״ אין הברכה שרויה אלא בסמוי מן העין״

שאלת את עצמך פעם מה זה בעצם ברכה, ומה זה קללה?  איך אדם נהיה מבורך ואיך חלילה הופך למקולל?  האם היפך הברכה זה קללה, או שזה בכלל משהו אחר.

האם חלה על האדם החובה לבחור כל פעם מוסרית וערכית, או שזה לא ממש חובה, אלא רשות.  שאלת את עצמך פעם האם מה שאתה רואה, זה באמת המציאות?  האם יכול להיות שהמציאות עשתה עליך עוקץ כל שנות חייך ואתה אפילו לא מודע לזה?

מאיפה אתה יודע שאתה באמת חי כאן בעולם הזה, ולא מעופף באיזה סרט אשלייתי של החיים. במבנה החושים של האדם חוש הראיה והשמיעה הם הדומיננטיים. יותר מזה, חוש הראייה עצמו שולט בלמעלה מ-50% מהספקטרום החושי. מה תכלס אתה יכול לראות?

אדם יכול לראות את המציאות בפועל או את מהות המציאות- המציאות שמעבר. לעומת זאת כשאדם שומע, הוא לא ממש מודע, והוא מתחיל להתבונן ולנסות ליצור תמונת מצב של אותה מציאות מדוברת,  או שהוא מפתח רגשות כלשהם כלפי מה שהוא שמע והוא לא ממש  מודע לדבר, אבל יש בו אמונה והוא בהחלט יוצר תמונת דמיון כיצד נראה הדבר.

אנחנו תמיד אומרים על אדם שנתן את עצמו לטובת עניין מסוים ש- ״ הוא נתן את הנשמה״ ובד״כ רואים את התוצאות. כלומר את אותה ״הנשמה״ שהאדם נתן לטובת עניין מסוים, הוא למעשה החדיר משמעות בדבר. אחד הסממנים המובהקים ביהדות הוא חופש הבחירה. העדר חופש הבחירה יכול לבוא משתי סיבות:

1. 1. או שהאדם פועל מתוך משמעות.
2. 2. או שהאדם פועל שלא מתוך משמעות

כשעם ישראל קיבל את התורה המשפט הידוע ״ נעשה ונשמע״ נראה מאד מאד תמוה, כי אין כאן למעשה שום בחירה.  אתה עושה ואח״כ אומר בוא נשמע מה יש לומר. כי לכאורה, אם רוצים שתהיה לאדם בחירה חופשית, אז קודם נשמע את מה יש לבורא לומר, ואז נחליט איך ואם בכלל, נעשה. אבל לא זה האמת. המשפט הזה ״ נעשה ונשמע״ הוא שיא השיאים של הבחירה החופשית.המושג נשמע בא מתוך המילה, משמעות. אם היה כתוב ״ נשמע ונעשה״ אז היתה ניטלת לאדם הבחירה החופשית. כי אם אתה עושה מעשה מתוך משמעות, אז אין מקום לבחירה.

דוגמה: אני מכניס אותך לחדר חשוך ואומר לך, תחזיק את הצינור הזה ביד, כי הוא מזרים חמצן לאדם חולה. אז אתה מבין שאם אתה משמיט את הצינור מהיד, יש סיכוי שהאדם המונשם עלול למות, אז אין באמת בחירה. אבל כשהאדם קודם עושה, ומגיעה לו ההזדמנות לבחור, הוא יכול להגיע לעשיה מתוך משמעות, שזה שיא השיאים בכל דבר ועניין שהאדם עושה. דוגמה: אני מכניס אותך לחדר חשוך ואומר לך תחזיק את הצינור ביד, כי זה ממש ממש חשוב. אין לך מושג לשם מה אתה מחזיק, אבל אם תתבונן, כנראה שתגלה שיש מטרה נשגבה לאותו צינור אותו אתה מחזיק ביד. כלומר, המחשבה שלך ( במידה ואתה מפעיל בכלל את המח) היא זו שלבסוף תנתב את העשיה שלך לתוך משמעות,  או סתם להחזיק את הצינור ללא שום משמעות.

״ להבין, להשכיל, לשמוע, ללמוד, ללמד, לשמור ולעשות״…….יש שתי דרכים מהותיות בחיים להגיע לתכלית:

1. . נעשה ונשמע – לעשות כשהעיניים קשורות, ולהאמין שמה שנאמר זה אמת, בלי התחכמויות.
2. 2. להבין, להשכיל, לשמוע…וכו – ליצור דרך, ליצור תהליך, ליצור מסלול זהב שיוביל אותך אל המנוחה והנחלה. מה הבורא מבקש ? – את החיבור בין שני הדרכים הנ״ל.

אבל מה התכלית?  חיים של משמעות. מה זה חיים של משמעות ? חיים שבהם האידיאל הוא לא אני. בשום מצב אין ״אני״ במשוואת החיים. הרצונות שלך, המחשבות שלך, המעשים שלך, דפוסי ההתנהגות שלך, הכל. הכל הכל. אז אם כך, גם מי שהקים חברת היי-טק, או חברה עסקית, חי חיים של משמעות, לא כך?  אם הוא עשה זאת מתוך רצון אמיתי לסייע לכלל, התשובה היא כן. הבעיה במסלולים האלה הם,  שבד״כ יש תחנה סופית. יש אקזיט, סופרים המון כסף, וחושבים שתפסו את העולם במכנסיים. ואז יום אחרי שואלים, מה עכשיו?  הרוב המכריע, 99%, מסיים אחרי האקזיט הראשון.

אבל יש שתי דרכים אל ההצלחה הגדולה:

1. 1. זכיה בפרס הגדול
2. 2. אקזיט לאחר יגיעה גדולה

רוב אלה שזכו בפרס הגדול, סיימו בכי רע. כי הם לא ערוכים נפשית ותודעתית לסכום כזה גדול, והכל מתפוצץ, ונהיה יותר גרוע. המצב הזה מתאר את ה-״ נעשה ונשמע״. כי זה לא מספיק למצב של גאולה האמיתית והשלמה. לעומת זאת, לאלה שהקימו חברות, היה תהליך. היה דרך. היו תובנות. היה למידה, שמיעה , עשייה וכו. וככל שהתהליך מורכב יותר, ארוך יותר, אתה מחושל יותר, חזק יותר וערוך אל עבר ההצלחה. המצב הזה מתאר את המצב השני של המתואר בראשית המאמר.

לשאלה למה המשיח לא מגיע, התשובה מאד פשוטה. לשאלה למה הגאולה הפרטית שלך עוד לא הגיעה, באה מאותה סיבה. אין תהליך. אין שהייה בהווה. הכל מהר, או שאתה רץ לעבר עתיד לא ידוע, או שאתה חי על תהילת העבר. אבל מה שבטוח, אתה לא כאן בהווה.  אין התבוננות, ואין ידיעה המביאה לידי עשייה משמעותית.  האונה השמאלית נעה בין עבר לעתיד, והאונה הימנית רואה את כל המהלך. הם לא מדברים ואף אחד מהם לא עושה את השינוי האמיתי . דווקא החלק האחורי, הדעת, המחברת ביניהם , היא זו שיוצרת את התהליך, את השינוי לעבר ההצלחה. אז איך זה קורה?  יוצרים  תהליך. בונים את התהליך.

איך יוצרים את התהליך?  הרי אתה חייב לקבל הזדמנות. אתה חייב לקבל סוג של הארה, שיהיה לך מאיפה להתחיל. חשוב שנדע שהאדם הוא עולם קטן, והעולם הוא אדם גדול. ההבדל נמצא אצלך בתודעה. אבל האתגר הגדול הקיים באדם הוא, זמן.  או שהזמן שולט בך, או שאתה שולט בזמן. מה זה אומר במילים פשוטות? הזמן הולך ממש לאט כשאתה בציפיה. הזמן רץ ממש מהר כשאתה מאחר. זמן עלול להיות קטלני כשאתה עצוב. הזמן הוא ממש קצר כשאתה שמח. זמן הופך לאינסופי כשאתה בכאב או חסר תעסוקה. והשאלה היא מי בעל השליטה….

כי לשלוט בזמן, צריך שפה. לשלוט ברגשות צריך תהליך. ואם אין תהליך, אתה עבד לזמן, ואתו באים כל התחושות הנ״ל. אז עם כל הכבוד לכל מה שאתה עושה בעסקים ובעשייה, לא בשביל זה באת לכאן, לא בשביל זה נולדת, ואף אחד מכל הדברים הנ״ל לא יובילו אותך לעבר חיים של משמעות באמת.

למה אתה כאן?  כדאי שתכניס טוב טוב לתודעה, שאתה כאן ״ לתקן עולם במלכות ש-ד-י״ …  מה זה?  אז כפי שקראת כמה שורות למעלה, אתה כאן כדי לתקן את עצמך ( עולם קטן), ואת העולם הגדול. לא כל אחד זוכה למעלה זו, אבל זה נגיש לכל אחד. אין מגבלה.  מה מתקנים, איך מתקנים, ומה הלוחות זמנים? יש לך שנה. שנה אחת שלימה ולא יותר. אמנם אתה חי בממוצע 70-80 שנה, אבל בשנה אחת אתה אמור לגמור הכל. עליך לתקן את אופן מחשבותיך, את מידותיך, את תכונותיך וכישוריך, כדי שתהי. ראוי לתואר ״ בן-אדם״. מתי מתחילים? בד״כ ההתחלה מחדש באה לאחר החורבן. יושבים שבעה, ואז מתחיל משחק חדש. מיד לאחרי 9 באב שזה יום החורבן, אתה אמור להגיע ליום טו׳ באב עם תחושה שהעתיד לא יהיה כבעבר. מיום טו באב עד ראש השנה אתה עושה את כל ההכנה המחשבתית והמעשית כדי ליצור סוג של ״ כלי״.

בראש השנה ״הכלי״ – הרצון שלך, אמור להיות מאד ברור ומוגדר. אם הדבר לא קורה מתוך הבנת פנימיות התורה , תדע לך שכל מה שתבנה, לא יחזיק מים. זה יתפרק  לך איפשהו בדרך. אתה צריך למצוא את כל הכלים מתוך פנימיות התורה. כי רק פנימיות התורה תביא אותך לידי תכליתיות, בה תוכל למצוא בית מנוס לכל דאגותיך, שאיפותיך, ורצונותיך, בהנחה שהרצונות רצויים. כשנכשלת במיזם, כנראה שההכנה שעשית לטובת העניין אינה ראויה, או אינה טובה מספיק על מנת שתצליח, אז הבורא שולח אותך לעוד מסכת של ניסוי ותהייה, עד ליום שבוא הבורא ירגיש שאתה מוכן. וכשהוא ירגיש גם אתה תרגיש.

מתי זה יקרה?

כדי להבין את זה, אתה צריך לצאת למסע. במסע הזה יקרה לך משהו מאד מאד קשה.  אתה תאבד את השליטה. אתה תבין שאתה זה בכלל לא אתה, ומה לעשות, בלבלו אותך. אתה תגלה שיש בך משהו מאד מאד עמוק ופנימי, שכל הזמן מנסה ליצור  אתך קשר, כי מטרתו היא לגרום לך להבין שעל פיו יישק דבר ולא על פיך.  ולכן חברים, מאחר והרוב המכריע עוד לא שם, ורובנו המכריע עסוק בעצמו, אז קח בבקשה את המושכות של הבורא ותבין בבקשה שאתה לא המטרה. ממש ממש לא. אתה אמצעי להוציא לפועל את ״ פעולותיו, שמותיו וכינויו של הבורא יתברך״ . ואם תבין את זה, אז אתה בהחלט יכול לזכות לתפקיד מאד מאד בכיר בהצגה. אבל גם אם קיבלת תפקיד משני בהצגה או תפקיד זוטר, תזכור תמיד ותגלה שאתה חלק מתמונה נפלאה של עם ישראל, שכל הזהות שלו היא, הבורא יתברך. במה זה תלוי?

1. 1. במזון שאתה אוכל
2. 2. במצוות שאתה מקיים
3. 3. בייעוד שאתה בוחר

זה מאד מקל על המחשבות הלא טובות. זה מאד מפשט את דרכי החיים. זה גם מדהים, כי אם אתה חלק מהעצמה הזו, אתה אף פעם לא לבד. אף פעם לא לבד!!!  אתה חלק ממעגל אלקטרוני רב עצמה, וכל מה שמבקשים ממך הוא, שתוליך. זה הכל. בבקשה תוליך!! אבל כדי להיות מוליך איכותי, אתה צריך להיות בביטול כלפי כל המעגל. לוותר על כל ההתנגדויות שלך, ולשרת רצון נעלה משל כולם .אז אם בראש השנה אתה עדיין לא ערוך, ניתן לעצב אותך שוב ביום כיפור, בשמחת תורה, ובפסח שני. אלו חלונות זמן ייחודיים לתיקון. אבל, הכל תלוי בהכנה. ובשביל הצלחה אמיתית צריך הכנה מאד מפרכת. מה זה אומר? זה אומר שהלימוד שלך יוביל לתהליך תודעתי, אישיותי, התנהגותי, ״ על מנת לעשות רצונו״.

הברכה – זה המצב התודעתי שהגעת אליו מתוך הכרעה מוסרית/ערכית בה אתה מחפש משמעות לדבר אותו אתה עושה. אדם מבורך הוא אדם המכניס משמעות לכל דבר ועניין במעשיו. אדם מבורך – זה אדם שמהווה צינור השפעה לעולם. הוא לא העניין. רק אחד כזה מסוגל לחיות חיים של משמעות אמיתית לחייו.

 

הקללה – זה למעשה עניין ה״קלות ראש״. פעולות ומעשים ללא טעם ודעת , אשר מובילים אותך אל החומר. אדם מקולל– הינו אדם החי את חייו, וכל מה שקורה  לו, הכל סובב אותו. הכל סובב סביבו. הוא מרכז החיים.

 

כשהדברים הולכים לך בקלות, בו האדם פועל ועושה שלא מתוך משמעות. כשהדבר הוא קל, אז אין שום אחיזה במציאות. ושאין לדבר שורשים, די ידוע וברור, כי כל רוח קלה יכולה להעיף את האדם לכל הרוחות. כי אין לו שום יסודות עליהם הוא יכול להאחז.וזהו אותו אדם מקולל בעולמנו, שהוא כאן אבל לא מחובר לעולם. כשאתה אומר לחברך ״ שהכל יילך לך בקלות״ , תהיה בטוח שזה לא ברכה.

כשאדם הוא מבורך הוא משתבח עם הזמן. כשאדם מקולל הוא מתכלה עם הזמן.  יש שתי צבעים מאד מהותיים המתארים זאת ומראים גם את ההבדל בין הבשר לחלב.

אדום – מתאר את הרצון לקבל. מתאר את הבשר והחומריות. כשאדם מתרחק מהבורא הוא מתקרב את החומר ועם הזמן הוא מתכלה כי זו תכונת הבשר.

לבן – מתאר את הרצון לקבל על ממת לתת. מתאר את החלב, אשר ככל שהוא מתקשה והופך לגבינה קשה הוא הולך ונהיה משובח יותר. לבן משדר עומק. ככל שהאדם מתקרב אל הבורא הוא מתנתק יותר ויותר מהבשר.

גם במדע ניתן לראות את המצב הזה למי שמכיר את תופעת דופלר. ככל שמתרחקים, האור הופך לאדום, וכככל שמתקרבים האור הופך ללבן. למעשה חברים מצב הברכה ומצב הקללה זה לא העולם בו אנחנו אמורים להיות

״ ובחרת בחיים״

חברים, העולם שלנו זה עולם החיים. עולם של מאבק תמידי של מלחמות והכרעות מוסריות וערכיות אינסופיות, שלא נגמרות, שהאדם בכל רגע נתון , צריך להכריע, על מנת לקבל משמעות לחייו.

אין כאן שאלה האם אתה צריך לבחור. אתה חייב לבחור!!  אתה חייב להביא את עצמך למצב בו אתה תמיד בעל בחירה. תמיד!!!  כי רק כך תוכל להזדנק מעלה ומעלה ולהיות אדם אשר תכונות המשפט והצדק, החסד והרחמים תמיד פעילות בך, כי רק כך תוכל לדעת את מציאות הבורא ואת סודות טבע הבריאה.

אדם מבורך ( צדיק)   הוא אותו אחד שרואה את המציאות האמיתית, כי הוא מבחין במהות שמהווה את המציאות. הוא אותו אחד שרואה כל דבר במציאות שקורה ובאמת יודע שזה לטובה.

לעומתו האדם מקולל, הוא אותו מסכן שרואה את מה שרואה, כי זה מה שאמרו לו. הוא בעל כושר שיפוט לקוי, ואין לו שום אבחנה על תובנות בסיסיות במבנה האנושי, החברתי בכלל ובפרט.  הוא חי באשליה, שזה המצב ואין מצב למציאות אחרת. הוא כבוש בעולם החומר, עד כי הוא אינו מבין, כי ״ הוא יצא מדעתו״ (תרתי משמע)

החולי הגרוע ביותר של האדם הוא שהוא לא מודע לעובדה שהוא חולה.

מה באמת עדיף לדעתך, להיות בר מזל, שיחק לך קלף בחיים והתרוממת, או שאתה בוחר להיות אדם חכם?

10 שעות טיסה מכאן, ישנה מדינה בעלת 1.3 מיליארד תושבים הנקראת הודו.

בהודו ישנם פערי מעמדות מאד מהותיים אשר דומים לרעיון הקיים ביהדות, בו אתה:

1. 1. כהן
2. 2. לוי
3. 3. ישראל
4. 4. בן נח

ביהדות אין דרגה אחרת באנושות כולה, ואתה באשר אתה, בטוח נופל באחד מהם. הרבה יחשבו שישראל לא יכול להיות כהן. זה ממש לא נכון. ישראל יכול להיות כל דרגה שהוא רוצה במידה והוא מחליט להשתנות. כי הדרגות הנ״ל הינן דרגות רוחניות. הכל עניין של ההתפתחות התודעתית שלך.

הבעיה היא שהרוב המכריע של האנושות, דעתם אינה מפותחת כלל, ועולם כמנהגו נוהג, עד שיום אחד הקטר יעביר מסר, שהוא מהרכבת הזו יורד.  עד כאן!!

בהודו לעומת זאת , אם אתה נולדת בדרגה 4 אין סיכוי שבעולם שאתה תעלה לדרגה 3. נולדת 4, תמות דרגה 4.  ״דברים שרואים מכאן, לא רואים משם״

כשאתה עומד בקצה ההר ומביט לעבר הבקעה, במרחק קילומטרים רבים אתה מגלה יער עבות הנמצא במרחק רב ממך, אך כשאתה מתקרב, אתה מגלה, שמדובר בסה״כ בחתיכת עץ ענקי במימדיו. כשאתה נכנס פנימה אתה מגלה שהעץ הענקי הזה בנוי כל כולו מאין ספור מולקולות, אשר בנוי מאין ספור אטומים.  כשאתה חוקר עוד פנימה, אתה מגלה שזה עוד רחוק שנות אור מהמציאות שראית. האטומים בנויים מגרעין המכין בתוכו פרוטונים וניוטורנים.

ובתוך הפרוטונים והניוורונים יש קוורקים. ובתוך הקווארק יש מה שנקרא מיתר. ומוסיפים המדענים וחוקרים ומגיעים למסקנה הנחרצת שיש מציאות בלתי ניתנת לחיזוי אשר מגדירה את כל המציאות החומרית, והיא התודעה שלך.

כדי להבהיר טיפה את הנושא לעומק יותר, האור הנע בתווך בנוי משני אלמנטים הנקראים:

1. 1. גל
2. 2. חלקיק

מכניקת הקוונטים הוכיחה באופן שלא משתמע לשתי פנים שאור הנע בעצמה במרחב יכול להיות מומר או לחלקיק או לגל. מה קובע אם זה יהיה חלקיק או גל?  התודעה שלך. המחשבה שלך.

״ נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן ״

בדיוק באופן שהבורא יצר את הבריאה, ואפשר מציאות שכל מציאות תתממש, כך בדיוק קיים הפוטנציאל הקיים באדם.  אין מציאות שאתה לא יכול ליצור. פשוט אין!!    ״ ראה אנכי נותן לך את הברכה ואת הקללה״.

לכל מהות, יש חיצוניות ויש פנימיות. באם הנך בוחר בחומר או ברוח, ניתנת לך הבחירה.

אתה צריך תמיד לבחור.  כפי ששוחחנו במאמרים קודמים מציאות של ״ברכה״, זו בדיוק המציאות שאנחנו כבני אדם לא מסוגלים לראות.  חז״ל מלמדים שבכל דור ישנם לפחות 36 אנשים כאלה( צדיקים), המסוגלים לראות את המציאות הרוחנית של כל מהות חומרית.  למעשה, הקללה זה קליפה המכסה על המהות הפנימית שהיא היא זו האמיתית, ואשר זה הטוב וזה הברכה האמיתית.

למעשה חברים, כעת תוכלו להבין כי אין באמת באמת קללה, וכל מציאות של קללה/ברכה נמצאת במחשבה/בתודעה של האדם.

ואם נדייק, אם אנחנו בעלי בחירה, ניתנת לתודעה שלך חופש בחירה ( באם אתה בר דעת בכלל) האם ללכת על החומר, שזה המציאות האשלייתית אשר חושיך אינם מסוגלים כלל לראות את המציאות

האמיתית כלל, או על הרוח שזוהי המציאות האמיתית בה ישנם עשרה מימדים, והבורא מביט בך מהמימד העשירי לעולם שלך בו ישנם רק 4 מימדים, ואומר לך בשיא הפשטות ״ חביבי מה שאתה רואה, זה נחמד, אבל שתדע, זה לא האמת״.

כדי לפתור בעיה שאין לה פתרון, צריך לצאת מגבולות הבעיה.  אתה לא תוכל לדבר עם יפני, אם לא תפעיל מנגנון שפות הקיים במחשבתך. איך זה קרה? הרי אתה יודע רק עברית!!  איך תוכל לדבר עם האינסוף, אם כל מה שאתה מבין זה שכל, ורגש??

אין מה לעשות צריך שפה חדשה!!

״ כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם״

למעשה חברים, כל הסתכלות, אמירה, פזילה, התנהגות לא ראויה מצידכם כלפי חברכם וכלפי כל אדם, החלה ביצירת מחשבה שגויה/פסולה כלפי הצד שמנגד. אתה בחרת מחשבתית, ואפשרת למציאות הזו להתממש הן בדיבורך והן במעשיך.  אין ״ זה המצב״. אתה יצרת את המצב הזה !!

אין מתנות חינם.

כדי להגיע לדרגות של ראיה שכאלו, עליך לעבוד סדרת חינוך מאד מאתגרת, אשר קודם כל תביא אותך להיות ״ ירא שמים״. ( אדם שיש ביכולתו לראות את המציאות שמעבר). להתחבר את המהות. כלומר, להבין בשכל שיש בורא לעולם, יש חוקים עדות ומשפטים שאני עושה ומקיים, גם אם אני לא מבין.

יש מצוות שאני עושה, כי זה האמצעי להתחבר לעצמותו יתברך מתוך משמעות. אין מסלול אחר, נקודה.

כשעברת את הטירונות הזו בהצלחה, אז ודאי וודאי שאתה מתחיל לקיים את היסוד העמוק ביהדות והוא״ ואהבת לרעך כמוך״ . כי אין מציאות שאתה רואה את האחר בעין לא חיובית .  ובאם קיימת אהבת ישראל שכזו בך, אז ודאי שאהבת ה׳ קיימת בך וזכית לנעלה מכל, כי אתה רואה רק מציאות של ברכה.

ברוכים הבאים לגאולה!!!  מסתבר שאתה המשיח. רק חבל שלה גילו לך זאת, עד כה.  חברים, על פניו זה נראה כמו משימה לאנשי קומנדו. אך האמת היא, שזה קיים אצל כל אחד מאיתנו. וזה בר מימוש אצל כל אחד ואחד מאיתנו בקלות.  כל מה שאתה צריך זה שפה ומדריך טוב.

רק עכשיו ניתן להבין איזה ״ אנרגיה אטומית״ קיימת בספר התניא אותו כתב אדמו״ר הזקן.

ספר התניא, זה הספר המסביר לך בצורה הפשוטה היותר, איך יוצרים מציאות של יהודי במחשבה , דיבור ומעשה. אז הנה אנחנו קרבים לחודש אלול. יש כאלה שמכים על עצמם ומתחרטים על חטאיהם, כמה דברים רעים הם עשו. ויש כאלה שמכים על כמה הם רחוקים ממציאות הבורא יתברך.

הברכה סמויה מן העין, כי רק מי שרואה את המציאות האמיתית מבין שהכל זה ברכה. ואת זה ניתן לראות רק אם בוחרים לכיוון של משמעות. אבל במשקפיים של בן-אנוש, אל תתפלא שכשנופלים עליך צרות, אתה עדיין חי בתודעה ילדותית שאלוקים עדיין שונא אותך.  זה הזמן חברים. קח את עצמך בידים, תתחיל לשלוט על המחשבות, דיבורם ומעשים. ותזכה בוקר אחד להבין שבלי כוונה עשית לעצמך תרגיל עוקץ בלתי מתוכנן. ומאחר שאוטוטו נכנסים לחודש אלול, זה הזמן להחליט, מה אנחנו מבקשים באמת…

כי הרבה קמים ב-4 בבוקר וצועקים ושרים, ״חטאנו לפניך רחם עלינו…״, ושעה אחרי זה הם בדיוק אותם אנשים כתמול שלשום. שום דבר באמת לא השתנה במבנה האישיותי. אז מה יעזור הסליחות? החלטה טובה לא עושים על כוס וודקה או ויסקי. החלטה טובה באמת עושים כשאתה פיכח על כוס תה או קפה. להשתנות, זה לקחת אחריות על  מעשים, ולהכנס למסלול אימונים יומיומי, שעה שעה, דקה דקה, רגע רגע, בו אני עושה מאמץ מתוך חוקי התורה ומצוותיה, לרצות להתחבר את הבורא יתברך.

חברים, הגדולה היא גם אם אתה רואה שהמציאות הוא לא נראית טוב, כל הרעיון הוא איך אתה הופך את המציאות הלא טובה הזאת לטוב גמור. אם עשית זאת .דע לך כי אתה אדם בעל עין טובה וזוהי בדיוק רצונו של הבורא. ניצחת את העולם וזוהי המלחמה ואין לנו רשות להקל ראז בזה  ורק ככה את תצליח ליצור דירה לו יתברך

     שבת שלום וחודש מלא וגדוש בבשורות טובות ומשמחות.

דויד בותרסון

🍷😊🍷