?למה באמת התכוונת
? על מה ולמה
19-06-2020
זמן לחיטוי חושי
03-07-2020
(כִּי-גָבְהוּ שָׁמַיִם, מֵאָרֶץ–כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם, וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם ( ישעיהו נה׳
לשאלה שחוזרת על עצמה במיליון כיוונים למה צדיק ורע לו ורשע וטוב לו, התשובה מאד מאד פשוטה. זה שאלה של הסתכלות.אין לך מספיק פרספקטיבה. זה הכל. שום דבר אחר באמת. ולשאלה האם הנחת יסוד הזו באה, מהיבט גשמי או מהיבט רוחני.הוא עוד עניין. אבל, מהשאלה הנ״ל נוצר אתגר הרבה יותר גדול, ולא משנה מאיזה מימד אתה מביט על כך: איך יכול להיות, ששתי אנשים נוגעים בכלי טהור, האחד נטמא והשני נטהר. נו באמת!!
איך יכול להיות שאתה נותן את כל הטוב שלך לבן/בת- זוג/ת/ך, לחברך הטוב, לעובד שלך, ואתה לא מפסיק לתת טוב, לפנק, להעניק, כי באמת את/ה בן אדם זהב של ממש, והצד השני פשוט לא יכול לסבול אותך יותר! עד כדי כך, שהוא שונא אותך. הוא הפך מהחבר הכי טוב שלך, לאויב קיומי. הפכת את העולם בשבילו, והנה….מה יצא? פיצוץ נוראי.
אם אתה באמת שואל למה זוגות מתגרשים, מלחמות בחינוך בבית , או למה יש מלחמות פנים ארגוניות נוראיות, עוד אינספור דוגמאות מהנ״ל, התשובה נובעת ברמה הכי שורשית מהיסוד, כי האדם הוא אנוכי. הוא לא באמת נתן שלא על מנת לקבל פרס. הוא נתן מתוך אינטרס. כי אם נתת שלא מתוך אינטרס אישי, מה פתאום אתה קם ושופט? מה פתאום אתה קם ומתפוצץ על הצד השני? מה פתאום אתה גומר את ההלל על האחר? מה פתאום אתה מבקש ממנו להשתנות?
רצית שיקרה א׳. אז רצית….. נו, אז לא קרה. ניסית ועוד פעם ניסית ועוד פעם ניסית ומה עכשיו? כאן נופלים בפח כולם. כולם!! למה? כי הם לא מחוברים לעצמם. אם מישהו חושב שתפילה זה ״זמן הבקשות״ שלא יבוא יותר. תפילה זה זמן לעצור הכל ולהתחבר לעצמך. לעשות בדיוק את המהלך שאותו אתה צריך להבין למה זה לא עובד בהרמוניה? למה זה לא דבר אחד. כמה פעמים אתה עוד יכול להתפלל מנחה בצהריים ולסיים עוד לפני שהתחלת…. נו באמת. אתה לא חושב שלמישהו כאן נמאס.
ואם כבר שואלים, אז חייבים לשאול – האם בכלל אתה אדם שמסוגל לקבל אהבת חינם. תעצור רגע כאן, ואל תמשיך. תתבונן על כל חייך ותשאל, האם אני באמת מסוגל לקבל חסד חינם. או, שאני חי כאן בזכות, והכל תלוי בי, ועל כל דולר צריך להלחם? ומי אתה שתביא לי בכלל, אני לא צריך כלום, תודה. כי אני יודע בדיוק לאן זה הולך. אז בלי טובות, חפש לך מישהו אחר.
חברים, זאת המלחמה האמיתית. האם להנות מעולם שבו הכל זה בזכות, או לעבור לעולם שהכל בו חסד. ואם אעצים את הנושא, זהו מבחן האמונה הגדול ביותר אותו יכול לזכות האדם כדי להכנס לחיים של משמעות. כדי להכנס לעולם שמעבר. וכאן זה רק עניין של אמונה.
ואם יש עוד אחד שחושב שהוא יכול לעבור את המהלך הזה ללא עזרה מתורת ״משה רבינו של הדור״, שלא ימשיך לקרוא. כי זה לא יועיל במאום. חברים, זה משחק החיים במאה ה-21. תרצו, תקבלו. לא תרצו, זה יקרה בעל כרחכם.
עכשיו, תחליט עם עצמך איך אתה עובר את המסע הזה בשלום.
מה רוצה האדם באמת, ומה הוא צריך לרצות? לאן האדם שואף ולאן הוא אמור לשאוף?
מייסד תנועת חב״ד אמר לחסיד הבא להתאונן על קשיי החיים; ״ ראה, מה אתה רוצה אני מבין. אבל מה רוצים ממך, אתה מבין? ״
אתה חייב להיות פנס. אתה חייב להאיר את כל הסביבה. פנס באופן שבו אתה חושב, מדבר, ומתנהג, על מנת להשפיע על הסביבה שלך להיות ערכית יותר, מוסרית יותר מתוך ועפ״י חוקי התורה ומצוותיה. כי אם לכולם טוב, אתה חלק מהכלל, ותרצה או לא, גם לך יהיה טוב.
כשאתה אומר ״אני רוצה להיות חופשי, להרגיש חופשי״ למה אתה מתכוון? חופשי כמו חיה, כמו צומח, או כמו אדם? ואם הכוונה היא לאדם, מי שנחשב לדרגת מדבר, נחשב לאדם חופשי, האם החיות שלך באה מעצמך בלבד, או שישנה מערכת אחרת המעניקה לך חיות, ואתה בכלל לא היית מודע לזה!! ולאיזה חיות מדובר בדיוק? או שמא האדם באמת חי פעם אחת?
אמר פעם יהודי לרבי מלובביץ בשיחה עמו על צדיק שנפטר ״תהיה נשמתו עדן, אמן״. הרבי מיד עצר אותו ואמר לו, סליחה באיזה זכות אתה מגביל את החיות של אותו צדיק? מאיפה אתה מסיק שהוא בגן עדן? אולי הוא בעולמות הרבה יותר גבוהים או הוא איתנו כאן בכלל. למה אתה מקבע את הצדיק אם הוא נמצא בעולם בלתי מוגבל?
ואם חיים פעם אחת ואין לאן לשאוף, אז בשביל מה אני מתאבד פה והופך עולמות? בשביל מה כל מלחמת המוסריות הזו, שמירה על ערכים, בניית חזון, יצירת קדמה וכו וכו. …. כדי שאני לא אהנה מזה? יש שיאמרו, מה זאת אומרת!! זה הכל בשביל הילדים. ואם חיים פעם אחת, האם הדבר מתבטא במונחים של לזלול ולשבוע , או בדברים שאין להם שום קשר למציאות חומרית.
אנחנו נכנסים לעידן שהמילה ״למה״ לא מפסיקה להדהד. אנשים שואלים ולא מפסיקים לשאול. אחוז קטן מאד באמת יושב וחוקר כדי להבין את האיך. והרוב המכריע ששואל למה, לא ממש מסוגלים לפתח את המנוע שמסוגל לתת תגובה לכל שאלה. (כן יש מנוע כזה בכל אדם) הם שואלים כי הם מתוסכלים וחייבים להוציא את התסכול בצורה מסוימת.
האם יש תשובה לכל שאלה? כן. אפילו כמה תשובות. החכמה היא לא בתשובה. החכמה היא לדעת לשאול את השאלות הנכונות.
יהודי שאל את הרבי מלובביץ, ״ רבי, איך זה שיש לך תשובה לכל שאלה? לא רק זה, אתה נותן לכל אחד את התשובה המדויקת, בול. כל תשובה זה בינגו!!״. הרבי ענה לו ואמר, כשתלמד לאהוב כל יהודי ללא שום תנאי, התשובות יבואו מאליהם״
השבוע פגשתי ידיד מאד יקר, סתם בלי סיבה מיוחדת קפצתי אליו לביקור בלשכתו. וכנראה, כמו תמיד, שאין דבר כזה בלי סיבה. שאלתי לשלומו, והלה שפך את ענייניו בפניי. לומר את האמת, הקשבתי קשב רב לענייניו, אבל לא הצלחתי לשלוף שום תשובה שתרצה אותו. אבל, כשהלבשתי את מצוקתו על עצמי, וחשתי את העניין, זה יצא. זה פשוט יצא. אהבה אמיתית, זה חיבור רוחני ולא חומרי ח״ו.
ואם יש משהו שהעולם הדיגיטלי משקיע בו, זה חיבור וירטואלי בין אנשים. שום דבר לא מן האמת, ואחכ מתפלאים, למה יש הפרעות קשב, כי הספקטרום החושי, מוזנח ולבסוף נפגע. כדי להבין יותר מניין באה החכמה לאדם, צריך להבין מה זה חכמה. שאלו אותי, האם טיפש יכול להיות חכם? התשובה שנתתי היא חד משמעית, כן.
כי ההבדל ביניהם הוא, שטיפש לא מודע וחכם כל הזמן מודע. זה הכל. אז טפשות זאת לא מחלה, אלא תופעה חולפת. לאדם יש יכולות ויש לו גם כוחות. הרעיון הוא איך לוקחים יכולת החבויה באדם ולהפוך אותה לכח.
״והחכמה מאין תמצא״ וצריך להבין איך המילה ״ מאין״ נמצאת באדם.
באדם קיימים 4 יכולות מהותיות:
- פיזית- מוטורית
- רגשית
- שכלית
- רוחנית
רובו המכריע של האנושות תקוע חזק מאד בין היכולת הרגשית ליכולת השכלית.
מעטים מאד מאד האנשים ( כולל אלו שתקועים מהבוקר עד הלילה בגמרא) אשר היכולת הרוחנית מאופשרת אצלהם. מאילו יסודות נבנית היכולת הרוחנית?
- האוכל שאתה אוכל
- האופן שבו אתה מקיים את המצוות ( התזמון, הציווי עצמו, הכוונה והאופן)
- הייעוד שלך בעולם
כעת ניתן להתחיל להבין את ההבדל בין היהודי ללא יהודי, ובין אינספור הדרגות בין יהודי אחד לחברו. אכילה כשרה, קיום המצוות, ובניית ייעוד מתוך חיים של משמעות הם אלו היוצרים באדם כוחות גלויים וסמויים. אדם חכם, זה אדם הרואה מציאות מסוימת בשלימותה. הוא לא תמיד מסוגל לבטא אותה במילים או בכתב. וכל נסיון שכזה לבטא חכמה אלוקית בהלכה למעשה, תבוא מתוך הנחת יסוד ( אקסיומה) אשר ייתכן והיא נכונה וייתכן והיא לא. וכאן ההבדל המהותי בין תלמיד באקדמיה, לבין תלמיד חכם.
תלמיד באקדמיה לומד לשם ההשכלה נטו. כל נסיון להניע את החכמה לכיוון של מה עושים עם זה בהיבט האישיותי/התנהגותי, לא מקבל יחס כלל. לעומת תלמיד חכם אמיתי, שכל חכמה אותה הוא לומד, ישר מופנית להעצמת קיום המצוות המעשיות, ורצון אמיתי להתחבר בכל דרך אפשרית אל האינסוף ברוך הוא, אשר בכל רגע מהווה את עולם היכולות והכוחות הניתנים לאדם, על מנת שהעניין בפועל יהיה לאין ערוך.
לכן שאמרו לך, ״תורה בגוים אל תאמין״ נובע מהסיבה, שכל עניין החילוניות שבא עוד מימי אפיקורוס היווני ועד בכלל, שאין קשר בין החומר לרוח וכל קשר הוא מקרי לחלוטין, דבר שגם המדע אומר ומודה וקורא לדברים בצורה הבאה:
- יש חומר
- ויש לא חומר 😐
שאלו אותי מי/מה זה האינסוף ברוך הוא? עניתי שעל כך ענה שלמה המלך.
״הוא המשל והחידה״.
רוצה להבין את את האינסוף? תבין את חוקיות החיים. רוצה להבין את חוקי הטבע? רוצה להבין את חוקיות המבנה האנושי של האדם? כך מתחיל כל מדען אמיתי את הניסוי. חייבת להיות אקסיומה.
בוא נקבע הנחת יסוד: אקסיומה. אין לה תשובה, ובשכל אנושי זה לא מתיישב, להבין שיש מערכת כלל עולמית הבנויה מיסוד גלוי ( שהשכל יכול להבין)ומול ש בטבע כפרקטל, ויסוד נסתר ששכל אנושי לא יכול להבין. הנסתר חבוי בי, ובסביבתי, ויש מערכת שמנהלת אותם באופן מושלם ומוזר למדי. והתפקיד שלי בכל רגע נתון, לגלות את הכח הגלוי שבדבר, את הכח הנסתר ואת הכח שמהווה את הכל.
מה עושים תכלס ?
לומדים ידע שמשנה מציאות, ומתבוננים, מתבודדים ומתמודדים. ככל שתשתוק, תוכל יותר להתבונן להבין ואף להרגיש. ככל שתדבר, לא תבין. זה מה שנקרא אימון כושר היכולת הרוחנית.
״ סיג לחכמה- שתיקה״ – זה לא מה שלמדת עד היום. המשמעות היא שגבולות החכמה נפרצים באמצעות שתיקה. רוצה להחכים? שתוק, תתבונן ותתחיל לגלות את הסמוי. תגלה שכל מה שראית עד כה במשך 50 שנות חייך, זה בסך הכל 2 קוביות מהפזל הענק.
ההבדל בין משל לחידה הוא שמתוך נתוני המשל ניתן להבין את הנמשל. אבל את פתרון החידה לא נוכל להבין לעולם מתוך נתוני החידה. צריך לפתח שפה מקבילה או לצאת לגמרי מנתוני הבעיה, על מנת לנסות לפענח את החידה.
באותיות התורה יש כח גלוי וסמוי המאפשר ליצור ולהחריב כל מציאות אפשרית. כן ב-22 אותיות אפשר ליצור מהפכה של ממש, וכל דכפין ייתי ויכול. מה שעוד יותר מעניין הוא, שהשלם גדול בהרבה מחלקיו.
א, ב, א, – כל אות בנפרד יש לה עצמה ומשמעות שונה. אבל למילה אבא יש עצמה שהיא לעין ערוך כלל מעצמת סכום האותיות. כן.
התורה כותבת שאם האדם רוצה להבין את חוקיות התורה, עליך להבין פרה אדומה.
פרה- מייצגת לובן ואת הרצון לקבל על מנת לתת. את הרצון להשפיע.
האדום- מייצג את הרצון לקבל
שני היסודות הללו צריכים להיות מאופשרים באדם כדי שיהפוך את היכולת לקבל, ליכולת לקבל על מנת לתת.
כי מה תכלית כל התורה כולה? תכלית האנושות כולה? ״ ואהבת לרעך כמוך״
אם לא תדע לאהוב (להתקשר ולהתחברלעצמך) את עצמך, לעולם לא תוכל לאהוב אף אחד ובטח לא את האחד. הבעיה היא שרוב העולם מאוהב בעצמו, ונתקע שם, ושכח לשתף. שכח להתחלק. שכח שכל התכלית היא לקבל על מנת לתת. ולתת שלא על מנת לקבל פרס ושלי שלך ושלך שלך.
חברות וארגונים מצליחים, כי הם משתפים. הכל!! מנהלים נכשלים היום, כי הם פועלים שרירותית, ועצמאית. ולא יעזור כלום. אתה חייב ליצור רשת, כי אם אתה מנהל מוצלח, זה אומר שהעובדים אתך, מוצלחים יותר ממך. ממש כך!!
מאחר, ואנשים מרגישים עצמאיים בכל דבר ועניין, והתחושה ש״ מי צריך את הטובות שלך״ תמיד מהדהד, אז הנה, כאן מתחיל הבלאגן החברתי הגדול שלנו. זה דפוס חשיבה שיתנקם בכל מי שחושב כך. אין ספק שהעם היהודי מומחה בלתת. מעניק נותן, מפנק וכו. אבל תשימו לב מה קורה שאתה נותן יותר מדי. זה שקיבל ממך ללא הרף, מתחיל לשנוא אותך. כי הוא כבר מת מבושה. הכל בא לו בחינם, והוא כבר לא מסוגל להביט לך בעיניים. כי הוא מרגיש אשם.
ואתה מרגיש שאתה מלך העולם, אך למעשה אתה שחצן ותו לא. והוא, היה על גג העולם, נפל, ועכשיו תקוע, ולא מסוגל לקבל באמת. חברים, כדי להתחבר אל האינסוף ברוך הוא, צריך לדעת לקבל. אבל לקבל באמת. וכשאתה נותן, תיזהר שלא יגרום הדבר לבושת פנים, ואז יצא שכרו בהפסדו. מאיפה לוקחים כוחות מחודשים להכנס למציאות שכזו?
הכוחות באים כשאדם משנה את טבעו. משנה את תכונותיו, שואל, מתחיל להתבונן, חוקר ומפנים. הוא בכל רגע שופט את המציאות, ופועל מתוך כללים ברורים ( הלכה- הליכה בדרכי החיים) אשר תכליתם היא להביא
למציאות תודעתית בו כולם משרתים תכלית אחת. אם אין הפנמה, אז כל התהליך לא היה שווה.
צריך שפה חדשה. זה במילים פשוטות העצמה החבויה בספר התניא. וזה אחד המלחמות העצומות בין האקדמיה, לאידיאולוגיה. האקדמיה מנסה להגדיר מציאות בגבולות השכל, ושם זה נגמר. אין הפנמה. באידיולוגיה, הולכים עד הסוף. אין שכל מוגדר. יש ראיית חזון, המון אמונה, וכלים. ורק מי שהולך עד הסוף, במידה והוא פועל באמת שלא מתוך הרצון העצמי שלו ( האגו) הוא גם מצליח.
לעובדה שהאקדמיה בעידן העכשווי מהווה ברוב התחומים אם לא בכולם, בעיה מאד קשה ולא נתפסת בקרב הציבור הפשוט שרואה ב להגיע לאקדמיה חלום של ״ הקרם דה לה קרם״, ושהאקדמיה משקיעה יום מאמצים רבים על מנת להתכחש לבלאגן האמיתי שקורה שם, ולהטות את דעת הקהל.
מה שורש הבעיה באקדמיה במאה ה-21? אין משמעות. אין למידה משמעותית. והאנשים מתחילים להתעורר, ולהבין שיש כאן בעיה. אתן לך גורמה פשוטה. כל אדם מבין שעדיף מזל על שכל, וכדאי מאד שלא לסמוך על השכל. אז למה אתה לומד את מדעי השכל, ולא לומד את מדעי המזל?
נו, למה? וכן, יש דבר כזה שנקרא ״ מדעי המזל״. זה כל מה שמאפיין את היהודי. שאין לו מזל. הוא מסוגל לשלוט במזל!!כשמלגלגים על אדם בעל אמונה גבוהה, לעומת דר׳ או פרופסור, פשוט לא מבינים את ההבדל המהותי ביניהם. ד״ר/פרופסור – הוא אדם בעל מומחיות לנושא מסוים ומאד מאד ספציפי בכל כישורי החיים.
בשאר תחומי החיים, לא בהכרח שהוא אדם מוצלח כל-כך אישיותית , וייתכן מאד שלא. ובכל פינה שניה אתה תראה פרופ מומחה לנושא מסוים, אבל ייתכן מאד שהוא ודרך ארץ לא הולכים ביחד כלל. אז אני אמור ללמוד ממנו אם הוא אנטיפט?
דרך אגב, את אותה תופעה תמצאו אצל רבנים משכילים, שאת תוצאותיהם כולנו מכירים באר היטב.
״ כל מי שחכמתו מרובה ממעשיו, חכמתו אינה מתקיימת״
לעומת זאת, אדם בעל אמונה רחבה, זה אדם שבהגדרה שלו רמת המודעות שלו לכלל תחומי החיים הוא כל כך גדול, שהתכונה ה-default שלו היא, שהוא פועל למעלה מטעם ודעת כלל. הוא בכלל לא משתמש בשכל הישר ככלי לניתוב האישיות. וכשאני אומר אמונה, אין כוונתי לומר i believe. ממש לא. אני מתכוון למידת הפרספקטיבה שלך על עצמך, עולמך, סביבתך וכו.
אמונה הינה יכולת הקיימת באדם , בכל אדם, שבכדי להוביל אותה למימדים אינסופיים, אתה חייב שפה שתוביל אותך לדפוס חשיבה מקבילי ( לעומת חשיבה טורית המקובלת כיום). משהו שלא קיים אצל. 99.999% מהגברים בעולם. זה פשוט לא מאופשר.
מזל – זה למעשה הנשמה שלך. והנשמה שלך זה מי שאתה. זאת הזהות הרוחנית שלך, שכבר הובהר לך למעלה, ממה היא מורכבת. כשמדברים על התפתחות, לא מדברים על התפתחות של עשייה. אלא על התפתחות תודעתית. אמונה גדולה- משמעותה , תודעה גדולה. כשעולם התודעה שלך מתפתח משמעותית, אתה למעשה העצמת את מה שנקרא – האמונה שלך.
ואם כל מאמן התנהגותי אומר לך בלי לחשות יותר מדי, שההצלחה שלך תלויה במידת האמונה שלך, אז מה ההתנגדות וההתפלספות נגד היהדות?? ליהודי יש מבנה רוחני מסוים. גם לערבי וגם למוסלמי וגם לכל השאר. השאלה הגדולה היא – האם זה מאופשר, והאם אתה מבין שהמבנה הרוחני הגבוה ביותר בעולם הוא היהדות, והאמצעי למימוש יעד שכזה , הוא התורה.
לא מאמין? אין שום בעיה. לך ותחקור. לך ותשאל את השאלות הנכונות.אבל לקום ולומר על תורה ומצוות, זה פגאני ופסה לעידן של בית מקדש, של פרים, וכבשים ועגלים, מעיד על בורות. מה שהכי מרגיז אותי, זה שכל משפטי החכמה באים מחז״ל ובכל זאת מצטטים את סטיבן קובי, ואת סטיב ג׳ובס , ועוד כהנה וכהנה.
איפה התקלה?
כולם ללא יוצא מן הכלל, למעט תנועת חב״ד עסוקים בעצמם. ואף אחד, אף אחד לא חושב ופועל איך הופכים את היהדות לחוויה, ולא לעונש. אבל כדי שזה יקרה, זה כבר מצריך מעבר לחשיבה יצירתית. ואני לא לא רואה אף פרצוף ברבנות או בכנסת פועל לטובת העניין. חבל! חברים, הפועל היוצא של האמונה מתבטא בכך שאתה אדם מסודר, שאתה מדייק בפרטים, ושאתה מאד ממוקד מטרה. כן, העיקר הוא המעשה. השאלה היא, האם הדבר נעשה מתוך מודעות, או מהלב, בלי חשיבה נוספת.
בעידן של גאולה, מפתח ההצלחה טמון במודעות הרוחנית של האדם ובכישוריו. לא שכל ולא ידע.
זה פסה. אז מי מאתנו מוכן באמת ובתמים לקבל ״לא״ כתשובה? לשתוק ולא לומר מילה, לא להגיב, ולקבל את הדבר כמות שהוא? אומרים לך ״ידידי, כזה ראה וקדש״. ואם תמשיך לשאול למה, התשובה תהיה ״ ככה״.
כן, כמה פעמים ענית ככה לילדך כששאל שאלה שלא היתה לרוחך או שלא היה לך מצב רוח לענות לו.
אני מודה, שאני לא מקבל לא כתשובה. פעם הייתי נלחם בכולם. היום, אני מתחיל מלחמה פנימית של מחקר עד שאני מתרצה ובא על מבוקשי. במונחים גשמיים, אם יש לך את הכישורים ואת הכסף הנדרש, כנראה שתבוא על מבוקשך. במונחים רוחניים, זה לא עובר מסך.
בעולם בו האדם מתחיל לחקור את מציאות הבריאה לפני ולפנים, יש ידע, שפשוט לא יתגלה לו גם אם הוא יקפוץ 500 פעם וישלם את כל הונו. יותר מזה, גם אם למדת דבר סוד, ואם אינך ראוי לכך, הידע הזה לא יישאר אתך. הוא ייעלם כלעומת שבא. אז מה באמת רוצה האדם? ״ מה שהיה הוא שיהיה, ואין חדש תחת השמש״
באדם קיים דחף פנימי עמוק ובלתי מוסבר להיות האלוקים. ממש כך. במילים פשוטות יותר, האדם רוצה להיות חכם. וכמה שיותר חכם. אין לי ספק כי מייד יקומו אנשים ויאמרו ״ תשמע חביבי, תנחת אבל מהר. כי לי אין חלומות כאלה גדולים״
זה השקר הכי גדול, וגם אשליה לא קטנה. למה? כי כרגע אתה עסוק בבעיות בענייני בריאות, פרנסה, זוגיות, גידול ילדים, ועוד לא מעט מלחמות השרדות שונות למיניהם. באותה השניה שהתרוממת ועלית לגדולה , באותה נשימה באים לאדם אין ספור מחשבות איך הוא הולך להיות איש גדול יותר ובכל קנה מידה, וכל מה שהוא מחפש זה שליטה. האדם לא מוכן להתחלק , רוצה יותר וכמה שרק אפשר יותר.
אמרו חז״ל אם יש שלושה דברים בהם האדם ימסור את נפשו ולא יוותר בשום אופן, זה: נשים, כבוד וכסף.
עכשיו נראה אותך מנהל את עצמך , שולט בעצמך, מאזן את עצמך, את הסביבה הקרובה, את הקהילה, את העיר, את המדינה ואת העולם כולו. הרי אם לא תפקח את העיניים ולא תראה את התמונה כולה, אחרי 70 שנה אתה עלול להתעורר ולמצוא את עצמך עסוק באיך להבריג את המסגרת של התמונה, בזמן שאתה בכלל נולדת להיות הצייר !!
כשפרופסור אהרן צ׳חנובר, חתן פרס נובל לכימיה פגש את הרבי מלובביץ׳ לפני כמה עשורים , הרבי מאד התעניין במחקר אותו כתב, ושאל האם זה יעזור לאנושות להיות טובה יותר.. ככל שהשיחה התארכה הפרופ׳ שיתף רבות על הפרטים של המחקר. לפתע הרבי אומר לו, ״יש הרבה יצירה ובניה בעולם ויש הרבה הרס בעולם… האם שאלת את עצמך מה גורם לאיזון בחומר? הרי אם יש יותר יצירה ובניה, אז נוצר עודף, ואם יש יותר הרס וחורבן, אז נוצר חסר״ על זה הפרופ׳ בכלל לא חשב. לא רק שהוא לא חשב, הוא בכלל לא היה בכיוון.
למה?
בני האדם עסוקים בפרטים מאד נקודתיים ושוכחים לראות את התמונה כולה. עיסוקי היום יום ( פרנסה, בריאות, ילדים וכו וכו) פשוט גומרים על האדם וסוגרים אותו מכל כיוון אפשרי. לא צריך שטן בשביל זה. האדם עושה את זה לעצמו יותר טוב מכל אחד אחר…
למעשה חברים, אנחנו שוכחים בזכות מי קרו לנו כל מיני דברים מהותיים בחיים. ״ כוחי ועוצם ידי עשה לי את החייל הזה״ עם שלם היה במדבר 40 שנה, וזכה לקבל מים ללא הפסק, בזכות אשה אחת, הלא היא מרים. היה לעם ענן אשר האיר את הדרך בזכות אהרון.
מוסבר דווקא בפרשה של השבוע שעבר, כי קרח נענש, כי הוא הוליך לגישה כי די באמונת הבורא ללא כל עניינים של עשייה בפעול. די בידיעת הבורא ללא קיום מצוות. ישנם פרופסורים מן השורה הראשונה באקדמיה אשר מרצים על עניינים בתלמוד ובתורה, אשר יכולים להוות מקור להשראה להרבה מאד רבנים איך להציג, איך לדבר לפני ולפנים, מיניה וביה, וכו. הם לא שומרים שבת, קיום מצוות התורה, לא בדיוק נר לרגליהם, אבל יש להם פה מפיק מרגליות. פשוט נעים לאדם הנאור לשמוע את דבריהם.
״ תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עוון״.
לכל אותם יהודים אשר מאמינים בבורא, אשריכם. ירבו כמותכם. אבל אם כאן הסתיימה העבודה, האנשים הללו נחשבים לגזלנים, ויצרני ההרס הגדולים ביותר. הם גוזלים אנרגיה, משאבי מערכת ולא עושים עם זה דבר. הם רוצים להחכים כדי להיות חכמים. זה בהחלט משפר את התדמית, אבל זה יוצר מכונת אגו הרסנית, שהדרך חזרה ממנה יוצרת הרבה כאב.
להיות אדם מאמין ולא להגיע לכדי ידיעה המשנה את ההתנהגות שלך, תדע לך שפספסת. וזה בכלל לא משנה אם אתה יהודי, מוסלמי או דתי מסוג אחר. חברים, בעולמנו יש המון הרס, וההרס קיים בכל אדם, בכל קהילה, בכל עיר וכו. מנגד, יש בכל דור 36 אנשים, אשר התקדשו ומסרו את כל מהותם לאנושות. הם מחזיקים את העולם!! איך הם עושים את זה? מאד פשוט.. הם עושים את כל ההערכות המוסריות הקשות ביותר, מבטלים את עצמם מכל סיפוק המביא לכדי יישות. הם אכן צדיקים. הם משלמים את המחיר על הטעויות שלנו.
אפר הפרה האדומה המבוארת בפרשה, ניתן לתפעול ע״י הכהן הגדול. האדם אשר תמיד מטוהר24×7 אבל דווקא זה שמטהר את העם, הוא משלם מחיר מאד כבד, הוא הופך לטמא.
זה לא מוזר? שניים נוגעים בכלי. באותו כלי. אחד הולך ונהיה טמא, ואחד הולך והיה טהור. זה פרדוקס !!!!
למה? איפה הצדק? איפה ההיגיון? איפה השכל? איפה הרציונל? שמישהו פעם אחת ולתמיד יסביר, למה צדיק ורע לו, רשע ופתאום טוב לו.
חברים,
יש לי בקשה כנה וישירה ; תסתכלו טוב טוב במראה של עצמכם, ותגידו עד איפה אתם מוכנים להרחיק לכת בשביל מישהו שאתם מכירים, גדלתם ביחד, אתם אוכלים צהרים ביחד 30 שנה, וכו וכו… עד איפה הייתם מוכנים ללכת בשביל אותו אדם? אם הוא יבקש כליה שרק לך יש, בגלל אותו סוג דם, אתה קם ונותן,או לא? אם חבר ילדות צריך הלוואה כדי להשתקם עסקית, והסכום שהוא צריך, זה כל מה שיש לך בחשבון, האם אתה תהיה מוכן לתת לו את כל מה שיש או לא?
אם חבר פונה אליך בעצה עסקית, דבר העלול להוות תחרות לרעיון שאתה אוטוטו עומד להפיץ, האם תתן לו עצה בונה, או עצת אחיתופל ? חברים, שלא נעמוד בנסיונות שכאלה, כי כאן בדיוק נבחנת האמונה והמסירות נפש שלכם בבורא יתברך. כל מה שסיפרתי, היה על אנשים קרובים לליבכם.
עכשיו תתארו לעצמכם את אותו סיפור על אדם שאתם לא מכירים, לא שמעתם ולא ראיתם מעולם. והחולי שלו הוא הקשה מכל. חולי נפשי!! ומה עושים שיש עם שלם שנמצא במצב מאד מאתגר אשר לא מבין את חוליו?? ובכן, כדי לנצח במלחמה לא חייבים לחסל את כל האויב. מספיק ב״ מסה קריטית״, מספר המהווה כ-5% מכלל האתגר כולו.
התפקיד שלנו כיהודים, זה להיות המסה הקריטית של האנושות. ראשית, בתוך עם ישראל ולאחר מכן בכל העולם כולו. זכיתי להכיר אדם אחד אשר יצר בפועל את אותה מסה קריטית, עבור היהדות ובעתיד, ללא ספק עבור האנושות כולה. הרבי מליובאוויטש ירד לפרטי פרטים כי הוא ראה את כל התמונה. הרבי יישם את המושג הפשוט ״small change can make a big difference ״ באופן הנעלה ביותר. הרבי יישם את המושג ״ אור קטן מכבה חושך גדול״
הוא נתן את ליבו ונשמתו עבור כל יהודי ועבור כל לא יהודי. הוא לקח את היהודים אשר היו בשיא השפל הרוחני אחרי מלחמת העולם השניה, והכניס בהם חיים. הוא הפך היהדות מלהיות ממושא לזלזול, למקור לגאווה. הוא לקח קבוצת אנשים פשוטים, החדיר בהם נשמה חדשה, הנקראת חיים של משמעות, ואלו הם השליחים אדר תפגשו אותם בכל מרום בעולם, עבור כל עניין יהודי.
מי חלם לפני 30 שנה, שכשנבוא לכל פינה חשוכה בעולם, בסרי לנקה, נפאל, הודו, וכו וכו, ויחכה לנו יהודי עם חלה, יין ואוכל כשר? חברים, ״ גוי מכבד יהודי שמכבד את היהדות. גוי מתבייש ביהודי שמתבייש ביהדות״ יהודי זה אדם היודע להפוך רוחניות לגשמיות, ולהפוך גשמיות לרוחניות, זאת מתוך דברי תורתנו הקדושה למען נזכור ונשמור!!
אפשר לפעול ולשנות כל מציאות. הכל תלוי בך. רק אל תשכח אף פעם מאין באת, כי גם אנשים כקורח גדולים ככל שהיו ( ובאמת היו הכי גדולים), סיימו בכי רע. ואם יש משהו שכל אחד יכול לקחת ממאמר זה, זה דבר מאד פשוט וקטן. לקחת מצווה אחת בלבד, ולעשות אותה מכל הלב ומכל הנשמה. וכשעושים זאת, נעשה את זה מתוך רצון אמיתי לתת, לתת ולתת. וכשהאדם באמת הפנים שהוא בסהכ צינור, אין שום מניעה לשפוך דרכך את מלא השפע שהולם טומן בתוכו. ויה״ר שכל אחד יזכה לומר מתוך משמעות את הפסוק ״ שש אנוכי על אמרתך כמוצא שלל רב״. וכשזה קורה באמת, התיאבון לעוד בא לבד.
שבת שלום.
David Boterson
🍷😀🍷
