יה״ר מלפניך ה׳ אלוקינו ואלוקי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך
במסע החיים לאלו ששואלים חוקרים ודורשים את הלמה ולא מסתפקים בלעשות כי ככה ציוונו הבורא יתברך, ברצוני לתאר גישה שיסודה בתורת החסידות, המתארת את התכלית שלך כיהודי באופן שונה מכל מה שחשבת עד כה והשאלה היא האם היא משתלמת. יש חלק השמור לכל יהודי שאותו הוא אמור לגלות מתוך התורה. החלק הזה שמור לו והוא ואך ורק הוא יכול צריך וחייב לגלות ברצותו לזכות לבימ״ק שלישי. חז״ל אמרו כי תורה חדשה מאתי תצא, מתוך כל יהודי ויהודי. רק שבכדי לגלות את חלקנו, חייבים לצאת למסע. גודל המסע, תנאי המסע, איכות המסע, קושי המסע תלויים בנתוני הפתיחה של המסע. מה אתה רוצה להשיג. והשאלה היא מה החלק שלך שיצרת? איזה תוספת הבאת.
חשבתי שכדי ללמוד את התכלית של האנושות חייבים ללמוד גם את שאר הדתות. לבסוף גיליתי כי לכל מי שזוכה להעמיק בסוד אותיות ומילות התורה, יגלה כי הכל שם מתואר בצורה מופלאה שלא נראית למביט בהבזק, או למבקש לצאת ידי חובה, אלא למי שבתקווה יזכה לקבל הרשאה להכנס אל הפרדס פנימה. אני יכול להעיד כי בכדי להבין סודות, אתה חייב הרשאה מהאינסוף המקיף ומכיל אותך בכל דרך אפשרית. שום קיצורי דרך לא יסייעו לאף אדם להכנס לבנק ידע מסוים, אם לא ניתנה לו הרשאה והוא לא ערוך לכך רוחנית.
אם נביט בבני האנוש, כל אחד מחפש תמורה למעשיו. יש שמחפשים תמורה מיידית ויש שמוכנים להתאפק בטענה שהאיפוק מוביל לגילוי ומענה רחב יותר וזה נכון בכל תחום בחיים. אבל, כנראה שאין איש שלא מבקש שדרוג למצבו הגשמי.
כיום, מצב חברתי או מצב אישי פחות מעסיק את העולם. יותר מעניין איך עושים כסף מהר ובקלות. הכל מותר בשם הכסף, כי זה הכח האחרון של הצד שמנגד למנוע ממך להתחבר אל עצמך, אל האינסוף ברוך הוא המהווה אותך. אבל כולנו יכולים להודות כי האיפוק הוביל לרווחה גדולה יותר. אתם בטח מכירים את ניסוי המרשמלו שעשו על ילדים. אם לאו, חפשו אותו ביוטיוב.
אחד המהלכים הבזויים והמשפילים ביותר שקורים לאחרונה, היא העובדה שיהודים עושים כל צעד אפשרי בליצור סלידה מהדת. והאמת היא שיהדות אינה עוד דת. יהדות היא דרך החיים, היא האמת לאמיתה אותה צריך לבור כל אדם. רק שלתרגל יהדות ולנהל דרך חיים יהודית אמיתית, זה לא משחק לילדים ואני חושב שלולא התרומה של חב״ד בדורות האחרונים, המעמסה הזו של תורה ומצוות הנראית כסבל נוראי אחד ענק, מתגלה פתאום דרך המתארת את כל היהדות כחוייה הכי אמיתית שיכול האדם לחוות.
קשה מאד להבין את הבורא , את העולם, את האדם ותכליתו בעולם. אתה הרי מחפש את הבלי-גבול שבך בכלים של אדם מוגבל. זה לא יעבוד. בתור אדם שראה את כל צדדי המטבע, אני יכול לומר למה חב״ד מביאה פרספקטיבה שונה במהותה על היהדות, עדי כדי כך שמנהיג הליטאים, הרב ש״ך זצ״ל כינה אותה ככת הכי קרובה לאלוקים. נו נו…. בחב״ד לא מביטים על מאין באת ולאן אתה הולך, אלא מה אתה עושה ואיך אתה עושה.
כל מצווה ממטריית המצוות נראית כהתנהגות חריגה ליהודי המתחיל. אבל הפנמת דרך החיים האמיתית אותה החל להתוות הבעל שם טוב כתורת החסידות, הומשכה כתורה להבנה בשכל אנושי דרך אדמו״ר הזקן מייסד תנועת חב״ד ואף סלל דרך אשר מובילה למסלול חיים ממלא, מעשיר, מעצים ומוביל מהפכה אמיתית באדם ובחברה היהודית ובכלל האנושות כולה.
יש רק בעיה אחת עם הגישה הזו. זאת דרך מאד ארוכה, מאד מתישה, מאד מבישה, מאד מפרכת שאם הצלחת בנס לעבור אותה, רק אז יש לך הרשאה להיות מישהו אחר. טוב יותר, ערכי יותר נעלה יותר מכל מה שהיית עד כה. להיות אני אחר. להיות האני השלישי.
אם היית יודע את משחק החיים, תכלית החיים, למה אני באמת חי, מה מטרת התפקיד שבו אני נמצא כעת, למה אני נשוי/אה לחצי השני שלי, למה אני נשוי בכלל, למה החיים שלי נראים כפי שהם נראים, למה יש/אין ילדים, פרנסה, בריאות וכו וכו, למה קרה למשפחה שלי את מה שקרה , על מה אני נלחם בחיים האלה בכלל, על מה הייתי אמור להלחם ועל מה מצפים ממני ובמה היהודי שונה מכל האחרים ובכלל, האם העם הנבחר שונה באמת, או שסתם עבדו עלינו עם כל התורה והמצוות האלה.
אם הכל היה מוגדר, לא ממש היה לך חיים.. אז חופש בחירה לא באמת היה ואם כך, תורה ומצוות איננו צריכים, כי אין שום הבדל ביננו לבין החיות והמלאכים, כי לאף אחד מהם אין חופש בחירה. בן-אדם החי בביטול מוחלט, צריך מדריך שונה לחיים. לא היו כאלה יותר מדי, הם ממש יחדי סגולה, אבל כאן מתחילה התפנית.
יש דרגה שבתורה ויש דרגה שמעל התורה.
מטרת התורה היא להוביל כל בן-אנוש באנושות כולה לעבור את התהליך הנדרש ובוודאי את בני ישראל את התהליך הנדרש לגאולה אמיתית, להיות בן-חורין להפוך מנשלט לשולט. להיות בן-חורין אמיתי זה להיות אדם שלא נשלט ע״י מיצרי הזמן והמקום. ומה שיפה זה, שהכל הולך לקרות במקביל וכל דכפין ייתי. רק שבכדי להיות שם אתה צריך שפה. אתה חייב זהות חדשה. אתה יכול להכנס לעולם שכזה רק כשעולם היכולות והכישורים שלך מאופשרים למדי. אז אין כאן עניין של עונש ושכר. יש כאן עניין של תהליך. ואם אתה רוצה, אז בוא נתחיל.
אברהם אבינו עקד את בנו יצחק כדי ליצור מצב של היווצרות סדר השתלשלות באנושות. כדי ליצור תנאים למימוש פוטנציאל. לקיום פנימיות וחיצוניות. או אף עמוק יותר מכך. באמצעות העקדה הוא איפשר מצב של התקדשות בתוך עולם החומר, מצב שלא היה קיים ולא היה אפשרי לאור העובדה כי לא היו בנמצא כלים רוחניים להתממשות האינסוף במציאות.
כשאומרים גאולה אמיתית, אתה צריך להבין לאן אתה הולך, כי זה ממש לא מה שחשבת על עצמך ועל החיים. בן-אדם הזוכה לגאולה אמיתית הוא יישות עצמאית, נצחית, מודעת, לעצמה, מודעת למה מהווה אותה. ומאחר שהיא מודעת למה מהווה אותה, היא לא תעשה מעשה שיתנגד למה שמהווה אותה, כי היא מיד תיפול משם ותחזור חלילה לחטא הראשון. אם אתה מודע לזה שאתה מכיל תודעה אינסופית וחומר, אתה מורכב משניהם ועל כל אחד משניהם חלים כללים, אתה לא תעשה כל מעשה שיבוא לך, כי יש לך אחריות אישית מחד, ואחריות חברתית מאידך. אתה לא תאכל מה שמתחשק לך אלא מה שנכון לך.
זאת מערכת בעלת מבנה בלתי מוגבל שגם עליה חלים כללים, המביאים על האדם עונג עילאי בלתי יתואר המאפשר לאדם להכנס לבנק הידע האינסופי בכדי לענות על שאלות מהותיות המצריכות התפתחות, אך מראש ידוע גם מה התהליך הנדרש ממך כדי להגיע לתוצאה. יש תהליך של הקשבה, יש תהליך של התבוננות, יש תהליך של הפנמה ויש תהליך של מימוש. אתה סוף סוף מתחיל להיות מי שאתה היית אמור להיות ולא מי שבאת לעולם. אתה מפסיק למות, ומתחיל אט אט להתחיל לחיות ולהחדיר בך רמת חיים נצחיים אשר תחזיר אותך לנקודת ההתחלה במציאות הגשמית.
בנסיון החיים האישי ברצותי להבין את המודל הנסיבתי להתפתחות/לדעיכה אישיותית, המחקר הזה מוציא אותי מכליי כל פעם מחדש. כל מה שאני מגלה משהו ומתפעל, פתאום אני מגלה שכבה חדשה שמגמדת את כל מה שחשבתי על עצמי ועל העולם והייתי בטוח שאני בפסגת ההר או בתחתית השפל. פתאום יש נתק רוחני שאתה מרגיש ממש מת רוחנית. אין תקשורת, אין פידבק ואתה מבין שאתה חוטא ודרכך אינה הדרך ופתאום משהו משתנה. מי שלא חווה זאת לא מבין על מה אני מדבר. ומי שחווה זאת, מבין עד כמה גדולה היא תחושת השפלות. אמנם זאת התחושה אשר קיימת מאחר ויש לך עדיין יישות אגוצנטרית, ועל זה אמר פעם הרב יורם אברג׳ל לחסיד ״כשבא לך תחושה כזו, תלך לאכול גלידה מגנום בשמחה״
התחושה הנ״ל של התפתחות מחד ודעיכה מאידך, לא נותנת לי מנוח. בכל מקום נאמר על הבורא, כי חפץ חסד הוא. הוא טוב ומיטיב אבל אני לא כזה. לפעמים אני טוב, לפעמים אני מיטיב אבל להיות טוב ומיטיב בנשימה אחת, אני לא. עם ישראל משול לירח והירח תמיד נמצא בשינוי ובתנועה לעומת השמש.
הירח, יש לו תופעה ממש מוזרה. כשהוא מתקרב לשמש הוא מאיר פחות על העולם. כשהוא מתרחק מהשמש הוא מאיר הרבה יותר בעולם. כלומר, אין לו מצב קבוע. או שהוא מקבל או שהוא משפיע. כך בדיוק היהודי. כך בדיוק האדם. רק שהיהודי להבדיל מלא יהודי, אין את הכלים הנדרשים כדי להפוך ליישות שכל כולה משפיעה. בדיוק כמו השמש.
ואינני נכנס לעובדה אם הלא-יהודי הוא איש טוב או רע. אני רוצה לציין אין להם את השפה ואין להם את הכלים בכדי להיות בדרגה הרוחנית הנדרשת לגאולה אמיתית ושלימה. האם מחר הכל יכול להשתנות? חד משמעית כן. מה זה מצריך מהאדם? תשכח מכל מה שאתה יודע. תשכח מכל מה שאתה מכיר. אם אני עוצר כאן ובאמת מסביר למה חייבים לשכוח, כאן כבר נופל הנתח הארי כי הוא מתקשה לקבל את האפשרות לחיות במציאות ללא אחיזה במציאות, כחלק מתהליך השינוי.
כל רעיון של תורה להבדיל מסתם ידע הוא, כי בתורה חבוי קוד המאפשר גישה לחכמה האינסופית כדי ליצור ממנה את עצמנו. את האני השלישי. כל רעיון המצוות הוא לקבל כלים רוחניים להתפתחות במציאות בלתי מוגבלת. עד היום לא הבטת במצווה בצורה שכזו, כי עשית זאת מבלי הבין מה ההשפעה. כי אמרו לך שזה ציווי וזה לא אמצעי לחיבור. אנשים לומדים תלמוד ותורה מבלי להבין את עומקם של דברים, מה הם לומדים ולמה הם לומדים. בשבת לא לומדים גמרא אלא חסידות, כי בשבת אנחנו אמורים להתחבר ולהתעלות. עיסוק בגמרא בשבת, מעיד על עיסוק במלאכת בורר. זה לא הזמן לזה, ידידי. בשבת לא מבררים. בשבת מתחברים.
האם כל מה שקורה לנו זה רע? מה באמת הולך כאן? 3500 שנה של מסע וכל מה שתשמע זה ״תעשה וזה יהיה לעולם שכולו טוב״. או שאתה מקבל עוד משפט מעצבן ״בעולם הבא תבין״. אז מה? אני צריך למות פיזית כדי להגיע לשם או שכל הסיפור שלנו הוא למעשה קורה עכשיו ובכלל לא שמנו לב איך הכל קרה מול עינינו ופשוט פספסנו. והשאלה שאני שואל אותך היא, מה הסיפור האישי שלך?
פספסנו חברים. מסתבר שהיה כאן תסריט שלם שרץ לו במקביל והתסריט הזה חיפש רק דבר אחד. מתי תחרוג מהטבע שלך? מתי תצא מעצמך? כמה פעמים תסכים לצאת מעצמך? מה עשית עם עצמך? איך פעלת כשיצאת מעצמך? וכל זה בשביל שתזכה לאפשרות ליצור את עצמך.
בחודש אלול יש שמבקשים סליחה על מה שעו ועל מה שלא עשו. אבל יש אנשים שמבקשים סליחה על מה שיצרו ואף חמור, על מה שלא יצרו והיו צריכים ליצור.
אבל לפני שמדברים על הטבע שלך, יש בהחלט מקום לשאלה מי אני? מה אני? למה אני? איך אני?
בדיוק כמו כל רעיון ומיזם טכנולוגי שקם בכל רגע כמו פטריות אחרי הגשם, הרי אין מיזם שקם ולא עונה על 4 השאלות הנ״ל.
ואתה? האם אתה לא מיזם? האם שאלת את עצמך את השאלות הנ״ל וקיבלת עליהם מענה, או שאתה מעדיף להשאר תחת הכותרת ״פחות לדעת פחות כואב״ ואז נוספים המשפטים, תשמח על מה שיש, תהנה ממה שיש, תחיה עם מה שיש, תאהב כל אדם ותודה לבורא על כל מה שיש. זהו. תפסיק להתעסק בפילוסופיות בגרוש. הנה, קיבלת מענה לכל מה ששאלת.
והאמת היא, שזאת בהחלט המטרה. רק שאנחנו לא באמת שם, כי:
- אתה לא באמת יודע לאהוב כל אחד
- אתה לא שמח באמת
- אתה לא מרוצה ממה שיש. אתה תמיד רץ לשאוף ליותר
- אתה לא יודע להודות – בכדי להודות על מה שיש אתה תוכל רק אחרי שחווית המון חוויות. רק אחרי שחווית טוב ורע, מר ומתוק, רק אז אתה יכול לקום ולהודות באמת. עד אז זה לא אתה, זה חיצוני.
היהודי הינו מערכת המורכבת מתודעה אינסופית וחומר/מציאות המנוגדים אחד לשני ברמה של ״אויב״ אשר מטרתך היא לדעת לגרום לשתי הצדדים להבין שהם דבר אחד, לאהוב האחד את השני בכדי להוליד בנו יישות שלישית המורכת משניהם.
למי שחושב שהוא האינסוף, אז הוא לא. ולמי שחושב שהוא עפר ואפר, אז גם זה הוא לא. היהודי מכיל בתוכו את הרכיבים הנ״ל והשאלה היא מה הוא יכול ליצור מהשילוב של השניים.
אז אחרי שגילינו שיש 2 סוגי אני (אני הראשון= האינסוף שבי. אני השני= החומר/המציאות) הקיימים בתוכי, שאף אחד מהם הוא לא באמת אני ואשר מדובר בשתי מערכות מנוגדות שמטרתן לנסות ליצור בך מישהו חדש, האני השלישי.
כשמך כן אתה. האני השלישי הוא מערכת אינטראקטיבית המתפתחת באופן מתמיד מתוך התבטלות מליאה למערכות המהוות את האדם ויוצרות בו אישיות חדשה בעלת תכונות השתנות מתמדת.
בתקופת חודש אלול ועשרת ימי תשובה בהם עם ישראל אומר סליחות, אחד הפיוטים הוא ״שפל רוח -שפל רוח, שפל ברך וקומה, אגדלך ברוב פחד ואימה.״ אדם צריך צריך להבין שמציאות שכזו הכל נע במעגלים ולא בנקודות. ואם הכל זה מעגל, אז אף אחד הוא לא מעל האחר. כולם במרחק שווה מהמרכז.
השפלות צריכה לבוא הן מהרובד התודעתי והן מהרובד החומרי.
כל כך קשה להיות שם, כרגע זה נראה פשוט בלתי אפשרי. אבל האמת היא, שככל שאנחנו מקצינים בהתנהגותנו אני מעודד יותר, כי אנחנו קרובים למיצוי. יש שהפסיקו למצות, יש שכועסים על אלו שממצים (הם רק שכחו איך הם התנהגו כשהיום צעירים), ויש שצוחקים על המצב. והאמת היא שהכל בסדר. כולם צריכים לחוות הכל.
כידוע מתוך סיפורי החסידים, אף אחד לא ישפוט אותי למה לא הייתי משה רבינו. המערכת שופטת אותי למה לא הייתי דויד. ועל זה המערכת מבקש ממני לצאת למלחמה כנגד כל מונע אפשרי האם אני הוא הדויד הכי טוב שרק אפשר לקבל, או שאני רחוק שנות אור מלהיות הדויד האולטימטיבי. השם שלי הוא הכלי דרכו כל ההשפעות בעולם עוברות. דרך השם שלי אפשר באמת לומר שזה מה שאני שווה בפוטנציה ואחרי 120 אפשר לומר כמה מזה קרה בפועל.
מאידך בפועל השם שלך אמור לספק לך את כל מה שאתה צריך כדי לפעול בעולם לכל דבר ועניין. אבל גם השם שלי הוא בעייתי. הוא מתאר יכולת ולא מתאר מעשה בפועל. ואנחנו כאן כדי למדוד כמה מעשים היו בפועל ואיך המעשים האלה פעלו ומתוך מה הם פעלו. מתוך הרצון האלוקי להיות טוב ומיטיב, או שמא מדובר ברצון עצמי המשרת אינטרס אישי מובהק.
הרב בנימין קליין מזכירו של הרבי מלובביץ נסע למשימה שהטיל עליו הרבי במנהטן. המשימה לא צלחה וזאת בלשון המעטה. הרב בנימין מתקשר למזכירות ממנהטן ומדווח על הנעשה. הרב חודקוב עונה לו בצד השני ונגש מיד לדווח לרבי. הרבי עצר לרגע ואז שאל את הרב בנימין קליין, עם כסף של מי הוא נסע במונית וברכבת התחתית? הרב בנימין ענה שעם כספו הפרטי. הרבי הודיע לו שישוב על עקבותיו, ייקח כסף מהמזכירות וייסע שוב למנהטן לבצע את משימתו. למרבה ההפתעה, משימתו של הרב בנימין צלחה באופן פלאי.
המסר הוא, שכשאתה פועל כשליח בעולם מתוך הכוחות שהמשלח הטמיע בך, מתוך הכוחות שהקב״ה הטמיע בך, מתוך עולמך הפנימי, מתוך תורת הרבי, מתוך תורתו של הצדיק של אמת, אזי השליחות שאותה תרצה לממש תראה אחרת לגמרי ברצותך לפעול בעולם כדי להאיר את העולם באור תורה ומצוות, חייב הדבר להיעשות מתוך יראה וענווה מחד ומתוך שפלות קומה מאידך. אלו כלים המתגלים בדורנו באמצעות תורת החסידות. את התורה הזו לא לומדים. את התורה הזו חיים כדי לזכות להיות שליח ה׳ בעולם.
היום הוא יום מיוחד. היום זהו יום בו נולד מייסד תנועת החסידות, רבי ישראל הבעש״ט ואף נכדו הרוחני, רבי שניאור זלמן מליאדי, מייסד תנועת חב״ד. זהו יום שאם אתה עושה את ההכנות הראויות המון דברים יכולים להשתנות בו. מאחר והבנו כי הם חיים ורק הגוף ישן בעפר, היום זהו יום שבו מזלם של שתי המאורות הגדולים גובר. זה יום גדול ועצום להתברך. זהו יום לקום לחיים חדשים מלאי תוכן ומושמעות יהודית אשר תתן רצון להיות טוב ובפרט להיטיב עם כל הברואים.
יהר שביום הבהיר הזה, ייפתחו לכל עם ישראל כל החסמים התודעתיים המונעים מהם לראות את האמת לאמיתה. לראות מה נכון ואיך נכון לפעול בדרך החיים, לחיים שלמים מלאי משמעות.
שלכם
דויד בותרסון
David boterson