״ואכלת ושבעת וברכת את ה׳ אלוקיך..״

?מה באמת ההבדל בין היהודי הבוחר בדרך חיים חילונית לבין דרך חיים יהודית ? ובכלל, מה היא יהדות

ומה פתאום ומאיזו סיבה יהודי רואה ביהדות פן מאיים .האם לדעתך מדינת ישראל שתנהג כפי הלכה תביא לצדק ומוסריות ואיזון בין צרכי הכלל והפרט, או שמא כל הזכויות שמורות לדמוקרטיה

האם אלוקים הוא אחד, או שמא מדובר בכלל במערכת בעלת אינספור רגליים מאד חשוב שנבין אחת ולתמיד ונבהיר את היסוד המהותי הזה, כי הוא פן מאד חשוב בחוקי החיים, ולעצם התפתחותו של האדם בעידן של גאולה. בכלל, שמדברים על עידן של גאולה, במה ישתנה הלילה הזה מכל הלילות?

?מה קורה כעת שמעולם לא קרה

בעידן של גאולה יכולת העצמת ההכרה האלוקית מגיעה לגבהים בלתי נתפסים בשכל אנושי.

אני מתכוון לומר, שאם אתה משתמש בשכל כי להבנת העולם שמעבר ולנהל את העולם שמעבר

בעולם הזה, אתה לא יכול לעשות זאת בכלי השכל. הכל יתפוצץ לך בפרצוף. אתה פשוט לא תעבור מסך והכל ייתקע לך.

בעידן של גאולה האדם יכול לקבל תמונת זהות אישית וחברתית, בקנה מידה בלתי נתפס בשכל אנושי.

חשוב שנדע שעד לפני 30 שנה לערך, 80% מההן העולמי עבר בירושה. ו-20% היו עשירים חדשים.

היום זה בדיוק ההיפך. 80% מהעשירים באו מכלום ונהיו משהו ענק.  בעידן של גאולה יש הזדמנויות בלתי פוסקות להתעצם, להתפתח רוחנית וגשמית, למימדים אסטרונומיים, עד כדי כך, שאתה יכול מהר מאד לגבור על רבך אם אתה הולך עד הסוף וברצינות. כל מה שאתה צריך זה רעיון טוב ואמונה ביכולת.

ואת שתי הכלים הנ״ל, השכל שלך לא ממש מסוגל לספק את הסחורה.

בשביל רעיון טוב אתה צריך חכמה. אתה צריך הברקה. את זה רק הבורא יכול לספק. אמונה ביכולתך, אתה צריך לפתח. לשבת וללמוד ידע המשנה את המציאות של עצמך באופן מתמשך.

קוראים לזה תורה. ואם נכנס פנימה, תורת הסוד .

במילים אחרות אתה צריך להתניע יכולות ( יכולת הרוחנית) וכישורים החבויים בך. שאם לא כן, ההתפתחות האנושית פשוט נעצרת. ועל זה, כולם משלמים בעם. כי אין דבר כזה שאתה תשב באוניה מלאת אנשים, ותקדח חור בחדר שלך וכל אנשי האוניה לא יושפעו מכך. לכל באי באונייה יש אחריות זהה בכל הנוגע לשלמות הספינה. לכולם!!!

כן חברים, היום הנורמליים בבעיה,כי הם הולכים כמו עדר והם די מתקשים בלהמציא את עצמם מחדש.

וגם הלא נורמאליים בבעיה, כי אין להם מספיק כלים כדי להתאים את עצמם בסביבה נורמטיבית. המצב הוא כזה, שאף אחד לא מלקק דבש. לכל אחד יש את העבודה שלו. יש שקוראים להם צדיקים.  ויש שקוראים להם בעלי תשובה. אבל אף אחד לא נח.

החילוני מצידו מאמין במימד שנקרא, הטבע. הוא רואה את המציאות עין בעין, וכל מה שמתלבש בשכל, יש על מה לדבר. הוא רואה תופעות שמתרחשות בטבע, מבין כביכול את ההתפתחות האבולוציונית, שמע על תופעת הפרקטל, ונלחם בכל מאודו שהכל ייתפס בשכל, מבין איך אלקטרונים ופרוטונים יוצרים אטומים, קווארקים וכו, ובהחלט נראה כביכול ש-  ״ הכל בשליטה״.

עד ש-………לא עלינו, קורה אסון. ואז מחפשים את. כל הסגולות האפשריות, ופתאום רבנים גדולים הם כבר לא משהו שסולדים ממנו. וכו.. והם מאמינים באמונה שלימה, שאם אתה דכאוני, אתה תמות כזה ומוטב שתחיה על פרוזאק לעת עתה.  אם תשאל לפשר תופעות על טבעיות, זה מחוץ לתחום, כי זה לא נתפס בשכל.  זה בהחלט ברור שיש מערכת שמניעה את החי והצומח, אבל כל זה בגדר 4 הכוחות המהותיים שמניעים את כל הטבע האנושי. רק שלאוסף הכוחות המאוגדים ע״י כח אחד השולט בכל ה-4 הכוחות האלה בטבע, קוראים, אלוקים.

ואם אתה מאד רוצה לגלות אותו, אתה צריך לגלות את יכולת האהבה הבלתי תלויה בשום גורם ובשום מימד, המושרשת בך. ואם אתה אדם שכזה, אז אפשר להתחיל לדבר על המושג, יהודי. אז לומר שחילוני הוא לא מאמין בהנ״ל זה בעצם לקרוא לו אידיוט, כי גם המדע מאשרר את כל הכתוב עד כה.  לעומתו, הדתי לא עוצר שם. הוא מאמין שיש מימד נוסף והוא המימד העל-טבעי,  שהוא מעל  למקום, מעל הזמן ומעל לכל עולם יכולותיו של  האדם.

יהדות היא למעשה הדרך, או השפה דרכה חוקי החיים מוסברים בשפה אנושית. כשקמה קבוצת טפשים, וצועקים על הדתה, הם צועקים על מר גורלם, כי המודעות הגיעה לקו האדום, ומשם המסלול לפגיעה נפשית די סלול. כי אין מנגנונים רוחניים מופעלים הבאים לשמור עליך.  אז נראה אותך שורד שהמציאות סוגרת עליך.

מגפה = פגם ה׳= פגם בכל העולם החיצוני שלנו המיוצג ע״י מערכת החושים שלנו. אז למי שעדיין תולה את יהבו על חיסון לפגם חושי, פשוט לא מבין את חומרת מצבו. זה לא יילך. אתה חייב ליצור שינוי תודעתי ולעבור מדרך חיים של חיצוניות לדרך חיים של פנימיות ,בו עולמך התודעתי (הפנימי) שולט בעולם החיצון.

כדי שזה מאופשר, אתה חייב להיות אדם בעל יכולת שמיעה, בעל יכולת הקשבה. אבל כשלמעשה מ-40% מהעולם סובל מהפרעת קשב, לא מסוגל לשבת שעה על הישבן, לשבת חצי יום וללמוד, איך נביא גאולה?

ולפני שמביטים על הילדים, תביטו בהורים…על דרך קבלת ההחלטות שלהם, על דרך ההתנהלות שלהם, על האמת הסובייקטיבית הנוראית הזו שכל אחד מסתגר בה ולא מבינים שאנחנו ההורים מענישים את כולנו. את כולם. יש מחיר לסובייקטיביות בדור של גאולה.  מה שאנחנו לא מבינים לצערי זה, מאחר וחוקי החיים קשים מאד מלהבין, ואלו הם החוקים היוצרים את הסטטוס-קוו האמיתי הקיים באדם ובעולם, באו חז״ל ויצרו משנה וגמרא ודינים והלכות, אשר הם למעשה הלבושים של חוקי החיים.

לומר על הלכה שזה מדינת איראן 2020, מעיד עד כמה האטימות התודעתית עצומה. עד לאן הבורות מחלחלת, ופתאום דמוקרטיה זה האמת, ותורה זה פגאני. בבקשה תגידו אתם, האם הדמוקרטיה בישראל היא  צודקת, שיוונית, מאזנת בין צרכי הפרט והכלל, האם היא מעצימה אותך מוסרית?? היא ערכית??

בבקשה תראו לי איך…. כדי להבין מה זה חוסר צדק, לך פעם לבית המשפט ותבין איך מזלזלים באדם הפשוט. איך המדינה רומסת את כבוד האדם. איזה עינוי דין נגרם לבני אדם. והכל בשם ״הדמוקרטיה״.  אתה רואה אדם שעקץ אנשים בעשרות מיליוני שקלים, נכנס לביהמ״ש לבוש בחליפת Brioni ויוצא משם כמו מלך. והשופט קנה את כל הסיפור שלו. אז לשאלה למה יש שחיתות, פשע, שוק אפור, וכו וכו.. כל זה נובע אך ורק מבירוקרטיה של ממשלות. הם בכוונה עוצמים עיניים וגורמים למצבים מסוימים לקרות.

בשם הדמוקרטיה מפתחים חמלה לעם שלא קיים ועוד מתחנפים אליו. ועל מי מתאכזרים? על היהודי.

ככה זה, מי שמרחם על אכזרים, סופו שיתאכזר על רחמנים. זה המצב. זה מה שיצרו מפלגות ישראל למיניהם. אני כבר לא בטוח שזה רק השמאל, אבל הם בהחלט הגדישו את הסאה.

מה שלא קולטים הוא שבתורת החיים יש חוקים היוצרים חיים ויש חוקים הנוצרים מהחיים. אדם שחי בדרך חיים של ״חוקים היוצרים חיים״, לא צריך דמוקרטיה. הוא לא צריך שום חיזוקים מהמדינה. רק שהמדינה לא תפריע לו להתפתח אישיותית ותודעתית. תורת משה הינה שפת קוד, שיש בה כל כל הרבה קודים מוצפנים המכילים את כל מציאות אפשרית. הכל!!! כי אם כתוב. ״אסתכל באוריתא וברא עלמא, אז העולם נברא מתוך החוקים של שתורה. ועל האדם נאמר, ״אסתכל באורייתא ומתקן עלמא״ כלומר כל דבר שייעשה ע״י האדם, מופיע בתורה. הן כבעיה, הן כסיבה והן כפתרון. רק להקשיב ולהתבונן. ואני עוד לא ראיתי מערכת אישית וחברתית יציבה, אשר האדם יבוא ויאמר שדמוקרטיה עושה את העבודה. ואם מישהו מצא צדק חברתי גורף במערכת המשפט בישראל, אני מזמין אותו לעימות.

אז איך ואיפה היכולת הרוחנית קיימת באדם?

אחת היכולות המהותיות הקיימות באדם הינה, היכולת הרוחנית. במילים יותר פשוטות, כשהאדם יוצא אל חוץ לגבולות השכל, אל הדמיון ואל התודעה, הוא למעשה מתחיל להניע יכולת רבת עצמה בה גם המדע כבר אישר כי התודעה היא זו שקובעת את המציאות. למעשה, אותו ״ חלקיק/גל״ על טבעי הקיים ומאפשר לאדם לממש את יעודו בעולם הזה, נמצא בדמיון/במחשבה.

וככל שהאדם ייצא מגבולות של שכל, ויתחיל להתבונן מתוך לימוד פנימיות התורה, הוא יזכה להבין איך הטבע, ממש לא כזה טבעי.  ואם אין ״מנגנון על״ אשר מאזן את כל החומר הקיים בעולם, לא צריך הרבה בכלל כדי להוציא אותך מחוסר איזון, ודי בזה שיש לך כרומוזום אחד יותר, וזה מספיק בכדי להשבית אותך לגמרי.

העצמה החבויה בפנימיות חוקי התורה היא, שיש בה את כל המרכיבים להגיע לדרגה בה תודעתו של האדם היא זו שקובעת את מציאותו. אני לא יודע מתוך ה-100% דתיים, כמה נמצאים בדרגה הזו, אבל בקלות ניתן לומר כי האחוזים לעת עתה הם בודדים מאד מאד.

בכלל, רוב ציבור חובשי הכיפה הקוראים לעצמם דתיים, הם רחוקים מרחק עצום מלהיות דתי. כי בעצם היותך דתי, אין מקום לרצונותיך, אלא בינך ובין הבורא, יש רק רצון אחד והוא רצונו יתברך. במילים פשוטות יותר, אתה כבר לא המטרה. אתה האמצעי.  וה׳ יעזור שנבין את הנקודה הזו ונפנים אותה, כי זה לא עניין של מה בכך.

כדי שיהודי אכן יוכל באמת לפעול כאמצעי , הוא צריך כלים, שהם התורה ומצוותיה אשר מאפשרים לאדם להתקדש הן במימד הזמן והמקום( שבת, חגים ומועדים) והן ברמת יכולותיו של האדם לצאת ולפעול אל מחוץ למימד הטבעי. וכל זה על מנת שבאמצעות התרוממות רוחנית שכזו ניתן יהיה להשפיע על מציאותו של האדם. השיא מגיע כשכולם פועלים כחברה לשמש מטרה אחת נשגבה בתודעתם, הלא היא מציאות תודעתית של,  אחד.

רק לידיעה, גרעין הבעיה של מרבית לקויות הלמידה והפרעות קשב וריכוז נובעים מהעדר מודעות רוחנית. זה נושא שלם, אבל זה שורש הבעיה. למה התשובה לשאלה שתשאל יהודי הבוחר בדרך חיים חילונית, היא, מה הוא יעשה אחרי הצבא, אז התשובה היא קריירה (ברור מה) , ואם תשאל חבד״ניק מצוי ( כן, הרבה מהם גם עושים צבא) , התשובה תהיה, חיים של משמעות…

יש 5 דרגות בתודעה של האדם:

1. נפש – יכולות
2. רוח – כישורים, מידות
3. נשמה -תפקידך בעולם
4. חיה – העצמת רמת המודעות החברתית שלך
5. יחידה – חיים של משמעות.

והשאלה מן הסתם היא איך זוכים לחיים של משמעות? ביהדות התכלית היא להגיע לרמת מימוש תודעתית הנקרא לשם ״י-ה-ו- ה-״.  מה זה אומר?

י- פיתוח יכולת השמיעה- הקשבה.

ה- פיתוח יכולת הדמיון – התבוננות.

ו- פיתוח יכולת ההפנמה – לדעת

ה- פיתוח היכולת למימוש – לעשות

לפני שממשיכים אתם כבר יכולים להבין ששורש הבעיה החברתית היום היא יכולת ההקשבה. לאף אחד אין סבלנות אליך… יאללה, דבר כבר, תכתוב קצר, אף אחד לא קורא, אין סבלנות, ואח״כ מתפלאים למה כמעט ואין סיכוי בכלל לחיים של משמעות. הכל זה עכשיו. הכל מיידי, רצון למימוש מהיר, מימוש עצמי, לדרוך על כל מי שרק אפשר על חשבון מי שרק אפשר,  ללא פיתוח היכולות לבניית תהליכים. אז מה, צריך להיות נביא, כדי להבין מה יקרה כאן עוד 10 שנים, 20, 50 שנה?

זה מדהים איך בכח האדם יורה לעצמו ברגל, ומחשיב את עצמו לנאור למשכיל ולחכם. השבוע סיפר לי חבר, שממש מוזר לו כל עניין הגירושים של בני זוג אשר עובדים מצאת החמה עד  צאת הנשמה. והוא שואל, מתי יש להם זמן לריב, אם הם כל הזמן בעבודה? מילא אתה חבדניק עושה שליחות, ואשתך מתרוצצת לך בין הרגליים, ומוציאה אותך מדעתך. אפשר להבין. אבל הם? מתי הם מספיקים? ואם כל מהות החיים היא כדי לעבוד, אז יחי האלוקים החדש שלך, שהוא מקום עבודתך. לא נעים להודות, אבל, ביום שהעסקים מעט ידשדשו, יבעטו בך מבלי למצמצ, ומשם הדרך לגהינום נסללה. כי לאדם אין חיים. העבודה היא כל החיים שלו!! הוא לא יודע משהו אחר.

אבל למה הוא בחר בקריירה? הרי הוא בחר, אי אפשר להתכחש לזה.  לאדם יש רצון עז לממש את עצמו. את רצונותיו האישיים שאין להם שום קשר או סינרגיה עם בן הזוג או התא המשפחתי או עולם האמת. קודם אני ואח״כ כולם. הבחירה בקריירה נובעת מאגו, נטו. הבחירה בקריירה נובעת מדימוי עצמי נמוך בו האדם חייב להראות שיש לו סטטוס. שלא יבינו את דבריי בצורה עקומה, וינסו לצייר מצב שכביכול לא צריך לעבוד, ושב ואל תעשה והמדינה תממן פרזיט כמוך. חלילה וחס. רק שכל עבודה שתעשה, בה אתה פועל מתוך מימוש עצמי, ולא מתוך רצון לסייע ולקדם את הכלל, אין בו משמעות ואין סופו להתקיים. זה מגדל שנועד להחרב.  תשימו לב, כל מי שפיתח רעיון לאחרונה בו הוא פעל מתוך רצון אמיתי לסייע לכלל, הרוויח. כל מי שעדיין חי בתודעה של מימוש עצמי, נטו, לא ישרוד. הוא לא שייך לעולם המצליחנים של העתיד.

וככל שהכלי בעל השפעה גדולה יותר כלפי כלל האנושות, ההצלחה תהיה בהתאם. ממש כך. זה עידן של גאולה. זה חברים, לא היה עד לפני 30 שנה. המודעות לזה היתה בידיים של אנשים בודדים מאד. היפה בכל אלה שחיים חיים של משמעות הוא, שהם לא עוצרים בעצור. הם מתפתחים וגדלים באופן בלתי פוסק, כי הם זוכים לאהדה של הציבור. וזה כח. זאת אנרגיה כה עצמתית, שמי שלא יפנים אותה, פשוט לא ישרוד כי הוא לא קולט את חוקי החיים.

העם כועס!! כי החזק הולך ומתחזק והבינוני והחלש הולכים ונחלשים. למה?

כי הרוב עסוק בעצמו. הוא עסוק ברצונותיו ולא בצרכי הכלל. קוראים לזה אגו. לכן, לא צריך להרוג אף אחד. כל בעלי האגו הורגים את עצמם בצורה נפלאה, מבלי שיהיו מודעים לזה. וזה ממש לא משנה אם יש כיפה וציצית או כובע מצחיה או סתם כובע טמבל.

אז מי קדם למה? או, מה קדם למי? האם היה מציאות לפני שהאדם נברא, והאם יש מציאות אם אין אדם אחד בעולם כולו. ולמה אני באמת כאן? מה גרם לי לבוא לכאן, ובשביל מה באמת אני אמור להקדיש את חיי בכל משחק המשמעות הזה?  האם יכול להיות מצב בו כל חיי הפכתי את המטרה לאמצעי, ולהיפך, ומהו המסלול המדויק לחיים טובים באמת ?

מי נמצא בפרטים של חיי…השטן או הקב״ה? האם שניהם זה אותו מהות, ולמעשה זה הכל אצלי בראש?

תשאלו את עצמכם, באם נופל גזע של עץ באי במלדיבים, ואין שם נפש אדם, האם יהיה רעש או לא? מה דעתכם?  בטח שמעתם את המשפט ״ בשבילי נברא העולם״. למעשה אין כל מציאות ביקום, באם אין אדם עלי אדמות. זה כמו סרט שרואים ממקרן. לפני רגע ראית עולם ומלואו, ושניה אחרי שהמקרן כבה, אין כלום. פשוט כלא היה ולא נברא. כך בדיוק התחילה הבריאה.

נוצר הפוטנציאל, (אותו אור שיוצא מהמקרן) ומתוך הפוטנציאל החלו להיווצר הרבה מאד מציאויות אשר כל אחד מהם נוצרה מתוך האדם הראשון. את האפשור הראשוני להתכנות של כל מציאות אפשרית, יצר הבורא יתברך. מתוך המצב הזה, הבורא גילה חסד בלתי יתואר, אשר אפשר מציאות אנושית בעלת זכות בחירה, ובאותה יישות קיימת בה היכולת ליצור, לבנות, לקדם, והחשוב מכל, כל הזמן קיימת לאדם אפשרות הבחירה, עד כדי כך, שניתנה היכולת המלאה לאדם ליצור כל מציאות אפשרית.

המפתח לכל מציאות עתידית, בידך ידידי. חבל שלא ידעת על כך עד כה.

למעשה, את מה שגילה המדע לפני 90 שנה באמצעות מכניקת הקוונטים, גילתה לנו התורה לפני 3500 שנה. אז יבואו החכמים הגדולים, וידברו בשבחה של תורה, ״ אה, איזה תורה יש לנו״ אבל הם לא מבינים דבר ולא חצי דבר ממה שטמון באמת בתורה.לעומתו, המדען, התלמיד חכם, שחקר ושאל, ברר והבין, ולא קיבל שום דבר כמובן מאליו. אם הוא באמת הבין אז הוא גם תפס את הנושא ובמקרה האידיאלי הדבר הפך לחלק מחייו.

חברים, זה מחובתך לשאול לחקור ולברר. אם אתה רוצה באמת לדעת, אל תקבל שום דבר כמובן מאליו. שב ותלמד פנימיות התורה . אז למה באמת אתה כאן? התשובה תשמע די מרגיזה ואף תגרום לעיקום אף. אך, אלו הם הדברים ויש לאמרם כפי שהם.

יש לי לא מעט ידידים אשר משקיעים לא מעט כסף באוכל משובח, בבגדים משובחים, עד כדי כך, שאם המנה לא עשתה להם twist בלשון, אז מבחינתם כל הארוחה הזו היתה הרת אסון , חבל שיצאנו, איזה בילוי דפוק, ואיזה בחירה גרועה עשית שבחרת במסעדה הזו, ומלחמות וויכוחים ובלאגן אחד ענק , וכל זה בגלל מה?………

לכל אדם יש צרכים ועליו לתת מענה לגוף, לנפש ולנשמה. אדם חילוני אוכל כי הוא צריך להזין את גופו החומרי, שיתחזק ויוכל להתמודד עם ענייני דיומא בכל דבר ועניין. יהודי אוכל, מהסיבה כי הוא מבין שבאוכל חבוי סוד שאם יתגלה, יסייע הדבר באופן משמעותי להתפתחות הנשמה וכל עולם היכולות של האדם.

כל זה קורה אם האדם צירף את מילות הברכה טרם הכנסת המזון לגופו. למעשה, מילות הברכה יצרו מצב שבו הכוחות העצומים החבויים במזון יחברו עם יכולותיו של האדם, ויאפשרו הרחבה משמעותית בתודעתו של האדם, אשר יסייעו לו להבין את סוד חוקי החיים, מתוך העצמה אדירה בנשמתו של האדם.

לשאלה האם האדם שבע ממה שאכל, יש לא מעט תשובות. יש ששבעים מפרוסת לחם וכוס מיץ.  יש ששבעים מאכילת ככר לחם שלם. שובע זה עניין נפשי אשר מתאר מצב לאחר אכילה מעטה או מרובה ככל שתהיה.  אבל למה צריך לברך?  מה העניין בכל הסיפור הזה?

ובכן חברים, אדם צריך להיות בדרגה בה הוא אוכל ולו מהסיבה העיקרית שהיא, כדי לברך.

ולא להיפך, שיהיה מברך בשביל לאכול.  את מי מברכים? את הקב״ה?  זה באמת מעניין אותו הברכה שלך?  לפני שנענה על כך, נסתכל טיפה על מה שקורה סביבנו, ובאיזה עולם אנחנו חיים בדיוק.

בטח שמעת את המושג שאנו חיים בעולם ״התיקון״.  את מה או את מי בדיוק אתה מתקן?

או שמא באת לעולם הזה כדי ליצור. הרי האנושות מתפתחת כל הזמן.  כל יום יש טכנולוגיה חדשה, יש התפתחות חדשה, יש המצאות חדשות וכו. יש לא מעט אנשים העסוקים בליצור. אם זה אמנות, אם זה מכונות, מכשירים, אפליקציות, וכו.. האם בשביל זה באמת אנחנו כאן? הרי אם תסתכלו על כך, הרבה מאד מהפיתוחים, די עזרו לאדם להתקדם , להאריך ימים , להתפתח. אז האם לכך התכוון הכתוב באומרו, שאנחנו מתקנים את העולם באמצעות זה שאנחנו יוצרים עוד מוצרים וכו, אז איך בדיוק אני מתקן את העולם?

או שאני מתקן את עצמי בזה שאתמול אכלתי בשר עם חלב, ועכשיו אני מתחרט, מבקש מחילה, ומהיום אני לא יעשה יותר  דברים שכאלו.  ובכן, מצב של תיקון הינו מצב בו אתה יוצר מציאות רוחנית  חדשה. מציאות  שלא היתה קיימת בך קודם לכן , ולאחר התבוננות והעמקה, הוצאת מפיך דברים המתארים את הרצון למימוש העניין, ותחילתו למימוש בפועל על מה שנאמר ״ ברוך אומר ועושה״.

למעשה חברים, האפשור ליצירת מציאות רוחנית חדשה , מתבטא בברכה. כי, עצם זה שברכת מתוך העמקה והתבוננות, יצרת מציאות רוחנית חדשה.

״ לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על מוצא פי ה׳ יחיה האדם״.

בעולמנו, ישנם 4 סוגי נבראים; צומח, דומם. חי ומדבר. האנושות בנויה בצורה כזו שהיא כל הזמן רוצה להתעלות.  מי גורם לכל הנבראים להתעלות?  האדם. איך הוא עושה זאת?  פשוט; כל זה קורה באמצעות הברכה. האדם לפני שנברא העולם, היה בדרגה רוחנית נמוכה מאד משאר סוגי הנבראים.

והדרך היחידה שלהם להתעלות רוחנית היא ע״י שהאדם בטרם יכניסו לפיו, יברך על אותו בשר, ירק, פרי, בגד וכו. כי ללא האדם הם די אבודים באנושות.  מה בעצם קרה?  הכוחות המהווים את המלפפון, רוצים גם היא להתעלות, אך לא ניתן לה האפשור התודעתי הקיים באדם להמיר חומר לרוח.

אין טוב בלי רע ואין רע בלי טוב. הרבה יגידו, סחטן; אז בוא נעלה  את נשמת החזיר, הסרטנים וכו…

לכן באה התורה ואומרת  לך היהודי; ״ רוצה להתקדש״?  אין בעיה. יש כללים. יש מותר ויש אסור. ועליך לפעול מתוך חוקי התורה, כי היא זו המעניקה באמת את האפשור התודעתי לשינוי ויצירת כל מציאות אפשרית.  ולשאלה האם הקב״ה נמצא בכל פרטיי חיי או השטן, יש תשובה עוד יותר מאתגרת.

אדם מתפלל 3 פעמים ביום. למה?  ומה זה קשור לואכלת, ושבעת וברכת? ואיך כל זה קשור עם זה שהשטן בפרטים או הקב״ה נמצא בפרטים. ובכן חברים, הכל זה עניין בחירה.  אדם צריך להביא את עצמו מקשר הכרחי לקשר של בחירה.

כשהאדם נוהג, יש 3 מצבי נהיגה עיקריים; ימין, שמאל, ואמצע.  כדי שהאדם באמת יזכה ללכת בדרך הישרה, בדרך האמצע, לא די בברכות. עליו להתפלל. כי בזכות התפילה ניתן לממש כל מציאות רוחנית למציאות גשמית. ובזכות העובדה שהאדם אכן מקפיד לברך על כל דבר, כי הוא רואה בזה הזדמנות לגלות את הבורא ולהתחבר עליו כל פעם מחדש, באפשור מציאות רוחנית מאידך, ומנגד מתפלל כדי להפוך את החלום למציאות, ודאי הוא כי הקב״ה נמצא ושוכן בתוכו בכל דבר ועניין בחייו, וזוכה הוא באמת לקיים את עיקר העיקרים ״ בכל דרכיך דעהו״ בכל דבר ועניין בחייו, שזוהי אכן תכליתו של האדם.

ויה״ר שבתקופה נפלאה שכזו, יצמח בנו השגעון הזה לרצות כן להשתנות באופן בלתי פוסק, לרצות כן להודות לבורא מתוך רגש אהבה פנימי עמוק כי הבורא כן טוב וכן מיטיב, ולרצות כן לברך כי רק כך אנחנו מתקנים את עצמנו בעולם, ולרצות כן לעבוד את הבורא מתוך עושר אמיתי, ושובע רוחני. שנדע באמת כי אנו אוכלים כדי לחיות (כדי לברך את הבורא), ולא חיים כדי לאכול.

אז הנה עוד שינוי תודעתי קטן בחיינו, היוצר הבדל עצום בעולמנו; ״מברכים לפני שאוכלים״ ואם כבר באמת מברכים, יה״ר שנזכה לאכול כדי לברך, ולא לאכול כי אנחנו רעבים.

שבת שלום

David boterson

🍷😊🍷