תִּכָּ֣תֶב זֹ֭את לְד֣וֹר אַחֲר֑וֹן וְעַ֥ם נִ֝בְרָ֗א יְהַלֶּל-יָֽה – תהלים קב

להיות סיפור הצלחה זאת תכלית החיים. אין אמא שלא רוצה ילד סיפור. רק שלסיפור החיים שלך יש צורך בהכנה משמעותית בללמד אותך איך להיות סופר על מנת שתזכה לכתוב את ספר החיים שלך. ומי שטרח בערב שבת, יש לו מה לאכול בשבת. ואם הכיוון הוא באמת להגיע למציאות הנקראת יום שכולו שבת, האם אתה מבין שבדרך החיים בה אתה חי, אתה פשוט לא תגיע לשם? ומילא אתה לא רוצה, אתה לא חושב עליי? איפה ואהבת לרעך כמוך? למה את לא חושב שאין כאן ערבות הדדית?

כדי להתחיל לבאר את הנקודה, חשוב לדעת כי בשנת תש״פ, אף מסגרת חינוכית היום לא מקנה כלים ולא משנה מה התקציב שיש בידך כדי להוביל את ילדיך למציאות שבה התלמיד יכול להפוך לסיפור הצלחה בדור של האחרון של הגלות ובדור הראשון של הגאולה. חשוב להבין כי בדור של גאולה המציאות היא קוונטית. היא כל כך מורכבת שהא מכילה את הכל בכל זמן ומקום.

 מה זה אומר? בדור החושב, מדבר ופועל גאולה, צריך לפתח כישורים תודעתיים שהם: החשיבה היצירתית, הזיכרון והשפה הלשונית שלך. מאידך עליך לפתח כישורים חושיים (רגשיים) שהם, סדר, ארגון ומיקוד. זה מה שאתה צריך לחיות בעולם קוונטי. מסגרת חינוכית שלא עוסקת בדמיון מודרך, בפיתוח חשיבה יצירתית (התבוננות, התבודדות, התמודדות), באיך שולפים מידע מהאונה הימנית בה קיים כל בנק המידע האינסופי שלך, לאונה השמאלית, ולהוביל אותה אל עבר העולם החיצוני שלך, (המערכת החושית שלך) בהם אתה מצליח להוריד את הקובץ האינסופי שבידך באופן מסודר, מוגדר וממקד, איך לך מה לחפש בעולם שמעבר. אתה פשוט תלך לאיבוד.

דור של גאולה, הינה מציאות שכולה שבת. אין מה לברר יותר. אין לך מה להמציא יותר. כל מה שאתה צריך כדי לחיות בעולם שכזה הוא לפתח כישורי אהבה. איך מתחברים לעצמך ואיך מתחברים לכל בני האדם.  זה הכל.  לדעת איך מבטלים את האני שבך, כדי לגלות את האנכי הקיים בך. אם אתה לא שם, לא תזכה להיות איש האלוקים, ולבטח לא תוכל לקבל השראה וחיות משם הוי׳ .

אשאל אותך שאלה מאתגרת…האם בדור של גאולה יש צורך בלימוד ספרי התלמוד?  והתשובה היא ,חד משמעית לא. כי כל עניין התלמוד הוא התעסקות בפלפול ובמלאכת הברורים. אז למה עדיין עוסקים בזה?  וללא ספק, כל מרכז הכובד של עולם הישיבות הוא ספרי התלמוד.  עכשיו אם אני אומר זאת לראש ישיבה, תפסיק ללמד גמרא ובוא נתחיל ללמוד תורה חדשה, הוא הרי יקרא לי את של שמות הגנאי שרק תוכלו לדמיין. ואם אתם חושבים שהמצב שונה במסגרות הממלכתיות, על זה נאמר, אוי לזה ואבוי לזה.

בכדי שלא אקרא שרלטן או מסית ומדיח ח״ו, ללא ספק הרבי מלובביץ׳  אמר באופן הכי מפורש בשנת תשד״מ שתם לו דור הגלות, והנה קם לו דור הגאולה. תם ונשלם מלאכת הבירורים. באותו השנה התחיל עידן חדש באנושות אשר בצד השני של המתרס עידן זה נקרא, עידן המידע. המעניין בו הוא, שכל המידע מאז בריאת העולם ועד 1984, הכפיל את עצמו מדי יום עד עצם היום הזה. זה היה תחילתו של עידן שבו ההון העולמי התחיל לעבוד מידיים של ירושה מאב לבן, לידיים חדשות של חברים שחשבו מחוץ לקופסא. 80% מההון העולמי החליף ידיים. רק כדי לסבר לכם את האוזן.

זה עידן שבו הרבי מלובביץ אמר, ״אני עשיתי את שלי. עכשיו זה תלוי רק בכם״ . ומה עשו החסידים? בוכים. במקום לשמוח ולקחת את כל תורת החסידות ולהפנים אותה כאבן היסוד לחיים של משמעות. לדרך חיים שבה הכל אפשרי. לדרך שבה כל אחד יכול להיות הכל.

הרבי מלובביץ׳ היה האדם היחידי שזכה להסכמה ולחתימות הרוב המכריע של רבני ואדמו״רי ישראל על פסק דין כי יש להביא את הגאולה תיכף ומיד. אבל את מי זה מעניין חוץ מחב״ד? זה בדיוק כמו ההצגה של ״הגשש החיוור״ על בואו של המשיח. כל הדתיים זרקו אותו מכל המדרגות בטענה כי זה לא הזמן. ״שיבוא מחר״. תביטו עלינו חברים, טרדות הפרנסה הם מנת חלקו של הרוב המכריע של העם בעידן של קורונה. תראו את סדר היום של העם היושב בציון. מראש הממשלה ועד אחרון אנשי העסקים. על איזה גאולה אתה מדבר? תלך מכאן!!!!

זה מאד מובהק בהרבה קהילות חסידיות ממוצא מזרח אירופאי, בהם אתה רואה שהאדם מדבר כבכול גאולה, מנסה לחשוב גאולה וחי בגלות נוראית. כששאלתי חסיד פולין, בעלים של חברת קייטרינג ״תגיד למה אתה שם סוכר בכל סלט, בבשר, בעוף. תשמע זה ממש לא טעים״. הוא ענה לי, ככה הסבתא שלי מפולניה היתה עושה ואני לא מחליף. זה מה יש.

מאידך, בקהילות ליטאיות אם תקח להם את ספרי התלמוד , אתה לקחת להם את החיים. אין להם כלום חוץ מגמרא. כלום!!! אז איך אנחנו אמורים להסביר לציבור הנפלא שלנו שהם ממש לא בכיוון של גאולה?  וכדי להסיר ספק, הם חבריי, האנשים הכי חיצוניים שרק יכול להיות. כן חברים, הם אותם קהילה הנקראת חרדים לגורלם. והאמת, בצדק.  יש להם את כל הסיבות להיות בחרדה. כי אם תשאלו למה הוא לא נגאל, התשובה שתקבלו היא ״משיח עוד לא הגיע״. ומה אתה עשית בפועל בשביל לקבל פני משיח? זה פחות מעניין.

אז אם הספר שממנו אתה לומד הופך, יבנה את סיפור חייך, אתה מבין שלבנות דרך חיים מתוך ספרי התלמוד, לא תוכל ליגוע באינסוף? אז איך ממשיכים מכאן?

כדי להבין איך האידיולוגיה משפיעה עד עצם היום הזה, כדי להבהיר את העניין יותר לעומק, בואו ניקח את תגובת כל גדולי ישראל להקמת המדינה. ואיך כל הנ״ל קשור עם נושא המרגלים?

בהחלטה על האפשרות לתור את ישראל בכדי להקים את מדינת ישראל מבחינת העולם היהודי האורתודוכסי לפני למעלה ממאה שנה, היו כמה דעות אשר כולם היו מתוך אהבת ישראל מובהקת ללא ספק, אך שונות בתכליתן:

גישתו של האדמו״ר רבי יואל מסאטמר- התנגד בטענה כי אין לדחות את הקץ. הגאולה תבוא מתי שתבוא ואל לנו לדחות את הקץ כי האובדן יהיה בחיים. הוא התבסס על היסוד המופיע בתלמוד שאם נדחק את הקץ הדבר יעלה בחיי אדם. התיאור בתלמוד הוא נורא אכזרי ומפחיד , ויסוד זה מהתלמוד נלקח משיר השירים, האומר ״ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם, בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ״. אל גישתו הצטרף גם האדמו״ר החמישי של חב״ד אדמו״ר הרש״ב . אגב, הוא טען שהקמת המדינה זה דבר גדול מאד, ובגלל שזה דבר גדול אי אפשר לקחת את המלכות בכח ולכן יש להניח לזה. לעובדה שהקמת המדינה היתה ע״י חילונים ולא ע״י שומרי תומ״צ, היתה העדפה כי לפחות ניתן היה לתרץ כי מדובר בתינוק שנשבה ולא בחילול ה׳ ,חלילה.

גישה נוספת היתה גישתו של הרב קוק- הרב קוק פעל בדיוק מתוך אותה יסוד  של הרב יואל מסאטמר. כי הקמת מדינת ישראל זה דבר גדול, ומכיוון שזה דבר גדול ויש עת רצון צריך לקחת זאת בשתי ידיים. דבריו מבוססים על דברי הרמב״ן.

אם נבחן יסוד ההשגחה הפרטית, גישתו של הרב קוק לקחה בגדול. כי מאז גירוש בית ראשון, לא היתה עלייה כזו לארץ ישראל. ועובדה היא כי בשנת 1948 היו כ-650,000 יהודים.  גם עזרא ונחמיה, שבנו את בית שני, לקחו איתם בסה״כ 42,000 איש. זה כל הסיפור. שאר העם לא חזר. תהיה הסיבה שתהיה.

חברים, סיפור המרגלים שהלכו לתור את הארץ רודף אותנו עד עצם היום הזה ומראה לכולם עד כמה אנחנו עדיין חושבים גלות בזמן שהעולם כבר מזמן הוכשר לגאולה. זהו, הקרקע מוכנה. כל מה שצריך לעשות ולהבין ולהפנים הוא כי זוהי ארצנו ואף אחד לא שאל את דעתך. כי זוהי ארצנו וכי טובה הארץ מאד מאד. אבל, כמו אז, היו רק 2 חלוצים שצעקו שהארץ טובה מאד מאד. כל השאר, פשוט לא רצו את ארץ ישראל. לא רצו גאולה אמיתית ושלימה כי הם מתו מפחד.

הם פחדו שיאבדו את הדרגה הרוחנית שבה הם היו. וזה חברים מה שקורה היום. כל העם לא מבין שארגז הכלים שמתוכו הוא אמור לפתח דרך חיים חדשה לחיים של משמעות, פשוט לא קיים בו. והעיקר צועקים ״אנחנו רוצים משיח עכשיו״…

אם מובטח לך שהכל יהיה טוב. באיזה רשות אתה מעז לקום ולהטיל ספק? מי אמר שאתה צריך להתפלל כל היום ? מי קבע שצריך ללמוד תורה כל היום? מי קבע שצריך לעבוד כל היום? מי קבע שהחיים זה העבודה? זה מגיע לכזה רמה, שהיהודי הופך להיות ״עובד עבודה זרה בטהרה״. ממש כך. והוא מתפלל שלא תתבלבלו…

חברים, אנחנו לא כאן כדי להיות חרדים ולא כאן כדי להיות חילוניים. אנחנו כאן כדי להיות עם, שהתרבות שלו היא להיות ישראל, שהשפה שלו היא לשון הקודש. שהתרבות שלו הוא להיות מחובר לעצמו ולכל יהודי. אם אתה חושב שאפשר לעשות זאת ללא תורת משה ומצוותיה, אתה מפספס בענק, אבל שיבושם לך. אנחנו כולם חייבים להפגש בתחנה הסופית. משם עולים לכביש שבו כולנו ללא יוצא מן הכלל הופכים להיות ״איש אחד בלב אחד״.

רק תקח בחשבון, שאם לא נשנה גישה ולא נתחיל ללמוד ולחיות מתוך תורת החסידות, ובפרט להעמיק בספר התניא כשפה להתחברות לעצמך, אתה לא יכול לעלות על רכבת סיפור ההצלחה. תעשה מה שאתה רוצה עם הנתונים הנ״ל.

כי גם הבורא ששמו י-ה-ו-ה- רוצה לשנות גישה ולהפוך מלהוות ללהיות. כלומר מ-י-ה-ו-ה- ל י-ה-י-ה. ועל זה כותב דוד המלך בספרו, שנדע כי בדור האחרון של הגלות, העם החדש שייברא כל שעליו לעשות הוא ״ וְעַ֥ם נִ֝בְרָ֗א יְהַלֶּל-יָֽה״

אנחנו חייבים לשנות גישה. כי כל מערכת החינוך בחולי נוראי. הגאולה חבריי תבוא מהשינויים בחינוך בהם היכולת הרוחנית ולכישורים עדיפים על פני ידע ומנת משכל.

שבת שלום

דויד בותרסון