(כל הנשמה תהלל יה הללו-יה. (תהלים ק״נ
לא היה שיר יותר מוצלח שמדינת ישראל שרה בזירה הבינ״ל כמו השיר הללויה. לא היה עם אחד שלא התחבר למילים. הם זה מקרה? תבדקו את הנסיבות בעצמכם.
לא מזמן פגשתי משלחת אנשי עסקים מאוסטרליה ואחד מאנשי העסקים סיפר לי סיפור אישי. הוא מספר כי ביתו קיבלה סכרת נעורים וכל התכניות שלו בחיים השתנו. הוא לא מפסיק להתייעץ, לקרוא, לשוח עם עם רופאים, עם מומחים וכו. וכל ההמלצות שהוא מקבל הם ״ אין בעיה שתאכל מעט פחמימות אבל היא צריכה להזריק אינסולין, תקח את זה בחשבון״. על זה אי אפשר לוותר. הוא מספר לי שלא היה רופא אחד שהמליץ לו על מה אפשר לעשות כדי שלא תצטרך לקחת זריקה. אף אחד!!!
אם מישהו חושב שהמצב הביטחוני בארץ שלנו שונה מהסיפור של אותו בחור אוסטרלי, כדאי שיחשוב טוב ויתבונן הרבה לפני שימשיך לקרוא את הכתוב.
המזל של אותו איש עסקים היה, שהוא יהודי והוא ממש לא חשב כמו כולם. ולא הסכים עם אף דעה ואימץ ושאל וחקר מה ליהדות יש לומר ומה לרפואה האלטרנטיבית יש מה לומר. בשורה התחתונה, הוא הפך את כל תרבות האכילה בבית. לכולם!! לא רק לילדה. הוא שינה את תרבות החיים בבית. הוא ואשתו החליטו לתרגל יהדות ולא רק לחשוב על יהדות. לאחר תקופה לא קצרה, הגוף שלה עבר שינוי, הסוכרים התאזנו, ללא אינסולין, והיא חזרה לחיות חיים רגילים, כמובן עם מגבלות התזונה הנדרשות. שנה וחצי האבא הקדיש לבת מחייו, עזב את כל עיסוקיו נתן את כל מאודו כדי שהיא תחיה כמו כל ילד רגיל. היא ניצלה והוא קיבל משפחה מאחדת יותר, מלוכדת יותר, מחוזקת יותר.
תחשבו מה היה קורה אם היינו עוצרים הכל במדינה למשך שנה וחצי ומטפלים בעצמנו. בזהות שלנו, בנפש שלנו, בנשמה שלנו. מה יש? כולה שנה וחצי.
ריבונו של עולם, אנחנו עם הספר. העם היהודי. העם שאמור להוות את כל הטוב שהאינסוף ברוך הוא רוצה להשפיע בעולם. העם שאמרו לו כל החיים שהוא העם הנבחר. עם שיש לו גם את התורה וגם את המצוות.
לו היינו עוצרים הכל והיינו מטפלים באיך שאנחנו חושבים, באיך שאנחנו מדברים, באיך שאנחנו מתנהגים וכל זה בשביל מה? בשביל לשנות את הטבע הרוחני שלנו מטבע של רצון לקבל, לטבע של רצון להשפיע, הרי הכל היה נראה אחרת. כל המלחמה של שומרי התורה ומצוות היא על זה. אולי הם לא יודעים לבטא זאת בפשטות שכזו, אבל זאת כל התורה.
הרי הקורונה באה אך ורק בשביל זה. כדי שנהיה כאיש אחד בלב אחד ולא בלב אחד כאיש אחד. כי אנחנו קודם עם, ואח״כ יש לנו מטרה משותפת ולא העובדה כי יש לנו מטרה משותפת ואח״כ אנחנו עם אחד. ואם יש לי תרעומת על המפעל הציוני, הרי שאין לו את הכלים להפוך אותנו לעם אחד. בואו נודה על האמת.
והעם שלנו? פשוט עיוור, חברים. כל השנה האחרונה של הקורונה היתה בדיוק בשביל זה. ומה קורה בפועל? תגידו אתם….כולם מצטטים את אינשטיין שאומר ״אתה לא יכול לפתור את הבעיות של העתיד עם הכלים שיצרת אותם״. ומה קורה בפועל? זה בגדר ציטוט. אם זה אמת, תגידו אתם מה צריך לקרות.
בונו ננסה להבין מעט את הרקע לכל הכתוב לעיל, שללא ספק לא מעט מאתנו חווה את זה בביתו שלו….ואיך כל זה קשור לשבועות? הרי ביום הזה בדיוק לפני 3333 שנה עמדנו כולם יחד עם מנהיגנו והסכמנו. הסכמנו לקבל את התורה. אז לא כולם היו כלים להכיל את הסיפור הענק הזה, עובדה. אבל כולם עמדו שם והבינו שזה כמה דרגות מעליהם, שזה פלאי, שזה על-טבעי וכולם הסכימו שהולכים על זה. ויהיה מה שיהיה. הרי כתוב ״נעשה ונשמע״. הסכמנו על זה חברים. זה עלה לנו במוות קליני. זאת לא אשליה אופטית.
כאן אני רוצה לספר שמשה רבינו הגדול, הצליח לקבל תורה רק באותו יום שבו הוא חיסל את השנאת חינם שהיתה בו. עד אז, הוא לא היה שם. לכל מי שעוד זוכר, משה עלה לכס ההנהגה בגיל 80. הוא ממש לא היה ילד. הוא היה המנהיג, השופט, המדריך, המלך. הוא היה הכל.
היום אני לא יודע אם יסכימו היהודים לשים את כל הביצים בסל אחד אבל הנה עובדה מוגמרת שכל ההידות האמיתית מבוססת עליה, שאין שום בעיה להאציל את כל הסמכויות על מנהיג אחד. רק בתנאי שהוא פועל מתוך ביטול גמור. וכל מי שרוצה באמת לקבל את התורה, התנאי הראשון לפני שמלמדים אותך דרך ארץ, הוא: תבטל מעליך את השנאת חינם.
חברים, אם בשנת התשפ״א ברצונך לעשות זאת, כל שעליך לעשות הוא להתמסר לפנימיות התורה. ללמוד על מנת לעשות כדי שזה יהיה לשמה. מי שלומד את הסוד, כל האגו שקיים באדם פשוט נמס ונמוג כלא היה. זה מתבטל בצורה פלאית.
כאן המקום לומר שאם לא הייתי חווה זאת בעצמי, לא הייתי מעז לכתוב מילה ולו חצי מילה על זה. כי כל הרבנים שמדברים על זה, הם לא באמת היו שם. הם מאמינים כמו כל יהודי טוב. אני לא מאמין. אני יודע!! כי הייתי אדם בעל יוהרא שלא ראה אף אחד ממטר. כל מה שעניין אותי זאת המטרה ואם מישהו יעמוד מנגד, תהיה לו בעיה. ואני הצלחתי בענק במקום שאנשים גדולים מאד נכשלו. אז, מה יצא לי מזה? כולם שנאו אותי. אף אחד לא סבל אותי. רק אויבים נהיה לי מזה.
באחד ההרצאות אמרתי לאנשים, לפני שאתה רוצה להיות מנהיג, לך תהיה ראש הוועד בבניין ותהסה להוביל פרוייקט בעל משמעות בבניין. אם אתה תצליח, כנראה שיש לך סיכוי טוב להוביל מהלכים הנהגתיים. תזכור שבמהלך הזה, אתה תושפל, תלוכלך, יקללו אותך, ירמסו אותך, יבדוק אותך בציציות, יעשו עליך את כל הרע האפשרי ואם הכל יעבור בשלום (בשלום= 90% מכבדים אותך ואומרים לך שלום ועדיין ידידים שלך), יש לך סיכוי להנהיג.
חברים, מה העניין של חג השבועות, חג מתן תורה?
כי יש משהו שאת/ה חייב לדעת הוא, שכל אותם רבנים/ אנשי דת/ פוליטיקאים מנוולים שמוכרים פחד, הם בדיוק אותם רופאים ויועצים של הסיפור הנ״ל. וזה בכלל לא משנה אם זה , מנהיג, כומר, אימאם, או הרב פלוני או פוליטיקאי אלמוני, זה אותו המקרה בדיוק. וכאן המקום לומר בצורה הכי כנה, כי אם תקשיב להם, או תלך אתם, או תהיה קשור אליהם, אתה לא תגיע רחוק. הסיפור הזה יסתיים רע. אפילו רע מאד.
וכל אותם אלה שמחפשים קמעות וישועה, מחוטים אדומים וכלה בשרלטנים חסרי כל רחמים, לא יסיימו בכי טוב. ולנצל תום לב של יהודי ושל כל בן אנוש, זה העסק הכי טוב שאתה יכול לבנות. תראו את כל תעשיית החצרות בהמון מסגרות חברתיות. כי אם מישהו מחנך אותך, כי אם מישהו מלמד אותך תורה וזה לא מאהבה אמיתית, אל תתקרב אליו. אך תשלח את הבן/בת שלך ללמוד שם. תלמד תורה רק מאדם שהוא ״חכם לב״. וכאלה אנחנו חייבים ליצור בחברה שלנו לא מעט, חבריי. אם תשאלו כמה כאלה יש, אני אומר כאן ועכשיו, שהם לא הרבה. הם בגודל האונה האחורית במח האדם.
ולראייה, תראו לאיזה מימדים התפתחה הנצרות והאיסלאם וחלק לא קטן ביהדות שמכר וזרע פחד בשם מנהיגיהם, כדי לכבוש את לבם של האנשים. בואו ננסה טיפה להבין מה קורה כאן….
רבים האנשים שקונים בשיא העונה ונהנים מקולקציה חדשה. הם חייבים להיות הראשונים. יש שלא מוכנים שירוויחו עליהם יותר מדי, ממתינים ל-50% הנחה ויש שקונים במכירת חיסול. מי מהם צודק, ומה לדעתכם נכון היה לעשות? הרי בפועל כולם לבשו את אותו בגד. מאידך, יש כאלה שמדירים שינה מעיניהם כדי להבין עוד דבר חכמה, עוד מושג אלוקי אשר מוסיף טעם לחיים ומחייה את הנשמה . הסיפור האמיתי של חג השבועות הוא לגלות שיש חיים אחרי כל מה שקורה כאן, והכל יכול להשתנות בהינף יד, אם רק נבלום בלימת חרום ונסכים לקבל את העובדה שלמרות שחשבנו שהציונות היא המודל תוביל את העם לגאולה, כדאי שנרכין ראש ונאמר ״כי אנחנו בניך ואתה אבינו. כי אנחנו עבדיך ואתה מלכנו״. ומי שחושב שהוא יאבד את החרות מהפנמת מילים אלו, אני מוכן להסביר לו למה הוא לעולם יישאר עבד וחלילה וחס ייכחד ,כי למעשה בפועל, אני לא רואה בן חורין אחד במדינת ישראל. כולנו כמעט כלואים.
בתור אדם שחיפש להנות משתי העולמות אני מוכרח להודות שמעולם לא הרגשתי עצמה פנימית כל כך גדולה, ושמחת חיים אמיתית מלשבת ולנסות להבין את חכמת הבורא ורצונו. מעולם לא התמלאתי בחמצן שגורם לי כל יום להתרוקן ולהתמלא מחדש!! ואין הרבה אנשים שילמדו אותי על שיא האופנה ותענוגי העולם, כי בתור אדם שהיה חווה הכל במקומות הכי טובים בעולם ביפן, סינגפור, צרפת, גרמניה, הונג-קונג וניו-יורק, אני יכול לומר לאליטיסטים ולנדכאים ולחכמים בריבוע מה הוא המשחק האמיתי של החיים. בקיצור טעמתי הכל ומי שמכיר אותי באמת, טעמתי יותר מדי..
זה לא יאומן כמה נפלא העולם מחד וכמה קטלני הוא מנגד ואם לא תרגיש זאת, לא תדע. אך מה עושיםלעם שאטום חושית. ואחרי הכל אני מודה בהכנעה כי כל התענוג הזה, בטל בשישים לעומת הבנת החכמה האלוקית מתוך פנימיות התורה. והשאלה הבאה, תמיד עולה על הפרק, מה הוא רוצה ממני? מה אני אמור לעשות שיהיה קצת שקט ורווחה בחיים?
והאמת, שכל מה שאנחנו רוצים ומבקשים לא שייך לאמת. לא שייך לזהות ולתכלית שלשמה באת לכאן.
אבל שום דבר הוא לא במקרה. אתה צריך להבין ובעיקר לחוות. אבל מי יגיד לך שמה שאתה חווה זה לא טוב? מי יקבע שמה שאתה עושה זה לגיטימי או לא? חברים, עד לפני 150 שנה לערך, לא היה מושג כזה יהודי שאינו דתי. אין דבר כזה. אם אתה יהודי, אתה דתי אתה שומר תורה ומצוות.
אז מה היה חסר שם בגולה שמקבל ביטויים כה קיצוניים וכה קשים בדפוסי ההתנהגות של עמנו בשמת התשפ״א. רוב החיים של העם היהודי היו מתוך סבל, הסתגפות, עוני מחפיר, השפלות, אלימות, רצח, וכל מה שתרצו. הסיפור הזה המשיך עוד בכניסתנו ארצה, אבל אט אט הערפל דעך, ונתן לאנשים לראות דברים שמעולם לא ראו ולחוות דברים שמעולם לא חוו. נו, מילא. השאלה היא לא מה היה, אלא:
- האם יש עוד מצפן
- לאן המצפן מכוון
היום להיות הומו, זה הפך לעניין מאד לגיטימי. עובדה. כשאני מביט בזה בפרספקטיבה יותר רחבה, אני מבטיח לכל העם שלי, שרוב מי שחושב שהוא כזה, או יש מישהו ברדיוס החברתי שלו שהוא כזה, זה ייעלם לו יותר מהר ממה שאנחנו חושבים. לא מאמינים? סבלנות… מה שכואב לי שיש כאן חבורת רשע אכזרית שמחליטה על בסיס כל מי שצועק חזק יותר לעשות ויתורים מוסריים וערכיים מבלי הבחן על מה יהיה ביום שאחרי. יש אישור לצעוד בכל מקום ולומר את מה שאני חושב ומרגיש. מצד אחד, זה מדהים. יש באמת מקום לחופש הביטוי לכל אחד. מצד שני, איך אפשר לקום ולומר שהוא לגיטימי ואנחנו לא. ואין גם וגם. ביהדות אין מושג כזה פשרה. אין!!
איפה הגבול חברים? זאת השאלה ומי קובע את גבולות הגזרה? האם זה יקרה
- מאוסף חוקים שנוצרו ע״י המציאות
- או שזה יקרה ע״י אוסף חוקים שיוצרים את המציאות.
למי שדוגל באופציה מס׳ 1 יכול לבחון את המאה השנים האחרונות כי כל חוקי האנוש הביאו להרס וחורבן של עמים. אם מדובר באוסף חוקי על שאינם תמיד אנושיים, יכול ומוזמן לבדוק כי חוקי התורה, השאירו ממלכה אחת בחיים. כל השאר נכחדו. תבדקו אותי אם אני טועה. הטעות הכי מרה היא האופציה לפשרה. אין פשע יותר גדול מזה. כי זה פרווה.
אתה רוצה מים קרים ואשתך רוצה מים חמים ובא מישהו ומציע לך מים פושרים. סליחה, זה לא מה שביקשתי!! שימו לב לאיזה הדרדרות חברתית קומץ מאד קטן וזעיר בתוך העם מנסה לעשות. והכל ביופי, בצבעים, ובנחמדות מאלפת. ועובדה שאי אפשר לשרת את הרצון של כולם, אלא אם כולם ישרתו את הרצון של האחד. זה לא יילך.
מה הרצון של האחד?
- להפסיק לשעבד אנשים אליך.
- להפסיק להשתעבד לאנשים ולמציאויות חומריות.
במילים אחרות: ״ ואהבת לרעך כמוך״ אבל הכמוך חייב להיות כמו המערכת שמהווה אותך בכל רגע ורגע. כי אחרת אתה בכלל לא אוהב באמת, אלא משעבד. וזאת אהבה שתלויה בדבר.
ויש כאן עוד מסר מאד מאד מהותי שחשוב שתבין. הרצון של המערכת האלוקית היא לשתף פעולה עם אלו שכל הזמן, כל יום , כל שבוע משנים את דפוסי החשיבה, הדיבור והמעשה שלהם, באופן בלתי פוסק. בלתי פוסק!!
לקבל את התורה בחג השבועות הבא עלינו לטובה, זה לומר לעצמך : ״הריני לוקח על עצמי לשנות באופן מתמיד את כל דפוסי המחשבה, הדיבור והמעשים שלי״ .אתה תחווה בעקבות ההחלטה הזו המון דברים מאד קשים ולפעמים, טובים ואף נוראיים. כל זה כדי שתזכה באמת להתחבר אל מה שמהווה אותך ותהיה לך לך שפה ישירה אליו, בלי מתווכים בדרך. אז אתה תחטוף תסכולים ודברים מאד נוראיים בדרך, וכנראה שתתחיל לשאול, למה? וככל שתתחיל לשאול למה, ההתעסקות בפנימיות התורה, תתן לך את התשובות לכל השאלות הכי קשות שרק תעלה.
למי ששואל אותי, תשמע השתכנעתי תביא את המדריך. התשובה שלי היא ״לך תלמד את ספר התניא״ ולך תלמד על מנת לעשות. על מנת לשנות את הטבע הרוחני שלך מרצון עצמי לרצון על מנת להשפיע.
תשובות יש לכל שאלה אפשרית, אבל כדי שתדע איך לחשוב, איך לדבר ואיך לנהוג צריך תורה חדשה שתצא ממך. כי אם אתה יודע למה, אז אתה כבר תדע לממש את האיך בעצמך. אתה לא צריך אף אחד.
אחיי ורעיי, תדעו לכם כי לכל יהודי ממתינה לו תורה שהוא צריך לכתוב אתה, ואף אחד לא יכתוב אותה במקומו ולא בשבילו. בדור של גאולה מתקיים המושג ״ תורה חדשה מאיתי תצא״ מכל אחד ואחד מאיתנו. וכדי שזה יקרה, הלימוד של תורת החסידותצריכה להוביל את האישיות שלך לדרך חיים שצריך לפעול באופן הבא:
- הקשבה
- התבוננות
- הפנמה
- ביצוע
תורת ישראל בנויה מארבע שכבות מאד מהותיות אשר כל אחת מהן קשורה באופן ישיר ומהותי לאופן התפתחותו של האדם:
- פשט- תהליך התפתחות הגשמי
- דרש- תהליך ההתפתחות הרגשי
- רמז- תהליך ההתפתחות השכלי
- סוד- תהליך התפתחות הנשמה
לא הרבה זוכים להגיע לשלב 4. וגם אם כן, זה קורה ממש באחוזים בודדים.
למעשה, אדם בלי נשמה, הוא אדם קיים ואין שום משמעות לחייו. וגם אם היה משהו משמעותי, זה היה ממש עניין רגעי, וחוזרים ״ לדרגת השכל״ , כי זה מפחיד אנשים פחד מוות להתבונן ולצאת מגבולות השכל. המצחיק הוא, שכל מי שהצליח בעשורים האחרונים, אלו אנשים בלי הרבה שכל, אבל עם המון נשמה ( אמונה).
הדבר היותר מעניין הוא, שכשאתה מתחיל לגלות את עצמך, אתה למעשה במודע ואט אט בתת מודע שלך, התחברת בשעה טובה ומוצלחת אל המימד הרוחני שבך. למעשה, נכנסת למסלול מאד מעניין אשר הכניס אותך בעל כרחך לרצות ולהבין עוד ועוד, ולשאוף ליותר ולהבין יותר ולחקור יותר.
״ אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני״
ההבדל בין תיאבון חומרי לתיאבון הרוחני, שבמימד החומרי אתה מגיע אחרי 50-60 שנות חיים של רדיפה, לנקודה שבה אתה אומר, ״ די , מיציתי- אין לאן להמשיך״ ואז בתקווה גדולה אתה מתחיל להכנס ולמסע מחקרי ומוצא יום אחד שבאמת יש מישהו אחר בתוכך ש-50 שנה לא גילית אותו. היית בבי״הכ כל יום, התפללת 3 תפילות ביום, או היית בצד ההפוך של העולם , ואז התחלת ללמוד ״ פנימיות״ והתחלת לחקור מהות, והבנת ששרפת חצי מהחיים על ״ החיים הטובים״, שלכאורה הם נראים באמת נראים טובים. אין מחלוקת כלל.
אבל אם בטעות עלית על מסלול שהבנת שיש פה מישהו אחר, ורצונו שונה לחלוטין מרצונך ,
מה עושים ? ״ צדיקים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא״ . למה? כי הם מודעים ליסודות המהווים את מהות האדם והבריאה, שבלעדיהם, אתה יכול להתפלל 100 ביום, או ללכת ל- מועדונים בשבוע, אין לך שום סיכוי להכנס ל ״מועדון הנשמה״ . זה ממש מצב של ״ פול גז בניוטרל״
״ ואהבת לרעך כמוך- זאת כל התורה״
הדבר עלול להשמע מזלזל, נמוך, או לא מספיק דיו, איך שלושה מילים שוות במעלתן לספרים שלמים שנכתבו לאורך אלפי שנים. כתב האדמור האמצעי משושלת אדמורי חב״ד; ״ כששני יהודים משוחחים, והאחד מטיח את ענייניו כלפי השני, צריך להיות מצב של שתי נפש אלוקית מול נפש טבעית אחת ״.
מה הכוונה ?
כשיושבים שני חברים והאחד מציג טיעון , והשני מציע טיעון נגדי, תאמינו או לו, אבל סיכוי גבוה מאד ששתיהם צודקים. אבל, שכשחברך משוחח עמך, האם ניסית פעם אחת בחיים שלך להלביש אותו בתוכך? האם פעם אחת הצלחת להכיל את האחר באופן מלא? לקחת את המקרה שהוא מתאר ולהכנס לדמות. להתלבש עליה כפשוטו. אני בטוח, שהתגובה תהיה אחרת ממה שחשבת בתחילת השיחה איתו. אם כן, כל הכבוד. תמשיך כך כי ככה בדיוק אתה צריך לנהוג כלפי כל אדם.
הפשע הכי גדול שאתה יכול לעשות לחברך זה, לומר לו ״ אתה לא צודק״. כי, כל מה שתאמר אחרי משפט שכזה ייפול על אזניים ערלות. זה בכלל לא רלוונטי מי צודק!! זה רלוונטי לראות האם אתה מצליח לאתגר אותו מתוך דבריו או לא. מה אתה חושב, בכלל לא רלוונטי. ולמה פתאום אדם קם באמצע שיחה, עצבני, מתרגז והולך.
רק סיבה אחת!!! כי אתה לא מסוגל להכיל את המקרה של האחר. כי אם היית במצב שכזה, אז ממה נפשך??? ואם כך, אתה והתורה שהיא מציאות הבורא ותכלית חכמת הבריאה , הולכים בכיוונים מנוגדים. ולמהלך שכזה יש מחיר כבד מאד. אין רחמים במצב שכזה, והאדם מקבל על הראש.
״ והחכמה מאין תמצא״ ו- ״בזיעת אפך תאכל לחם״
אם בטעות עלית על המסלול שאתה באמת מבין שאתה לא מבין, אתה תזכה להחכים באמת רק אם אתה תשכיל להתבטללמציאות הבורא, ותפנים בכל אבריך כי הוא באמת ובתמים ״ זן ומפרנס לכל״. גם את הנשמה וגם את הגוף. אבל אין מתנות חינם. כדי להגיע לתובנות עמוקות מני אלו, עליך להתייגע ולפעול. אנחנו חיים בעולם של עשייה, בלי עשייה כל הידע שבעולם אין לו שום תכלית. ובלי הכנה ראויה, אל תופתע שהשלב הבא בחייך נראה כפי שהוא נראה.
כששאלו את גנרל אייזנהאואר בפלישה לנורמנדי ״ מה אתה הולך לישון ? יש לך 6 מיליון חיילים בקרב!!״. תשובתו היתה ״ חברים, אני את המקסימום שלי עשיתי והכנתי אותם בכל דרך אפשרית ליום הזה , עכשיו זה בידיהם. אז זה בכלל לא רלוונטי כעת אם אני ישן או ער״.
״ כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם״…. חברים, באופן שהבבואה שלכם נראית במים, כך בדיוק רואה אתכם הבורא. כפי שאתם מביטים באדם, ולצערנו הרב, אתה נשפט ומקוטלג עפ״י חיצוניותך״, כך בדיוק אנחנו כולם נשפטים. העיניים הם אלו היוצרות את התאווה, האגו, והקנאה המיותרת הזו הקיימת בין אדם לחברו.
אני מתנצל אם דבריי היו טיפה מדכאים או פוגעניים, אבל חשוב שנשים את עצמנו בפרופורציות הנכונות , כי מחכה לנו הפתעה גדולה!!! מה כל כך מעניין ומיוחד בחג השבועות ? החג הזה מעניין ורלוונטי רק לאותו אדם, אשר לא ממש מבין הכל, אבל הוא כן מבין שהוא ממש לא בכיוון בכל הקשור בעניינים שבין אדם לחברו, ובינו לבין בוראו.
בחג השבועות יש עצמה בלתי רגילה המסוגלת להפוך את גורלך בנקודה בה אתה מבין שיש לך בחירה, לחיות את ״החיים הטובים״ , או לחיות עפ״י ומתוך הנשמה האלוקית שבך. אשר היא זו שתכתיב את כל סדר יומך מתוך כל הכללים המוסריים/חברתיים/אנושיים. חברים, לא הרבה יודעים את התורה באמת . ומי שיודע באמת, בקושי מדבר, כי הוא מבין שהוא באמת לא מבין.
״ הרגל עצמך לומר איני יודע״
אבל לא בשביל שתשאר לא יודע. אלא כדי שתבין שכמה שאתה יודע ואתה יודע באמת, אתה מבין שאתה לא יודע כלום ולכן עדיף שלא תדבר כי שקט מעיד על אצילות. אז כן, יש רגע כזה שבו אתה יכול לקבל את הדרגה הגבוהה ביותר באדם, ולחיות מתוך הנשמה שבך. זאת המשמעות שהקב״ה הגדיר עבורך. זאת התכלית שלמה באת. וכדי להתחדש, כדי לקבל באמת את התורה בפנימיות , זה חייב להיות מאהבה. זה אומר שהנשמה הקודמת צריכה למות, ויחי הנשמה החדשה .
את זה ידידי בחג השבועות אתה יכול לקבל, במתנה!! מתוך בחירה, שזו אכן הדרגה הגבוהה ביותר.
אני אסיים בסיפור שהפך לי את החיים;
שני חסידים מאודסה באו ל״יחידות״ אצל אדמור הזקן. למי שלא יודע אודסה זאת עיר של גנגסטרים אמיתיים ). נכנס הראשון, ואומר: שלום עליכם ,רבי. שואל אותו אדמור הזקן; נו, מה נשמע באודסה ? החסיד שפך את הכל ותאר שב״ה מאד טוב בקהילה , ויש לו נחת במשפחה, והפרנסה מסתדרת, ומשתדלים תמיד ללמוד וללכת מחיל אל חיל. החסיד בהחלט נתן חוות דעת חיובית, ואדמו״ר הזקן נתן לו 10 רובלים.
נכנס השני ופוגש את חברו במעבר ושואל אותו ״ מה אמרת לרבי?״ הוא סיפר לו כך וכך, והלה אומר לו, ״ אתה שקרן….״ בקיצור, נכנס השני אל אדמור הזקן ואדמו״ר הזקן שואל גם אותו ״ נו, מה נשמע באודסה ?״. החסיד אומר״ רבי מה אני אגיד לך, בבית יש בלאגן, בבי״הכ כל הזמן מדברים, בחוץ נשים הולכות חצי ערומות, חברים כל הזמן עסוקים באת מי לרמות היום וכו.״ אדמור הזקן לא שמח לשמוע את הדברים ונתן לו רובל אחד בלבד.
כשראה זאת החסיד, דפק על השולחן בכעס עצום ואמר ״רבי אני שסיפרתי לך את כל האמת על אודסה, אתה נותן לי רובל אחד, והחבר שלי שמספר לך סיפורים אלף לילה ולילה, אתה נותן 10 רובל, מה הולך כאן???״. כשסיים החסיד לדבר ונרגע, אמר לו אדמור הזקן ״ תשמע חביבי, מה קורה באודסה אני יודע. לא צריך אותך!! רק רציתי לדעת לאיזה אודסה אתה שייך״.
אז כן, יש רגע בחיים שאתה צריך להחליט לאיזה אודסה אתה שייך, כי אחרת יש השלכות מרחיקות לכת. צדיק הוא אדם שבחר צד ואם באמת החלטת ללכת ולפעול ולבחור בצד הימין, אני מוכן להבטיח לך ולהתחייב לך כי אתה לעולם לא תשאר לבד ואתה תגלה את עצמך מחדש כי הבוטח בה׳ חסד יסובבנהו.
ויה״ר שבחג השבועות הבא עלינו לטובה נזכה כולנו לומר ולחוש כמו שחשו זאת אבותינו שהביאנו עד הלום,ש ״ כל הנשמה תהלל יה, הללויה״
חג שמח
🍷😊🍷
דויד בותרסון
David boterson