי כי יבוא להם גואל שידבר גם בשפתם, גם אם הם נוהגים כערב רב או כעמלק. זאת מציאות ואסור להתעלם ממנה, אלא לכוון ולהדריך.
אני חושב שהמנהיג שהגדיל לעשות זאת ולשמש לנו כדוגמא כיצד לנהוג כיהודי, היה ללא ספק הרבי מלובביץ.
חברים, חייבים לגלות את העולם האינטואיטיבי שלנו, כי זה עולם העתיד. זה העתיד. להיות יהודי זה להיות פלאי ולהיות טבעי כמציאות אחת. שנת התשפ״א עליה ניבא הרבי, הוא אמר במפורשות כי תהיה שנת פלאות אראנו. זאת השנה של ילדי הפלא. זאת השנה שהם יתגלו ויתחילו להוביל דרכים חדשות בעם ובעולם כולו.
אז, אל תתחכם, פשוט קבל על עצמך את מה שצריך: אתה מכיר את עצמך..
לכן חברים, כדי ליצור מצב שאתה יודע לחיות כל רגע בהווה למען עתיד טוב יותר, עליך להשתנות ולהתפתח רוחנית, ולפתח כישורים חדשים בהם אתה מצליח לאזן בין הרוח לחומר, ולא חי במצב של תוהו. אחרת חוסר האיזון הזה, יכול להעביר אדם על דעתו. כי הדואליות הזו הקיימת בתוכנו, מחייבת איזון. התהליך הזה מתחיל דרך האוזן, וחודר עד לעמקי נשמתנו, למען נוכל באמת להיות אנשים שמחים.
למה כל כך חשוב להיות שמח? כי אם אתה באמת שמח, אתה בשלווה פנימית אשר מעניקה לך
את כל החשק והרצון לעשות את מה שאתה עושה עכשיו, הכי טוב מתוך כללי המוסר של התורה, ולא מתוך הכללים שלי, חלילה. לכן, שמיעה אמיתית הינה עניין פנימי עמוק בתודעה וברגש. והלב לעומת השכל, מסוגל לשאת 2 הפכים ולאזן. השכל לעומתו, לא מסוגל לשאת שתי הפכים וחייב להכריע. ולכן חייבים לעבוד על מידותינו, כי הקב״ה שוכן ומתגלה בלב האדם. שם ה הבורא נמצא, שם יש קדושה , שם יש רוח הקודש, ומשם מתחיל ומתחדש הכל.
ולכן כותב דוד המלך ״ לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי״
הטהרות והקדושה באה מתוך, אכילת מזון כשר , קיום מצוות מתוך כוונה, והגדרת הייעוד שלנו בעולם שהכל יהיה באמת למען שמו יתברך. וזה לא משימה לחובבנים. כי אתה באמת מאמין שהכל לטובה ואין רע יורד מלמעלה. לכן, האדם תמיד צריך להביט מטה בכל ענייניו הגשמיים, כי יש אנשים שהם במצב פי כמה יותר גרוע. אך תמיד צריך להביט מעלה בכל ענייניו הרוחניים, כי אין גבול לעצמותו יתברך.
אז ממה נפשך?? קח עוד מצווה אחת אבל תעשה אותה מתוך משמעות. ואם אתה לא יודע, לך לספריית חב״ד ותחפש על משמעות המצוות….
שבת שלום
🍷😊🍷
David Boterson